הרפורמה שהוכרזה בשבוע שעבר אמורה להיכנס לתוקף בשנת הלימודים הבאה ■ אבל באוניברסיטת תל אביב הודיעו כי הם לוקחים אותה על עצמם כבר בשנת הלימודים הזו ■ המשמעות: 7 סימסטרים ללא שנת השלמה, ותוכנית לימודים מעודכנת
המבחן יכלול חלק של כתיבה באנגלית, וגם חלק של הבנת הנשמע ■ השיטה החדשה תאפשר לסטודנטים לגשת ולשפר את תוצאותיהם במבחן באנגלית בלבד בתקופה קצרה יותר, מבלי להיבחן בכל המבחן הפסיכומטרי מחדש ■ השינוי ייושם בעוד כשלוש שנים
על פי התוכנית החדשה, שתי הבחינות החיצוניות הנדרשות מכל בוגר בתחומי ביקורת ופיננסים יקוצרו, ואליהן תתווסף בחינה שלישית בתחום המסים ■ השלב הבא: קיצור תקופת ההתמחות ■ אמי פלמור: "מהלך שמטלטל את המוסדות האקדמיים ואת השוק"
איפה מתחיל אי השוויון באקדמיה? כנראה אצל חוקרות בראשית דרכן, בבואן לבקש - ולקבל - מענקי מחקר
נתוני הלמ"ס מראים כי הורים מהחמישון העליון מוציאים 1,190 שקלים בחודש בממוצע על חינוך ילדיהם לעומת 277 שקלים בחמישון התחתון, וקושרים בין ההשקעה בחינוך להישגי התלמידים
בעקבות ההחלטה על פיזור הכנסת, שכרם של כ-120 אלף מורים בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ייפגע באופן מיידי ולמשך שנים ארוכות ■ שנת הלימודים הקרובה עלולה להיפתח בשביתה
השגרה האפרורית והחשש מעתיד המקצוע מניעים עורכי דין רבים לחפש את עתידם המקצועי בהיי-טק ■ הם יגלו שהדרך לקריירה החדשה אינה קלה, ושהמשרות שמצפות להם בחברות הטכנולוגיה לא תמיד תואמות לציפיותיהם
חוקרים של שוק העבודה טוענים ש"למידה לכל החיים", מושג המתאר רצף של הכשרות מקצועיות ורכישת ידע בלתי פוסקת, היא התרופה לסערה המתרגשת על שוק העבודה. אבל כדי לרכוש מיומנויות חדשות תוך כדי עבודה נדרשים זמן ומשאבים מצד המעסיק, ויוזמה ונחישות מצד העובד
בשלב זה עדיין אין הסכמות בין הצדדים, אך הוחלט על קיום משא ומתן כדי להגיע להסכם עבודה חדש בתוך שבועיים ■ הדרישה המרכזית של הסגל היא הגברת הביטחון התעסוקתי של חבריו, המועסקים במשרות זמניות
האקדמיה צופה בתעשייה שממתינה לבוגריה, ורובה השכילה להבין שהסדר הישן שבו תפקידה מסתכם בהקניית ידע חייב להשתנות ■ מהנדס חייב להבין את סביבתו, לדעת לטעון טענה ולהוביל אחריו צוות
"אחרי שתלמדו באונו תוכלו להשתלט על בית המשפט העליון", נכתב במודעה שפירסמה המכללה ■ בעקבות מחאה ציבורית בוטל הקמפיין, שנועד למשוך סטודנטים דתיים, שעליהם מתחרה המכללה מול האוניברסיטאות בר אילן ואריאל ■ מכללת אונו: "תומכים בדמוקרטיה ליברלית"
מחאה עקשנית נגד תוכנית סאמיט, המבוססת על למידה עצמאית במחשב שפיתחו מתכנתי הרשת החברתית ■ מנכ"לית המיזם: "ההתנגדות נובעת מנוסטלגיה - יש אנשים שלא רוצים שינוי"
כפי שפורסם ב"הארץ", במסגרת תוכנית הלימודים החניכים יסתובבו בקמפוס במדים ועם נשק והכניסה למתחמי מגוריהם תיעשה רק באמצעים ביומטריים. משרד הביטחון: "שמרנו על האיזון שבין מצוינות צבאית לחופש אקדמי"
לפי הארגון, התוכנית "מפרה את האיזון בין סטודנטים חרדים לשאר האוכלוסיות הלומדות באקדמיה". במסמך המסביר את ההתנגדות, נכתב כי אימוץ הגדרה רחבה יותר ייצור "הפרדה מגדרית מורחבת"
לפי נתוני הלמ"ס, הירידה נמשכת על אף שאוניברסיטת אריאל הפכה ממכללה אקדמית לאוניברסיטה. במכללות אמנם חלה עלייה במספר המועמדים, אך ב-3 השנים האחרונות מסתמנת האטה
