גירעון הוא מצב שבו הוצאות המדינה גבוהות מהכנסותיה והיא נכנסת לאוברדרפט - בדיוק כמו שקורה למשקי בית.
כדי להיחלץ מהגירעון יכולה המדינה לבחור באחת משלוש דרכי פעולה: הגדלת ההכנסות - שהמקור של רובן הוא גביית מסים; הקטנת הוצאות משרדי הממשלה; או גיוס כסף באשראי - והשבתו במועד מאוחר יותר בתוספת ריבית.
תקציב המדינה שאושר השבוע מטפל בגירעון בשיטה שמזכירה את מה שעושים במשקי בית בתקופת מיתון: קיצוץ בהוצאות תוך משא ומתן בין בעלי האינטרסים השונים - משרדי הממשלה. במשא ומתן הזה כל האמצעים "כשרים", כולל איומים פוליטיים והפעלת לוביסטים.
את הגירעון מודדים כאחוז מהתוצר המקומי - כלומר מתוך שווי הסחורות והשירותים המיוצרים במדינה. התוצר בישראל הוא כ-720 מיליארד שקל והתקציב הנוכחי מכתיב גירעון של 6% מהתוצר ב-2009 - כלומר יותר מ-40 מיליארד שקל.
הדו"ח הפיננסי של הממשלה, שפירסם החשכ"ל, מציג גידול בהוצאות השכר - ובעלות של מחיר למשתכן ■ מערכת הביטחון כבר לא חורגת מהתקציב שלה ■ הדו"ח גם נותן תזכורת למי ששכח ששעון העצר של הביטוח הלאומי ממשיך לתקתק
המדינה החליטה להפסיק את הפנסיה התקציבית בשירות הציבורי בתחילת העשור הקודם, כדי שהסידור היקר הזה ייעלם מן העולם ■ אבל אנשי הקבע בצבא מצאו מסלול עוקף: פנסיית גישור - כלומר ישראבלוף
יועצו הכלכלי של ראש הממשלה אמר כי לדעתו צריך לשנות את חוק הפחתת הגירעון - ולקבוע לשנה הבאה תקרת גירעון גבוהה מ-2.5%
"אובדן השליטה של הממשלה בתקציב זועק לשמים", אומר הכלכלן פרופ' רפי מלניק — החושש שישראל בדרך למשבר כלכלי ■ "רק ממשלות אחדות מימשו תוכניות גדולות"
אמיר ירון לא תיכנן לצעוק גוואלד בתדירות גבוהה, אבל מצב הקופה הציבורית ושתי מערכות בחירות בתוך חצי שנה גרמו לו להשאיר את התוכנית המקורית בצד - ולהבהיר לממשלה שהיא מדרדרת את המשק ■ על הדרך הוא גם נפרד מהנימוס האקדמי המאופק שסידר לו את התפקיד
אחרי שהתכבדו בברכות, זכו שרי הממשלה להכיר את ההחלטה התקציבית החשובה ביותר שבגינה יש לבצע קיצוצים תקציביים - פרויקט ביטחוני שההחלטה בעניינו התקבלה כבר לפני שנתיים
שר האוצר מתגאה בכך שמדיניותו חיזקה את המשק ■ אבל אף שכחלון הגדיל את ההוצאה החברתית, הוא עשה זאת באופן שידרוש מהממשלה הבאה להנחית גזירות על הציבור ■ ולמה הוא חייב תודה לקרנית פלוג?
הקיצוץ הרוחבי שאושר ושאר הצעדים לא יפחיתו את הגירעון - היות שהם מיועדים במלואם למימון הוצאות שלא נכללו בתקציב 2019, ובהן כ-800 מיליון שקל להמשך הקמת המכשול נגד המנהרות בגבול רצועת עזה, וכ-350 מיליון שקל להמשך סבסוד הצהרונים
בהופעתו בפני הממשלה אמר הנגיד כי תחזיות הגירעון של משרד האוצר "רחמניות" ■ בבנק ישראל מעריכים: אם לא יבוצעו צעדים מתקנים, הגירעון יטפס ל-4.5% מהתמ"ג – וגם זאת רק אם יתממשו ההנחות האופטימיות על הצמיחה והאבטלה, ואם לא יהיו אירועים ביטחוניים משמעותיים
"סגני הממונה על התקציבים הודיעו על משיכת מכתבם – וכל המחלוקות ילובנו בתוך המשרד", נכתב בהודעה שפירסם המשרד ■ הסערה פרצה בעקבות האשמות כי המנכ"ל שי באב"ד פוגע בעבודת המשרד
מבצע המיסוי לבעלי עניין מילא את קופת המדינה ב–2017 ויצר תחושת עושר אצל שר האוצר כחלון — שמיהר לפדות את הצ'ק בתוכניות כמו "נטו משפחה" ■ המכשול בגבול עזה ידרוש תוספת תקציב של 700 מיליון שקל אחרי הבחירות ■ את המחיר נשלם בהעלאת מסים ובקיצוץ רוחבי
זוכי פרס נובל לכלכלה כריסטופר סימס ולארס פיטר הנסן, מסתייגים ממלחמת הסחר שהצית דונלד טראמפ, חוששים מאובדן העצמאות של הבנקים, מאמינים שהשמאל האמריקאי לא יכול לעורר שינוי כפי שהוא חושב — ומזהירים מגידול לא אחראי בגירעון
