קרן העושר חיה ומשגשגת, אצל הלקוחות של פיני
אם לא יחול שינוי דרמטי, הרי שבעוד עשור הקרן של עשרת הלקוחות הגדולים של פיני רובין תהיה גדולה שבעתיים מהקרן של 10 מיליון תושבי ישראל
אם לא יחול שינוי דרמטי, הרי שבעוד עשור הקרן של עשרת הלקוחות הגדולים של פיני רובין תהיה גדולה שבעתיים מהקרן של 10 מיליון תושבי ישראל
הבריתות הפוטנציאליות בין נתניהו לבין אלוביץ׳ ומוזס נשענו על המעמד המונופוליסטי וכוח השוק שהיה לשניהם. אם הממשלה היתה פועלת בנחישות להגביל את כוחם הפוליטי - לשני הצדדים לעסקות לא היה מה להציע
התומכים בראש הממשלה מסרבים להתייחס לשלל התמלילים, ההקלטות והראיות נגד ראש הממשלה בתיקים נגדו וממשיכים לתמוך בו ■ אך גם מחנה אנטי-ביבי לא שונה ממחנה ביבי, שכן הם היו באותו מצב לפני שנתניהו נכנס לתפקיד
עיתונות מושחתת יכולה להיות שווה מיליארדים לאנשי עסקים - וקריירה לפוליטיקאים
"כשאתה שם את הציצים של אביבית בר זוהר אז יש לך יותר כניסות עכשיו. אנשים נמאס להם מחדשות. נמאס להם"
והיכולת של אדם נוימן ליהפך למליארדר אף על פי שהוא משמיד מיליארדים למשקיעים לא נראית כמו באג בקפיטליזם — אלא דווקא כמו פיצ'ר. זה מקובל ■ ובינתיים, ריח של פחד ממהפכה פוליטית וכלכלית עומד באוויר
מי שהצטרף למחזה הזה רק בשנים האחרונות ולא מכיר את הפרקים הקודמים, עשוי לחשוב לרגע שחפץ הוא תינוק שנשבה: ראש הממשלה כופה עליו לבצע פעולות אלימות, על גבול הפלילי
בעוד שבישראל מתמקדים בסוגיית הרכבת הממשלה, בארצות הברית מתחולל קרב במפלגה הדמוקרטית שעשוי להשפיע על כלכלת ישראל בשנים הקרובות ■ ארה"ב עומדת בחצי השנה הקרובה בפני אפשרות למפנה במדיניות הכלכלית, שכמותו לא היה יותר מ-40 שנה
למרות חשיפת ההקלטות בין נתניהו למוזס, הבכירים במערכת הפוליטית - משני קצוות הקשת - שמרו על שקט ■ האם זה אומר שתיק 2000 הוא לא תיק חשוב? או אולי שבגלל המעמד שהגיעה אליו קבוצת "ידיעות" יש מי שחושש לדבר?
חבילת החילוץ ל-WeWork כוללת רכיבים מופרכים ברמה שאפילו עולם ההשקעות הפרטיות האמריקאי לא מכיר: מסיושי סאן, הבוס של חברת ההשקעות סופטבנק, החליט לחלץ לא רק את עצמו ואת החברה, אלא גם את האיש אשר האכיל אותו בלוקש - מיודענו אדם נוימן
מאחורי הרעש העצום שמקימים דונלד טראמפ ושונאיו, מתרחש מאבק תת־קרקעי שעשוי להגדיר מחדש את הפוליטיקה האמריקאית ■ בצדו האחד של המתרס ניצבים כמה מאות מיליארדרים, ובצדו האחר - 300 מאות מיליון אזרחים אמריקאים
כל שצריך לעשות כדי להבין עד כמה התקלקלו הנורמות במערכת הפוליטית, בעיתונות ובצמרת הכסף, הוא לעקוב אחרי הקמפיין האדיר להשקתו מחדש של המותג "אביגדור ליברמן" - מגזען, מושחת ואופורטוניסט לליברל ולתקווה החדשה של המרכז או השמאל
הרחק מהכותרות בארה"ב ומגבעת הקפיטול, המלחמה האמיתית מבעבעת מתחת לפני השטח במקום אחר. תוצאותיה עשויות להשפיע על דמותה של הדמוקרטיה המערבית החשובה והמשפיעה בעולם יותר מקרקס ההדחה של טראמפ
כל עוד המשחק בעולם העסקים הוא "מי יותר עשיר" או "מי יותר חזק", חברות הענק יוסיפו לסכן את כדור הארץ ■ המחיר שישלמו חברות מזהמות צריך להיות כבד ומיידי - רק מנהלים שיחששו לכיסאם, לכיסם ולחופש שלהם, יפנימו את הנזקים שהם גורמים לסביבה
WeWork היתה יכולה להתנהל כמו חנות מכולת, בלי ביקורת של ממש של הדירקטוריון, תוך שהיא מגייסת סכומי כסף במחירים עולים ■ החגיגה נגמרה כשהיא נאלצה לעמוד בכללי הגילוי הנאות של הרשות
