"הבוסים": אחד פוליטיקאי, השני בעיתונות - אבל התרבות, האידיאולוגיה והשיטות דומות להפליא
מעגל נאמנים קרוב, קרבה לטייקונים, אפס שקיפות ושימוש בסיסמאות של ימין ושמאל כדי לצבור כוח. גיא רולניק על אביגדור ליברמן, נוני מוזס והאופוזיציה
מעגל נאמנים קרוב, קרבה לטייקונים, אפס שקיפות ושימוש בסיסמאות של ימין ושמאל כדי לצבור כוח. גיא רולניק על אביגדור ליברמן, נוני מוזס והאופוזיציה
הרעש הבלתי פוסק ברשתות החברתיות, השימוש שעושים בו גורמים בעלי כוח ותקציבים, ההתמכרות שלנו לשימוש בהן, ההשפעה שיש להן על ההתנהגות שלנו – כל אלה מצטברים לכדי מסה קריטית שהיא בדיוק ההפך ממשהו "חברתי". היא אנטי־חברתית ואנטי־דמוקרטית ■ מגזין TheMarker
אפשר לרסן את חברות הענק שהשתלטו על האינטרנט. הנה כמה דרכים אפקטיביות לעשות זאת
חמש פעילויות ל"יצירת רנטות כלכליות" - שמשיאות רווחים לא באמצעות שוק תחרותי אלא באמצעות כוח שוק או השפעה על כללי המשחק
אם השימוש שעשו משטרים דיקטטוריים ואלימים במדינות עולם שלישי בפייסבוק ובוואטסאפ בשנתיים האחרונות עדיין לא העביר את המסר, הבחירות בברזיל כבר משאירות פחות מקום לספק ■ וגם: האיש המרשים שמפוצץ את בועת העשירים הגדולה בעולם - והתקווה שסיפקה הכנסת
ייתכן שעוצמתה הפוליטית של גוגל מתחילה להישחק ■ גם אם מניעיו של טראמפ אנוכיים, התוצאה עשויה להיות מבורכת
בעולם שבו ייצוג של עברייני צווארון לבן, חברות ענק ומיליארדרים מביא גם את הכסף הגדול וגם את המוניטין - לא יהיו אנשים מוכשרים רבים שירצו לקחת את הצד השני. את אלה שלעולם לא יקבלו ייצוג וממילא גם לא ינסו לקבל ייצוג במשרדי האלפיון העליון
נתניהו אמר לתושבת קרית שמונה אורנה פרץ "את משעממת" לא בגלל שתקפה אותו - אלא מכיוון שהקריאה לא היתה בתבנית ובפורמט שאליהם הוא רגיל, של השמאלנים והחמוצים
שוקי המניות, הנדל"ן והכספים הישראליים חשופים באופן חסר תקדים לשווקים הבינלאומיים ■ עם כל הכבוד לנתניהו, כחלון והנגיד החדש שלנו - זעזועים פוליטיים ופיננסיים בארה"ב עשויים להיות משמעותיים הרבה יותר לתיקי ההשקעות שלנו
האליטה בישראל עדיין לא מעוניינת לנהל את השיחה האמיתית, החשובה, הכואבת והקשה על תופעת נוחי דנקנר ■ להימנעות שלנו מהשיחה על הפרשת - הן ברמה האישית והן ברמה המערכתית - יהיה מחיר כבד
כחלון מחפש בקדחתנות עוד ועוד קסמים וכישופים שהופכים קש לזהב, עד שבסוף אנחנו מתעוררים מהחלום ועוץ לי גוץ לי והכישור שלו נעלמו, התפוגגו והשאירו אותנו עם משבר
אם לא יוסקו המסקנות — מחירי המניות, הפסדי הפנסיות או יוקר המחיה יהיו אחרונות הבעיות שיעמדו בפנינו. הפצעים של 2008 שותתי דם ושום שיא בבורסה, מכונית חשמלית חדשה, אייפון עם מסך גדול עוד יותר ואפילו לא טיסות מאוישות במיליארדרים לירח לא ירפאו אותם
כיצד אנשים ששירתו טייקונים וחברות ענק רואים את הסוגיה של משטר תאגידי במוסדות פיננסיים המנהלים טריליונים של כספי ציבור? הנה הזדמנות מעניינת לקבל את השקפת העולם של אחד מהם: פרופ' אפרים צדקה, המועמד לנגיד בנק ישראל
במאמר שפירסם ב-TheMarker מגלה צבי זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים, שהבנק נוהל בצורה לא אחראית במשך תקופה ארוכה ■ אך האשמה אינה רק של הנהלת הפועלים, אלא גם של הגוף שאמור לפקח עליו - בנק ישראל
העלייה המטאורית, הכישורים הפוליטיים יוצאי הדופן, וההתחזקות הכללית של מחנה הימין – הם חלק חשוב מהבחירה באיילת שקד לראש רשימת 100 המשפיעים השנתית. אבל הסיבה העיקרית היא תפישת העולם של שרת המשפטים