בחברה הישראלית, נשים נושאות בעול כשהן עובדות ב"שוק שחור" של עבודה לא מוכרת - ללא שכר וללא זכויות
הקיצוץ הרוחבי שוב יופנה למטרות ביטחוניות, הטיפול בזיהום האוויר שוב יידחק הצדה — והגזירות שנספוג הן רק ההתחלה יעדי הגירעון שהוגדרו יצריכו קיצוץ משמעותי בהרבה בשנים הקרובות, או כמו שתיארו זאת באוצר: "זה לא פתרון לבעיה, אלא פלסטר"
משרד האוצר פירסם את הצעדים המתוכננים להפחתת הגירעון בתקציב ■ התוכנית מתפרשת על פני שלוש שנים - אך רחוקה מלקרב את הממשלה ליעד הגירעון שהציבה לעצמה
קיצוצי ענק בתקציב והעלאות מסים ממתינים מעבר לפינה - כבר ב–2020 ■ נתניהו יכול לנסות להאשים את שר האוצר החלש שלו, משה כחלון ■ אלא שבפועל, מאז שנבחר לראש ממשלה ב–2009, ישראל נתונה בנסיגה מתמשכת - ונתניהו נכשל בפיתוח מנועי צמיחה חדשים למשק
משרדי האוצר והמשפטים דנים בתוכנית בהולה לטיפול בגירעון התקציבי — שתיושם לפני ספטמבר, ותאפשר גם את המשך סבסוד הצהרונים ■ התוכנית תוגש בימים הקרובים לאישור הממשלה, ותכלול צעדים שאינם כרוכים בחקיקה ■ הערכות: קיצוץ רוחבי עמוק בדרך
הממשלה הבאה תצטרך למצוא מקורות מימון לתוכניות שתוקצבו רק עד סוף השנה ■ משרד האוצר ינמיך את תחזית ההכנסות ממסים - והגירעון הצפוי ב-2020 יעלה ■ השר הבא צפוי להעלות את תקרת הגירעון, אף שהדבר יגדיל את יחס החוב לתוצר
נתון הגירעון מדאיג - מפני שהוא גבוה משמעותית מיעד הגירעון ל-2019, שנקבע על 2.9% מהתמ"ג ■ גביית המסים התאוששה מעט - אבל גם הוצאות הממשלה טיפסו ■ העלייה בהוצאות מתחילת 2019 גבוהה פי שניים ויותר מהמתוכנן בתקציב
ברשות המסים שוקלים לקחת את הסיכון ולאפשר גילוי מרצון גם על העלמת מס במזומן - בניסיון נואש להגדיל את הכנסות המדינה ■ הבעיה: פשעים חמורים עלולים לקבל הכשר
מבקר המדינה: "המשאבים שברשות ירושלים למתן שירותים לתושביה נמוכים בהרבה מהממוצע בערי המטרופולין האחרות" ■ שיעור המשפחות העניות בעיר ב-2016 - 38% ■ "ללא מענק הבירה, ירושלים היתה נקלעת לגירעונות כבדים"
שר האוצר ידווח לממשלה בקרוב על הקיצוצים שיידרשו בתקציב השנה וב-2020, שיהיו גדולים יותר מכפי שהעריכו במשרדו בינואר ■ בסוף 2019 יפקע תוקפן של הפחתות המכס שיזם כחלון על בגדים ומוצרי חשמל - וצפוי קושי בהארכתן
חיסכון במס של 15 אלף שקל בשנה ותושבים שלא משלמים מס על שכר לא נמוך - האוכלוסייה החזקה בפריפריה חוגגת עם הטבת מס על חשבון החלשים ועל חשבון חיזוק היישובים ■ במשרד האוצר שוקלים כעת להמיר את ההטבה בתוספת להשקעות לפריפריה
הממשלה ובעלי ההון מנסים להטעות את הציבור ■ הבעיה היא באופן שבו המדינה בוחרת לחלק את הקופה הציבורית
משלחת של הקרן שביקרה בישראל מזהירה כי המדיניות הנוכחית של הממשלה תביא לעלייה נוספת בגירעון בשנים הקרובות ■ אנשי הקרן לא התרשמו מההמלצות של ועדת כבל - וקוראים להיזהר מהתערבות ממשלתית או פוליטית בעצמאות של הפיקוח על הבנקים
הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל 2019 זינק ל-3.8% מהתמ"ג, לעומת 3.4% במארס
במדינה שבה שר האוצר מכניס את התקציב לגירעון של 3.6% בשנת בחירות, לא מפתיע שגם ראשי השלטון המקומי מסיימים את השנה במינוס. במשרד הפנים מנתחים את כלכלת הבחירות המקומיות של 2018, ומגלים: חל שיפור ניכר מאז 2013 — אך יש עוד הרבה מה לתקן
באחרונה התברר כי קופת החולים צברה גירעון הגבוה בכ-300 מיליון שקל מהיעד שאליו התחייבה ■ כעת מתברר כי בהסכם הייצוב הופיע לראשונה סעיף של קנסות במקרה של חריגה מיעדי הגירעון ■ חלק מהמנהלים הנקנסים לא היו בעמדות הנהלה בעת התרחבות הגירעון
