ארנון (נוני) מוזס הינו בעל השליטה והמוציא לאור בעיתון ידיעות אחרונות ונחשב לאחד מאנשים החזקים ביותר בתקשורת הישראלית. כמו כן, מחזיק מוזס ב-17% ממניות חברת הכבלים HOT. ובאתרי האינטרנט ONE ו-YNET.
הפרשן הכלכלי של "ידיעות אחרונות" תומך במינויו של פרופ' אפרים צדקה לנגיד בנק ישראל, משום שחיבר ב–2010 חוות דעת הקובעת שאין בישראל בעיית ריכוזיות ■ אבל "המחנה הקטן" האמיץ והנרדף בישראל, לפי תפישת עולמו של סבר פלוצקר, כולל פחות או יותר כל הטייקונים והבנקאים בישראל
ההדחה מכה הדים במערכת העיתון ובענף התקשורת בכלל ■ בכיר הקשור במערכת: "נוני מוזס ביצע פה אונס של המערכת. הוא הולך להציב בתפקיד העורך מישהו שיעשה את דברו"
ירון עוזב את תפקידו לאחר שמונה שנים על רקע על רקע מחלוקות עם מו"ל העיתון, נוני מוזס ■ ראש מערכת החדשות בעיתון, נטע ליבנה, צפוי להחליפו
עובדי המקומונים של קבוצת ידיעות אחרונות רשמו ניצחון במאבק שלהם נגד ההנהלה בכל הנוגע לעבודה על תוכן שיווקי ■ העובדים מחו נגד מודעות שפורסמו בעיתון, שבהן הוצע למועמדים בבחירות המוניציפליות לרכוש כתבות בגיליון מיוחד שיעסוק בבחירות
החקירות שעלולות להוביל לכתב אישום, העיתונאים שיוצאים נגדו בגלוי, חברי הדירקטוריון שמבקשים להדיח אותו והחוב האישי לבנק שיכריע את גורלו ■ נוני מוזס, בעל השליטה ב"ידיעות אחרונות", נמצא תחת מתקפה נרחבת ■ האם היא תוביל לסיום שלטונו בעיתון?
לבנק הפועלים אין שום מוטיבציה כעת לשנות משהו ב"ידיעות אחרונות". המצב הזה — שבו העיתון חלש, מתפורר מבפנים ובקושי עומד על רגליו, ושבו מוזס עדיין מחזיק בהגה — הוא הטוב ביותר לבנק
ערוץ עשר: "לנוני מוזס היה חוב אישי של 56 מיליון דולר לבנק הפועלים" ■ עם זאת, עו"ד פיני רובין ובנק הפועלים חסמו ניסיון של משפחת יודקובסקי להדיח את מוזס מדירקטוריון "ידיעות אחרונות" ■ הפועלים: "כונסי הנכסים פועלים לפי שיקול דעתם והבנתם"
חברת אחזקות שהיתה בבעלותו האישית של מו"ל ידיעות אחרונות היתה חייבת ב-2013 כ-56 מיליון דולר לבנק - דבר שעשוי היה להשפיע על אופי הסיקור בעיתון, כך נחשף בחדשות עשר ■ מקורבי מוזס: "סיקור הבנק ענייני ומקצועי. כל טענה אחרת חסרת שחר"
דרישתם של יורשי דב יודקובסקי, לשעבר עורך "ידיעות אחרונות", המחזיקים במניות בקבוצה, הגיעה בעקבות החקירה נגד המו"ל בחשד ששיחד את ראש הממשלה ■ הפועלים: "לבנק אין כל קשר לקבלת ההחלטות של הכונסים"
רבים בוודאי חושבים שניר חפץ והתנהלותו במערכות העיתונים ובלשכת ראש הממשלה הם סימפטומים של ממשל נתניהו ■ אין זה המקרה: חפץ הוא תוצר ונציג של העיתונות הישראלית, או ליתר דיוק - העולם התחתון שלה
לדברי מקור שנחשף לפרטי העדות, ניר חפץ סיפר כי לאחר הניצחון בבחירות 2015 נרקמה בבית משפחת נתניהו תוכנית לעיצוב מאזן כוחות חדש בין השלטון לתקשורת — ביוזמתו של יאיר נתניהו ■ שחרור ההקלטות מאפשר לחפץ להציג את עצמו כאדם אתי וישר, אף ששימש קבלן ביצוע
לפי דיווח של חברת החדשות, הדיל שנחשף ב-TheMarker ב-2009 בין ראש הממשלה למו"ל "ידיעות אחרונות" אכן סוכם והתבצע - בתיווכו של המפיק ההוליוודי ■ לפי הראיות שבידי המשטרה, "ישראל היום" עיכב את מוסף סוף השבוע תמורת סיקור נוח לנתניהו בבחירות 2009
במסגרת החשדות בתיק, ראש הממשלה ניסה לרקום עסקה עם מוזס שלפיה יזכה לסיקור אוהד בעיתון תמורת צמצום פעילות "ישראל היום" ■ הצעת החוק שהגיש כבל ב-2014 נועדה לחייב את החינמון לצאת לאור ולהגיע ללקוחותיו בתשלום - מה שהיה מחליש אותו
מוזס הגביר בתקופה האחרונה את מעורבותו בעניינים המינהלתיים והמערכתיים ■ בצמרת הקבוצה פרצו עימותים רבים, בין השאר על רקע התנהלותו של העורך רון ירון לאחר התפוצצות תיק 2000 ודרישתו לעצמאות מערכתית
העתירה הוגשה כנגד היועמ"ש, ולפיה: "אין להפריז בסכנה העולה מהראיות שנאספו. יש בהן כדי לאיים על יסודות המשטר הדמוקרטי"
