משרד הפנים גיבש תוכנית שתחלק את ישראל ל-20 מינהלות אזוריות, שיקבלו לידיהן סמכויות ממשלתיות ■ המטרה: לייעל את הטיפול ב-257 רשויות מקומיות ולהקטין פערים ■ כל מנהל אזור יקבל שליטה על הכנסות הרשויות שבתחומו, וייבחר על ידי ראשיהן - או באמצעות פתק שלישי בבחירות לכנסת
בישראל יש מחסור חמור ברופאים, אבל במקום להכשיר יותר סטודנטים לרפואה, אנחנו מעמידים רף קבלה בלתי אפשרי - ואחר כך מתפשרים וקולטים שליש מהרופאים הישראלים שלמדו בחו"ל, רובם המכריע בפקולטות גרועות יותר ועם ציון פסיכומטרי בינוני בלבד
כדי לטפל באיום על חברות כרטיסי האשראי הנגיד איפשר לבנקים להמשיך להפעיל את אפליקציות התשלומים שלהם תחת מגבלות ■ אבל כדי שהציבור ייצא נשכר באמת, ישראל חייבת להיפתח לתחרות מהעולם בענף הפיננסים - ולשם כך יש לסגור את הפיגור הטכנולוגי
איכות מעונות הגיל הרך בישראל ירודה - אז במקום להזרים 12 מיליארד שקל בשנה לחינוך חינם מגיל אפס, עדיף להשקיע את המשאבים בשיפור החינוך במעונות ■ הבעיה: המהלך ייקר את המעונות הפרטיים ל-4,500 שקל בחודש - וספק אם מחאת ההורים מכוונת לכך
תוכנית החומש לשילוב החרדים באקדמיה לא מיושמת בפועל, והסעיפים שכן — מיושמים בצורה הפוכה להמלצות ■ התוצאה היא כישלון עצום בשילוב החרדים ■ הות"ת אשמה, אך יותר ממנה אשמה המדינה — שלא מותירה לנערים חרדים שלא למדו ליבה סיכוי להשתלב בעולם המודרני
הבלימה במספר החרדים הנרשמים ללימודים אקדמיים בשלוש השנים האחרונות אינה מקרית ■ צריך לקרוא את הסיפורים של יעקב וגה ויוסף פרטוק, האחד סטודנט לרפואה והשני פסיכולוג קליני, כדי להבין עד כמה קשה להשלים חסך של 12 שנות לימוד בגיל מבוגר
בעידן האוטומציה והרובוטיקה, התעשייה המתקדמת חוזרת להוביל את שוק העבודה במדינות המפותחות ■ ואולם בישראל, אחרי שנים שבהן הממשלות הזניחו את החינוך המקצועי וההכשרות המקצועיות, התעשייה נמצאת בדעיכה ■ דרושה מהפכה בהשכלה של חסרי ההשכלה
צעירי ישראל מגיעים לאקדמיה באיחור של ארבע שנים לפחות אחרי העולם, ולא רק בגלל השירות הצבאי ■ הבעיה הקשה יותר למשק היא גיל הפטור של החרדים — הם מאבדים שש שנים קריטיות מחייהם, ולכן מסיימים תואר ראשון רק בגיל 31
כמו בפארסה סביב סגירת שדה דב, גם המאבק על מיקום שדה התעופה הבינלאומי החדש - ברמת דוד או בנבטים - עלול להיות מוכרע בזירה הציבורית במקום בזו המקצועית ■ הכף נוטה לרעת רמת דוד, אף שהוא מצטייר כחלופה המועדפת על ידי גורמי המקצוע
ישראל סוגרת את שדות התעופה הפנימיים וכמעט שאינה פותחת חדשים, בעיקר משום שהצידוקים לקיומה של תעופה אזרחית פנימית מועטים, ורבות מהטיסות הן לצורכי פנאי בלבד ■ הבעיה העיקרית: אין מדיניות ממשלתית סדורה לתעופה האזרחית
ההצלחה המסחררת של רפורמת השמים הפתוחים מביאה את נתב"ג לקצה גבול הקיבולת שלו ■ המועד האחרון לבניית שדה תעופה בינלאומי נוסף בישראל הוא 2030, אך כיום אין אפילו הכרעה היכן ימוקם השדה החדש, ולחצים פוליטיים אדירים מאיימים לשבש את תהליך קבלת ההחלטות
מי שרגיל להקים מאחזים לא חוקיים על אדמות פלסטיניות, לא מהסס לפגוע בזכויות הקניין של בעלים פרטיים גם בשדה דב
לא ברור אם שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' יעלה מחר בישיבת הממשלה את הצעתו לדחיית הפינוי של שדה דב - לאחר שהובהר לו כי ההצעה מהווה הפרה בוטה של ההסכם בין המדינה לבעלי הקרקעות הפרטיים ■ לאלה תהיה עילה ברורה לתבוע אותה מייד
המשך הפעלת השדה יגרום לצמצום הבנייה לגובה ולאובדן של 21 אלף דירות שתוכננו בת"א, הרצליה ורמת השרון, בנוסף להקפאת 16 אלף דירות בתוכנית רובע דב ■ מגבלות הבנייה לגובה יובילו לצמצום שטחי תעסוקה מתוכננים ב-50%, אובדן של 2.7 מיליון מ"ר
אם המדינה תעצור את פינוי שדה דב, היא תיהפך פולשת לקרקע שלא כחוק, תידרש לפצות את בעלי הקרקעות הפרטיים במיליארדים, תטרפד מעבר בסיסי צה"ל לנגב, תעכב את פרויקט הרכבת הקלה ותשליך לפח 12 מיליארד שקל שהיתה יכולה לקבל ממכירת קרקעותיה - בשביל שדה תעופה זעיר ולא־חוקי שמפעיל קו טיסות אחד
