היעד המרכזי של המשק הוא להחזיר אנשים לעבודה — ויש המציעים להוריד את שכרם ואת שכר המינימום כדי שיהפכו זולים יותר למעסיק ■ שני מחקרים חדשים מראים שההפך הוא הנכון: דווקא כאשר שוק העבודה היה חלש, שכר מינימום גבוה יותר הביא לשיפור בביצועי העובדים
נעבור את המשבר ונחזור לעסקים כרגיל? נדמה לכם, אומר יאניס וארופאקיס, לשעבר שר האוצר של יוון. העסקים לא התנהלו "כרגיל" גם לפני הקורונה, ומוטב לכולנו שלא ישובו לאותם דפוסים אחריה
המוסדיים יאשרו היום ככל הנראה את ההצעה של יצחק תשובה, מאחר שאינם מעוניינים להתמודד עם המצב שבו דורשים ממנו פירעון מידי של איגרות חוב ■ כך הם ישאירו ראיות עתידיות לחקירות ותביעות ייצוגיות
המשבר הנוכחי הוא גם הזדמנות לשפר את המערכות הכלכליות שלנו. יאניס וארופקיס, שר האוצר לשעבר של יוון ואחד הכלכלנים המדוברים בעולם כיום, מסביר כיצד
החלטת המפקח על הביטוח לאפשר לחברת כרטיסי האשראי מקס להיכנס לתחום - עוררה התנגדות בכנסת ■ מנכ"ל האוצר לשעבר אומר כי "שוק הביטוח הוא ריכוזי, והכנסת מקס תגדיל את התחרות בתחום. ח"כים צריכים לראות את הציבור, לא קבוצות אינטרסים"
בעבר פסלו באוצר אפשרות של מיזוג חברות סלולר מחשש לעליית מחירים - אבל זה בדיוק מה שעומד לקרות לאחר מיזוג סלקום-גולן ■ סלקום, שתהפוך לחברת הסלולר הגדולה בישראל, תחזיר את ההשקעה בגולן כשכל 10 שקלים נוספים שווים עבורה הכנסה נוספת של 40 מיליון שקל בחודש
פוליטיקאים מחפשים כבוד וכוח, אולם ישנו עוד דבר שבו הם חושקים, לעתים יותר
כל מכונית חשמלית שעולה על הכביש גורעת ממשרד האוצר הכנסה של אלפי שקלים לשנה במס על הדלק. זה מבטיח שהממשלה כמעט תמיד תדאג שמכוניות מזהמות יהיו זולות יותר
העבודה של בעלי שליטה בחברות ציבוריות ושל פוליטיקאים היא להשיא תשואה לציבור. כשהם מתנערים מהחובה הזאת - האזרחים ונציגיהם הם אלה שצריכים לנער אותם, ולהעמיד אותם במקום
כדי למנוע הסכם שערורייתי נוסף, המוסדיים - שמנהלים את הכסף של הציבור - צריכים להודות לתשובה על הפתרונות שהוא מציע, לדחות אותו בנימוס, להצביע על פירעון מיידי ולהתחיל לנהל את החברה
קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, ואל על שבשליטת תמי מוזס בורוביץ', מאשימות את הקורונה בקשיים שלהם ■ על אף שהמגפה אכן החמירה את מצב החברות - בשני המקרים הן נוהלו בצורה כושלת עוד קודם לכן
בעלי עסקים ישראלים ממהרים להכריז על חזרה לשגרה, אבל מרגע שביטחון הצרכנים נפגע וחובות אדירים נוצרו - ההתאוששות תיארך יותר מכמה חודשים ■ גם אם הנזק המקומי יהיה קטן, בעולם גלובלי שמבוסס על יבוא ויצוא, שיתוק כלכלות אחרות יפגע גם בישראל
בראיון מיוחד למגזין TheMarker לרגל פרסום ספרו החדש, "קפיטליזם ואידיאולוגיה", ובעודו שוהה בסגר בדירתו בפריז, פיקטי מבהיר: משבר הקורונה עלול להגדיל את אי השוויון ולחזק מפלגות לאומניות, אבל בטווח הארוך, דווקא הסוציאליזם הוא שיתחזק
מנהיגי מדינות העולם מבקשים לפתוח את הכלכלות לפעילות כמעט מלאה. אבל במציאות שבה רוב הפעילויות חזרו לסדרן, אך %10 מהן עדיין משותקות, התמונה כולה עגומה למדי
לכולם ברור כי מונופול הוא מתכון למחירים גבוהים ולשירות גרוע — וכי זה בדיוק מה שיקרה אם יאושר מיזוג בין שלוש חברות התעופה הישראליות ■ ראוי שהרגולטורים יבהירו למנהלי חברות התעופה שהפריחו את בלון המיזוג בחסות משבר הקורונה — כי אין בכלל על מה לדבר
המשק כמעט מושבת, רבע מכוח העבודה מובטל, הגירעון יזנק למספר דו-ספרתי, השנה תסתיים בצמיחה שלילית חריפה, אלפי עסקים יימחקו וענפים ישתנו ■ זה לא מיתון או משבר זמני - זה שפל גדול ■ אז איך מסבירים את הירידות המתונות יחסית בשוקי המניות בעולם?
