דירוג בינלאומי שפירסמה קרן ורקיי הפועלת לקידום החינוך בעולם מראה שרק ברזיל מתייחסת גרוע יותר מישראל למורים שמלמדים את ילדיה ■ רבים מהורי ישראל לא רוצים שילדיהם יגדלו להיות מורים
קבוצת מומחים בראשות שרת החינוך לשעבר, יולי תמיר, שלחה לפני חודשיים למשרד החינוך מסמך מדיניות בנושא בחינות המיצ"ב — אך במשרד לא טרחו להשיב ■ נציגי ההורים קוראים להחרמת הבחינות הקרובות ■ משרד החינוך: "הקמנו צוות מקצועי שהמלצותיו יפורסמו לציבור בהמשך"
בעקבות חשיפת TheMarker על משבר לימודי הליבה, שר החינוך לשעבר, פרופ' אמנון רובינשטיין: "המדינה שוללת מילדים את היכולת להתפרנס ולהצליח" ■ ראש ישיבה תיכונית: "כל מהלך לכפיית לימודי ליבה - ייכשל"
בפני שר החינוך החדש מונחת כעת הזדמנות גדולה - להרחיב את מעגל המצוינות בחטיבת הביניים לפחות ל-40%
מספר תלמידי התיכון החרדים שלא לומדים את מקצועות היסוד זינק בעשור האחרון ב– 60% - ומספר הישיבות שבהן לא נבחנים בבגרות הוכפל ■ המשמעות: בלחץ המפלגות החרדיות - ישראל גוזרת על מאות אלפים כישלון תעסוקתי
לפי מתווה משרד החינוך, מחנכים ילמדו בעיקר שפה ומקצועות הומניים, ועל תחומים אחרים יופקדו מורים שהוכשרו במיוחד - כמו בבתי הספר העל-יסודיים. המהלך יבוצע באופן הדרגתי ויתאפשר דרך שינוי בהכשרת המורים
כ–1,740 ממורי מערכת החינוך הם בעלי תואר שלישי. בין שהיה זה המרדף אחר קביעות או התסכול מחיים על מלגות, הם מצאו עצמם שוב בבית הספר
בשיתוף פעולה בין הורים שביקשו שינוי ורשות מקומית שנענתה לאתגר, נפתח בעתלית בית ספר שבו ויתרו על חלוקה לכיתות בהתאם לגיל ושיעורים באורך קבוע, ובחרו במקום במרחב מאוחד לכולם ותוכנית לימודים אישית
כבר בשלב הכשרת המורים, חשוב להקנות לכל פרחי ההוראה ידע וכלים להתמודדות עם ילדים עם צרכים מיוחדים
הדיון בנוגע להקניית ידע כלכלי בשלב מוקדם בחיים, מתרחש במקומות רבים בעולם ובאחרונה גם בישראל בעקבות הפעילות של עמותת רווח נקי, המנסה לקדם חינוך פיננסי בבתי הספר
הביקוש לחינוך פרטי זינק ב–15 השנים האחרונות בעולם — בעיקר בכלכלות המתעוררות, אך גם במפותחות ■ לצד יתרונות כמו לימוד כישורים נדרשים במאה ה–21 ומימון מצד משקיעים, לחינוך פרטי יש חסרונות פוליטיים שגורמים לממשלות להסס בפתיחת השוק לתחרות
מחאה עקשנית נגד תוכנית סאמיט, המבוססת על למידה עצמאית במחשב שפיתחו מתכנתי הרשת החברתית ■ מנכ"לית המיזם: "ההתנגדות נובעת מנוסטלגיה - יש אנשים שלא רוצים שינוי"
האתגר הגדול הוא ההבנה שכדי להצמיח פה דור שיוכל להתמודד עם האתגרים הלאומיים העתידיים לא מספיק לייצר תוכניות של מצוינות אקדמית בגילי העשרה, אפילו לא בגילי בית הספר היסודי
המגזר העסקי לא מחכה להחלטות הממשלה: בית הספר בוסט, שהקימה קבוצת הייעוץ הארגוני פילת, מציע קורסי הכשרה למקצועות העתיד בהתבסס על מחקר מיוחד שערך עבורם העתידן דוד פסיג
המועצה הלאומית לכלכלה והפקידות המקצועית הבכירה במשרדי הממשלה גיבשו עבור נתניהו ושריו נוסח משלהם להסכם הקואליציוני ■ היועצים ידרשו מהפכה בחינוך, אגרות גודש, הגבלת זכות השביתה - והכרעה על עתידו של ביטוח לאומי
