תכונה חדשה התגלתה אצל שופטי הפירוקים: רחמנות
השופטים מעדיפים להימנע מפירוק של חברות גדולות, ויצרו פרשנות יצירתית לחוק חדלות פירעון החדש ■ האם לכך התכוונו מנסחי החוק?
השופטים מעדיפים להימנע מפירוק של חברות גדולות, ויצרו פרשנות יצירתית לחוק חדלות פירעון החדש ■ האם לכך התכוונו מנסחי החוק?
גם לאחר שסרה מעל שמרון עננת האישום בתיווך לשוחד, אין דבר זניח באישום בהלבנת הון התלוי נגדו ■ אם החשדות יוכחו כנכונים, הדבר יעיד כי עורכי דין בישראל לא מהססים להעמיד את המוניטין שלהם לטובת עסקאות מפוקפקות ולעצום עיניים - תמורת עמלה שמנמנה
נשיאת בית המשפט העליון
פסק הדין בעניינו של אלון חסן הוא מדריך להפעלה מהירה של עבירת מרמה והפרת אמונים ■ המלים שבהן השתמשו השופטים חשובות לא רק ביחס לחומרת מעשיו של נתניהו, אלא גם ביחס לשאלה שתידון בבג"ץ, אם סביר לאפשר לו לכהן כראש ממשלה בעת שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום
שתי החלטות שניתנו באחרונה בבית המשפט הציבו בפני תובעים ייצוגיים רף קשה ■ התביעות עסקו במצב שבו נפילת מחיר מניה עקב הטעיה, לכאורה, התקזזה כנראה על ידי מידע חיובי באופן שגרם לכך שגילוי ההטעיה לא הפיל את מחיר המניה ■ התוצאה של פסקי הדין האלה היא בעייתית
איילת שקד צייצה בסוף השבוע בשבחם של השופטים שטיין וגרוסקופף, שבחים שהם בוודאי היו מוותרים עליהם כרגע. שקד אמרה עליהם שזיהתה אצלם את האומץ לשנות את הלכת אפרופים של אהרן ברק, ש"ריסקה את עולם החוזים". לא ריסקה ולא נעליים
יותר מעשר תביעות ייצוגיות הוגשו נגד מונופולים שונים בטענה שהם גובים מחיר מופרז מהצרכנים - אבל ביהמ"ש העליון טרם הכריע בשאלה אם קיימת עילת תביעה ■ השבוע החליט העליון לבקש מהיועמ"ש להביע את עמדתו בסוגיה
האם נתניהו יורשה להיבחר לראש ממשלה מחדש? יש גבול שבו החוק היבש אינו עומד במבחן השכל הישר ■ היועמ"ש אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון ושופטי בג"ץ יצטרכו לקבל הכרעות משפטיות בתנאי חוסר ודאות קשים
נאומו של ראש הממשלה לאחר ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום היה הכרזת מלחמה על שלטון החוק, רצופה בשקרים ועיוותים ■ חלק מהטיעונים המסולפים האלה מכוונים להצדקה של פנייתו הצפויה של נתניהו לכנסת — בבקשה להעניק לו חסינות
נתניהו השאיר מערכת אחת מחוץ להשתלחות שלו לעת עתה - את השופטים. בג"ץ הוא זה שעשוי להיות מי שיאמר את המילה האחרונה
עבירות חמורות החותרות נגד יסודות המשטר הדמוקרטי יכולות להצדיק הכרעה בבג"ץ שתחייב את ראש הממשלה נתניהו להתפטר - או שתמנע ממנו להתמודד בבחירות הבאות אם יהיו כאלה
נשיא בית המשפט העליון לשעבר חוזר על רעיון שהעלה ב-2001 - להחיל על כלי תקשורת פרטיים חובות אמון כלפי הציבור, לאור תפקידם החיוני בדמוקרטיה ■ מדוע לא נתן לרעיון ביטוי בפסיקה? "לא היתה הזדמנות"
כשהגיעה השופטת לימור מרגולין-יחידי לבית המשפט המחוזי כמינוי זמני, נחת על שולחנה משפטו של ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, שהואשם בשוחד ■ ב-300 עמודי הכרעת הדין היא כאילו ייעדה את הפרק לאוזניהם של סניגורי ראש הממשלה ושל ארנון (נוני) מוזס ושאול אלוביץ'
באמצעות הכוח הרגולטורי של משרד התקשורת רכש נתניהו שליטה באתר וואלה - גם אם לא היה נושא משרה רשמי בחברה ■ השתלטות פוליטית על רגולטור מאפשרת לפוליטיקאי לשבות את המפוקח - ולכן עדיפה רשות תקשורת מקצועית על משרד בראשות פוליטיקאי
הפעלת לחץ לגיטימי בחקירה אינה פוסלת את הראיות והעדויות שהושגו, ושר המשפטים יודע זאת ■ לדברי עו"ד פנחס רובין, שהיה חבר בצוות הסניגוריה של נתניהו, "כשמגייסים עד מדינה, צריך לחקור עליו גם מידע שאינו קשור ישירות לחקירה"
פרקליט המדינה, שי ניצן, פירסם בשבוע שעבר הנחיה בעניין מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגידים ■ לפי ההנחיה, אם תאגידים יפתחו תרבות ציות ואכיפה פנימית ויפעלו לאיתור ומניעת עבירות - הדבר יישקל לזכותם בעת ההחלטה על העמדתם לדין
גרסת "שיחות הסרק" של נתניהו בתיק 2000 אינה אמינה ■ "סחיטה באיומים?" ראש הממשלה לא נשמע בשיחות עם מוזס מאוים ומפוחד ■ כפי שהיועמ"ש רשאי להפחית את חומרת העבירות לאחר השימוע, כך הוא רשאי להחמיר את ההאשמות
אם נתניהו לא יועמד לדין, כל עובד ציבור שייקח שוחד בתמורה לפעולה עתידית יוכל לקחת את המתת - ובלבד שלא התכוון לבצע את הפעולה המושחתת ■ וגם: מיהו מוזס האמיתי – זה שמול נתניהו או זה שנחקר במשטרה?
