בבורסה בתל אביב נסחרות עתה 56 חברות רישום כפול ■ באתר הבורסה מפורטות 11 סיבות מדוע רישום כפול טוב לחברות, אבל רק שני יתרונות עבור המשקיעים ■ היתרון הגדול לחברות והחיסרון הגדול למשקיעים אינם מופיעים ברשימה
התכתבות הוואטסאפ עם השופט איתן אורנשטיין חושפת את עומק מעורבותו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר במערכת המשפט ■ מעל כל החלטה שקיבל, מרחף סימן שאלה
בקשת החסינות של ראש הממשלה נראית כמו מסמך משפטי, אבל בפועל היא מסמך תעמולה מגמתי וכוזב, שמבקש לגרור את ועדת הכנסת לדיון אינסופי, נטול מעצורים ותוקפני נגד מערכת אכיפת החוק ■ חמש הערות על אמת, חצי אמת והמציאות עצמה
בעמדה שהגיש נתניהו לבג"ץ מתחבא ספק אם הלכות דרעי ופנחסי עדיין בתוקף ■ נתניהו טוען שחוק יסוד הממשלה ביטל אותן ■ היועץ המשפטי לממשלה חושב אחרת, אבל אם בג"ץ יקבל את הגישה הזו, נתניהו יוכל להסכים גם לממשלת אחדות — שבה יכהן כשר תחת כתב אישום
לעתים חקירות פליליות מובילות לתביעות ייצוגיות ונגזרות ■ בתביעות ייצוגיות נפגע מכך הציבור ומרוויחה החברה שדוחה לשנים את תשלום הפיצוי ■ בתביעות נגזרות הבעיה חמורה יותר: הפיצוי חוזר לקופת החברה - ולא ישירות לבעלי מניותיה
מחר ידון העליון בעתירה הדורשת לקבוע כי הנשיא אינו רשאי להטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום ■ הדוברמנים בימין כבר כינו את השופטים "הרכב החלומות של מתנגדי נתניהו" — אך נראה כי הוא יכריע דווקא בעד חלומו של ראש הממשלה
משלחת בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, השתתפה בכנס האו"ם נגד שחיתות, ודנה בעצמאות שומרי הסף ■ "על בעלי התפקידים להיבחר ביעילות, שקיפות ואמות מידה חסרות פניות", אמרה ■ קל לראות שהמצב בישראל רחוק מלבצר את מעמדם
חיבור הדוק בין הון לשלטון מצריך מערכת משפט מוחלשת שלא תעניש מושחתים, לא תתערב במינויים פסולים ולא תניף דגל שחור מעל החלטות שמיטיבות עם בעלי הון על חשבון הציבור ■ בכוח שצבר כראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה הפך שופטים לשפוטים — וגם גזר קופון
אין סיבה להניח מראש שבג"ץ יכריע נגד התמודדות של נתניהו בבחירות או נגד האפשרות להטיל עליו את הקמת הממשלה ■ יש סיכוי לא רע בכלל שבג"ץ יחזיר את הכדור למישור הציבורי - לבוחרים
ההתעקשות של שר המשפטים אמיר אוחנה על המינוי של אורלי בן ארי-גינזברג הוכיחה שוב כי אינו כשיר להיות שר המשפטים ■ אוחנה לא התאמץ להסתיר את כוונתו לנצל את המינוי הזמני לשינויים בלתי סבירים ומרחיקי לכת במערכת המשפט שעליה הופקד
אם הדיון בעתירה נגד מינוי בן ארי־גינזברג יתקיים לפני הבחירות, אוחנה יבקש להופיע בעצמו בתיק וינצל את הבמה לתעמולת הסתה נגד הפרקליטות ■ על בג"ץ לפעול להרגעת הרוחות ולדחיית העימות - ובינתיים מנדלבליט, בהיותו ראש התביעה הכללית, ינהל את הפרקליטות
השר אוחנה לא בחר באורלי בן ארי-גינזברג כדי שתהיה עושת דברו, אלא כדי להחליש את הפרקליטות ■ השלב הבא יהיה עתירה לבג"ץ נגד המינוי, והיועמ"ש עשוי להתנגד לבקשת שר המשפטים לייצוג עצמאי ונפרד
השופטים מעדיפים להימנע מפירוק של חברות גדולות, ויצרו פרשנות יצירתית לחוק חדלות פירעון החדש ■ האם לכך התכוונו מנסחי החוק?
