אשלג הוא תרכובת של אשלגן, בדרך כלל אשלגן כלורי (המצוי גם בים המלח), או אשלגן פחמתי. השימוש העיקרי באשלג הוא לדישון, באמצעותו מקבלים הגידולים את האשלגן הדרוש לצמיחתם. שימוש באשלג משפר את התפתחות הצמחים ומגדיל את עמידותם למחלות.
יצרניות
היצרנית הגדולה בעולם של אשלג היא חברת פוטאש ססקצ'ואן הקנדית, האחראית לכ-16 אחוז מהייצור העולמי, ובעלת כושר ייצור של 11 מיליון טון לשנה (2007). היצרנית השנייה בעולם היא בלארוסקלי מבלארוס, המייצרת כ-15% מהתצרוכת העולמית, ואחריה מוזאיק, בעלת מכרות בקנדה וארצות הברית, עם 13%. K+S הגרמנית מייצרת 11%, וסילביניט הרוסית - 10%.
חברת כימיקלים לישראל, חברת האם של מפעלי ים המלח, מייצרת כ-9% מתצרוכת האשלג בעולם (כ-5 מיליון טון) בכל מפעלי התשלובת בעולם, מה שמציב אותה במקום השישי בין יצרני האשלג בעולם. בכוונת החברה להגדיל את כושר הייצור לכ-6 מיליון טון בשנה. על פי הערכות אנליסטים הקמת מכרה חדש כרוכה בעלות של כמיליארד דולר לכל מיליון טון של תפוקה שנתית.
צריכה
הצרכנית הראשית של אשלג בעולם היא סין, אשר על פי ההערכה צורכת כ כ-10 מיליון טון בשנה, ואחריה ברזיל.
אנגלו אמריקן תפרסם הצעת רכש לחברת סיריוס שנקלעה לקשיים פיננסיים ותכננה להקים מכרה של הדשן פוליסולפט, במרחק של 25 ק"מ מהמכרה של כיל ■ העלות הגבוהה של הקמת מכרה חדש עשויה לגרום לאנגלו אמריקן להציע לכיל לרכוש ממנה את המכרה בצפון אנגליה
הכנסות החברה צמחו ב-0.8% על רקע מכירת עסקי מניעת התפשטות שריפות יער ותוספי שמנים ב-2018 ■ השבתת רכבת ישראל גרעה 60 אלף טונה ממכירות האשלג ברבעון החולף ■ כיל תחלק דיווידנד של 76 מיליון דולר ■ המניה קופצת ב-5.7%
מסקנות הצוות לבחינת תום הזיכיון במפעלי ים המלח כבר מעוררות מחלוקת במשרד האוצר ■ בכירים במשרד מתנגדים להצעה להקים חברה ממשלתית ייעודית כדרך לאיים על כיל - ומעדיפים לבחון משפטית את זכות הסירוב שניתנה לה, כדי להפחית את הסיכון לסחטנות
בפעם האחרונה שבה המדינה התמודדה מול החברה לישראל בשאלה של תום זיכיון נדרשו לה 30 שנה, וזה נגמר בקושי ■ האם הפעם לא נהיה שבויים בידי החברה לישראל?
הצוות הממשלתי בראשות יואל נוה ערך שימוע על דו"ח הביניים שהגיש במאי האחרון – אבל הוא לא הוביל לשינויים משמעותיים בהמלצות ■ כיל נמנעה מהגשת עמדה מנומקת בשימוע
החברה תספק ליבואנית האשלג הגדולה בהודו 3.2 מיליון טונות אשלג במשך 5 שנים, החל מ-2019
הדיון ייערך בהצעת החוק שהגישו גפני וביטן ב-2017 בעקבות מחלוקת עם משרדי האוצר, הכלכלה והמשפטים ■ בכיל טוענים כי החוק נועד לפגוע בה בלבד
החברה הודיעה על אחד מההסכמים הגדולים בתולדותיה - שכולל אספקה של 3 מיליון טון אשלג ■ הלקוחות קיבלו אופציות להגדיל את הכמות שתסופק להם ב-750 אלף טון
עלייה של 15% במחיר האשלג והעלאות מחירים רוחביות יזומות הביאו לגידול של 53% ברווח הנקי של החברה ל-129 מיליון דולר ■ כיל תחלק דיווידנד של 66 מיליון דולר
החוזה החדש דומה לחוזה קודם שנתחם בין כיל ללקוח ב-2017 מבחינת הכמויות, אולם הפעם המחיר התעדכן והוא דומה למחירי המכירה המקובלים בשוק ההודי ■ הודו נחשבת לשוק הרווחי ביותר של כיל היות שיש לה יתרון על שאר המתחרים
אחת מיבואניות הדשנים הגדולות בהודו חתמה על חוזה האספקה הראשון עם BPC מבלארוס ■ החוזה החדשם נחתם בעליית מחירים של 16% לעומת החוזים שנחתמו ב-2017 - גבוה ב-15 דולר לטונה בממוצע מתחזיות השוק
יוחנן לוקר, יו"ר כיל: "החברה במגעים עם חברות סטארט-אפ מקומיות וזרות בתחום החקלאות המדייקת ותשקיע עשרות מיליוני דולרים בתחום השנים הקרובות"
תהליך ההתייעלות של פעילות האשלג בספרד מתעכב ארבע שנים, מסתבך, מתרחב, תקציבו תפח עד כה מ-175 מיליון יורו ל-400 מיליון יורו - ועדיין לא ברור אם כיל מסוגלת לעצור את ההפסדים ■ החברה צפויה לפטר עשרות עובדים בספרד ותבחן בסוף 2018 את המשך פעילותה
