שירותי משלוחי המזון זוכים בסין לפופולריות רבה - אולם המסעדות, שתלויות בדירוג הלקוחות, אורזות את האוכל בכלי פלסטיק, ואין מי שישטוף אותם - כך שמפעלי המחזור לא רוצים בהם, והכל מזהם בסוף את הים
בית המשפט קבע כי תאגיד המחזור נדרש לנכות מס במקור עבור דמי הפיקדון שהוא משלם לאספנים שמחזירים לו בקבוקים בתדירות ובהיקף מהותי – מבלי שהם בעצמם שילמו דמי פיקדון
דגים וקטניות ישמרו עליכן צעירות, ופסטה ואורז יעשו את ההיפך - כך לפחות קובעים המחקרים
היציאה של המחזור "לאור" חשובה מול סקרים לפיהם אחת מכל ארבע נערות לא היתה מוכנה כלל למחזור הראשון שלה, וכי כשליש מהן היו "מבולבלות" בפעם הראשונה שבה נתקלו בתופעה
הצואה הפכה לחומר דמוי פחם לאחר שחוממה בטמפרטורות גבוהות, שמבטיחות תוצרים בטוחים לשימוש. הפיתוח עשוי לסייע בסילוק הפרשות, בהגברת פריון הקרקע וביצירת מקור אנרגיה ביתי
סופרמרקט למוצרי מזון שתרמו חנויות, מסעדה שהתפריט בה מבוסס על מוצרים כאלה וחימום שמופעל על פסולת. בפינלנד מטמינים רק אחוז אחד מהאשפה ומשתמשים בשאר כמשאב
רבים יופתעו לשמוע כי הטיפול בפסולת מהווה את ההוצאה הסביבתית העיקרית של הערים בארץ ■ זאת מכיוון שהר הזבל הפרטי של כל אחד מאתנו אינו מתמיין ואינו נשלח למיחזור ומועבר להטמנה באדמה - אלמנט יקר מאוד
לפי נתונים שהוצגו בכנס המיחזור בישראל, תמונת המצב הכללית עדיין מראה התקדמות מועטה. בכיר במשרד להגנת הסביבה: נאכוף מ-2020 את האיסור להטמין פסולת אריזות
1.5 טונה של פסולת מושלכת למרות שאמורה לעבור למיחזור ■ חוק חדש ינסה למנוע את המצב ולהחיל עליה מעקב ובקרה ■ למרות יעילות החוק, תרומתו לסביבה והכסף שיחסוך, הוא עתיד להיתקל בהתנגדויות מצד כאלו שהמצב הקיים נח להם יותר
סין ייבאה 106 מיליון טונה של שקיות, בקבוקים, עטיפות ומכלי פלסטיק בשווי 57.6 מיליארד דולר מאז 1992 ■ המדינה הכריזה בשנה שעברה כי נמאס לה מהזבל של כולם - וממשלות בעולם לא הבינו את סדר הגודל של הבעיה
קשה למחזר נייר או פלסטיק אשר מכילים שאריות מזון, לא תמיד המחיר מצדיק את המאמץ והתעשייה כולה תלויה בשוק הסיני. השורה התחתונה היא שחלק גדול מהאשפה בארץ כלל לא מגיע למחזור
ההחלטה של השר להגנת הסביבה זאב אלקין לא להחיל פיקדון על בקבוקי 1.5 ליטר שווה לחברות המשקאות הכנסה של 200 מיליון שקל. כעת צפות תהיות כי ההחלטה התבססה על נתונים בעייתיים ומוטים
יצרנים ויבואנים של מיכלי משקה גדולים נדרשו לאסוף 55% מבקבוקי השתייה הגדולים, אולם אספו רק 44% מהבקבוקים ■ הקנס שקבע המשרד להגנת הסביבה: 50 מיליון שקל ■ תאגיד המחזור אל"ה: "אין כל הצדקה להחיל עלינו קנסות"
הזוכות ויתרו בהצעתן על מענק הקמה, בעוד המתחרה - קבוצה משותפת לורידיס ותהל - ביקשה מענק הקמה של 400 מיליון שקל מהמדינה
עטיפות של אוכל, בקבוקי בירה, חלקי אוהלים ותיקים - כל אלו מצפים למטפסים על ההר הגבוה בעולם. כעת משיקים בנפאל פרויקט ניקיון לאומי שמטרתו לפנות ולמחזר מאה טון אשפה מההר