גם לאחר שסרה מעל שמרון עננת האישום בתיווך לשוחד, אין דבר זניח באישום בהלבנת הון התלוי נגדו ■ אם החשדות יוכחו כנכונים, הדבר יעיד כי עורכי דין בישראל לא מהססים להעמיד את המוניטין שלהם לטובת עסקאות מפוקפקות ולעצום עיניים - תמורת עמלה שמנמנה
נשיאת בית המשפט העליון
פסק הדין בעניינו של אלון חסן הוא מדריך להפעלה מהירה של עבירת מרמה והפרת אמונים ■ המלים שבהן השתמשו השופטים חשובות לא רק ביחס לחומרת מעשיו של נתניהו, אלא גם ביחס לשאלה שתידון בבג"ץ, אם סביר לאפשר לו לכהן כראש ממשלה בעת שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום
שתי החלטות שניתנו באחרונה בבית המשפט הציבו בפני תובעים ייצוגיים רף קשה ■ התביעות עסקו במצב שבו נפילת מחיר מניה עקב הטעיה, לכאורה, התקזזה כנראה על ידי מידע חיובי באופן שגרם לכך שגילוי ההטעיה לא הפיל את מחיר המניה ■ התוצאה של פסקי הדין האלה היא בעייתית
איילת שקד צייצה בסוף השבוע בשבחם של השופטים שטיין וגרוסקופף, שבחים שהם בוודאי היו מוותרים עליהם כרגע. שקד אמרה עליהם שזיהתה אצלם את האומץ לשנות את הלכת אפרופים של אהרן ברק, ש"ריסקה את עולם החוזים". לא ריסקה ולא נעליים
יותר מעשר תביעות ייצוגיות הוגשו נגד מונופולים שונים בטענה שהם גובים מחיר מופרז מהצרכנים - אבל ביהמ"ש העליון טרם הכריע בשאלה אם קיימת עילת תביעה ■ השבוע החליט העליון לבקש מהיועמ"ש להביע את עמדתו בסוגיה
האם נתניהו יורשה להיבחר לראש ממשלה מחדש? יש גבול שבו החוק היבש אינו עומד במבחן השכל הישר ■ היועמ"ש אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון ושופטי בג"ץ יצטרכו לקבל הכרעות משפטיות בתנאי חוסר ודאות קשים
נאומו של ראש הממשלה לאחר ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום היה הכרזת מלחמה על שלטון החוק, רצופה בשקרים ועיוותים ■ חלק מהטיעונים המסולפים האלה מכוונים להצדקה של פנייתו הצפויה של נתניהו לכנסת — בבקשה להעניק לו חסינות
נתניהו השאיר מערכת אחת מחוץ להשתלחות שלו לעת עתה - את השופטים. בג"ץ הוא זה שעשוי להיות מי שיאמר את המילה האחרונה
עבירות חמורות החותרות נגד יסודות המשטר הדמוקרטי יכולות להצדיק הכרעה בבג"ץ שתחייב את ראש הממשלה נתניהו להתפטר - או שתמנע ממנו להתמודד בבחירות הבאות אם יהיו כאלה
נשיא בית המשפט העליון לשעבר חוזר על רעיון שהעלה ב-2001 - להחיל על כלי תקשורת פרטיים חובות אמון כלפי הציבור, לאור תפקידם החיוני בדמוקרטיה ■ מדוע לא נתן לרעיון ביטוי בפסיקה? "לא היתה הזדמנות"
כשהגיעה השופטת לימור מרגולין-יחידי לבית המשפט המחוזי כמינוי זמני, נחת על שולחנה משפטו של ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, שהואשם בשוחד ■ ב-300 עמודי הכרעת הדין היא כאילו ייעדה את הפרק לאוזניהם של סניגורי ראש הממשלה ושל ארנון (נוני) מוזס ושאול אלוביץ'
באמצעות הכוח הרגולטורי של משרד התקשורת רכש נתניהו שליטה באתר וואלה - גם אם לא היה נושא משרה רשמי בחברה ■ השתלטות פוליטית על רגולטור מאפשרת לפוליטיקאי לשבות את המפוקח - ולכן עדיפה רשות תקשורת מקצועית על משרד בראשות פוליטיקאי
הפעלת לחץ לגיטימי בחקירה אינה פוסלת את הראיות והעדויות שהושגו, ושר המשפטים יודע זאת ■ לדברי עו"ד פנחס רובין, שהיה חבר בצוות הסניגוריה של נתניהו, "כשמגייסים עד מדינה, צריך לחקור עליו גם מידע שאינו קשור ישירות לחקירה"
פרקליט המדינה, שי ניצן, פירסם בשבוע שעבר הנחיה בעניין מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגידים ■ לפי ההנחיה, אם תאגידים יפתחו תרבות ציות ואכיפה פנימית ויפעלו לאיתור ומניעת עבירות - הדבר יישקל לזכותם בעת ההחלטה על העמדתם לדין
גרסת "שיחות הסרק" של נתניהו בתיק 2000 אינה אמינה ■ "סחיטה באיומים?" ראש הממשלה לא נשמע בשיחות עם מוזס מאוים ומפוחד ■ כפי שהיועמ"ש רשאי להפחית את חומרת העבירות לאחר השימוע, כך הוא רשאי להחמיר את ההאשמות
