תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אמנות

נירית טקלה על רקע יצירתה "ביקור סטודיו: אדם וחוה", 2019"

"אני מציירת בגדול כי אני גם רואה את בני הקהילה האתיופית כמלאי עוצמה"

ארבע עבודות מתערוכת־הגמר שלה בשנקר נקנו מיד, בהמשך הציגה תערוכת־יחיד בלונדון וכעת היא מציגה ביריד אמנות אפריקאית בניו יורק. נירית טקלה מספרת איך התאהבה במיכלאנג'לו כשלמדה באולפנה בעפרה ומה גילתה בטיול לכפר הולדתה באתיופיה

מתוך הביאנלה של בומביי ביץ' 2019

הביאנלה של בומביי ביץ' בקליפורניה החלה כדאחקה והפכה למופע יפהפה

עיירה קטנטנה באזור סחוף רוחות בעל נוף ירחי על גדת ימה מארחת את הביאנלה, הכוללת מיצבי ומיצגי אמנות, מופעי אופרה וכנסים פילוסופיים. "זה משהו שנע בין טירוף לכאוס", אומר סטפן אשכנזי, מפטרוני האירוע השנתי החינמי שנמשך שלושה ימים

מאיר רקוץ' על רקע תצלומים בתערוכתו החדשה באום אל פחם

מאיר רקוץ': "רגע אחד אתה מנסח צוואה, ורגע אחר מתכנן את התערוכה הבאה"

חולה סרטן, צלם, רופא שיניים, נשוי לאלמנת צה"ל ובן לניצולי שואה — המרכיבים האלה מתערבבים ביצירתו של מאיר רקוץ'. בראיון הוא מסביר מה פרידה קאלו לימדה אותו על נכות ומדוע התעקש שתערוכתו באום אל פחם תיפתח לפני הבחירות

ירד הגבול אל קצה ההר

התערוכה שהצליחה להכניס את השד השמאני של מקהלת גיא בן הינום לתוך בקבוק

התערוכה "ירד הגבול אל קצה ההר" מציגה לנו את אחורי הקלעים של עבודת המקהלה שהתפרסמה בהופעותיה במוזיאון תל אביב, גורמת לנו להרגיש מוקפים ברוחות של חבריה ואפילו מאפשרת לנו להצטרף לשירתה

מבקרים על תקן חולים ב"בית חולים שדה FHX” בביתן הישראלי. הפתיחה ב-11 במאי

את מי צריך לאשפז? הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה מציג בית חולים כאמנות

הביתן הישראלי בביאנלה הקרובה בוונציה, שיצרה האמנית איה בן רון ואצר אבי לובין, בנוי כבית חולים ומפגיש את המבקרים עם רעות חולות בחברה. באחד הסרטונים המוצגים בו נחשפת גם בן רון בטראומת ילדות

מתוך "היי, מישהו שומע אותי". בחוץ הכל סבבה, בפנים סיפור אחר לגמרי

אחרי הסרטן והדיכאון אורית עריף פתאום גילתה – אני מצחיקה

13 שנים הקדישה אורית עריף לעבודה על הרומן הגרפי "היי, מישהו שומע אותי". ב-150 עמודיו היא פורטת את הדיכאון הקליני לאיורים ולמלים עם דימויים חזקים וסיפורים מורכבים – ולהפתעתה, גם משעשעים. "היה בזה פן תרפויטי, ברור", היא מודה

מיכל ממיט וורקה. "מנגנוני העומק שיוצרים גזענות"

הציירת מיכל ממיט וורקה: "הסטודיו שלי היה תא שירותים"

הערה גזענית מטלטלת שספגה בתחילת דרכה דחפה את האמנית מיכל ממיט וורקה להצלחה. מי שהיתה יוצאת אתיופיה הראשונה שהתקבלה לשנקר, מוגדרת כעת כ"קולו של מיעוט מושתק". עם פתיחת תערוכתה היא מבהירה כי העובדה שאין ביכולתה לשכור חלל עבודה לא תעצור אותה