תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ספרים

קציר תבואה בחג העומר בקיבוץ גבעת חיים, בין 1935 ל–1945

"קיבוץ ויהדות": כך ניסו הקיבוצים להתרחק מהמסורת אך גם לשמור עליה

הקיבוץ לא הפנה עורף ללוח השנה היהודי ולנוכחות המסורת במסלול החיים, אבל העניק להם פתרונות ששיקפו את תרבות הנגד. עם זאת, לא התקיים בו מרכיב מרכזי בחיים היהודיים: הלימוד. קובץ מאמרים מרתק סוקר מגוון היבטים ביחסים המורכבים שבין הקיבוץ ליהדות

חייל צה"ל בסיני במלחמת יום כיפור

"שפן": שמעון ריקלין חומל על הערבים ומציג את צה"ל כצבא אכזר

יוליק, חייל מודיעין במלחמת יום הכיפורים, אינו מתעניין באש ובקרבות, משום שכל הווייתו נתונה לאהבתו לאורית. שמעון ריקלין כתב ספר יפה, צנוע והומני, שאחרי קריאתו איש לא יחשוד כי חובר על ידי שמעון ריקלין אחר

מישל אובמה, 2017. לא מסתירה את הנאתה מהשנים בבית הלבן

"Becoming": מישל אובמה לא עושה חשבון נפש ולא סוגרת חשבונות

בספר הזיכרונות שלה מישל אובמה נמנעת מהתמודדות ישירה וכנה עם הכשלים של בעלה, עם חולשותיה, עם הנבזות של יריביהם ועם דעותיה על יחסי שחורים ולבנים. אולי זה רמז לכך שהיא מתכוונת לרוץ בעתיד לתפקיד ציבורי, אבל בלי חשבון נפש ובלי הומור ספרה אינו מותיר כל חותם

דונלד טראמפ מתראיין בבית הלבן, נובמבר 2018. "הזכיר לאנשים מדוע עיתונות כה חשובה"

עורך ה"גרדיאן" מסכם 20 שנות כהונה סוערת ומודה: טראמפ טוב לעיתונות

אחרי שהוביל את המעבר של ה"גרדיאן" לדיגיטל והפך את העיתון לכלי תקשורת בעל השפעה בינלאומית רחבה, אלן רסברידג'ר מסכם קדנציה בספר חדש. הוא עומד על חשיבות העיתונות בעידן האינטרנט, אך אינו יודע לספק פתרון שיבטיח את עתידה

לאוניד פקרובסקי במקום עבודתו בלובי בניין ברחוב דובנוב בתל אביב

"עשר אגורות": לאוניד פקרובסקי מצייר בסיפוריו עולם קפקאי אבסורדי

ב"עשר אגורות" לאוניד פקרובסקי מסתכל סביבו ורואה את ישראל, רואה את רוסיה, רואה עמוק ככל שאפשר לתוך כל אדם המישיר מבט לקראתו. אף שהוא מפגין הומניות נדירה כלפי דמויותיו, סיפורי הקובץ שלו אינם מצטברים לכדי יצירה שלמה

מישל וולבק. איור: ערן וולקובסקי

רב־אמן בנגינה על מקלדת הנפש הצרפתית

פלוראן־קלוד, גיבורו של רומאן המופת החדש שכתב מישל וולבק, לא שמע ולא רוצה לשמוע על הכללים החדשים של ההתנהגות הגלובלית האמורה להתחשב ב"אחר". הוא מתעקש להישאר צרפתי טיפוסי מהסוג הקלאסי, כלומר שונא זרים, הומופוב, שטוף זימה, שתיין מעבר למידה, אגוצנטרי ולא היגייני במיוחד. אבל להבדיל מן הפאשיסט הצרפתי המצוי, הוא חסר כל אנרגיה לממש דבר בחייו מפני שהוא חי על תרופות נגד דיכאון

ציור קיר מקבר בני חסן המתאר את בני יעקב יורדים למצרים בימי הרעב בכנען, 1900 לפנה"ס לערך

פרשת "בשלח" מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים?

אחרי מות בכורי מצרים פרעה ציווה סוף סוף את משה ואהרן לצאת מארצו. השמועה שהגיע זמנה של אחת הנקודות הקריטיות בסיפורי האבות להתגשם לא הגיעה לאזני בני ישראל, והיא גלויה לקורא בלבד. חשיבות הרגע נעלמה גם מפרעה, שמיהר לסגת מההכרזה על השחרור ומיד אחרי שיצאו התחרט וגייס את הצבא למרדף אחר עבדיו הנמלטים

חברות קיבוץ שדות ים מכבסות על חוף ימה של קיסריה

ההורים שלנו כולם היו יתומים, וכך זה היה הכי פשוט ורגיל

ב"חסד נעורים" מאת צפרירה שחם־קורן יש פרקים ובהם גילויים חדשים על אירועים היסטוריים, המתיכים את הספרות לחיים. הכתיבה האינטימית המתגלה ביומנים שבספר היא סוג של אוטוביוגרפיה, אך יותר מכל, הספר מבטא את מחיר האימהוּת בראשית ההתיישבות בקיבוצים