רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קוד פתוח

יאיר פראנק

רשות התקשוב מציעה: הנגשת תוכנה ממשלתית בקוד פתוח לכל - כמו במדינות אחרות בעולם

קוד פתוח מאפשר למפתחים לערוך שינויים ולשכלל רכיבים בתוכנות שונות, תוך שקיפות ושיתוף ידע ■ ראש רשות התקשוב הממשלתית, יאיר פראנק: הממשלה תוכל לקבל מציבור המפתחים תוספות ושיפורים לתוכנות שלה, ללא תשלום

לינוקס tux קוד פתוח

פינגווינים בירושלים? רשות החדשנות לומדת את נושא הקוד הפתוח

איך ממסחרים תוכנה בלי קניין רוחני? ברשות החדשנות בוחנים תמיכה בחברות שהקוד שפיתחו זמין לציבור הרחב ■ סגן מנהל הרשות: כיום אסור לנו לתמוך בחברות שהמודלים שלהם מבוססים על קוד פתוח, אך אנחנו בוחנים את שינוי המדיניות"

אידו ג'ינו,
מייסד ומנכ"ל הסטארט־אפ
RapidAPII

עוד לא בן 19: הצעירים הישראלים שגייסו 3.5 מיליון דולר מהמשקיעה של פייסבוק

RapidAPI, הסטארט־אפ הישראלי של אידו ג'ינו (19) ומיקי חסלבסקי (22), השלים סבב גיוס מקרן ההון סיכון המובילה אנדריסן הורוביץ ■ ג'ינו: "נולדתי לתוך עולם דיגיטלי, אני לא זוכר עולם לפני האינטרנט" ■ הוא ושותפו מאמינים שגילם הצעיר הוא דווקא יתרון

אבישי אברהמי

מלחמת המעתיקים: וויקס לא נשארת חייבת להאשמות מייסד וורדפרס

מאט מולנווג טען כי החברה הישראלית, שפיתחה פלטפורמת עריכה למובייל, העתיקה את המוצר מוורדפרס ללא מתן קרדיט וללא ציות לכללי הרישיון ■ מנכ"ל וויקס במכתב פתוח למולנווג: "העתקתם מאתנו את המודל העסקי"

סלבטורה סן־פיליפו. "מרגיש בתל אביב כמו בבית"

"החברות הגדולות לוקחות את הקוד הפתוח - ולא נותנות כלום למפתחים"

סלבטורה סן־פיליפו פיתח את בסיס הנתונים רדיס בקוד פתוח מתוך אידאולוגיה, אבל מרגיז אותו לראות כיצד חברות ענק מנצלות אותו ■ כיום הוא עובד בחברת רדיס לאבס הישראלית ("האנשים כאן הם כמו האיטלקים - אומרים מה שהם מרגישים") - שחגגה באחרונה יום הולדת שבע

מדינות הקוד הסגור: ישראל, יוון, קפריסין ופורטוגל

זול יותר, זמין יותר, מהיר יותר לפיתוח - היתרונות של תוכנות הקוד הפתוח לא נעלמו מעיניהן של ממשלות בעולם, שמקדמות אותו על חשבון התוכנות הקנייניות היקרות ■ אלא שדווקא באומת ההיי-טק מסרבת הממשלה להתנתק מהתלות ארוכת השנים בחברות התוכנה, ומעדיפה לשלם למיקרוסופט 70 מיליון שקל בשנה