גירעון הוא מצב שבו הוצאות המדינה גבוהות מהכנסותיה והיא נכנסת לאוברדרפט - בדיוק כמו שקורה למשקי בית.
כדי להיחלץ מהגירעון יכולה המדינה לבחור באחת משלוש דרכי פעולה: הגדלת ההכנסות - שהמקור של רובן הוא גביית מסים; הקטנת הוצאות משרדי הממשלה; או גיוס כסף באשראי - והשבתו במועד מאוחר יותר בתוספת ריבית.
תקציב המדינה שאושר השבוע מטפל בגירעון בשיטה שמזכירה את מה שעושים במשקי בית בתקופת מיתון: קיצוץ בהוצאות תוך משא ומתן בין בעלי האינטרסים השונים - משרדי הממשלה. במשא ומתן הזה כל האמצעים "כשרים", כולל איומים פוליטיים והפעלת לוביסטים.
את הגירעון מודדים כאחוז מהתוצר המקומי - כלומר מתוך שווי הסחורות והשירותים המיוצרים במדינה. התוצר בישראל הוא כ-720 מיליארד שקל והתקציב הנוכחי מכתיב גירעון של 6% מהתוצר ב-2009 - כלומר יותר מ-40 מיליארד שקל.
לראשונה אי פעם סירבה השבוע הממשלה לאשר את תחזית יעד הגירעון לשנים הבאות, והאשימה את משרד האוצר בהשחרה מכוונת של הנתונים לפני הבחירות ■ ההפך הוא הנכון: האוצר טוען שהגירעון ב-2021 יהיה 4.2% אבל בנק ישראל מעריך שהוא יגיע ל-4.6%
בכירי משרד האוצר התייצבו בישיבת הממשלה כדי להזהיר את השרים מהגירעון הגדול שייווצר, לפי התחזית, אם הוצאות הממשלה יימשכו לפי הקצב הנוכחי ■ ראש הממשלה נתניהו לא קיבל את הדברים, וטען כי מדובר בתחזית שגויה
תחזית התקציב החדשה מציגה נתונים מבהילים: בור של 30 מיליארד שקל ב-2021 וגירעון של יותר מ-4% ■ המספרים יצטמקו אם רק תוקם ממשלה לאחר הבחירות במארס - אבל הם אינם כוללים עדיין את העלויות של צעדים כמו הגדלת תקציב הביטחון והפעימה השנייה בתוספות לקצבאות הנכות
שני שלישים מהסכום גויסו באג"ח ל-30 שנה ■ המרווחים לעומת אג"ח של ממשלת ארה"ב היו הקטנים ביותר מעולם בהנפקה של הממשלה בחו"ל
ישראל סיימה את 2019 עם גירעון גבוה במידה מטרידה: 3.7% מהתמ"ג — הנתון השנתי הגבוה ביותר מאז 2012 ■ מה יקרה עכשיו, היכן נרגיש את הגירעון, איך מורידים אותו וממה ניתן לשאוב עידוד?
הגירעון בדצמבר לבדו – כמעט 15 מיליארד שקל ■ התקציב ההמשכי שנכנס לתוקף בשבוע שעבר אמור להוריד את הגירעון אם הכנסות המדינה לא יצנחו
לאחר העלייה ביחס החוב לתוצר ל-61% ב-2018, ישראל כנראה ניצלה משנה נוספת של עלייה ■ במשרד האוצר מעריכים כי החוב ירד מעט ב-2019, אבל לא מסיבות שבשליטת הממשלה, אלא בעיקר בגלל התחזקות השקל, האינפלציה הנמוכה והעלייה החדה בתמ"ג הנומינלי
בתקופות שבהן השקל מתחזק, המחירים בישראל יורדים מהר מבעבר ■ בעקבות זאת הצטמצם פער המחירים בינינו לבין המדינות המפותחות, אף שהוא עדיין גדול ■ חוקרי מרכז טאוב: הגירעון התקציבי עלול להביא לקיצוץ בהוצאות האזרחיות או להעלאת מסים
בעוד כשבוע הממשלה תתחיל להתנהל לפי תקציב המשכי ■ החודש הקשה ביותר יהיה דווקא ינואר, בגלל החזר חוב חריג ■ כל פעילות ממשלתית לא חיונית תבוטל ■ החשב הכללי יפעיל שלוש ועדות חריגים ומקווה לא להידרש לדילמות מוסריות: "יהיה נזק, נשתדל למזערו"
ועדת הכספים צריכה לאשר לפני סוף השנה את ההעברות, שחלקן התעכבו חודשים ארוכים ■ במשרדי הממשלה מתלוננים על השיתוק: "אנחנו במצוקה. בכל יום שעובר גובר החשש שלא נצליח לשלם על שירותי רווחה"
גם אם תוקם ממשלה במהירות לאחר הבחירות הבאות, תקציב המדינה יאושר בכנסת רק לקראת המחצית השנייה של 2020 ■ בינתיים תמשיך הממשלה לפעול בידיים קשורות ■ מ-1 בינואר היא תיאלץ גם להסתפק בתקציב המשכי, שבו יקוצצו סעיפים רבים
אם הדו"ח על הגירעון בתקציב המדינה מבשר את הבאות - אנגלמן יהיה מבקר רך שנזהר לא לפגוע בכבוד מבוקריו ■ בקרוב הוא צפוי לפרסם דו"ח קריטי עבור נתניהו, שבו נבדק מדוע הממשלה עיכבה שנים את הקמתה של רשות תקשורת עצמאית