כל עוד ממשיכים הבוחרים, הח"כים, השרים והעיתונות לעסוק רק בשבטים ולראות בפוליטיקה סוג של מרוץ סוסים - אנחנו משאירים את הזירה הדמוקרטית האמיתית פרוצה ונטושה לטובת עסקות כמו זאת שמשה ברקת שוקל עכשיו לסגור עם ענף הביטוח
אביגדור ליברמן, האיש שיקבע אם נתניהו יסיים את תפקידו, הוא גרסה דהויה ועלובה שלו ■ האנשים שבחרו בו כקבלן הביצוע לסילוק נתניהו לא שונים מראש הממשלה
אדם נוימן, מייסד WeWork, צריך לנסות לכתוב פרקים חדשים בסגנון עלילות הוליווד - המשבר והקאמבק - ולהימנע מהעלילה הקלאסית העתיקה על איקרוס, שעף גבוה מדי ונשרף על ידי קרני השמש
אנחנו מוכנים לקחת סיכון ולהתנבא שאי־שם לקראת 2030 יפרסם מבקר המדינה הבא דו"ח חריף, שיראה פערים של עשרות אחוזים, עשרות מיליארדים, בין הכסף שאזרחי ישראל היו אמורים לקבל מקידוחי הגז לבין הכסף שנגבה מהם בפועל
נתניהו לא נכשל בלשונו: הוא פשוט רצה להזכיר לתשובה, למשפחת ורטהיים, ללן בלווטניק ולמיליארדרים אחרים, שללא רגולציה נוחה המודלים העסקיים שלהם עשויים לקרוס ■ לדידו של נתניהו, רגולציה ומדיניות של הגבלים עסקיים ותחרות הן כלי פוליטי ברור שניתן להשפיע באמצעותו על העיתונות
השסע בין ימין לשמאל עלול להיות בטל בששים לעומת זה שבין אלה המאמינים למדע וחרדים לכדור הארץ ולאיכות החיים של נכדינו, לאלה שרואים בכל עיסוק בסביבה, בזיהום ובפליטות חמצן, עוד סמל שמאלני שיש ללעוג לו
מאז ומעולם פוליטיקאים בישראל ובכל העולם שירתו בעלי חברות הענק והשתמשו ברגולציה ככלי לקבל פרוטקשן מכלי התקשורת המרכזיים ■ אז מה השתנה היום? המציאות, וזה די מרשים, עולה על ההערכות, הניתוחים והמודלים שהוצגו בטור הזה ב-20 השנים האחרונות
המערכת הפוליטית והזירה הציבורית בישראל 2019 לא מוטרדת באמת משחיתות, טוהר מידות או איכות השירות הציבורי ■ ביום שבו יירד נתניהו מהבמה הציבורית, נמצא עצמנו עם אתגר גדול של יצירת חלופה שונה מהותית מהתרבות השלטונית הנוכחית
משרד התקשורת והחברות הזהירו השבוע ש"אחת החברות" בשוק הסלולר תפשוט את הרגל ■ זה המקום להזכיר לקוראים, לרגולטורים וליזמים עצמם שפשיטות רגל הן חלק אינטגרלי, הכרחי ומועיל בכל כלכלה חופשית ופתוחה
התמיכה של "ידיעות אחרונות" באיילת שקד או באיציק שמולי יוצרת תלות של הפוליטיקאי בעיתון ומשחיתה את הדמוקרטיה באופן הבסיסי ביותר ■ מתוך מגזין TheMarker
יעקב שיינין המשיך לבחור השקעות כאילו האלוביצ'ים והדנקנרים עדיין מנהלים את המדינה, מנתבים את הרגולציה וממשיכים לקבל קווי אשראי פתוחים מהחברים שלהם בבנקים. העידן הזה נגמר - אבל ההודעה על כך לא הגיעה לשיינין
מוקדם להתנבא לגבי תוצאות הבחירות, אבל יש סיכוי טוב שממליך ראש הממשלה הבא יהיה ידיד ותיק של הטור הזה
הצרכנים הישראלים צריכים את אמזון. השוק המקומי זקוק לניעור שג'ף בזוס מסוגל לתת לו, אם ירצה. ישראל רחוקה מאוד מהמצב של ארה"ב, שם אמזון כבר הגיעה לדומיננטיות אדירה
מה הסיכוי שנראה כאן עוד רפורמות מהסוג של השמים הפתוחים, שמביאות לשיפור מהותי ברמת החיים של הציבור הרחב ולא של קבוצה קטנה וחזקה? רולניק פסימי
עלייתו ונפילתו של דויטשה בנק יכולות לשמש אותנו להפקת לקחים מקומיים ■ יש קשר, הפוך בדרך כלל, בין רמת התחכום והמורכבות של פעילות פיננסית לבין התרומה שלה לכלכלה ולחברה