המדינה משחקת פוקר עם כיל: היא הודיעה כי תערוך מכרז שיכלול מחיר מינימום על הארכת זיכיון הכרייה בים המלח - וכי אם כיל תסרב לשלם את מחיר המינימום, המדינה תיקח את מפעלי ים המלח לידיה ■ נשאלת השאלה אם לאיום הזה יש בכלל שיניים
כמו רופא שמתבסס על אבחנה לא נכונה - גם ההמלצות של צוות נווה מבוססות על משאלות לב שמזמן לא נפגשו עם ראי המציאות
ההשקעות בפיתוח מוצרים מיוחדים מבוססי ברום ופוספט הביאה לשיפור ברווחי כיל על רקע חולשה במחיר הפוספט והפסדים במכרות באנגליה ובספרד. כיל הפרישה 18 מיליון דולר לאחר שהחליטה שלא לפתח נכס אשלג בקטלוניה ונכס פוספט בנמיביה ■ ליאור רייטבלט, לשעבר מנכ"ל סופר פארם, מונה לדירקטור בחברה ■
כיל חתמה על הסכם במיליארד שקל עם חברה הולנדית לביצוע קציר המלח ■ השלב הראשון בפרויקט נועד לשמר את מפלס המים בבריכת האידוי ולמנוע את הצפת היסודות של בתי המלון הסמוכים ■ היקפו הכולל של הפרויקט מוערך ב-7 מיליארד שקל
רשות ההגבלים בהודו אישרה את מיזוג הענק בין יצרנית האשלג הצפון אמריקאיות פוטאש לאגריום, בתנאי שפוטאש תמכור את אחזקתה בכיל (13.8%), בחברת האשלג הירדנית וב-SQM מצ'ילה
מחיר המכירה שנקבע בחוזים גבוה ב-13 דולר לטון בהשוואה למחיר שנקבע בחוזי האספקה ב-2016
ירידה כמותית במכירות דשני הפוספט גרמו לירידה של 28% ברווח התפעולי של חטיבת המינרלים החיוניים ■ ההפסד התפעולי של מיזם הפוספט YPH ירד ל-4 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2017 בהשוואה ל-18 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2016
הזיכיון לכריית אשלג בים המלח עומד לפקוע בעוד 13 שנה, וכבר עכשיו ברור שהמדינה שבויה בידי כיל בהחלטה אם להאריך את הזיכיון שלה או להעביר אותו לחברה אחרת גם האפשרות של החזרת הזיכיון לידי המדינה בעייתית מאוד אז מה עושים? פונים לתורת המשחקים
חיפה כימיקלים הודיעה לשיכון ובינוי, יזמית הפרויקט הסולארי באתר אשלים, כי בעקבות ריקון המכל לא תוכל לספק לה מלחים הנדרשים לאגירת אנרגיה - אף שהפרויקט אמור לפעול רק ב-2018 - ומבקשת לראות בכך אירוע "כוח עליון" ■ שיכון ובינוי: "ממתינים להצגת פתרון בהקדם"
אלכסנדר לוקשנקו אמר שבלרוס מוכנה לחדש את שיתוף הפעולה עם חברת אורלקלי, מהלך שצפוי לגרום לעלת מחירי האשלג
אחרי עשרות שנות הזנחה, ייצאו בקרוב לדרך שתי תוכניות ענק להצלת ים המלח: הזרמת מי ים סוף צפונה וקציר המלח. אך לממשלה, למפעלים ולמומחים ברור שזה לא יספיק כדי לבלום לגמרי את ההידרדרות
המלצת החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לקיים מכרז על זיכיון ים המלח לקראת פקיעתו היא שנויה במחלוקת ■ במכרז כזה, לא יישארו סיכויים לאף מתמודד אחר
מקורות באוצר: ההמלצה מנוגדת לנסיונות להגיע להסדרה של הארכת הזיכיון של כיל תמורת קבלת ויתורים לממשלה כדוגמת קבלת המלצות ששינסקי 2 ■ עבאדי בויאנג'ו הגישה היום לראשי האוצר את העבודה על הסדר הנכסים של כיל בתום הזיכיון
אחרי מותו של סמי עופר ב-2011 קיבלו בניו, אייל ועידן, אחזקות שוות בשווי של כ-6 מיליארד דולר כל אחד ■ מאז צנח הונו של עידן לכ-3 מיליארד דולר, בעוד שאייל עופר מתקרב לשווי של 9 מיליארד דולר
השופט חאלד כבוב דחה את הטענה כי החברה הטעתה את המשקיעים ברגע שלא דיווחה על קרטל בענף
בתוך 10 ימים נפרדת כיל משתי השקעות מרכזיות באסטרטגיה שהוביל המנכ"ל הפורש סטפן בורגס ■ הפסקת הפרויקט באתיופיה תחתוך 1.5 מיליארד דולר מתוכנית ההשקעות השאפתנית של בורגס
סיפור ההטרדה המינית לכאורה, שירכז את מרב תשומת הלב סביב עזיבת בורגס, הוא מסך עשן שמסתיר את הוויכוח על אופן ניהול המאבק לחידוש הזיכיון בים המלח, ואת הלחץ הגובר של עידן עופר למזומנים
