בנק ישראל הינו הבנק המרכזי של מדינת ישראל. בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל.
בנק ישראל פועל מכוחו של חוק בנק ישראל. תפקידיו המרכזיים של הבנק הם שמירה על יציבות המחירים באמצעות קביעת שער הריבית ונקיטת אמצעים משלימים במסגרת המדיניות המוניטרית, פיקוח ורגולציה על הבנקים בישראל, וניהול יתרות המט"ח הלאומיות.
המשרדים הראשיים של הבנק נמצאים בקריית הממשלה בירושלים.
הנחיות לא רשמיות של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מורות לבנקים לבצע בדו"חות הכספיים הקרובים הפרשות להפסדי אשראי הגדולים משמעותית מהאומדנים הפנימיים שלהם
בשלושת החודשים שקדמו ליוני ירד המדד בכ-3% במצטבר ■ משרד האוצר: הקיפאון במשק משקף התאוששות הדרגתית של ענפים כמו ההיי-טק – ומולה פגיעה מתמשכת בענפים אחרים
לקוחות מקבלים שיחות הרתעה מהבנק על שימוש בכרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים - הפיקוח על הבנקים יבחן את הסוגיה מחדש ■ הכוח של הבנקים יכול להיות פתח לניצול לרעה כדי לחסום את התחרות עם חברות כרטיסי האשראי
בבנק ישראל חוששים שהזינוק באבטלה יוביל לפגיעה ממושכת בצריכה הפרטית ■ גם ענף ההיי־טק בסיכון - אם מקורות המימון בחו"ל יתייבשו ■ ומה מטריד את הבנק המרכזי במיוחד? שהפגיעה במשקי הבית תעצור את החזרי המשכנתאות - ותסכן את הבנקים
בבנק ישראל ערכו חישוב תיאורטי, כדי לבדוק כמה כסף נשאר בכיסיו של הציבור במקרה של סגר, כמו זה שהיה בתחילת אפריל ■ ה"חיסכון" נוצר מכיוון שבעת שהפעילות במשק מושבתת, יש שירותים ומוצרים רבים שאי־אפשר לצרוך, כמו: תרבות, נופש ועוד
התקנות קובעות כי צ'ק שחזר במהלך תקופת הקורונה לא יוביל להגבלת חשבון בנק של בעליו ■ שר המשפטים האריך את התקנות עד לחודש אוגוסט
אתמול נערך כנס שעסק בנושא יעילות ההתערבות בשוק האג"ח, שעליה הכריז בנק ישראל לפני כחודשיים ■ המשנה לנגיד: "הריבית היא הכלי העיקרי שלנו לטיפול במשבר הכלכלי ולא רכישות האג"ח. אבל חשוב להבין את הדינמיקה במשבר"
באוצר טוענים כי "נדרש איזון בין המדינה, המעסיקים והעובדים" - אך ההצעות שנועדו להקל על העסקת עובדים הן בעלות משמעות חברתית קשה, ויובילו לזינוק באי־שוויון ■ מדוע דווקא העובדים הכי חלשים צריכים לשלם את מחיר המשבר בשכרם ובביטחון הפנסיוני?
בענפי התעשייה והשירותים צופים הרעה ברבעון השלישי ■ עם זאת, העסקים - ובייחוד הקטנים שבהם - מדווחים על הקלה בקשיי המימון
למשרדי הממשלה נשלחה השבוע הצעה לא סטנדרטית: להדפיס כסף ולגרום לאינפלציה קבועה בעשר השנים הקרובות ■ "מקור הבעיה הוא שנתניהו לקח את האחריות אליו. התוצאה היא תוכנית סיוע גרועה במיוחד, שהיא פשוט שוחד בחירות"
לפני פחות משנתיים שינה טלפון מבנימין נתניהו את חייו של פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. בשבועיים האחרונים, על רקע המשבר הכלכלי הקשה בתולדות ישראל, התגלה סדק ראשון ביחסים בין השניים - וכעת ירון מציב כמה תמרורי אזהרה בפני ראש הממשלה, ומעלה רעיונות מפתיעים שיסייעו למשק לצלוח את החורף הקרוב
מניתוח מיוחד שפירסם הבנק עולה כי כ-65% מהעובדים נוסעים לעבודה ברכב פרטי ■ הבנק ציין כי משבר הקורונה עשוי להביא לירידה מסוימת בהיקף הנסועה, הודות להרחבת העבודה מהבית - אך במקביל הבהיר כי הוא גם גרם להימנע מהגעה לעבודה בתחב"צ
ד"ר עדו קאליר מציע שהריבית על החלק הנדחה של המשכנתאות יחושב על פי עלות גיוס ההון הממוצעת של הבנק ■ אלון גלזר מלידר שוקי הון חולק עליו בטענה כי אם בנק ישראל יתערב בקביעת גובה הריבית, כל הציבור יקפיא משכנתאות — וזה יעזור גם למי שאינו זקוק לכך
שיטת התשלום המתקדמת שאליה צפויות לעבור הרשתות הגדולות בחודשים הקרובים מחייבת שימוש בקוד בעת תשלום באשראי בסכום רכישה של יותר מ-300 שקל ■ כדי להקל על המעבר, לקוחות יכולים מאז אוקטובר 2019 לבחור את הקוד הסודי ו-200 אלף איש כבר עשו זאת
"האינפלציה הרשמית מוטה כלפי מטה ביחס לאינפלציה הרלוונטית לקובעי המדיניות הכלכלית", טוענים בבנק המרכזי - ומסבירים כי המדד אינו משקף עדיין את השינוי שחל בהרגלי הצריכה של הציבור בעת משבר הקורונה