תגובת ראש הממשלה להסכם שנחתם עם איש התקשורת ויחסי הציבור ניר חפץ, מהמקורבים ביותר אליו ואל רעייתו, מטעה: עדי מדינה יכולים להיות המפתח להשגת ראיות לעבירות, ויכולים לתמוך אחד בגרסתו של האחר
מזכירות ארגון העיתונאים של ההסתדרות דחתה באחרונה הצעה לקרוא למוזס, החשוד בתיק 2000, להשעות את עצמו בגין ההמלצות המשטרה לכתב אישום נגדו ■ ארגון העיתונאים: "נמשיך לפעול בכל החזיתות למען החופש העיתונאי"
שני התיקים הפליליים נגד בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ׳, והמנהלים השכירים שלו, וכן העדות של עד המדינה שלמה פילבר, הם הדרך הטובה ביותר להבין מה היתה מטרתו של חוק הריכוזיות ומדוע הדילול של החוק במהלך הדיונים ב–2013 צייר כתובת ברורה על הקיר
הפנייה נעשתה לאחר פרסום המלצות המשטרה שהתמקדו רק בחשד לשוחד ■ הרשות השיבה לפנייה קודמת כי בסמכות היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירת ראש הממשלה
בסוף השבוע נחשפו פרטי פרשה לא מוכרת שבמרכזה ניסיון של אילן ישועה ושאול אלוביץ' להשפיע על הקו המערכתי של עיתונים נוספים מעבר לוואלה, לטובת משפחת נתניהו ■ האינטרסים של האיש החזק בענף טירפדו את המהלך
הקוראים הוותיקים של טור זה היו משוכנעים עד לא מכבר שעברו את ההכשרה המתאימה כדי שביום מן הימים, כשיתפוצצו שלוש פרשות הון־שלטון־עיתון בחודש אחד, הם יצליחו לעקוב אחר ההתפתחויות - אבל השבוע זוהו אצל רבים סימני תשישות ובלבול ■ בשביל זה אנחנו כאן עם מדריך קצר וברור
בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט ובעיתונות המודפסת - הכוחות שהפעיל נתניהו כדי לעצב את דעת הקהל בעשור האחרון, וביתר שאת מאז שמינה עצמו לשר התקשורת ב-2015, השפיעו על הענף כולו ■ נתניהו: "טענה מופרכת, רה"מ מוביל מדיניות לגיוון בתקשורת"
ניר חפץ שירת את נוני מוזס ב"ידיעות", את נוחי דנקנר ב"מעריב" ואת בנימין ושרה נתניהו איפה שהיה צריך ■ בדרך הוא השפיל עיתונאים ונהפך ללוביסט ומאכער שמערבב בין מוקדי הכוח ■ האם חפץ הוא פרצופה של התקשורת בשני העשורים האחרונים? (פורסם בפברואר 2018)
הסכם עד המדינה שעליו חתם שלמה פילבר צפוי לטרוף את הקלפים במשחק הפוליטי בישראל - והפעם באופן סופי ומהיר ■ לא רק תיק 4000: פילבר היה הזרוע של נתניהו לסתימת פיות התקשורת ויש לו מידע על כל התיקים הפתוחים - ואולי אף מעבר לכך
תיק חובות הטייקונים הכושל שהשאיר המנכ"ל הקודם של הבנק, ציון קינן, גרם למחליפו אריק פינטו לנקוט שורה של צעדים - בין השאר כדי לאושש את המוניטין של הבנק ■ כך למשל, נסגר החוב הענק של קבוצת זיסר בתשלום של 95 מיליון שקל בלבד
לחצים למנות עיתונאים, ניסיון להשפיע על זהות העורך והצגת תמונת מציאות כוזבת לציבור – ליחסים בין נתניהו למוזס ואלוביץ' היה ממד פלילי מובהק. בנוגע לתיק 4000, נראה שגם מנדלבליט מזהה זאת
נחום ברנע ובן דרור ימיני קוראים למוזס להשעות את עצמו מתפקיד העורך האחראי עד להחלטת הפרקליטות אם להעמידו לדין בתיק 2000 ■ זאת בקשה אצילית אך חסרת משמעות, משום שהכוח ויכולת ההשחתה של מו"ל "ידיעות אחרונות" לא נעצרים בכניסה למערכת
מתוך כ-120 ח"כים, אולי חמישה ראו לנכון לעסוק בצורה אינטנסיבית בתיק 2000. מדוע האופוזיציה שותקת? הרי לכאורה מדובר בהזדמנות פז לקעקע ולהחליש את ראש הממשלה. התשובה פשוטה: במקרה הטוב הם רוצים סיקור עיתונאי נוח ב-ynet ובמקרה הרע הם חוששים שיהיו יעד לכתבת חיסול
נתניהו נבחר ארבע פעמים, עוסק בעניינים הכי גורליים לעתיד המדינה ומדלג בין מנהיגי עולם. לפי ההתנהלות במעונו, התפתחה שם תחושה של "מגיע לנו". זו תחושה שנלווית לעיסוק בדברים הרי גורל, וממרומי העיסוק בעניינים כאלה, זוטות היום־יום - מתנות, סיגרים - נראות זעירות
