אחרי שהציעה להטיל מס רכוש על בעלי הון, מסמנת הסנאטורית המתמודדת לנשיאות יעד חדש - קרנות הפרייבט אקוויטי ■ "הן כמו ערפדים - מוצצות את החברות, ואז הולכות עם הכסף" ■ היא מציעה תוכנית רגולציה מפורטת, שאולי כדאי לאמץ חלקים ממנה גם אצלנו
הכלכלן ג'ושוע גאנס, אחד ממחברי מסמך המדיניות להגנה על העיתונות בעידן הפלטפורמות הדיגיטליות, טוען כי לעיתונות החוקרת יש חוקים כלכליים משלה ■ "חדשות הן בהגדרה מוצר שערכו לא ידוע ברגע הקנייה - וברגע שנחשפים למידע, המוטיבציה לשלם תמורתו נעלמת", הוא אומר
חוקרים, ובהם ישראלים, ערכו מחקר שתוצאותיו חד-משמעיות ■ המשק האמריקאי נהפך לריכוזי יותר, וכך רווחי התאגידים גבוהים יותר ובעקבותיהם תשואת המניות עולה - והעשירים מתעשרים עוד יותר ■ המפסידים הגדולים: החלשים ביותר בחברה - שאין להם חסכונות ומניות
ישקר היא חברה כמעט חשאית. ההנהלה שלה אנונימית, המנכ"ל, למרות שהוא עובד בחברה 40 שנה ומכהן בתפקידו 27 שנה, אינו מוכר בציבור הרחב
מאז מכירתה לברקשייר התאוויי של וורן באפט, צמחה ישקר בקצב מעורר השתאות וכבר כיסתה את ההשקעה בה ■ במטה ברקשייר באומהה תולים את ההצלחה הזאת בהנהלת החברה ובעיקר באיש שבראשה, יעקב הרפז ■ מה יקרה לישקר אחרי פרישתו של הרפז, או אחרי לכתו של באפט בן ה-89?
בעוד בארה"ב הולכת ומתחדדת אלטרנטיבה פרוגרסיבית וסוציאל־דמוקרטית לממשל הנוכחי, השואפת לרסן את כוחם של בעלי ההון, התאגידים הגדולים והממסד הפיננסי, בישראל של בחירות מועד ב' 2019 — אלטרנטיבה כזו אינה על השולחן
הוא כריזמטי, מצליח, עשיר, מעורב בתעשיית הקולנוע הזוהרת - ארנון מילצ'ן שבה בקסמו מנהיגים מפרס ועד נתניהו, תפר עסקות נשק חובקות עולם וגזר מכל זה קופונים נאים ■ סיפורו של ארנון מילצ'ן הוא שיעור מאלף על כסף, כוח, קסם אישי וקשרים
רכישת המניות של ידיעות אחרונות מבנק הפועלים על ידי נוני מוזס, לאחר שחולטו מאליעזר פישמן, היא רק קצה הקרחון ■ מאחורי העסקה מסתתרים עיתונים שעסקו, עם מונופולים ובנקים, בגניבת דעת של הציבור שעלתה לו הון עתק ■ זה הסיפור של המשק ב-20 השנים האחרונות
כמה מס יש להטיל על בעלי ההון? לכלכלנים יש תשובה שהם לא יאהבו
בכל שנה שעוברת גדל המרחק בין האנשים העשירים ביותר בישראל, שהונם מוסיף לתפוח בקצב גובר, לבין הציבור הרחב שבמצבו הכלכלי לא חל שינוי משמעותי. ההשלכות החברתיות של התרחבות הפערים כבר ניכרות ■ הטבלה המלאה - בהמשך הכתבה
מעולם לא הוכח בישראל קשר בין שכר הבכירים לבין הביצועים שלהם ■ זו איוולת לטעון כי עזיבה של שלושה בכירים את מגזר הבנקאות הותירה אותו חשוף למשברים פיננסיים
עבור העשירים, הקפיטליזם הוא הצלחה אדירה. הסיפורים האישיים שלהם הם החומרים שמתדלקים את הנרטיב של העושר והאושר שבקצה הקשת הקפיטליסטית בענן. ישנה רק בעיה אחת עם הנרטיב הזה: הוא לא נכון
תכנוני המס של העשירים הם אחת הסיבות העיקריות להתגברות האי-שוויון - והם מקבלים לגיטימציה כשהמפקחים יושבים עם המפוקחים ■ האי-שוויון בישראל יהיה כנראה גבוה בהרבה אם יתחילו במס הכנסה לנסות לאמוד, ברצינות, את הנכסים של כל העשירים שיש להם תעודת זהות כחולה
כמעט אף אחד בישראל לא דיבר בשנים האחרונות על האפשרות שהמדינה מידרדרת במדרון שעלול להוביל לפשיזם – עד שהגיעה איילת שקד, שרת המשפטים היוצאת
הבנק המרכזי נלחם בוועדת החקירה לאשראי שניתן לטייקונים - בשל חשש לפגיעה במוניטין של המפקחת על הבנקים חדוה בר ■ ואולם בנק ישראל לא מוצא עניין להסביר את הפגיעה ביציבות המערכת הפיננסית ובביטחון של המגזר העסקי