המדינה משקיעה בתלמיד יהודי 75% יותר מבתלמיד ערבי ■ התוצאה היא פיגור עצום של הערבים במבחנים הבינלאומיים, ופגיעה אנושה בפוטנציאל הצמיחה והתוצר ■ במערכת בחירות שבה פוליטיקאים מצטלמים יורים בח"כים ערבים, קל לשכוח שבאפליה הזו אנחנו בעיקר יורים לעצמנו ברגל
המכללות המוכרות יותר, בהן שנקר, רופין הנדסאים ואורט בראודה, לא הגיעו לציון המקסימלי ■ הסמינרים הטכנולוגיים החרדיים, בעיקר אלה של הבנות, זכו בציונים הגבוהים ביותר ■ המכללות הערביות בתחתית הטבלה
ההשוואות הבינלאומיות המביכות אינן משאירות מקום לספק: מערכת החינוך הישראלית נמצאת במצב חירום ■ למרות זאת, אף אחד לא מדבר עליה במערכת הבחירות הנוכחית ■ במקום רעש תקשורתי, שר החינוך הבא חייב להפשיל שרוולים ולעשות סדר בתקציב העתק שהוא מקבל ■ המצע שלי למהפכה במערכת החינוך
אם מערכת החינוך חפצה להיות רלוונטית - מתבקש שינוי בנוגע לתפישת תפקידו של המורה ובאינטראקציה שלו עם התלמיד
על אף שלפחות שליש מהנבחנים בבחינות הפסיכומטרי האחרונות נבחנו בערבית, הקורס מוצע כעת בחינם ברשת בעברית בלבד
המשרד הודיע על כך בעקבות החשיפה על הונאת הענק שהתגלתה במיצ"ב, שאותה ניסה להסתיר ■ הצעד צפוי לסייע בביטול סכסוך העבודה של המשרד עם הסתדרות המורים
ארבעה מורים מספרים מה זה אומר להיות מורה בישראל ■ "חלק מהזמן אני עובדת בחינם. ביקשתי לעבוד במשרה מלאה, אבל אין" ■ "אין לי זמן לעשות פיפי או לאכול כריך"
דו"ח הממונה על השכר חושף כי פערי השכר בין המורים הוותיקים לצעירים - הגבוהים במערב; רבים פורשים כבר בשנים הראשונות לתפקיד, ושכרם הממוצע נמוך בהשוואה לשאר עובדי המדינה ■ הממונה על השכר: שכר המורים בישראל אינו נמוך ביחס למדינות המפותחות
בתקופת כהונתו של שי פירון כשר החינוך מונתה ועדה לבדיקת הנושא ■ חבריה הציעו את ביטול המיצ"ב לטובת מעבר למדידה ארצית מדגמית, או המשך קיום המבחנים תוך עריכת שינויים קלים במתכונתם ותדירותם ■ פירון: "מבחני המיצ"ב במתכונתם הנוכחית הם הרס מערכת החינוך"
מה יקרה עם הסטודנטים לרפואה מירדן? אילו מדינות ייסגרו בפני ישראלים? ואיך יראה מבחן הרישוי החדש? ■ פרופ' יציב: "לא פוסלים מראש את המדינות שלא ב-OECD"
התרפקות על "ימי ההסתרה" במערכת החינוך תמנע שיפור ופיתוח כלים שיעצימו את המערכת, דווקא משום שקיפותם
חוקרים בכל העולם מנסים שנים רבות לפצח את החידה: מהי הצלחה, ואיך אפשר להגיע אליה? ■ פרופ' ענת שושני מציגה חלק מהתוצאות ומסתייגת: "החיים דינמיים, הרבה דברים יכולים לקרות בדרך"
רוב התלמידים שהשתתפו בתרמית הם כאלה שחלשים במקצועות מתמטיקה ואנגלית ■ האם הרמאות במבחנים הובילה להישגים טובים יותר? מה גודל התופעה, והאם משרד החינוך היה שותף להונאה?
קרן רודס בחרה בשני ישראלים למלגת לימודים מלאה באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, שבה שכר הלימוד נע בין 21.5 אלף ליש"ט לכ-46 אלף ליש"ט ■ בין הבוגרים המפורסמים של הקרן: ביל קלינטון וד"ר נדין טרכטנברג
שוק העבודה הנוכחי נמצא על סף שינוי אשר יהפוך משרות רבות למיותרות וייצור חדשות ■ המשמעות היא שסטודנטים טריים עלולים לסיים את לימודיהם ולגלות שהתואר עליו עבדו כל כך קשה - כבר אינו רלוונטי
