בשבועות האחרונים התרוצץ רונן נמני, הבעלים של קבוצת קפה קפה, בין משרדי הממשלה כדי להשיג תוכנית חילוץ טובה לעסקים ולהציל את זכייני הרשת — מהם הוא מתפרנס — שנקלעו למצוקה ■ עכשיו הוא נערך לקרב מול בעלי הקניונים: "לא נשלם שכר דירה על חנות סגורה"
עם חלומות גדולים, מעט כסף והרבה הלוואות, החליטו בשנה האחרונה עשרות אלפי ישראלים לפתוח עסק חדש, וסמכו על הרעיון ועל הקהל שיעזרו להם להחזיר את ההשקעה ואפילו להרוויח. אבל אז הגיע נגיף הקורונה, והכל התמוטט
לצד מספרם העולה של החולים בקורונה והעובדים שנשלחים הביתה, נאספים סיפורים על יוזמות של נתינה וערבות הדדית ■ האם זאת שעתה של הסולידריות הישראלית, או שמדובר ביוזמות אנושיות מתבקשות בתוך חברה מפולגת ואכזרית?
מהמוות השחור, דרך השפעת הספרדית ועד האיידס: מגפות קשות שהתחוללו לאורך ההיסטוריה מגלות התנהגות אנושית כמעט זהה - היסטריה וחרדה מהלא נודע, לצד חיפוש הסברים ואשמים, גילויי גזענות ושינוי הסדר החברתי והכלכלי העולמי
עם נפש פצועה, כמעט בלי כסף ולא פעם עם חובות שצבר הבעל, מנסות נשים שחוו אלימות כלכלית מצד בני זוגן לצאת ממעגל האלימות ולבנות את חייהן מחדש ■ אלא שאז הן נזרקות לחברה שלא יכולה, ולא תמיד רוצה, להכיל אותן, ונותרות במקרים רבים בשוליה הכלכליים והחברתיים
לפני 10 שנים ייסד אבי זיו מיזם ספורט המיועד לחברות ומאפשר למנויים להתאמן במאות חדרי כושר, תמורת תשלום חודשי ■ אחרי שהכשיר את הקרקע לבדו הגיעו המתחרים, שמאיימים להשתלט על העסק
עם 100 מיליון שקל ביד וחלומות גדולים, נפרד רני צים לפני שמונה שנים מרשת הקמעונות "כמעט חינם" ומאחיו עדי ויצא לדרך חדשה ■ הוא התקבל בחשדנות בשוק, ונאלץ לסלול את דרכו לאט ובעקביות, עד שהצליח לחולל שינוי והוביל את החברה שבבעלותו לשווי של כ-550 מיליון ■ "אני עדיין עובד כמו אותו רני בן ה-20 שרוצה לקנות את הדירה הראשונה שלו"
טראמפ מלבה את היצרים, האי־שוויון מתרחב, המיעוטים מסביב מקנאים והאנטישמיות נגד "היהודים העשירים" שוב פורצת החוצה. מה צפוי לקהילה בעתיד?