עו"ד ד"ר יונתן אבן - שמייצג לא מעט תאגידי ענק, מזהיר מפני חקיקה פופוליסטית נגדן: "שינויים בדיני ההגבלים בארה"ב עלולים להשפיע על השוק הישראלי" ■ "ברור שרמת החדשנות בתחום תפחת ויזמים יפנו לתחומים אחרים. לפחות בטווח הקצר - זה לא טוב להיי-טק"
אחד החסמים העיקריים להפיכת שירותים ממשלתיים לדיגיטליים או מקוונים הוא שנאת הסיכון של יועצים משפטיים ברשויות ובמשרדים ■ הנחיה חדשה של היועץ המשפטי לממשלה דורשת מהייעוץ המשפטי לפרש את החוק בצורה מרחיבה כדי לאפשר מעבר לשירותים דיגיטליים
קבוצת חוקרים בינלאומית מאוניברסיטאות פרנקפורט, ג'נבה וטקסס בדקה את יחסם של משקיעים מוסדיים בעולם לרמת הגילוי של סיכוני אקלים ■ מרבית הנשאלים במחקר שפורסם סברו שהגילוי המילולי והכמותני בנושא סיכוני האקלים רחוק מלהשביע רצון
בפרקליטות סבורים שהראיות נגד נוני מוזס מחייבות להעמידו לדין באשמת שוחד ■ הבעלים של כלי התקשורת יודעים כי להכרעה בתיק יש משמעות דרמטית עבורם: אם בעל שליטה יוכל להכתיב סיקור תמורת הטבות כלכליות מהשלטון, זה סוף העיתונות החופשית - וסוף הדמוקרטיה
העלייה במספר התביעות הייצוגיות שמוגשות נגד דירקטורים ומנהלים מלחיצה את חברות הביטוח הזרות ■ עו"ד אהרן מיכאלי, שהיה מעורב בתיקים גדולים: "בסוף לא יהיה מי שיבטח"
בעלי השליטה בוויליפוד, האחים צבי ויוסי ויליגר, ביקשו לסלק מהדירקטוריון את הדירקטור החיצוני זיו עירוני, שמונה לדירקטוריון ויליפוד ביוזמת הגופים המוסדיים ■ אחד התיקונים האחרונים שנעשו בחוק החברות נועד להתמודד בדיוק עם מצב כזה
הפתעות בשימוע? בתיק 4000, החלטת מנדלבליט יוצרת את הרושם שיש יותר מראיות נסיבתיות ליחסי השוחד ■ בתיק 2000, הבחירה להתמקד בעבירה של הפרת אמונים מחזקת את הסיכוי להגשת כתב אישום נגד נתניהו ■ ומהי הבעיה האמיתית של רה"מ בתיק 1000?
השימוע בתיקי ראש הממשלה ייפתח היום, אף שאמור היה להתבטל, וכבר עתה ברור מדוע סניגוריו הגישו לקראתו דף טיעונים ריק ■ נתניהו הודה בחלק מהעובדות, לעתים הוקלט, והיכן שהראיות נסיבתיות — אלה רבות ותומכות זו בזו
קצת חבל שהיועמ"ש מנדלבליט לא נעתר לבקשתו של נתניהו לשדר את השימוע "בשידור חי". אולי אז היה ראש הממשלה נחשף במערומיו
מי שסבור שחנינה לפני משפט תאפשר לכחול לבן להקים ממשלת אחדות עם נתניהו, שוגה באשליות ■ בכל מקרה, כדי לקבל חנינה יצטרך נתניהו להודות בשחיתות ובעבירות המיוחסות לו - וגם הסדר טיעון אינו ריאלי מבחינתו
נתניהו משמש כיום ראש ממשלת מעבר ■ אם ייכשל בשימוע שייערך לו עוד שבועיים, היועמ"ש יכול לשלול ממנו את האפשרות להרכיב ממשלה חדשה ■ המשמעות: נתניהו ינסה להקים קואליציה במהלך בזק - ולמשוך זמן בהליך המשפטי