הלחץ שיצר משבר הקורונה מנע דיון מעמיק בדרכים האפקטיביות ביותר להשתמש במערך התמריצים הממשלתיים, כדי להחזיר את המשק למסלול של נורמליות ■ ואולם המצב הזה לא יפטור את המדינה מהצורך לטפל בשיעור של המובטלים שיהיו כאן לאחר שיתפזר הערפל
כמה חוצפה ועיוורון צריכים להיות כדי להקצות כסף ציבורי ו-357 תקנים למשרות מיותרות בתקופה כזו? אין לדעת מהו הטריגר שיצית מחאה ברחובות – אם בכלל, אבל אין ספק שממשלה מנופחת ובזבזנית בעיתוי כזה – זורעת את זרעי הפורענות של המחאה הבאה
פרופ' צבי אקשטיין, ד"ר אביחי ליפשיץ וד"ר טלי לרום ממכון אהרן במרכז הבינתחומי מציעים להוריד זמנית את שכר המינימום עד להתאוששות הביקושים ■ הצעה נוספת: להגיע עם המגזר הציבורי להסכמה על הפחתת שכר לתקופה מוגבלת
הגידול המחודש בתחלואה מקורונה גורר תגובה פוליטית שונה ■ בניגוד לשתיקה שבה התקבלו הנחיות נתניהו ומשרד הבריאות בגל הראשון — שרי הממשלה החדשה לא ממהרים לאמץ קו נוקשה שישבית את המשק ■ הנוסחה המתגבשת: העסקים ייפתחו — והאכיפה תתוגבר
משבר הקורונה חולל כאן רעידת אדמה כלכלית עזה ורמת החיים של רובנו תיפגע השנה עם צמיחה שלילית של 4.5% בתוצר - שלא מתחלקת באופן שווה בין כולם ■ המצב מגביר מאוד את הלחצים של הנפגעים על הממשלה, יש סכנה ממשית לפגיעה באינטרסים ציבוריים - והכלכלה השחורה פורחת
קל למצוא פגמים בתהליך הארוך שעבר המענק מאז הכריזו עליו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר הקודם משה כחלון, ועד שהגיע ליישורת הסופית ■ אך צריך להסתכל על שני עקרונות משמעותיים שעשויים לחסוך למדינה כסף בעתיד
מתחזיות עדכניות שפירסם בנק ישראל עולה כי התוצר צפוי להתכווץ השנה ב–4.5%, וב–2021 ב–6.8% ■ הבנק צופה גם כי תוכניות הסיוע והפגיעה הקשה בהכנסות המדינה יביאו את הגירעון בסוף השנה ל–11.5%, ואת יחס החוב־תוצר ל–74%
משרד האוצר מגדיל את תוכנית החילוץ ב–14 מיליארד שקל כדי למנוע מיתון — ומהמר על כך שהאצת החזרה לשגרה, גם במחיר גבוה, תשתלם לטווח הארוך ■ "האחריות התקציבית" תידחה ל–2021 ■ מבחן ההצלחה: ירידה משמעותית בשיעור האבטלה ■ החשש: גל קורונה שני שיטרוף את הקלפים
מרכז הכובד של המשבר עובר כעת למגרש הכלכלי, וזה מציף שוב את השאלה – מי מנהל את המדינה, ראש הממשלה או הפקידות המקצועית?