בבית הספר היסודי ניצנים מותר לשבת על ספה בכיתה, במקום ציונים יש הערכות מילוליות והתעודות הוחלפו במשוב מפורט. כדי לקדם התפתחות של הילדים, הצוות החינוכי מאפשר גמישות
מצעי המפלגות בתחום החינוך: כחול לבן, גשר, העבודה ומרצ מציעות חינוך חינם לגיל הרך - חלקן מגיל אפס ■ מרצ מבטיחה לצמצם פערים באמצעות העדפה מתקנת ■ הליכוד התעלם מבקשות לפרסם תוכנית
גם בתוך החינוך הטכנולוגי הנמצא באחריות משרד החינוך ישנן מגמות "נחותות", שהסיכויים של בוגריהן לסיים עם תעודת בגרות איכותית המאפשרת קבלה לאקדמיה נמוכים הרבה יותר
המיומנויות של העובדים בישראל הן מהנמוכות בכלכלות המפותחות ■ הן אינן מתאימות לשוק העבודה המודרני, ומסבירות חלק מפערי השכר בינינו לביניהן ■ מצבם של העובדים הערבים והחרדים רע במיוחד - ושיפור המיומנויות שלהם יכול להזניק את פריון העבודה ואת תוצר המשק
הבנות הדתיות מגיעות מחברה שמרנית יותר – אך כך גם הבנות הערביות, שכאמור לומדות כיום מדעים וחינוך טכנולוגי בשיעורים גבוהים מאוד
בבנק ישראל איתרו את הסיבות הצפויות להביא להאטה של צמיחת המשק עד 2065 - וממליצים לממשלה על הרפורמות הנדרשות כדי לשפר את המצב ■ חוקרי הבנק: מדיניות הממשלה "אינה מספיקה כדי לצמצם משמעותית את הפער ברמת החיים לעומת מדינות עשירות יותר"
אחרי שנים שבהן חילק המרכז ללימודים אקדמיים מיליוני שקלים לבני משפחה ומקורבים ליזם המוסד הפרטי אבי ביתן - הוא מאחר לשלם את המשכורות של עובדיו ■ מל"ג: "מתקיימת הידברות שוטפת עם ראשי המוסד לצורך הבנת המצב לאשורו"
המדינה משקיעה בתלמיד יהודי 75% יותר מבתלמיד ערבי ■ התוצאה היא פיגור עצום של הערבים במבחנים הבינלאומיים, ופגיעה אנושה בפוטנציאל הצמיחה והתוצר ■ במערכת בחירות שבה פוליטיקאים מצטלמים יורים בח"כים ערבים, קל לשכוח שבאפליה הזו אנחנו בעיקר יורים לעצמנו ברגל
רפורמות הענק שיושמו בעשור האחרון במערכת החינוך אמנם הגדילו את שכר המורים, במטרה לשפר את איכותם, אך בסופו של דבר התוצאה עגומה גם ביחס למדינות ה-OECD וגם ביחס לשאר אוכלוסיית ישראל
למרות השקעות של 59 מיליארד שקל, מערכת החינוך נותרה מאחור וסובלת מחוסר יעילות ■ הסיבה המרכזית לכך היא התחלופה הגבוהה של שרי חינוך, שמובילה להשקה של עוד ועוד רפורמות
הפער בין המגזרים בא לידי ביטוי גם במספר שעות ההוראה בכל כיתה - 76.1 שעות בחינוך הממלכתי-דתי בהשוואה ל-70.8 שעות בחינוך הערבי, וכן בהשקעה הכספית הממוצעת בכל תלמיד
שערוריית העשירים והידוענים ששיחדו אוניברסיטאות כדי שיקבלו את ילדיהם ללימודים, מראה איך השיטה פועלת לטובת העשירים ■ חוקרים מצאו כי לילדי המאיון העליון יש סיכוי גבוה פי 77 להתקבל לאוניברסיטאות עילית, ממי שהוריהם נמצאים בשני העשירונים התחתונים
יותר ויותר יהודים עובדים עם ערבים, כפופים להם או נותנים להם שירותים ■ ידיעת ערבית על ידי הרוב היהודי היא הכרחית, וגם בנט הבין את זה. אז למה לא מיישמים?