עם השנים נהפכה המכולת שהקים עדי צים בן ה-15 לרשת המרכולים כמעט חינם, שנמכרה לפני כשבע שנים וחצי ליינות ביתן ב-350 מיליון שקל ■ כדי לשקם את קסטרו, יורש האימפריה המיועד רון רוטר יהיה חייב להתאים את החברה למציאות המשתנה — ומהר
פרופ' ענת אדמתי עשתה את כל הדרך מקרית גת לאוניברסיטת סטנפורד, ונהפכה לאחת הנשים הבולטות בעולם האקדמיה. בראיון אישי למוסף השנתי היא מספרת על הדלתות שנפתחו בקלות יחסית וההתנכלויות שחוותה על רקע דעותיה
לאחר שגייס עם שותפו 3 מיליון דולר ורגע לפני שהוא משנע את משפחתו לניו ג'רזי, יובל שליו מספר על הדרך העקלקלה לחיים חדשים
דני מזרחי היה אחד ממעצבי שמלות הכלה המובילים בישראל, אבל שילוב של התנהלות פזרנית ושוק בקריסה הכניס את העסק לקשיים. הוא צבר חובות של מיליונים, הפסיק לשלם משכורות, וייאלץ למכור את ביתו ■ "הסטודיו פתוח, אבל החברה הגיעה לחדלות פירעון, אפילו הוא מבין את זה"
שני סניפים יש לחומוסיית "החומוס של טחינה" בדרום: בשדרות ובבאר שבע ■ שניהם נסגרו השבוע בגלל המצב הביטחוני ■ אחד היזמים, תומר עדס, מסביר איך מצליחים לנהל עסק תחת אש, ומה יעשו ביום שבו הכסף ייגמר
מרחוב על שם המאהבת, דרך ברזים מזהב בספרייה ועד מתנות במיליונים: כשהפיקוח רופף, העיתונות מכורה והתושבים אדישים - יותר מדי ראשי ערים מרגישים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים אצלם בבית ■ שחיתות בעירייה, קווים לדמותה
כשהיתי ילדה, נהגתי ללכת לספרייה העירונית רק כדי להחליף ספרים, חלקתי עם האחים שלי את טלפון החוגה היחיד שהיה בבית והצטיידתי בכרטיסיית תלמיד כדי לנסוע באוטובוס ■ את מוסף יום הכיפורים בחרנו להקדיש לנוסטלגיה: למוצרים שהיו ואינם
פניציה היא חברה יוצאת דופן בין מפעלי הדרום: התנאים טובים, למוצר יש ביקוש - ובניגוד לאלה שנסגרים, היא מחזיקה מעמד בזכות שיטות עבודה חדשות ■ אלא שהחרם של חסידות גור ויבוא בקבוקים זולים מטורקיה מעמידים אותה בסכנה: "אם יסגרו את פניציה, אפשר לסגור את השער על ירוחם" ■ פרויקט ראש השנה
האם בעידן הגלובלי לא עדיף להשקיע משאבים בחינוך טכנולוגי ובהכשרת הדור הבא של אנשי ההיי־טק — במקום במענקים למפעלים כושלים? ■ פרויקט ראש השנה
עם מלאי של רעיונות מקוריים, כישרון ויצירתיות הצליח גיל טייכמן לבנות לעצמו שם של תאורן־על. אלא שלאמביציות הגדולות היה מחיר כלכלי, ובשילוב ניהול שגוי ומשברים שאירעו בדרך, הוא נקלע לחובות של 20 מיליון שקל. האם יצליח לצאת מהחושך?
הם מושקעים, קרירים, מציעים מגוון פעילויות ואפילו כיבוד קל: כשהחופשה מתארכת, החום מעיק והכסף לבילויים נגמר, מרכזי המבקרים נהפכים לאטרקציה הכי שווה ■ אז מה אם בדרך מציפים את הילדים שלנו במסרים שיווקיים - בלי פילטרים, בלי בקרה ובלי הפסקה
לאחר ש-מ' סיים את תפקידו כבכיר בחברה גלובלית, הוא הגיש בקשה לדמי אבטלה בזמן שהוא מחפש עבודה חדשה ■ לתדהמתו ניכו מדמי האבטלה כ-2,000 שקל בחודש ■ "אני בטוח שישראל היתה מסתדרת בלי הכסף הזה, מדובר בהבדל בין קיום מכובד לקיום בחוסר"
בבנק לאומי הוא היה מנהל זוטר שכמעט הרוויח יותר מהמנכ"ל, את המשבר העולמי ניצל כדי לגרוף מיליארדים, ועל הדרך עשה עסקים עם טדי שגיא ויצחק תשובה. יקיר גבאי הוא אחד הישראלים המצליחים כיום בעולם, עם 15 מיליארד שקל בבנק. כך הוא עשה זאת
"זה לא משנה שהייתי אלוף ישראל - כשמסתכלים עלי, קודם כל רואים את הצבע" ■ "כשאתיופי מבקש מחיר מעט גבוה על שירות, מתייחסים אליו כאילו הוא לא שווה את זה" ■ "במשטרה הופתעו מכך שאתיופי פורש, צחקו עלי" ■ "המדריכה שאלה אותי, 'איך תסתדרי בעבודה, הרי את לא דוברת את השפה שלנו?'"