באיזו מדינה תרצו לחיות? התנועה ימינה מתרחשת במדינות רבות, ולמיליוני ישראלים אין מקום באחת מ-100 החברות שהכי כדאי לעבוד בהן ■ מתוך מגזין TheMarker
כלי מעקב חדשים המאפשרים לזהות את הבעלים של כסף דיגיטלי שוללים מהביטקוין ודומיו את מעטה החשאיות שהיה יתרונם הגדול ביותר. אך מה שנראה כמו אקורד הסיום בסיפור של המטבעות הדיגיטליים, עשוי להיות ראשית פריחתם האמיתית
בהטלת מכסים נוספים על יבוא סחורות מסין, טראמפ פעל בניגוד לדעת רוב הכלכלנים והמשקיעים ■ מי שרוצה להבין את שיקוליו של טראמפ צריך לפנות לחשבון הטוויטר שלו - שם הוא מנהל קמפיין שמחבר בין מלחמת הסחר לבין המלחמה הפוליטית האישית שלו
דו"ח ועדת הטייקונים מראה שרגולטור ששבוי בידי המפוקחים שלו לא יכול לעשות את עבודתו בדרך נאמנה לציבור ■ התגובה החריפה שפירסם בנק ישראל לדו"ח חושפת כי בכירים בו מפחדים שהכישלונות וניגודי האינטרסים שלהם ייצאו לאור
כיצד ייתכן שמצד אחד התקשורת עוסקת יומם ולילה בבור התקציבי, במחירי הדיור, בבתי החולים הקורסים ובפקקים האינסופיים, אבל מצד שני הציבור חושב שהמצב הכלכלי מצוין? ■ מסתבר שאם המפלגה שבה בחרנו נמצאת בשלטון, אנחנו יותר מרוצים, אופטימיים ומלאי תקווה
למי שגדלו בדמוקרטיה מערבית מודרנית, הרעיונות של הכלכלן גלן וויל, שכוללים בין השאר הענקת יותר מקול אחד לכל בוחר ואפשרות לקנייה ומכירה של קולות, הם כפירה בעיקר. אבל יכול להיות שדווקא בהם טמונה האפשרות להתגבר על כמה מחוליי הדמוקרטיה הייצוגית
ועדת החקירה הפרלמנטרית חשפה שהפיקוח הפיננסי, כמו דברים רבים אחרים בישראל, הוא חלטורה — כל מפקח מאלתר כפי ראות עיניו ושיקול דעתו, ורובם שבויים בידי המפוקחים שלהם מה עושים כדי לשנות את זה? שקיפות היא התחלה טובה
עם כניסתם של 48 חברי כנסת חדשים, וכן שרים חדשים ומנכ"לים חדשים במשרדי הממשלה - בעלי עסקים והלוביסטים שלהם יתנפלו על משכן הכנסת כדי לעשות נפשות לאינטרסים הכלכליים שלהם ■ נראה כי חוק הריכוזיות עומד להיות אחת המטרות הראשונות
הפוליטיקאים ניצחו - אבל הדמוקרטיה הפסידה ■ בעלי השררה הצליחו לשכנע יותר ממחצית מהציבור שהם כאן לא כדי לשרת את הציבור, אלא כדי להיות האדונים ■ בזמן הקרוב מי שייפגעו הם מי שאינם מחוברים לקואליציה הבאה - אבל אל תתבלבלו: בסוף העוני והעליבות יגיעו לכולם
הבחירות מחרתיים הן על דמותה של הדמוקרטיה: האם היא רק שלטון הרוב או שהיא שלטון הרוב יחד עם זכויות המיעוט - שהוא כל אחד מאתנו?
בעולם האמיתי, הדמוקרטיה מזמן נשבתה על ידי אליטות הון וקבוצות אינטרסים שגורפות לעצמן השפעה, עושר ורמת חיים ־ ומותירות את המינימום הדרוש לרוב הדומם, כדי שלא יחליט לקום בוקר אחד ולשבור את הכלים
הדמוקרטיה דועכת? הציבור אדיש? תתפלאו, אבל לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, מצבה בישראל יציב להפליא למרות האיומים החיצוניים, החיכוכים הפנימיים והאקלים הפוליטי הסוער, ולכאורה בניגוד לכל היגיון
בתפישה הכלכלית של ימינו, הפוליטיקה והשירות הציבורי הם במהותם עוד דרך להתעשר — ומי שלא עובר על החוק במהלך כהונתו יהפך למאכער לאחר פרישתו ■ הציבור כמעט מצפה לזה מהפוליטיקאים היזמים, ואיש ציבור שחי ברמת חיים בינונית נחשב ללוזר
המערכת הפוליטית הישראלית נשלטת בפועל בידי טייקונים, שכל אחד מהם מקיים קשרים הדוקים עם פוליטיקאי מוביל, ולפעמים עם יותר מאחד. כך תדעו לכיס של מי מהם הולך הפתק שתשלשלו לקלפי
