בנק ישראל הינו הבנק המרכזי של מדינת ישראל. בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל.
בנק ישראל פועל מכוחו של חוק בנק ישראל. תפקידיו המרכזיים של הבנק הם שמירה על יציבות המחירים באמצעות קביעת שער הריבית ונקיטת אמצעים משלימים במסגרת המדיניות המוניטרית, פיקוח ורגולציה על הבנקים בישראל, וניהול יתרות המט"ח הלאומיות.
המשרדים הראשיים של הבנק נמצאים בקריית הממשלה בירושלים.
התחושה מקריאת הנתונים שפירסם הפיקוח על הבנקים, היא שמה שמניע את המערכת הוא הרצון להראות עשייה — ולא להוביל שינוי אמיתי ברמת השירות ■ פה הרי תידרש גם התמודדות עם העובדה שרמת השביעות מהשירות בסניפים נמוכה יותר מרמת שביעות הרצון הממוצעת
המהלך מושק כשבוע לאחר סקר שביעות רצון שפירסם בנק ישראל בשבוע שעבר, שלפיו רק 43% מלקוחות הבנק ימליצו לחבר לפתוח בו חשבון ■ עלות התוכנית עשויה להסתכם בכ-100 מיליון שקל
ועדת החקירה הפרלמנטרית חשפה שהפיקוח עסוק בהגנה על הבנקים, ושמירה עליהם מכל משמר, לרבות מניעת חשיפה שלהם לתחרות ■ התוצאה היא בנקים יציבים, אבל לא תחרותיים - ולא משוכללים עסקית ■ אם בנק ישראל לא ישנה מדיניות - הכנסת תכריח אותו לכך
לצד החלטת הריבית, מעריכים כלכלני בנק ישראל כי התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) בישראל יצמח ב-3.4% בשנה הקרובה ■ הנגיד ירון: "הצעדים שלנו הולכים להיות הדרגתיים וזהירים מאוד כדי לתת לתהליך האינפלציוני להתקדם"
לאחר משא ומתן ממושך נחתם הסכם קיבוצי חדש, שבו יש דגש על צמצום פערי השכר בין הדורות בבנק, באמצעות תוספות שכר דיפרנציאליות ■ יו"ר הוועד: "ההסכם מתקן עיוות שנוצר לפני יותר מעשור"
עוד מגלה המחקר כי שכרם הממוצע של בוגרי המכללות הפרטיות גבוה משל בוגרי המכללות הציבוריות ■ רק במקרה של בוגרים בתחומי מינהל עסקים התמונה שונה
התאמת הרגולציה למהפכת הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים היא אולי האתגר הגדול ביותר שעמו יצטרך הנגיד החדש להתמודד ■ בעוד הבנק המרכזי מתלבט, מי שמשמשים כשומרי הסף הם הבנקים המסחריים - בהוצבו בעל כורחם בחזית המלחמה בהלבנת ההון
במסגרת סקר שביצע בנק ישראל בוצעו 2,032 ריאיונות אינטרנטיים עם אוכלוסייה בגילאי 18 עד 74 ■ הבנק המומלץ ביותר הוא מסד (80%) ואחריו מזרחי טפחות (64%) ויהב (64%) ■ 92% מרוצים מרמת השירות שהבנק מציע להם באתר האינטרנט
אם הממשלה תפעל ליישום רפורמות מבניות ותטפל בצורה החלטית ביוקר המחיה, אסור לה לשכוח את התיאום ההדוק עם בנק ישראל - שאמון על שמירת יציבות המחירים
במשרד האוצר מתמהמהים בעדכון תחזית הצמיחה ל–2019, על רקע חשש להאטה בגביית המסים ולחריגה של הגירעון ■ תחזיות הצמיחה הרשמיות עדיין אופטימיות, אך הפסימיים מזהירים מהאטה
במכתב למפקחת על הבנקים, קרא יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, להשהות את המעבר לבנקאות דיגיטלית לצד צמצום משמעותי של משלוח דואר פיזי ללקוחות - עד לדיון ציבורי בכנסת
נגיד בנק ישראל החדש נכנס אתמול לתפקידו ■ הנאום שנשא בטקס המינוי רומז מעט על האופי הצפוי של כהונתו, ועל כוונותיו להעלות את הריבית ■ אבל ייתכן שהציפיות של מי שמינו אותו, והנפילות בשוק ההון, ידרשו ממנו לשנות את התוכניות לאורך הדרך
למרות המלים היפות, ובניגוד לתמונה שמנסה לצייר בנק ישראל בכל הקשור לכרטיס הדביט - השימוש בו טומן גם לא מעט בעיות
נגיד בנק ישראל הטרי נאם לראשונה במסגרת התפקיד, והדגיש - "לבנק ישראל ולוועדה המוניטרית עצמאות מוחלטת בקביעת המדיניות המוניטרית, וגם בפיקוח על מערכת הבנקאות. עצמאות זו היא תנאי הכרחי"
דו"ח היציבות הפיננסית של הבנק מתריע כי העלאות הריבית בחו"ל ובישראל מחמירות ל"בינוני עד גבוה" את הסיכון לנפילה חדה במחירי הנכסים הפיננסיים בישראל ■ גם הממשלה סופגת ביקורת: הפחתות המסים הגדילו את הגירעון המבני ופגעו ביכולת להגיב להאטה עתידית בצמיחה
