הקשישים בישראל מתמודדים עם גילנות, בדידות והזנחה מצד המדינה - עוד לפני משבר הקורונה, וגם במהלכו ■ הגיע הזמן לקחת אחריות ולהסתכל להם בעיניים
עד היום נאלצו קשישים סיעודיים לשלם אלפי שקלים נוספים עבור עלויות הבידוד של עובד זר, שחזר או הגיע לראשונה מחו"ל
רק אחרי שמנהל הפרויקט עמד להתפטר – הבדיקות ההמוניות הוחזרו לבתי האבות ■ בשבועיים הקרובים יתברר אם עיכוב בבדיקת 20 אלף אנשי צוות גרם להתפרצויות בבתי אבות
לפי הדו"ח שפורסם, הסגר יטיל מהלומה קשה על המשק הישראלי ויש לפעול בצעדי מדיניות הכרחיים כדי לצמצם את הנזק, כגון הגבלת תקופת החל"ת ומנגנון לשימור עובדים
אלה שש הסיבות המרכזיות שגרמו לשר אדלשטיין ולפרויקטור גמזו לדחוף את הממשלה לעבר החלטה על סגר כללי
פרופ' נמרוד מימון: "3,000 ו-4,000 נדבקים ביום זה לא משהו שסביר לחיות איתו. "מספר העובדים בבתי אבות שאנחנו מאתרים כנדבקים בקורונה - זה מטורף"
זוג קשישים הפקידו 1.4 מיליון ש' בקופת גמל - וכשביקשו למשוך את הכסף, נדרשו לשלם חצי מיליון שקל מס, שלולא ההפקדה היו פטורים ממס ■ רשות שוק ההון: "תומכים בעמדת הפונה"
תסמיני הקורונה של זקנים סיעודיים שונים מהמוכר, דבר שמקשה מאוד על הטיפול בהם. אבל זו לא סיבה להזנחה, שאינה נדירה
וטו של ראש הממשלה גרם לכך שלמרות סיכום מוקדם בין הליכוד לכחול לבן, הצעת חוק של השרה לשוויון חברתי למניעת עושק קשישים בתקופת הקורונה - לא נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה
פרופ' נמרוד מימון, מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי סורוקה, לקח על עצמו את ניהול תוכנית "אבות ואמהות". כמה שבועות אחרי, הוא כבר מסמן לא מעט הצלחות
הנתונים של משרד הבריאות מלמדים כי הקורונה גורמת לתמותה גבוהה בקרב הקשישים בעוד היא פוסחת על הצעירים - על אף שבקרבם שיעור החולים הכי גבוה
לפי סקר מצבם של 56% מהזקנים הידרדר פיזית, נפשית וכלכלית כתוצאה מהסגר. וזה בלי לדבר על אלה שעדיין לא יוצאים מהבית
נדרשת מדיניות ציבורית שתפעל להפחתת מקרי הניצול של קשישים ואנשים עם מוגבלויות - מדיניות שתשלב חינוך ומודעות לצד ענישה מחמירה
בעולם הולך ומזדקן, כשתוחלת החיים עולה לצד ירידה באיכות החיים בגילים מבוגרים, מספר הקשישים הסיעודיים יעלה משמעותית, וחשיבות המקצוע הסיעודי רק תלך ותגדל
למרות אינספור תחקירים, הונאת זקנים בטלפון עדיין רווחת. סיפור קטן על עמוס בן ה–93, וביטוח מקררים שעלה 3,800 שקל
יש להימנע מכל תוכנית או פעולה שמפלה את האזרחים הוותיקים ומתייחסת אליהם כאל קבוצת אוכלוסייה חריגה
המדינה מפנה קשישים סיעודיים לטיפול בבתי אבות - אך ככל שעוברות השנים מתבהרת התמונה לפיה הישראלים לא רוצים לעבוד בענף האשפוז הסיעודי ■ הפתרון הוא קל, הגיוני ובר ביצוע: הממשלה יכולה להחליט על הענקת רישיונות לגיוס 6,000 עובדים זרים, שיוכשרו וימויינו במדינת מוצאם
לא די לאפשר לקשיש סיעודי להישאר בקהילה בעזרת מימון של פחות ממחצית עלות המטפל, במסגרת חוק הסיעוד, ולקוות לטוב ■ יש לדאוג לתמיכה מקיפה יותר בקהילה ולנקוט צעדים משמעותיים, שיאפשרו לו ולמשפחתו את המשך חייו בה
על פי כתב האישום, הנאשמים הקימו חברות על שמם, וגרמו לקורבנות לשלם אלפי שקלים עבור חברויות פיקטיביות במועדוני הלקוחות של החברות
בתי דיור מוגן החליטו להכניס דיירים לסגר ובהמשך לבידוד. החלטות אלו היוו פגיעה אנושה בחופש הפרט של הדיירים; החלטות שהתקבלו ללא סמכות ואולי אף היו בלתי חוקיות
בניסיון לצמצם את המחסור בכוח אדם לסיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה תאפשר להביא עובדים זרים לישראל ■ אבל על המטופלים לדאוג לשכן בבידוד מחוץ לביתם את העובדים - בעלות שיכולה להסתכם באלפי שקלים ■ הרשות: "אחראים רק על הכניסה לישראל"
בניגוד גמור למתבקש במצב של אבטלת שיא, מיהרה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה לקדם בחודש שעבר הצעה להתיר כניסה של 4,000 עובדים מחו"ל לבתי אבות
פרויקט חדש, שימומן על ידי אג"ח חברתיות מוניציפליות, ינסה לסייע לקשישים שסובלים מבדידות ולהנגיש להם את השירותים החברתיים של העירייה ■ הריבית השנתית על ההשקעה של 2.3 מיליון שקל צפויה להיות 5%–6%, כאשר ההחזר יתבצע בחלוף שנתיים וחצי על בסיס עמידה ביעדים
