גירעון הוא מצב שבו הוצאות המדינה גבוהות מהכנסותיה והיא נכנסת לאוברדרפט - בדיוק כמו שקורה למשקי בית.
כדי להיחלץ מהגירעון יכולה המדינה לבחור באחת משלוש דרכי פעולה: הגדלת ההכנסות - שהמקור של רובן הוא גביית מסים; הקטנת הוצאות משרדי הממשלה; או גיוס כסף באשראי - והשבתו במועד מאוחר יותר בתוספת ריבית.
תקציב המדינה שאושר השבוע מטפל בגירעון בשיטה שמזכירה את מה שעושים במשקי בית בתקופת מיתון: קיצוץ בהוצאות תוך משא ומתן בין בעלי האינטרסים השונים - משרדי הממשלה. במשא ומתן הזה כל האמצעים "כשרים", כולל איומים פוליטיים והפעלת לוביסטים.
את הגירעון מודדים כאחוז מהתוצר המקומי - כלומר מתוך שווי הסחורות והשירותים המיוצרים במדינה. התוצר בישראל הוא כ-720 מיליארד שקל והתקציב הנוכחי מכתיב גירעון של 6% מהתוצר ב-2009 - כלומר יותר מ-40 מיליארד שקל.
הגירעון ב-2012 היה כפול מהיעד - והציבור שילם על כך בהעלאות מסים ובקיצוץ בתקציב ■ המצב כיום נראה חמור פחות, בינתיים - אבל הפוליטיקאים עסוקים בבחירות, ועשויים להתייחס לגירעון באותה שאננות שהפגינו נתניהו ושטייניץ לפני שבע שנים
היכן מצא שר האוצר את מיליארדי השקלים שנדרשו כדי להרעיף על הציבור את כל ההטבות שמפלגתו מתגאה בהן? הוא העלה את יעדי הגירעון - מה שאיפשר לו ללוות יותר כספים, להגדיל הוצאות ולהפחית מסים ■ הציבור ישלם על הנדיבות הזאת בעתיד מחיר מלא פלוס ריבית
התחזיות ל-2019 עודכנו לרעה: המשק יצמח רק ב-3.1%, והגירעון יזנק ■ הממשלה תתבקש להחליט כי הרזרבה המיוחדת שנשמרה בתקציב 2019 לא תנוצל להוצאות ביטחוניות או הפחתת מסים, אלא להקטנת הגירעון ל-3.5% ■ גזירות בסך 8 מיליארד שקל ימתינו כנראה לממשלה הבאה
החריגה המזערית בהוצאות הממשלה בשנה החולפת לוותה גם בהכנסות גבוהות מעט מהמתוכנן ■ ב-2018 נבלמה העלייה הגדולה בהכנסות המדינה ממסים שהורגשה בשנים קודמות ■ תקציב 2019 מבוסס על תחזית צמיחה של 3.1%, אך לא בטוח שהמשק יעמוד בה
לשר האוצר היה ברור שחריגה מיעד הגירעון בסוף השנה תסכן את מעמדו הפוליטי - ויש סבירות לא קטנה שהנתונים שופצו והותאמו למה שדרש ■ הלחץ האדיר שהופעל על כחלון דחף אותו לבחירות מוקדמות
הקדמת תשלומי מיסים מ-2019, שינוי שיטת רישום חשבונאית ודיווידנדים מחברה ביטחונית ■ שר האוצר חגג הערב את עמידת המשרד שלו ביעד הגירעון - אבל בחינת הדרך שבה הדבר נעשה מעלה שאלה אם מדובר במהלכים בני קיימא לשנים הבאות
הנטייה לראות בישראל דוגמה לניהול כספים רע אינה נכונה לגבי החיסכון הפנסיוני ■ החוק בישראל מגן על הפנסיה ומתריע כשמעביד לא מעביר כספים לעובדים, ואילו בארה"ב היו מקרים שבהם חברות חילקו דיווידנדים - ובאותו זמן פגעו בכספי הפנסיה של עובדיהם
בכירים במשרד האוצר אמרו היום (רביעי) כי להערכתם, הגירעון ב-2018 כולה יהיה נמוך משמעותית מ-3.5%, "אלא אם כן יקרה משהו קטסטרופלי בדצמבר" ■ "אנחנו בשליטה מלאה על ההוצאות. אנחנו לא דוחים תשלומים ולא מקדימים הכנסות – נקודה"
לאחר שמונה שנים רצופות של ירידה ביחס החוב־תוצר, ייתכן ש–2018 תיגמר בעלייה - או ירידה זניחה ■ החוב הממשלתי גדל ב–4.4% מתחילת השנה - אבל זה לא היה מדאיג אלמלא החשש להאטה של המשק, והאופן שבו מממן משה כחלון את תוכנית מחיר למשתכן
מערכת הבריאות הציבורית בישראל פצועה, מדממת ומורעבת ■ המשמעות היא שאנחנו הולכים למערכת הפרטים, ומוציאים הרבה יותר כסף מהכיס שלנו על בריאות ■ למה מתעקשים קבריני המערכת להחליש אותה?