בזמן שמפעלים בפריפריה הדרומית נסגרים, ופועלים ותיקים נפלטים משוק העבודה — צעירים רבים, מרביתם כאלה שגדלו בעיירות הפיתוח, מנסים לחולל שינוי מלמטה ■ מסע דילוגים בין יוזמות חדשות בירוחם, באופקים ובמצפה רמון מגלה יזמים נחושים, רשויות תומכות ואוכלוסייה שמשוועת לתשומת לב ■ האם זה יספיק?
כששואלים את ישי הדס, 63, מה הוא רוצה להשיג, הוא עונה: "להחזיר את שקד הביתה". לא מדובר בשרת המשפטים המתפטרת איילת שקד, אלא בנכדתו הבכורה
שר המשפטים לשעבר דן מרידור ראה מקרוב איך בנימין נתניהו לוקח את הליכוד למחוזות קיצוניים. מאז שנפלט מהתנועה שהיתה ביתו, הוא בעיקר חרד: מהשיח המתלהם, מחבריו במפלגה שנאלמו, מאי השוויון המתגבר ומהחלשת כוחם של שומרי הסף — שבמשמרתו הוא דווקא דאג לחזק
טניה בירד עוברת בין בתי קפה ומעודדת אנשים להימנע משתייה בקשיות, שמחה ליטמן נוסעת בכל שבת ממיתר שבדרום כדי להפגין בפתח תקוה, משה שנפלד יעשה הכל כדי שיוצאים בשאלה יקבלו הזדמנות שווה, ישי הדס רוצה שהנכדה שלו תחזור לחיות בישראל, ועפיף אבו מוך נאבק כדי לשלב עוד ערבים בהיי־טק. אתם רוצים שינוי - הם עושים אותו
שמחה ליטמן, מיילדת בבית החולים סורוקה: "פעם אחת פתחו לי תיק פלילי כי הפרעתי לשוטר במילוי תפקידו. הייתי צריכה לנסוע למשטרת פתח תקוה, לקחו ממני טביעות אצבע וצילמו אותי. כשבהפגנות השוטרים מאיימים עלי, אני אומרת להם: כבר יש לי תיק פלילי, אז תוסיפו שם סעיף"
לאחר עשורים של נחשלות, ירוחם כמעט עלתה על המסלול להצלחה, עד שנעצרה שוב. במפעל פניציה עשו הכל כדי לרצות את החרדים — אבל זה לא הספיק. אמיליה קוסמטיקס, פעם חלוצה בתחומה, היא היום מפעל כושל שנסגר. שלוש נקודות מבט, תוצאה אחת: הפריפריה נשארת מאחור
ההצעה להגביל את שכר האמנים ל-70 אלף שקל להופעה באירועים כמו יום העצמאות תתקבל בברכה ברשויות המקומיות - אבל אמנים מובילים טוענים שבמחיר כזה כבר לא משתלם להם להופיע
מה הופך קהילה לכת, האם כל הכתות רעות וכל מנהיגיהן פסיכופתים? למי מאתנו יש סיכוי גבוה יותר להישאב לאחת כזאת - ואיך אפשר לצאת ממנה? הפסיכולוג ד"ר דוד גרין מסביר איך פועלות "קבוצות סמכותניות", ומנתח את המנגנון שהפעיל גואל רצון