כבר יותר מחמש שנים נגרר המכרז להקמה של מתקן פרטי לטיפול בפסולת, בהשקעה ממשלתית שעשויה להגיע ל-400 מיליון שקל, לפי הערכות ■ עתה, עיריית ראשון לציון עתרה נגדו מחשש למפגעי ריח וסביבה - ואיגוד ערים דן חבר אליה מחשש לתחרות במתקן דומה שהוא מפעיל באתר חירייה
שתי עמותות למען הסביבה דורשות מהשר לפרסם את שיעור האיסוף והמיחזור של מכלי המשקה הגדולים ולפעול בהתאם לנתונים
שלושה מתקנים להפקת אנרגיה משריפת פסולת יוקמו בפריסה ארצית. האוצר מבקש להעביר לתקציב המדינה 500 מיליון שקל מכספי המשרד. השר אלקין: הצעת האוצר היא פשוט שוד
חברת המשקאות הקלים הגדולה בעולם כמעט אינה ממחזרת בקבוקים, ואף פועלת להכשלת חוקי פיקדון
הבוקר הוגשה עתירה נגד השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, הדורשת ממנו לחייב את משרדו להחיל את דמי הפיקדון גם על בקבוקי משקה גדולים (1.5 ליטר ומעלה) ■ העתירה באה על רקע דו"ח שהזמין המשרד, שלפיו מיחזור בקבוקים בהתנדבות נכשל
המתקנים לבקבוקים הפזורים ברחובות הערים הם מטרד תברואתי ואסתטי, תרומתם לאיכות הסביבה אפסית, והם טובים בעיקר למאזנים של יצרניות המשקאות הקלים
הדו"ח, שעלה למשלם המסים 400 אלף שקל, מצא פערים של מאות אחוזים בין דיווחי מיחזור הבקבוקים של חברות המשקאות למיחזור בפועל ■ המשרד להגנת הסביבה: "קשה להתמודד עם הנתונים"
אם כבר רוצים לאסוף אריזות למיחזור, כדאי שיהיה עליהן פיקדון. מציאות שבה משלמים לנו, הצרכנים, תמורת בקבוקי משקאות משומשים, תאלץ את יצרניות המשקאות לפתח מערך החזרה מסודר, לקבל על עצמן אחריות ולמצוא פתרונות למיחזור פסולת בכמות רבה
דו"ח פנימי של המשרד להגנת הסביבה שהגיע לידי TheMarker מאשר כי פחות מ-11% מבקבוקי המשקה הגדולים ממוחזרים, בעוד חברת אל"ה, שאחראית למיחזור מטעם היצרניות, מדווחת על מיחזור של יותר ממחצית הבקבוקים
את השינוי יזם השר זאב אלקין בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, שטוען עתה כי הוא צריך לפחות שנה לשינוי חוק האריזות - אף שהחוק הקיים מאפשר תחרות
פחים בשלל צבעים ממלאים את הרחובות, והאזרחים ממיינים את האשפה הביתית ובטוחים שבכך הם תורמים למיחזור ולהגנת הסביבה. אלא שבישראל אין תשתיות מתאימות למיחזור, וחלק מהאשפה המופרדת מגיע למטמנות. האם שריפת הזבל לשם הפקת אנרגיה היא הפתרון?
מחצית מהעובדים במפעל פוטרו וימי העבודה בו צומצמו. עם סגירתו, כל הבקבוקים המשומשים בארץ יועברו למדינות אחרות, בהן המיחזור זול יותר, אך עלול להיגרם נזק סביבתי
המהלך נועד לקדם תחרות מצד ממחזר שאינו קשור לתאגיד, כדוגמת חברת אסופתא
תאגיד אמיר גלובל גרין פנה אל הרשות בבקשה כי תתערב בהחלטת המשרד להגנת הסביבה להארכת המנופול של תאגיד תמיר ■ הרשות דחתה את הבקשה, והוסיפה כי היא "מייחסת חשיבות לפתיחת התחום לתחרות"
בכתב האישום נאמר כי בנובמבר 2012, במהלך דיון מטה שהתנהל בטיב טעם, התקבלה החלטה לפיה פיקדון מזומן על בקבוקים יוחזר בסניפי הרשת עד לסכום של 3 שקלים בלבד - ומעבר לכך יינתן זיכוי לשימוש בחנויות הרשת בגובה הפיקדון
