לילי אוחיון היתה מורה ב"אליאנס" במרקש שבמרוקו בשנות השלושים ואנתרופולוגית אוטודידקטית שתיעדה, בין השאר, את טקס המימונה שהשתתפה בו בעיר, שכלל התחפשות, סגירת חוזי נישואין בין צעירים ופיקניק ב"גני אגדל"
לכאורה אין בסיפור העלילה של הרומאן "חמישתם" של ז'בוטינסקי מוקד בהיר וחד־משמעי בחיוביותו יותר מדמותה של מַרוּסיה מילגרום, הנראית כמודל של הנשיות המושלמת ודומה מאוד לסמדר, אהובתו הפלשתית הבלתי נשכחת של שמשון מהרומאן שלו "שמשון". אם כך, מדוע הוא מתיר לעצמו לתאר אותה כ"פרח של דקאדנס"? פרק שני במסה על הרומאן "חמישתם" של זאב ז'בוטינסקי
על "מקום אחר", הרומאן הראשון והשכוח של עמוס עוז
בשביעי של פסח קוראים בנוסף לשירת הים גם את שירת ההודיה של דוד על שה' הציל אותו מיד שאול. יותר משהוא מתאר את אויביו ואת שאול, הוא מספר על מים המקיפים אותו מכל כיוון ומאיימים להטביע אותו כמו בני ישראל שעמדו בין ים סוף לבין המצרים הרודפים אחריהם והיו נואשים להצלה
תירגם מרוסית והעיר פטר קריקסונוב
סיפורן של שלוש גלויות הצלב האדום הפולני
הספר השני בסדרת "המפקח ואן וטרן" מאפשר לקוראים להתלוות אל מאחורי הקלעים של עבודת חוקרי המשטרה המנסים לפענח פרשת רצח מסתורית בעיירת החוף השקטה קאלברינגן
מה תהיה התובנה של הסיפור הזה? הלא זו אמורה לבצבץ מעצמה לעלות כמו פרח בקרקע מזובלת. ומי עוד יכול לאחוז בקשת? היורה יכול להיות ערבי, אפשר לתת לבן־מיעוטים את התפקיד הזה, יאה לחיפה, המתהדרת כעיר מעורבת. אבל מה לעשות, השכונה שלנו, כמו רוב הכרמל, הומוגנית ביהודים, טהורה כמו תשדיר בחירות לאומי. לכן, הסיפור הזה יסתפק באחד רוסי, עולה חדש, שרגיל לאכול חזיר. ואולי מוטב היה לאלץ את הגיבור הלבן מוכה הקומפוסט שיתחבר לעוד אשפה, אשפת החצים, כמין קופידון יווני נאה יהיה בקומתו הגבוהה איבריו הארוכים והיפים נמתחים עת ידהיר חץ נוקב היישר ללבו של החזיר
קראתי את "תולדות השיגעון" כשבני משפחתי התקשרו ואמרו שהדוד ברח מבית המשוגעים. היינו בחופשה, עסוקים לגמרי בעניינים שלנו. נו, אבל הוא בַּרְחָן, אמרתי להם בטלפון הנייד. לא רציתי שיפריעו לנו, ואולי לא רציתי שיפריעו גם לו. הייתי צריכה לחשוב על זה שבריחה מהסוג הישן, זאת שהיתה בעיני שאגה של אריה, קריאת תיגר, דרישה תקיפה לצדק ובאופן כללי מעשה מעורר השראה, כבר לא היתה אפשרית במצב שבו היה כשפגשנו אותו, אבל לא חשבתי
בלילה השלישי חיכיתי לה. ידעתי — מחר היא משתחררת, זה עכשיו או לעולם לא. תיכננתי לספר לה הכל. על רגב, ועל מנהלת המעבדה, ועל ג'ון סרנדיפי ובית העץ שאבנה לה. רציתי להגיד לה שאנחנו התגלשנו במגלשה, והאנחנו כבר לא היה כתם אלא צורה. צורתה. רציתי להסביר לה שיש מקרים בהם הורות היא כמו תאונת דרכים, שזה פתאום פוגע בך ומחלק את החיים שלך לשניים. רציתי להגיד לה שאני מוכן
מה חשבו השופטים בתחרות הסיפור הקצר לשנת תשע"ט על מכלול הסיפורים שהוגשו לתחרות?
