גירעון הוא מצב שבו הוצאות המדינה גבוהות מהכנסותיה והיא נכנסת לאוברדרפט - בדיוק כמו שקורה למשקי בית.
כדי להיחלץ מהגירעון יכולה המדינה לבחור באחת משלוש דרכי פעולה: הגדלת ההכנסות - שהמקור של רובן הוא גביית מסים; הקטנת הוצאות משרדי הממשלה; או גיוס כסף באשראי - והשבתו במועד מאוחר יותר בתוספת ריבית.
תקציב המדינה שאושר השבוע מטפל בגירעון בשיטה שמזכירה את מה שעושים במשקי בית בתקופת מיתון: קיצוץ בהוצאות תוך משא ומתן בין בעלי האינטרסים השונים - משרדי הממשלה. במשא ומתן הזה כל האמצעים "כשרים", כולל איומים פוליטיים והפעלת לוביסטים.
את הגירעון מודדים כאחוז מהתוצר המקומי - כלומר מתוך שווי הסחורות והשירותים המיוצרים במדינה. התוצר בישראל הוא כ-720 מיליארד שקל והתקציב הנוכחי מכתיב גירעון של 6% מהתוצר ב-2009 - כלומר יותר מ-40 מיליארד שקל.
השר מיכאל ביטון: "אתנגד להעברת כספים לישיבות, אלא אם יובטחו דמי אבטלה לחיילים משוחררים ותמיכה בחינוך הבלתי־פורמלי" ■ במשרד הביטחון עובדים על מתווה לחוק הגיוס החדש. בין הרעיונות: שלושה מסלולי גיוס - חברתי, ביטחוני וביטחוני־למחצה
עד סוף השנה צפוי הגירעון לזנק לסביבות 13% מהתמ"ג ■ ביצוע התוכנית הכלכלית להתמודדות עם המשבר עד סוף ביולי, במזומן ובהתחייבויות עתידיות, מסתכם ב-57 מיליארד שקל
חקיקת תקציב ל–2021 כעת תגרום לקיצוצים, טוען נתניהו — אבל אין קשר בין הדברים, ואיש אינו מציע להדק את החגורה דווקא כשהמשק במשבר ■ מדוע ראש הממשלה מעדיף תקציב לטווח קצר? אולי מפני שהוא מאפשר לו להוציא מיליארדי שקלים לפי גחמותיו
משבר הקורונה הוביל למספר שיא של הורדות דירוג אשראי לממשלות מתחילת השנה - כולל אזהרת תחזית אשראי לארה"ב וליפן ■ למרות זאת, תשואות אג"ח של הכלכלות הגדולות נמצאות בשפל בזכות עזרת הבנקים המרכזיים - מה שמקל עליהן ללוות כסף למימון הגירעונות
רוני חזקיהו הודיע לשר האוצר על רצונו לסיים את תפקידו ■ ההתפטרות תיכנס לתוקף בסוף אוקטובר או עם אישור תקציב 2020 ■ גורם באוצר סיפר כי "לא רואים את הסוף של סאגת התקציב ולחשב הכללי נמאס"
אחרי שבועות ארוכים של ויכוחים בשאלה אם הממשלה תאשר תקציב חד־שנתי או דו־שנתי, במשרד האוצר הבינו שמדובר במחלוקת פוליטית ולא עניינית ■ כך, במקום תוכניות מסודרות, בממשלה מנהלים את אוצר המדינה כמו קופה קטנה־גדולה לחלוקת כספים גחמנית
כדי להילחם במיתון ובפגיעה הדרמטית בתעסוקה של מאות אלפי אזרחים, מגייסת הממשלה חוב בריבית נמוכה ומזרימה עשרות מיליארדי שקלים למשק. זו התמודדות נכונה עם המשבר, אך היא תיצור בעיות חדשות — למשל, בתשואה הנמוכה במיוחד לפנסיה
הקורונה היא מחלה אחת, אך הטיפול בה חושף גם פוליטיזציה ופקידותיזציה, והשילוב של שלוש המגפות הללו יוצר כאוס בריאותי-כלכלי-חברתי חמור
האוצר מפתיע בהצעת חוק ההסדרים עם שתי רפורמות ענקיות בהכשרות המקצועיות ובמערכת החינוך ■ בשאר התחומים ההתקדמות שהוא מציע לא משמעותית מספיק, ומהחרדים והסכמי השכר במגזר הציבורי הוא מתעלם באלגנטיות ■ בסך הכל חוק חשוב - אבל לא חשוב מספיק
הגירעון ביוני 2020 לבדו היה 12.2 מיליארד שקל - לעומת 6.9 מיליארד שקל ביוני אשתקד
אמיר ירון התחייב כי כל עוד לא תהיה התפרצות אינפלציונית, בנק ישראל ימשיך לתמוך בעלויות אשראי נמוכות ■ "כל עוד הגירעון הוא תוצאה של הטיפול במשבר, השווקים ימשיכו לאפשר לממשלה לממן את הגירעון בריביות נמוכות מאוד"
בתחזית הקודמת צפו בבנק המרכזי צמיחה שלילית בשיעור 4.5% ■ בנק ישראל ירכוש איגרות חוב של חברות ב-15 מיליארד שקל ■ הריבית במשק תישאר בינתיים ללא שינוי, ברמה של 0.1%