שרי אריסון כלל לא היתה מגיעה לטורים אלה אם היו לנו עשרות כמוה, וגם נוחי דנקנר לא היה מגיע לכאן, ולכלא, אם היו מאות דנקנרים. הם צוברים את כוחם בדיוק בזכות העובדה שהם דואגים להישאר בודדים
עידן הדנקנריזם נגמר, אבל כלבי השמירה שהיו אמורים לעצור אותו לא פעלו ■ ישראל אמנם הצליחה להימלט משיווי משקל אוליגרכי, הודות למחאה החברתית וקומץ אנשים שנאבקו בדנקנר, אבל קל לחזור ולהידרדר אליו במהירות (פורסם במקור ב-1 בספטמבר 2018)
קשה לחשוב על עתיד מייאש יותר עבור ילדינו, כשכל המערכת הפוליטית והזירה הציבורית אדישות לחלוטין לצעד כה דרמטי של לקיחת עושר ואיכות חיים מהשכבות החלשות לטובת תקציב הביטחון ■ נתניהו החליט שלנצח נאכל חרב — וכולם מצדיעים בהסכמה
למה צריך לקחת את השליטה בבנק הפועלים משרי אריסון - ולהחזיר לציבור את השליטה ברכושו ועתידו
הפגיעה של אזרחי ה-AA באזרחי ה-BB וה-C משולשת: הם אוכלים נתח גדל מתקציב המדינה; הם שייכים לקבוצות כמו "חבר" שרוכשות מוצרים ושירותים במחירים המסובסדים על ידי אזרחי ה-B; ובהדרגה הם נהפכים לבעליהן של הדירות והנדל"ן המושכר לאזרחי ה-C
פייסבוק אומרת שהיא מכשיר "דמוקרטי". אין שום עדויות שמצב הדמוקרטיה בעולם בכלל ובמדינות שבהן פייסבוק נפוצה במיוחד השתפר. למעשה, יש קורלציה ברורה בין השחיקה בדמוקרטיה בחלקים רבים בעולם לבין עלייתה של פייסבוק
למה אפשר דווקא לשאוב אופטימיות מתמונת השבוע בעיתונות הכלכלית ■ והאם בנק ישראל יצליח לעודד את לאומי קארד - שנרכשה על ידי חברה בניהולו של שר האוצר האמריקאי לשעבר - להתחרות בבנקים?
מחדלים בתחום האשראי נעשו בעשור האחרון גם במערכת הבנקאות וגם בשוק החיסכון ■ ואולם במקרה של הבנקים יש ראיות לכך שלא מדובר בטעויות - אלא בשחיתות ■ למרות הפתיחה הצולעת של דיוני ועדת כבל, הגישה שהציגו הח"כים מותירה מקום לאופטימיות
כשנתניהו מציע להצמיד את תקציב הביטחון לתוצר הוא בעצם אומר לאזרחים: אני לא יודע אם לנצח נחיה על חרבנו, אבל אני מבטיח שלנצח תקבלו שירותים אזרחיים נחותים - כי בחזון שלי לישראל, הצבא תמיד יקבל נתח אדיר מהתוצר, ללא קשר לאיומים הביטחוניים
הבעיה בפייסבוק אינה ההחלטות שלה - איזה תכנים היא מציפה, מקדמת או מצנזרת - אלא שיש לה יכולת להשפיע על כמות של תכנים שלא היתה לאף חברה בהיסטוריה המודרנית
ההקלטות שביצע מנכ"ל וואלה, התמלילים מהחקירה של שאול אלוביץ' והקלטות הסתר שביצע ניר חפץ - הם עוד רגע נדיר ומכונן בדברי ימי העיתונות הישראלית של עידן הטייקונים: צוהר נדיר מחוץ למטריקס שבו העיתונות עוטפת את הציבור הישראלי
בנק הפועלים הוא בנק הטורטלים, ועבור אזרחי מדינת הטורטלים שבשדרות רוטשילד 50 בתל אביב, הדמויות הנלעגות שמשוחקות על ידי השחקנים המחוננים מ"ארץ נהדרת" - אינן מגוחכות. הן וריאציה על המציאות
רבים בוודאי חושבים שניר חפץ והתנהלותו במערכות העיתונים ובלשכת ראש הממשלה הם סימפטומים של ממשל נתניהו ■ אין זה המקרה: חפץ הוא תוצר ונציג של העיתונות הישראלית, או ליתר דיוק - העולם התחתון שלה
הבחירה של נתניהו דווקא בחפץ, מאנשי אמונו של נוני מוזס, היא המפתח להבנת מערכת היחסים בין שני האישים. אין בה שום פן אידיאולוגי או מפלגתי, רק אינטרסים מושחתים של כסף ושלטון
כמו הדמוקרטיה, העיתונות שונה דרמטית מהאידיאל שלה. אבל החלופה בדמות עיתונות חלשה, מסורסת ומפוחדת שמשרתת עמדות כוח היא מרשם בדוק לקריסת הדמוקרטיה