פֶסֶל אבן שמועבר ממצפה רמון להולנד ומוחזר על עקבותיו, נגר הטס בחלומותיו לאמריקה, בדואי הרואה במפעל הציוני את הזדמנות חייו ותקווה שמחכה לאהובה החייל, הן רק חלק מהדמויות בקובץ הסיפורים של המורה לתיאטרון החי בנגב
שירים מאת סיגלית בנאי
בכל תחום ספרותי אליו פנה חידש זאב ז'בוטינסקי חידושים שטבעו חותם עמוק, ושנבעו מהאמונה בחשיבות הדינמיות ו"דחף משחק". אלה מצאו את ביטוּים גם בהשקפת עולמו הפוליטית, שנשענה על הוויטליזם של ניטשה. ברומאן "חֲמִשְׁתָּם" מגיע הוויטליזם הזה לשיאו. פרק ראשון
עמדה, שיר מאת תומאס גורפס. תירגם מיוונית: רמי סערי
סֶנֶקה, המיליונר הרומאי הנהנתן והמפונק, יועצו של הקיסר המטורף נירון, רחוק מלהיות האיש שחי בהתאם לעקרונות שמכתיבה הפילוסופיה הסטואית שדגל בה. אבל הרעיונות שדגל בהם אינם יכולים שלא להרשים, ובייחוד רעיון החופש להתאבד. עם הופעת תרגומי סנקה לעברית
שירים מאת מרדכי גלדמן
שירים מאת נורית זרחי
במה זכו הגרים שנזכרו בתורה ליחס כה אוהד בקרב עם ישראל? איזו מציאות משתקפת מהדברים הנאמרים על הגרים בתורה?
שירים מאת רחל חלפי
ליל הסדר שם למעלה. שיר מאת אלי וילצ'יק
כשמתרחקים מהעיר, לנפש צומחות כנפיים וגם הגוף יכול לעוף. עוד חרוט בי הביקור שלנו בחיפה, כשהתארחנו אצל הצייר צבי מאירוביץ' ואשתו עזת העיניים, הסופרת יהודית הנדל, שכתבה אז את "רחוב המדרגות": הנה אני נטוע ליד מאירוביץ', שישב ומרח צבעים עם אגודל ומכחולים על קרטון שצייר במיוחד למעני. פרקים מתוך ממוּאר
לשאלתן של בנות ירושלים "אנה הלך דודך, היפה בנשים?" עונה הרעיה של "שיר השירים": "דודי ירד לגנו". מוזר. אם היא יודעת היכן הוא מדוע אינה מחפשת את דודה בגן, ומדוע היתה חרדה כל כך למקום הימצאו?
בימי מלכותו של יאשיהו שיכתב כנראה סופר חצרו שפן בן אצליהו את תולדות ממלכת יהודה כדי להעניק לגיטימציה שושלתית ליאשיהו. השכתוב נועד לשוות המשכיות לשושלת בית דוד שעה שבמציאות שמונָה ממלכיה לא השתייכו לפי מסקנותי לשושלת שקדמה להם
האם כל עשב מר יכול להיחשב למרור, ומה שקרה לחוקר שהטיל ספק בכך שה"כריין" הוא המרור
בוא ניסע לכף ורדה. שיר מאת דותן ברום
הסופרת שהתגלתה בזכות "טיפוס של חתולים", אותו פרסמה ב"ניו יורקר" ב-2017 כאלמונית, חוזרת עם קובץ סיפורים שעוסקים במגוון נושאים עכשוויים: סקס, יחסים זוגיים, אלימות, התבגרות ועוד
נורית כנען־קדר (2015-1938) היתה פרופסור לתולדות האמנות, מומחית לאמנות של ימי הביניים, שתרמה רבות לתחומי מחקר שונים ולחיי התרבות בארץ. פרשת האהבה רבת המהמורות בינה לבין ההיסטוריון של מסעי הצלב ב"ז קֵדר החלה להתרקם בתחילת שנות השבעים, כששניהם היו עדיין נשואים לבני זוג אחרים. לאחר מותה החל ב"ז קדר בכתיבת ספר המתעד בפרוטרוט את אהבתם ותוך כך גם מגלה טפח מהמתרחש מאחורי הקלעים של העולם האקדמי. קטעים מהספר "עם נורית", הרואה אור בימים אלה בהוצאת "כרמל"
שירים מאת אווה־ליסה מנר. תירגם מפינית רמי סערי
דור שני. שיר מאת גואל פינטו