בלחץ ראש הממשלה, משרד האוצר מארגן לחברת התעופה שמטוסיה מקורקעים הלוואה של יותר ממיליארד שקל בערבות ממשלתית ■ כך תישאר השליטה בה בידי משפחת מוזס - במקום להימכר ■ בסכום הזה ניתן היה להציל 10,000 משפחות הנמצאות בסכנת אובדן פרנסה
באוצר שוקדים על תוכנית חילוץ לענף ההיי-טק, אך כל שקל שיגיע אליו ייגרע מעצמאים או עסקים קטנים ■ מייקל אייזנברג: "לא מוסרי להשקיע כסף ציבורי בהיי-טק בתקופה שבה אחרים צריכים יותר את הכסף, ואם בכל זאת משקיעים - אז ללא רחמים על בעלי שליטה"
ל-TheMarker נודע כי הנוסעים הנכנסים לישראל באמצעות מטוסים פרטיים לא עוברים ולא עברו בשום שלב תהליך מיון הקשור לקורונה, ולא חלה עליהם כל חובת בידוד במלונות מפוקחים ■ לפחות על אדם אחד כבר ידוע כי הגיע לארץ במטוס פרטי, ולאחר מכן התברר כי הוא חולה בקורונה
תוכניתם של משרד האוצר ורשות החדשנות לסיוע להיי־טק מבטיחה למתווכים נוסחה חלומית: הם יחגגו, ואם יידרדרו להפסדים הציבור ישלם, פעמיים ■ כלל הזהב נשמר — הציבור נושא בכל הסיכונים, ואילו דמי הניהול, המשכורות השמנות והסיכוי לבוננזה זורמים למנהלים
שיתוף פעולה הדוק המבוסס על אינטרסים משותפים ואמון הדדי, נראה כמו סוג של גלובליזציה
תחת איזו שיטת משטר נמצא את עצמנו אחרי המגפה? כיצד תיראה הכלכלה, והאם נשקם את האמון במדענים ובאנשי המקצוע? קשה עדיין להרים את הראש ולהסתכל רחוק, אך כבר ברור שבצדו האחר של משבר הקורונה מחכה עולם אחר משהכרנו לפניו
בעוד שלרוב הציבור יהיה קשה יותר לאחר משבר הקורונה — יהיו גם מי שייצאו ממנו יותר טוב מאיך שהם נכנסו אליו ■ בין מי שעשוי להרוויח מהמשבר: חברות שליחויות, יצרניות מזון, עובדי ציבור, מנהלי תאגידים וכמובן — העשירים והמקושרים
הכלכלה של אחרי מגפת הקורונה תיראה שונה מזו שהכרנו עד כה ■ לכן, הממשלה חייבת למנוע מהמונופולים מלהשתלט עליה ולהרוג את התחרות, הדינמיות והיזמות
במקרה של מגפת הקורונה, מסתבר שמה שצריך כדי למזער את הנזקים הוא דווקא את כל מה שיש לאחרים ולנו יש הרבה פחות: ארגון, משמעת, סדר, נחישות וסולידריות חברתית ■ הפעם ה"ישראליזם" עלול להכות בנו בעוצמה - ולא לטובה
התמודדות עם משבר הקורונה דורשת את אמון הציבור במוסדות השלטון ובהנהגה ■ ואולם כשעבור נשיא ארה"ב כל אירוע הוא בראש ובראשונה קונספירציה שנועדה להפיל אותו מכיסאו, וכשבישראל נתניהו מערער את מעמד הרשויות - הכישלון עלול לעלות בחיי אדם
המחזיקים הגדולים בקבוצת דלק של יצחק תשובה: מנורה מבטחים, הראל, מיטב ופסגות. מחזיקים הגדולים באג"ח ל"א, הקורסת ב-20%: הראל, הפניקס, פסגות ומנורה
תל אביב מתנתקת משאר מדינת ישראל: זו עיר ליברלית, מערבית ומשכילה, בעוד שאר חלקי המדינה מקבלים מאפיינים אחרים
בשנה האחרונה עובדי פייסבוק מפנימים שהמוצר שהחברה פיתחה מקעקע דמוקרטיות, ממכר, ופוגע בפרטיות של מאות מיליוני בני אדם. פחות צעירים מעוניינים לעבוד בחברה שכזו
ממצאי סקר המקצועות התורמים לחברה מציפים מסקנות לא מובנות מאליהן באשר לרצונות ולהעדפות של הציבור בישראל, וחושפים נקודות עיוורות אצל קובעי המדיניות. הנה כמה כיוונים לפעולה