כששר האוצר יסרב לסחטנות הקואליציונית הצפויה, יריביו יציגו אותו כמי שמסכן את יציבותה של ממשלת הימין ■ גם אם ייחלץ מכך, הוא עלול להסתבך עם הזינוק בגירעון וההאטה בצמיחה
צבי סטפק: מצב הגירעון סביר. הפנסיה לכוחות הביטחון היא שערורייה שיוצרת עומס תקציבי עצום ■ אורי גרינפלד: גם אם יוחלף ראש ממשלה, האג'נדה הכלכלית בישראל לא תשתנה משמעותית. הממשלה הבאה תעלה מסים או תקצץ עוד כדי לכסות את הבור
שרי הממשלה אישרו את הקיצוץ שנועד לממן את תוספות השכר לשוטרים ■ ראש הממשלה, בנימין נתניהו: הקיצוץ נועד גם למימון תוכנית סיוע לעוטף עזה בסך כחצי מיליארד שקל ■ מהו קיצוץ רוחבי - ומה רע בו? ■ כל מה שאתם צריכים לדעת
על מנת שההסכם על תשלום תוספת השכר לשוטרים, לסוהרים ולאנשי המוסד והשב"כ ייכנס לתוקף, הם יידרשו לוותר על "כל טענה, דרישה או תביעה"
דרך ההתמודדות האפקטיבית עם הגירעון הגואה היא לבחון מחדש את הטבות המס הניתנות בישראל ■ במקום לתת הטבת מס יקרה לכל החיים - יש לקצוב אותה בזמן, ולבצע הערכה מחדש כעבור כמה שנים
מבצע צבאי הוא עסק יקר - לא רק בחיי אדם ■ אם הממשלה רוצה לעמוד בעלויות הישירות והעקיפות - שב–2014 למשל, הסתכמו ב–15-12 מיליארד שקל - עליה להיערך מראש בריסון הגירעון, בצמצום החוב ותשלומי הריבית - ובעיקר בבלימת הח"כים, שמגישים הצעות חוק בזבזניות והרסניות
עלות סבב הלחימה בעזה היתה עשויה להסתכם בעשרות מיליוני שקלים ליום ואף יותר, ולהעמיק עוד את הגירעון ■ כיפת ברזל, גיחות מטוסי צה"ל בשמי עזה, הטלת פצצות חכמות ושינוע חיילים ואספקה — כל אלה עולים כסף
האטה בגביית המסים, הדשדוש בשוק הנדל"ן ובלימת הגידול באשראי הצרכני מעידים על מגמה של האטה במשק ■ אם בנק ישראל אכן יתחיל להעלות את הריבית במצב כזה - המצב עלול אף להחמיר ■ ההאטה עוברת מתחת לרדאר לעת עתה, אך יש סיבות רבות לדאגה
החשבת הקודמת הזהירה שישראל תצטייר כמדינה המצפצפת על כללי החשבונאות בשל האופן שבו הוחלט לממן ולרשום בספרים את המהלך להעברת בסיסי צה"ל לנגב ■ באחרונה הוחלט באוצר להדוף את רוב ההסתייגויות ולקדם את המהלך: "אנו דוחים טענות לחשבונאות יצירתית"
ניתן היה לצפות כי החריגה כבר עתה מיעד הגירעון, והצפי לחריגה משמעותית בהרבה בשנה הבאה, יעוררו את הפוליטיקאים לפעולה ■ אלא שבשנת בחירות, וכשנתניהו עסוק בתדמית הביטחונית שלו – ואין לו בעיה להאשים אחרים במה שהוא אשם בו – זאת ציפייה נאיבית
ראש הממשלה ושר האוצר נמצאים עמוק בתוך כלכלת בחירות ■ ואולם על רקע החריגה מהגירעון שהתפרסמה אתמול, יש להציב בפניהם בלמים ולמנוע מהם לנקוט צעדים לא אחראיים - שכולנו נשלם עליהם בשנים הקרובות
כיצד הפער בין ההוצאות להכנסות משרת את האינטרסים הפוליטיים של מקבלי ההחלטות, למה הממשלה נכנסת לגירעון בכוונה, מהו בעצם יעד הגירעון ואיך מממנים אותו? כל התשובות
הגדלת התקציב במקביל להעמקת הגירעונות מגיעה בתקופות של משבר ומלווה במדיניות מוניטרית מרחיבה ■ ואולם ממשל טראמפ עושה את ההפך - הוא שופך כסף לתוך כלכלה צומחת על חשבון הגדלת הגירעון
הגידול בגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים נובע מהאירועים שהתרחשו בחודשים המקבילים של 2017 ■ הגירעון בסוף השנה הנוכחית יקבע בהתאם לגביית המסים במהלך השנה - ובאוצר יש החוששים כי המדינה לא תעמוד בתחזית ההכנסות
הודעת חברת הדירוג מודי'ס בסוף השבוע האחרון על הורדת הדירוג של איטליה לרמה אחת מעל אג"ח זבל והמשבר הפיננסי המתחולל במדינה מטילים צל כבד על השווקים, ולא רק באירופה ■ יוון, טורקיה וארגנטינה יחדיו פחות משמעותיות לכלכלה העולמית מאיטליה
סגן נשיא הנציבות האירופית: "איטליה מפרה בגלוי ובמודע את התחייבויותיה" ■ ראש ממשלת איטליה בתגובה: "אין שום תוכנית חלופית"
התאוששות הכלכלות העשירות מאיימת על השווקים במדינות המתפתחות ■ סגירת ברזי האשראי והלחץ על חברות להקטין מינוף, יגרמו לנסיגה חדה ברבות מהכלכלות המתעוררות, שתורגש גם בכלכלות המפותחות
התקציב השנוי במחלוקת שהגישה לא מכבר ממשלת איטליה, שבו הציגה עלייה בהוצאות הציבוריות והגדלת הגירעון התקציבי, גרם לתנודות גם בשוק האג"ח במדינה
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים זינק ל-3.35% ■ הסיבות: גביית המסים ברבעון השלישי היתה נמוכה ב-2.3 מיליארד שקל מהתחזית, והוצאות הממשלה גדלות מהר מהמתוכנן ■ למרות זאת, הממשלה צפויה להחליט היום על הקצאת כספים נוספת ליישוב היהודי בחברון