מחר יציג מבקר המדינה את הצעת התקציב שלו לשנה הבאה ■ בניגוד לפעמים הקודמות, בפתח ההצעה לא תופיע ההצהרה שמשרד המבקר "ימשיך במלחמתו בשחיתות הציבורית למען טוהר המידות בקרב עובדי הציבור"
אלמלא דחיית תשלומי מס בסך 2.2 מיליארד שקל, היה נרשם בנובמבר לבדו גירעון בסך 1.7 מיליארד שקל - לעומת 123 מיליון שקל בלבד בנובמבר 2018 ■ הממונה על התקציבים: "אנחנו צופים ב-2020 גירעון של כ-3.8% אם לא נעשה כלום - הדבר הזה בלתי-נסבל"
הממונה על התקציבים בוועידת ישראל לתעשייה: "אנחנו רוצים שרגולטור בתחום הסביבה, למשל, ישקול לא רק שיקולי סביבה, אלא גם ישאל מה המשק ירוויח מההחלטה הבאה שלו" ■ לדבריו, בתקציב המדינה הבא נדרשים צעדי התכנסות בסך 30-25 מיליארד שקל
מערכת בחירות שלישית תחייב לבחון לראשונה את כל ההוצאות בתקציב, לפי מידת החיוניות שלהן ■ לכן, כל ההוצאות ש"אינן חיוניות" עומדות לחטוף - ובגדול ■ יש דרכים להתכונן למצב המסובך הזה ולצמצם את הגירעון - רק צריך מעט תעוזה מנהיגותית
חברת דירוג האשראי אישררה את דירוג האשראי של ישראל: "כלכלה חסונה, מגוונת ותחרותית" ששיפרה את מצב החוב, ומצפה לקיצוץ תקציבי לאחר הקמת ממשלה
דרישתו של אביגדור ליברמן לפנסיית מינימום לאזרחים ותיקים, כרוכה בעלות תקציבית של 2.5 מיליארד שקלים בשנה ■ דרישות הרשימה המשותפת כוללת תוספת 64 מיליארד שקל ■ חוסר ההיתכנות התקציבית של קיום הדרישות האלו - מוכיח שרעיון הממשלה הצרה הוא ספין
הגירעון הגדל והתוכניות להעלות את תקציבי הביטחון והבריאות יחייבו את הממשלה החדשה, לכשתוקם, להעלות מסים ■ מס החברות ירד בעשור וחצי האחרונים, וכיום החברות הגדולות והחזקות במשק משלמות דווקא את שיעור המס הנמוך יותר - וזה לא צפוי להשתנות
ההבטחות של ראש הממשלה פתחו את התיאבון של מערכת הביטחון, ולכן ההנחה היא שהפער בין מה שהאוצר יהיה מוכן להציע - נניח 75 מיליארד שקל בשנה - לבין הדרישות של מערכת הביטחון, עשוי להיות עצום ■ כלל לא ברור שהשגנו שקט בגזרת הפנסיה הצבאית
עובדי משרד העבודה והרווחה ייצאו לשלושה ימי גיבוש באילת ■ בכירים בשירות המדינה: התוכנית חריגה גם בהיקף הזמרים שהוזמנו, וגם בכך שאין בה אפילו מראית עין של תוכן הקשור להכשרה מקצועית
כבר ב–2014 הודיע הביטוח הלאומי כי יכניס את תסמונת הפיברומיאלגיה לספר הליקויים ■ בעקבות עתירה נוספת בנושא, ועל אף התנגדות פנימית, פורסמה טיוטת תקנות להכרה בפיברומיאלגיה - אבל ההכרה עלולה להתעכב בעקבות האנדרלמוסיה הפוליטית
באוצר לא העלו מסים ולא הצליחו להגיע להסכמות בנושא מכירת דוראד, שהיתה מכניסה לקופת המדינה 300 מיליון שקל ■ מערכת הבחירות הנוספת גזלה מהתקציב 800-700 מיליון שקל - ועלותה העקיפה למשק 2.5 מיליארד שקל ■ ח"כ פרקש הכהן בוועדת הכספים: "בתקופת בחירות הנתונים הסתדרו לכם בדיוק, ואחר כך הם הידרדרו"
התעקשות הפוליטיקאים לגרור אותנו לסבב בחירות שלישי בתוך שנה, עלולה להשאיר את המדינה בלי תקציב מאושר ועם התבססות על תקציב 2019 - הקטן ב-20 מיליארד שקל מהצרכים בשטח ■ התוצאה: קיצוצים בבשר החי
אם אנחנו בדרך למערכת בחירות שלישית - ולא יהיה תקציב מעודכן עד לסוף 2020, ממשלת ישראל תיקלע למשבר תקציבי מהחמורים שידעה ■ גם טובי המומחים כבר לא יודעים מה לעשות עם זה
עקב הדחייה שנעשתה בתשלומי מסים בעקבות החגים השנה, מאמצע אוקטובר ל-31 באוקטובר, חלק מתקבולי המסים - בסך 2.2 מיליארד שקל - יירשמו רק בנובמבר
החשכ"ל רוני חזקיהו הורה להקפיא באופן מיידי את ביצוע התקציב, לעצור התקשרויות חדשות ולאשר מולו כל התחייבות מעל 200 אלף שקל ■ הסיבה: הערכה כי הכנסות המדינה השנה יהיו נמוכות מהצפוי ■ המנכ"לים במשרדי הממשלה טוענים כי ההוראה אינה חוקית - ומאיימים במרד