השכר של בוגרי המכללות הטכנולוגיות במקצועות ההנדסאות, ולא בפחחות כמובן, גבוה משל לא מעט מבוגרי האוניברסיטאות והמכללות להוראה ■ הבעיה היא שמעטים מתקבלים אליהן, ורק מחציתם מסיימים אותן ■ ישראל צריכה למצוא עוד פתרונות לאזרחיה החלשים
הפיגור העצום של ישראל במדדים בינלאומיים נובע מהמחצית החלשה של האוכלוסייה, שמשמשת מעין משקולת הגוררת את המדינה כולה כלפי מטה ■ רק שבמקום להשקיע בטיפוח המחצית התחתונה, אנחנו ממוקדים דווקא בחזקים ■ ראו את ההזנחה הפושעת של אנשים ללא תעודת בגרות
את מנוע הצמיחה העיקרי בעשור וחצי האחרונים - הגידול בשיעור התעסוקה - ישראל ממצה, ואת מנוע השיפור בפריון היא לא מצליחה להתניע ■ בקצב הזה, שיעור הצמיחה בישראל יתכווץ בשליש כבר בעשור הבא, ואף אחד לא יוכל אפילו לחלום להעסיק טבחית פרטית
קיצוצי ענק בתקציב והעלאות מסים ממתינים מעבר לפינה - כבר ב–2020 ■ נתניהו יכול לנסות להאשים את שר האוצר החלש שלו, משה כחלון ■ אלא שבפועל, מאז שנבחר לראש ממשלה ב–2009, ישראל נתונה בנסיגה מתמשכת - ונתניהו נכשל בפיתוח מנועי צמיחה חדשים למשק
יחידת הכלכלן הראשי באוצר ממליצה לפתוח את שוק המוניות לתחרות מצד אפליקציות ההסעות, כמו אובר, אבל בתנאי שתוטל אגרת גודש בערים הצפופות - רצוי על כל המכוניות הנכנסות לערים, אבל לכל הפחות על נהגי המוניות ושירותי ההסעות
המפקחת לשעבר דורית סלינגר רדתה בחברות הביטוח, והביאה לעלייה בכל מדדי השירות ולמהפך של ממש בתחום ביטוחי הסיעוד ■ כעת נדרש המפקח משה ברקת לבצע מהפך דומה בביטוח הגרוע ביותר שנשאר - אובדן כושר עבודה
על סמך הבטחה "על הקרח" לפרסום תזכיר חוק, מצדה של ממשלת מעבר שכלל אין לה סמכות להבטיח כזה, ראש רשות שוק ההון, משה ברקת, ככל הנראה עובר על החוק - שמחייב את קרנות הפנסיה הוותיקות לשמור על איזון אקטוארי
מדד שירות תביעות ביטוח מתפרסם זה חמש שנים, אבל הציבור עדיין לא עושה בו שימוש מושכל
ברשות המסים שוקלים לקחת את הסיכון ולאפשר גילוי מרצון גם על העלמת מס במזומן - בניסיון נואש להגדיל את הכנסות המדינה ■ הבעיה: פשעים חמורים עלולים לקבל הכשר
מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף את ההשפעה העצומה של משבר הדיור על החברה החרדית: המגורים בערים החרדיות נעשו יקרים מדי - והחרדים נדחקים לערים מרוחקות ומעורבות ■ איך זה ישפיע על הפריפריה - שנכבשת על ידי אוכלוסייה ענייה שאינה עובדת?
הרוב החילוני טועה פעמיים: פעם אחת כשהוא מתעקש על גיוס חרדים במקום על לימודי ליבה במוסדות חינוך שהמדינה מממנת, ופעם שנייה כשהוא חושב שכוח יענה על הכל ■ ובעצם יש טעות שלישית של החילונים, קשה עוד יותר: הייאוש והרצון לברוח מכאן
חוק הגיוס מנציח את האיוולת ההיסטורית של חוק טל: בשביל לגייס 417 בני ישיבות לצבא, הצעת החוק כולאת 14 אלף מהם בישיבות ומונעת מהם לצאת לעבוד ■ מתי נבין ששילוב החרדים בשוק העבודה חשוב יותר מיעדי הגיוס לצבא?
חיסכון במס של 15 אלף שקל בשנה ותושבים שלא משלמים מס על שכר לא נמוך - האוכלוסייה החזקה בפריפריה חוגגת עם הטבת מס על חשבון החלשים ועל חשבון חיזוק היישובים ■ במשרד האוצר שוקלים כעת להמיר את ההטבה בתוספת להשקעות לפריפריה
משרדי ממשלה מפורקים ונבנים מחדש, יחידות עוברות ממשרד למשרד, משרדים חדשים צצים וסמכויות נעות ביניהם — וכל אלה נקבעים בחטף, לרוב בשל שיקול פוליטי צר או עבור ההסכם הקואליציוני ■ התוצאה: נזקים ניהוליים ותפעוליים שקורעים את הממשלה מבפנים
לא רק בג"ץ, גם השירות הממשלתי נתון להתקפה מכוונת של נתניהו, שמרסק כל מוקד כוח שיכול לבלום ולרסן אותו ■ בעידן שבו הגמדים והקרנפים נותנים את הטון בתוך הממשלה, והתכונה שנדרשת למינוי לשומר סף היא נאמנות לראש הממשלה, משרדי הממשלה מתרסקים