הממשלה החדשה של נתניהו, על שפע משרדיה המומצאים והמינויים ברגע האחרון, אינה מבשרת טובות לציבור הישראלי ■ היציבות אינה מובטחת, העלויות מנופחות במיוחד והפוליטיקאים בעיקר דואגים לעצמם - נקודת התחלה איומה להתמודדות המורכבת עם משבר הקורונה
התשלום יינתן לעסקים שההכנסות שלהם נפגעו לפחות ב-25% בגלל הקורונה, ובלבד שהמעסיק יעסיק לפחות 50% מהעובדים ערב המשבר
מחקר חדש מצא שני משתנים שהשפיעו מאוד על רמת התחלואה בקורונה: רמת הצפיפות ביישוב ושיעור המתגוררים בישיבות ■ מסקנת המחקר היא שאם יהיה גל תחלואה נוסף, הדרך הנכונה לטפל בו תהיה סגר חכם יותר שלא ישתק את כל המשק
ב–2008 הממשל האמריקאי חילץ בנקים גדולים באמצעות הזרמות הון תמורת אופציות למניותיהם — שאותן מימש ברווח ■ המקרה של אל על כולל סימני שאלה רבים מנקודת מבטה של המדינה — ולכן האפשרות שהחברה תישלח לבית המשפט לבצע הסדר נושים עדיין מרחפת באוויר
צה"ל מפנק 98% מאנשי הקבע בתוספת של עד 19% לפנסיה המכונה "הגדלת הרמטכ"ל" - ללא כל תוקף חוקי ■ בג"ץ יכריע בעתירה הדורשת לבטל את הסידור הזה
החזרה של עובדים צעירים, זמניים, חסרי מיומנויות וניסיון לשוק העבודה, כרוכה בקשיים רבים ■ מעסיקים נפגעו קשות מהמשבר ונמצאים באי־ודאות לגבי העתיד, לא ימהרו לקלוט את כל העובדים שהעסיקו קודם לכן
המצוקה הכלכלית, האיסור לפתוח עסקים, המענקים הלא מספקים ובעיקר התחושה כי אינם מקבלים תמיכה מהממשלה בשעת משבר - דוחפים בעלי עסקים לדרוש תשלום במזומן ■ "שנים שילמתי למדינה ולא קיבלתי דבר - כעת כדי שהעסק שלי יפעל אני חייב לעבוד בשחור"
מאז פרוץ המשבר הוצאו לחל"ת כ-80 אלף עובדים מתוך כ-380 אלף בתעשייה הישראלית, ולא ברור מתי ואיך ישובו לעבודותיהם - אם בכלל ■ כעת איגודי המעסיקים מקדמים מודל שכר שיאפשר להם להעסיק עובדים במשכורת הגבוהה מדמי האבטלה
יחסה של ישראל לטוהר מידות עמד עד כה בכבוד במבחנים רבים, והמסר היה ברור - מי שמפשל הולך הביתה ■ אם בג"ץ יכשיר את מינויו של נתניהו לראשות הממשלה, הוא יקבע תקדים בעל השלכות רוחביות מסוכנות במערכת הציבורית
ההוצאה על דמי אבטלה זינקה מ-300 מיליון שקל בפברואר לכ-1.5 מיליארד שקל במארס ולכ–5–6 מיליארד שקל באפריל, שבו הגיעה האבטלה לשיא ■ בשבועיים האחרונים התעוררה השאלה אם התמריץ הזה לא היה מוגזם וכיצד ניתן לתקנו
המשבר הוא זמן טוב לבחון את ניהול הזמן שלנו. מתברר שבעבודה מבית, ישיבת עבודה תמציתית בזום ופחות שעות בפקקים יש לא מעט יתרונות - גם אם אלה סובלים עוד מחריקות. אם יאומצו גם בהמשך, אולי גם התפוקה היצרנית שלנו תעלה
בנק ישראל הציג נתונים המעידים שהבנקים לא ניצלו את המשבר כדי להעלות את הריבית ללווים ■ ההסבר שלו הוא המדיניות שהפעיל במשבר, בין היתר הורדת הריבית במשק ב–0.15% ■ אבל כעת יגיע הגל השני, של הלווים המסוכנים יותר - והם יצטרכו לשלם הרבה יותר
המשימה הראשונה של כ"ץ היא החזרת חלקים גדולים במשק לעבודה, וכמה שיותר מהר. מזה ייגזר הכל. כל עוד לא נראה חזרה לעבודה סדירה תוך שליטה בסטטיסטיקת התחלואה — המיסוך על עתידה הכלכלי של ישראל יישאר כבד
נתניהו הבין את הסיכון שבהליכה לבחירות עם 1.1 מיליון מובטלים, במיוחד כאשר תומכיו הם הנפגעים הגדולים ביותר בתקופה האחרונה. ההסכם הקואליציוני מכיל הצהרת כוונות בנוגע לטיפול במשבר, אך הפתרונות יקומו או ייפלו על הפרטים קטנים
החשב הכללי באוצר מנהל מו"מ עם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לגבי תנאי האשראי והחיתום שיופעלו בקרן זו ■ מדובר בקרן שתזכה לערבות מדינה גבוהה מזו הקיימת בקרן ההלוואות הנוכחית