בתחזית הקודמת צפו בבנק המרכזי צמיחה שלילית בשיעור 4.5% ■ בנק ישראל ירכוש איגרות חוב של חברות ב-15 מיליארד שקל ■ הריבית במשק תישאר בינתיים ללא שינוי, ברמה של 0.1%
בחוק ההסדרים מתוכננת מהפכה בתקצוב הקופות — במקום תקצוב גירעוני ולאחר מכן התחשבנות, הן יקבלו מראש תקציב שיאפשר להן לפעול ללא גירעון, אבל אם יחרגו ממנו יופעלו עליהן סנקציות ■ עוד תוכניות: הגדלת מספר הרופאים והסבת חדרי ניתוח פרטיים לטובת מימון ציבורי
אמיר ירון נאם בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה, ואמר: "הריבית הריאלית בישראל תישאר נמוכה, ואף שלילית, לאורך חלק גדול מהעקום"
המהלכים הכי משמעותיים שנעשו בישראל היו בעקבות משברים ועם הגב לקיר - וכעת על משרד האוצר להשקיע בנגב ולהופכו למנוע צמיחה לאומי ■ פרויקט בולט שיתרום לכך הוא העברת קרית המודיעין מגלילות לנגב - אך מסתמן כי הרמטכ"ל הנוכחי לא הולך לקדם זאת
ההוצאות המואצות להתמודדות עם משבר הקורונה הקפיצו גם במאי 2020 את הגירעון בתקציב המדינה ■ הגירעון גדל במהירות בחודשים האחרונים, וצפוי להגיע ב-2020 לרמה דו-ספרתית
לפי משרד התקציב של הקונגרס האמריקאי, משבר הקורונה יעלה לכלכלה האמריקאית 8 טריליון דולר עד 2030 ויגרע 3% מהתמ"ג שלה ■ הרפובליקאים חוששים להגדיל את סכום הסיוע בגלל הזינוק בחוב של ארה"ב
פרופ' אמיר ירון: "תהליך היציאה מהסגר מהיר, אבל אפשר היה לעשות אותו בצורה מתוכננת טוב יותר ועם יותר ודאות לציבור" ■ "ברור שהגודל של הממשלה לא אופטימלי; מה שחשוב עכשיו הוא שהיא תבצע" ■ ירון אמר את הדברים בוועידה הווירטואלית של TheMarker ובנק הפועלים
משרד האוצר הכריז שלשום על הגדלת הסיוע למשק ל-100 מיליארד שקל - אבל עד לסוף אפריל הוציא רק 26% מהסכום, ועדיין לא הציג את פרטי המענקים לעידוד תעסוקה וההלוואות לעסקים בסיכון ■ הגירעון זינק ל-4.8%, ו-2020 צפויה להסתיים במינוס של 150 מיליארד שקל לפחות
הכנסות האוצר צללו ב-55% בחודש שעבר עקב השבתת הפעילות הכלכלית בשל מגפת הקורונה ■ הוצאות האוצר יותר מהוכפלו ■ הגירעון מתחילת שנת התקציב קפץ ב-179% וצפוי להסתכם בשנה כולה ב-3.7 טריליון דולר - כפליים מהשיא שנקבע ב-2009
״צוותי המומחים של המשבר", כלכלנים ערבים ויהודים, מציעים לפצות על הירידה הצפויה בתקבולים ממסים על ידי הטלת מס עושר על נכסיהם של מולטי-מליונרים ומיליארדרים ■ לדעתם, מס זה יעזור לממן את ההתמודדות עם משבר הקורונה בטווח הארוך - ולפזר באופן הוגן יותר את נזקיו
למרות השינויים שנעשו בתוכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה לאחר שהוצגה, שיעור הביצוע בפועל עד סוף אפריל הוא 20% בלבד - ועוד 6% שהממשלה כבר התחייבה להוציא
הנפקות האג"ח הממשלתיות נועדו לממן את הזינוק בגירעון, הצפוי לתפוח השנה ל–150 מיליארד שקל לפחות ■ גם ההנפקות המקומיות מתנפחות: למאי מתוכנן גיוס ענקי בסך 10.5 מיליארד שקל ■ אלכס זבז'ינסקי, מיטב דש: קשה להצדיק גיוס דווקא בחו"ל בתנאים הנוכחיים
הכלכלן חתן פרס נובל תוקף את הרפובליקאים בארה"ב: "במשבר הקודם הם ניצלו את הגירעון כתירוץ לקיצוצים בתוכניות חברתיות - הפעם הם מנסים לנצל זאת כדי להפריט את שירות הדואר"
רוב הכלכלנים תומכים בהגדלת ההוצאה הממשלתית, אבל כשהמגפה תסתיים יגיע הזמן לשלם את המחיר — ורבים ייפגעו ■ ממשלות בכל העולם יצטרכו לקבל החלטות קשות, שלכל אחת מהן יהיו מתנגדים רבים ■ אחת השאלות המרכזיות: איך לחלק את הנטל בין עשירים לעניים?