התנגדות גורפת במערכת הפיננסית להצעת החוק שביקשה למחוק את המידע נרשמה בדיון בוועדת הכלכלה ■ יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי: "נצטרך להתכוונן לתיקון הצעת החוק, כך שההנחיה של בנק ישראל לסמן את המידע מתקופת הקורונה תהפוך לחובה ותעוגן בחקיקה"
הצעת החוק שתעלה הבוקר לדיון בוועדת הכלכלה מבקשת לא לכלול במאגר נתוני האשראי מידע מתקופת הקורונה ■ בנק ישראל: "ההצעה תגרום לנזק היקפי רחב ותיצור מחנק אשראי" ■ בחודש האחרון, ממוצע דירוג האשראי של מבקשי האשראי דווקא עלה
הבנקים המרכזיים בעולם עומדים בחזית המשבר הכלכלי הנוראי ומדפיסים כסף בטירוף ■ ניתוח TheMarker מראה מה יש במאזנים של הבנק המרכזי של שוויץ, יפן והכלכלות הגדולות, איפה ישראל בסיפור, ולמה המשקיעים הקטנים רצים לשוק
נתוני הפתיחה של המפקח הנכנס יאיר אבידן מעודדים, הוא בגיל 60 ובתום הקדנציה שלו הוא לא יהיה מועמד למשרת מנכ"ל בנק ■ לפיכך, יש לקוות שהוא לא יסבול מתסמונת הרגולטור השבוי שחושב על המשרה הבאה
בנק ישראל: "לקוחות שכבר קיבלו דחייה של תשלומי המשכנתא, יוכלו לדחות את התשלומים עד לסוף 2020, גם אם הדחייה עולה על 6 חודשים ■ "לקוחות שטרם דחו את תשלומי המשכנתא ויבקשו לעשות זאת, יוכלו לדחות את התשלומים לתקופה של 6 חודשים"
כדי להילחם במיתון ובפגיעה הדרמטית בתעסוקה של מאות אלפי אזרחים, מגייסת הממשלה חוב בריבית נמוכה ומזרימה עשרות מיליארדי שקלים למשק. זו התמודדות נכונה עם המשבר, אך היא תיצור בעיות חדשות — למשל, בתשואה הנמוכה במיוחד לפנסיה
לפי בנק ישראל, במחצית הראשונה של 2020 הציבור נטל מכלל הבנקים משכנתאות חדשות בסכום של יותר מ-37 מיליארד שקל ■ בנק לאומי הודיע שיאפשר להקפיא את תשלומי קרן המשכנתא למשך תקופה של עד שנתיים ■ חלקה של הריבית בתשלום החודשי מגיע ל-40%
בנק ישראל חוזה כי גם בעוד שנה, שיעור האבטלה יהיה 11% – אך בתוכנית החילוץ הממשלתית אין כמעט זכר ליצירת משרות ולהכשרה מקצועית ■ התוכנית עלולה להוביל להתמכרות של המשק לדמי אבטלה ■ מריבות טריטוריה וחוסר שיתוף פעולה בין הגופים האחראים פוגעים בטיפול במשבר ■ רשת הביטחון שמציעה הממשלה מלאה חורים
פרופ' אמיר ירון בישיבת הממשלה: התוכנית הכלכלית של נתניהו וכ"ץ יכולה להגדיל את הגירעון ל-13% מהתמ"ג ■ יש לדאוג גם להגדלת הביקוש במשק
הודעת הבנק על תוכנית רכישת אג"ח קונצרניות בהיקף של 15 מיליארד שקל הקפיצה את המדדים, והמשקיעים מנסים להעריך אילו חברות ייהנו מהתוכנית ■ האג"ח של נאוויטס מימון ושל פננטפארק לא ייכללו בתוכנית מכיוון שהן דולריות — אך יש להן יחס סיכון־סיכוי מעניין
למהלך של בנק ישראל לרכישת אג"ח קונצרניות בהיקף של עד 15 מיליארד שקל אין בסיס - והוא אף עלול לגרום נזק למשק ■ מול קומץ חברות הענק האלה יש מיליון מובטלים ועשרות אלפי עסקים קטנים ועצמאים שעומדים בפני קריסה, וזקוקים לחילוץ פיננסי מידי
בעיצומו של המשבר ובזמן שמניות חברות הביטוח הישראליות המסורתיות סופגות ירידות, השלימה חברת הביטוח הדיגיטלי הישראלית, למונייד, הנפקה ראשונית של מניותיה בוול סטריט ■ מדוע בחר בנק ישראל לסייע דווקא לחיים כצמן, דוד פתאל ודנה עזריאלי?
תוכנית רכישת האג"ח הקונצרניות ב-15 מיליארד שקל היא מתנה מיותרת דווקא לגופים החזקים במשק – ובעיקר לחברות הנדל"ן, שלא זקוקות לסיוע, ורשמו רווחי עתק בעשור האחרון ■ התוצאה תהיה ניפוח בועת מחירים ונזק לשוק, ללא סיבה אמיתית הנראית לעין
המשנה לנגיד אנדרו אביר: "התוכנית של בנק ישראל לרכישות אג"ח קונצרניות בכ–15 מיליארד שקל נועדה להקל על גיוס אשראי ולעצור פיטורים" ■ בשוק ההון לא התלהבו: "השוק מתנהל בסדר, אין סיבה להשפיע על השיקולים של השחקנים. זה יזיק בטווח הארוך"
בנק ישראל הודיע כי יזרים סכום ראשוני של 15 מיליארד שקל לני"ע של מיליארדרים — אף שכספים אלה נחוצים הרבה יותר בחלקים אחרים של המשק ■ הרכישות האלה יחסלו את מנגנון התמחור של השוק וינשימו מלאכותית חברות לא ראויות ■ כל זה, כששוק ההון אפילו לא נתון במשבר
