המרתק בספריה של הסופרת הפולנייה אולגה טוקרצ'וק, שבשבוע שעבר הוכרז על זכייתה בפרס נובל, הוא הרומאן ההיסטורי על משיח השקר היהודי הפולני בן המאה השמונה־עשרה יעקב פרנק
סוגיית השם, החלפת השם והחזרה אל השם ברומאן "נער האופניים" של אלי עמיר
מאה שנה להולדתו של יצחק לוי, שתיעד את מסורת החזנות והרומנסה היהודית־הספרדית
הרבה מהשירים בקובץ האחרון של תמיר גרינברג, "הרואין, הישארות הנפש", מזכירים את ז'אנר "שירי הדיכאון" הדומע, ז'אנר שירי הכלא, הסמים, הכישלון, הבדידות. הטקסטים פשטניים, לעתים עילגים, אך מדי פעם גם מפתיעים ואפילו עזי מבע הנובעים מכאב אותנטי ועמוק. פרק שביעי ואחרון במסה על שירתו של תמיר גרינברג
התחלתי להעתיק את רצפי תשע האותיות של המקובל ר' אברהם אבולעפיה בזה אחר זה וניסיתי לחלק אותם למלים בעלות מובן. כמו בפענוח כתב חידה הלכו ונחשפו לעיני משפטים מסתוריים. בכל שורה שהתגלתה זיהיתי את טביעת האצבע הפואטית שלו
שירים מאת איריס אליה כהן
על האשה החמישית בציור "זאוקסיס בוחר מודליות" של האמנית בת המאה ה-18 אנג'ליקה קאופמן
יומן בעברית בכתב רש"י שכתב הרב חיים בז'ראנו, לימים הרב הראשי של טורקיה, בעת שבתו באדריאנופול עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לצד האמונה העמוקה בצדקתה של טורקיה מתואר מצבה הקשה של קהילתו הנאבקת לשלם את הכופר הנדרש כדי לקבל פטור משירות צבאי
הכלכלן פיטר נווארו כלל בספריו ציטוטים כביכול, אשר לא פעם נועדו ללבות שנאה כלפי סין ופחד מפני שימוש במוצרים מתוצרתה ■ הציטוטים יוחסו לכלכלן בדיוני בשם רון וארה - ששמו מורכב מאותן האותיות של שם משפחתו של נווארו
סיפור מאת יהודה ליטני
מן התיאוריה הלא כתובה של החלומות, שיר מאת זביגנייב הרברט. תירגם מפולנית דוד וינפלד
ביציאה מן הכלא, שיר מאת פריי לואיס דה לאון. תירגם מספרדית גלעד וגנר
תגובה למאמרו של יוחנן פלוסר, "במקום שבו מאפשרים להגלות ספריות"
"את רחוב זלדה אתה מכיר?" אני שואל את דני הוד כבקי ורגיל במסתרי העיר הזאת
איך להסביר שהגותו ההומניסטית האנטי־לאומית של אברהם יהושע השל, הפילוסוף שצעד לצדו של מרטין לותר קינג במצעד המחאה בסלמה ב-1965, התנחלה בשנים האחרונות בלבבות צעירי הציונות הדתית וישיבות ההסדר דווקא? אולי מפני שהיא מציעה אלטרנטיבה עמוקה לפונדמנטליזם הדתי השטחי של ממשיכי הרב קוק
שירים מאת עדן אביטבול
"על היש הפיסיקלי", הפואמה המרכזית בקובץ השירים "על הנפש הצמאה" של תמיר גרינברג, הוא אחד מן השירים המרשימים ביותר שנוספו לשירה העברית בדור האחרון. גרינברג ניצב בו כמשורר הוגה ומנסח שאולי אין לו אח ורע בשירה הישראלית העכשווית, זו שקצצה וקיצרה את כנפי המחשבה שלה, ללא שאיפה, וכנראה גם ללא יכולת, להמריא מהן אל הגבהים הריקים והצוננים של ההכללה וההפשטה. פרק שישי במסה
הערבוב שבין חשש לשמחה בחג הסוכות מתבטא במנהגן של חלק מהקהילות לקרוא בו את מזמור מ"ב בתהילים, הנפתח בצעקת האיל, ובשמה הנוסף: ערגה. "כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוהים"
בקיץ 1921 הצליחה קבוצת סופרים יהודים, בזכות התערבותו של מקסים גורקי ובאישור מיוחד של לנין, להיחלץ מרוסיה בדרכם לישראל. בחניית הביניים באיסטנבול ניסחו יחד מכתב גלוי וראיון משותף שנועדו להתריע על הזוועות הפוקדות את יהדות רוסיה הבולשביקית. החותם הראשון על המכתב הוא המשורר ח"נ ביאליק, אבל מתוך חשש למשוררים העברים שנשארו ברוסיה מנע ביאליק את הפצת המכתב והראיון, שנשכחו מלב ונתגלו רק עתה בארכיון "גנזים — אגודת הסופרים"
בשנת 2016, עשרים ושתיים שנה אחרי מותו של המחזאי האוונגרדי יוסף מונדי, נפתחו לראשונה שבעה ארגזי קרטון ובהם עזבונו הספרותי, ובכלל זה מחזה שלא הוצג ולא פורסם שעלילתו מתרחשת בניו יורק ושמו "ברח מסנט־וינסנט (מחזה תיאולוגי)". חוקרת התיאטרון זהבה כספי, המוציאה לאור את כתבי יוסף מונדי, ההדירה את הטקסט. הנה שש התמונות הראשונות הפותחות את המחזה
שירים מאת יצחק לאור
האדריכל שלי. שיר מאת שרון אס
על פי פרקים לא מעטים בספר תהילים ומרמזים במקורות יהודיים מימי בית שני אפשר לשחזר כיום במדויק את תהלוכת הניצחון הפולחנית שהתקיימה מדי שנה בחג הסוכות בבית המקדש בירושלים, שארבעת המינים מילאו תפקיד חשוב בכל אחד משלביה כסמלים של ניצחון צבאי דתי וחירות לאומית
"כולם מותרים לכם, מותרים לכם, מותרים לכם. אין כאן לא חכמים ולא טיפשים. אין כאן שקרים ואין אמת. יש דבקות שהתפרקה. לווייתן שמת. ים שנסוג. והיא באה לכאן כדי לפשוֹט נבֵלה במקום רחוק בעולם, הכי רחוק, בפינה נידחת, באי. פרק מתוך "אי M", ספרה החדש של חביבה פדיה
"אי M", ספרה החדש של חביבה פדיה, הוא מסיפורי המסע העזים שקראתי. התנופה שבה נעה חביבה פדיה בין כתיבה סיפורית רבת כוח למסה שירית קוראת לנו לחשוב מחדש על נזילותם של קווי גבול ומפות שיוך
מחזור השירים הקרדינלי של תמיר גרינברג, "על היש הפיסיקלי", הוא משיאי יצירתו. מופיעים בו שירים של חמדה ושמחה ארוטית שהם מן החושניים ועם זאת העדינים ביותר בשירת האהבה הישראלית. פרק חמישי במסה על שירתו של תמיר גרינברג
תגובה למאמרו של אביעד הכהן "ברום כבוד ה' ממקומו"
הטכנולוגיה מוטטה את הספריות העירוניות, עד שהן החליטו להמציא את עצמן מחדש כמרכזי תרבות ■ כעת הן עומדות בפני איום חדש
הכל באשמתכם! | סיפור מאת יהודה ליטני
רחובות החשמל מאיצים באחת. פואמה מאת ריטה קוגן