הפיקוח על הבנקים הטיל על שתי החברות את הקנסות המקסימלים הקבועים בחוק - 2.25 מיליון שקל במצטבר - בגלל העדר אזהרה מתאימה בפרסומות לנטילת הלוואות ■ בפיקוח טענו שהם התרשמו ממאמצי שני התאגידים לתיקון ההפרה
דו"ח היציבות הפיננסית החדש של בנק ישראל מזכיר כי קצב הבנייה במשק ירד - אף שהממשלה תכננה להגדילו - ולא יספיק כדי להדביק את הביקוש ■ "הפרויקטים הגדולים במחיר למשתכן אינם מוסיפים לבנייה בפועל, ובעיקר מנתבים את הביקוש לדירות לשוק מסובסד"
דו"ח היציבות הפיננסית של הבנק מתריע כי העלאות הריבית בחו"ל ובישראל מגדילות את ההסתברות לנפילה חדה במחירי הנכסים הפיננסיים בישראל ■ תרחיש כזה, מזהירים בבנק, יאט את הצריכה הפרטית ויזלוג לפעילות הריאלית במשק
בבנק ישראל חוששים משינויים כלל-משקיים העשויים להוביל לירידות חדות במחירי הנכסים ולירידה בפדיונות, שיובילו לפגיעה ביחסי המינוף, כושר ההחזר והנזילות - ולבסוף למשבר
הצוות החדש ישקול את הצורך בגיבוש מדיניות ממשלתית הרמונית, ובהסרת החסמים העומדים בפני התעשייה המקומית בתחום הנכסים הווירטואליים
בין 1961 ל-1982 נטלה המדינה מהציבור מלוות לצרכים לא מתוכננים, כמו מלחמת יום הכיפורים ומבצע שלום הגליל ■ מבקשה לתביעה ייצוגית עולה כי המדינה לא עושה דבר לאיתור המלווים ולהשבת הכספים
מספר המשתמשים באפליקציית ביט כבר הגיע ל–1.5 מיליון, אך ראש חטיבת החדשנות של בנק הפועלים, חושב כי הלקוחות עדיין מעדיפים יחס אישי, וטוען כי חברות כרטיסי האשראי מאוימות מכניסת ביט לענף העסקים הקטנים
יו"ר ועדת הכספים לא רוצה פיקוח פיננסי על הגמ"חים החרדיים, והוא מחזיק באמנת שיתוף המידע במסים כבת ערובה לכך ■ הלחץ שלו על המדינה נענה בלחץ מקביל, שעלול לסבך את הגמ"חים בחובת דיווח מס בארה"ב ■ הסחטנות ההדדית הזאת תיפתר עד סוף החודש
לאחר שמונה שנים רצופות של ירידה ביחס החוב־תוצר, ייתכן ש–2018 תיגמר בעלייה - או ירידה זניחה ■ החוב הממשלתי גדל ב–4.4% מתחילת השנה - אבל זה לא היה מדאיג אלמלא החשש להאטה של המשק, והאופן שבו מממן משה כחלון את תוכנית מחיר למשתכן
ההודעה על העלאת הריבית ל–0.25% הכניסה את המשקיעים בבורסה לדריכות: ריבית עולה אינה נוחה לשוקי המניות והאג"ח הקונצרניות — ועלולה לפגוע בחברות רבות, במיוחד בנדל"ן ■ אילו מניות מעניינות להשקעה כשהריבית מטפסת — ומאילו כדאי לברוח?
ההחלטה להעלות את הריבית נומקה בהתבססות של סביבת האינפלציה מעל 1% — אבל מאז החלטת הריבית הקודמת, נתוני האינפלציה והצמיחה דווקא מגמגמים ■ האם "המשק מתכנס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי", כפי שטוענים בבנק ישראל? ייתכן שמוקדם מדי לקבוע זאת
לפי בכירים בבנק הפועלים, הריבית עדיין נמוכה מאוד, כך שמשקי הבית לא יחושו בשינוי משמעותי ■ עם זאת, העלאות ריבית נוספות עשויות להקטין את יכולת החזר החובות של הציבור - מה שעלול מצד אחד לפגוע בתוכנית מחיר למשתכן ומצד שני להוציא את המשקיעים משוק הדיור
ההצעה להקים את הוועדה התבססה על התובנה שלפיה משבר 2008 התפתח במקביל בכמה מוקדים במערכת הפיננסית, בלי שיהיה גורם מרכזי שישקיף על התמונה בכללותה ■ "הצעד חשוב במיוחד לאור ריבוי השחקנים בשוק האשראי וחלוקת האחריות בין הרגולטורים השונים"
יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב-יפו ובת ים: "לעלייה בריבית ככל הנראה לא יהיה המשך. זו התאמה לעליית הריבית בעולם ולא מעבר לכך" ■ חברת EWM פתרונות מימון: "צפויה ירידה בהיקף העסקות בשוק הנדל"ן; המשכנתא למשקי בית תקטן"
מדדי הבנקים וחברות הביטוח זינקו ■ חברות הביטוח ייהנו מגידול ברווחים בשל ביטול העתודות להון, והבנקים - מפתיחת המרווח הפיננסי
