רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ספרים

חבורת "לקראת" בקפה כסית, 1953 (מימין לשמאל:) יצחק לבני, י' ליש, מקסים גילן, נתן זך ומשה דור

בין קומוניזם לכנען

לא במקרה הצליח נתן זך, בכישרונו הגדול, לאחד בשנות החמישים את רוב יוצאי הנטיות המחשבתיות השונות בקרב משוררים ומבקרי ספרות ותרבות צעירים, תחת הגג הפואטי והאסתטי של חבורת "לקראת". מודרניזם, אקזיסטנציאליזם, קומוניזם וכנעניות חברו יחד לייצר אתל נבחרת החלומות של הספרות הישראלית

איור המתאר את משה מתבונן על הארץ מפסגת הר נבו, 1907

פרשת "האזינו" השפע מבלבל את סדר השירה

השפע הנופל בחלקו של עם ישראל על פי שירת "האזינו" רב עד כדי כך שהוא גולש מתבנית התקבולת הרגילה, בת ארבע הצלעות, וממלא גם צלע חמישית, המסיטה את צלעות התקבולת, שאינן מונחות עוד זו מתחת לזו אלא גולשות בין השורות. חוסר הסדר הזה מטרים את החטא, שמגיע בעקבות ההנאה המרובה מטוב הארץ: השפע החומרי גרם לישראל להשמין כבהמה ולבעוט באלוהיו — לעזוב אותו — כפי שבהמה סוררת בועטת בבעליה

תמונה מן האופרה "רומיאו ויוליה" מאת שארל גונו. מוטיב הכפילות

פרק רביעי ואחרון כאילו התהום, מלה חדשה בבית, נפלטה מפיו ולא מפיה

בכמה מן הרומאנים שלו השתיל א"ב יהושע ביקור רב־משמעות באופרה, תוך הפיכת סיפור המעשה המלודרמטי להערה אירונית על גיבורי יצירתו. ב"המנהרה", האופרה הסימבולית היא "רומיאו ויוליה" של גונו שמשמעותה האקטואלית ואפילו הפוליטית ברורה — אהבה בלתי אפשרית בין שני נציגי מחנות אויבים, מעין האיבה בין ישראלים לפלסטינים, המסתיימת בטרגדיה נוראה בגלל משחק בהעמדת פנים. פרק רביעי ואחרון בסדרה על הרומאן החדש של א"ב יהושע

פסל קליאו, המוזה של ההיסטוריה, שיצר קרלו פרנזוני ב-1819, מוצב בגבעת הקפיטול בוושינגטון. באמצע המאה ה-20 שקעה קליאו במשבר זהות

"מה מנסים היסטוריונים לעשות?": היסטוריה עושים באמפתיה

בספרו החדש על הפילוסופיה של ההיסטוריה מבקש אלעזר וינריב לנסח אמות מידה לפעילות נכונה של היסטוריונים. הוא מדגיש את חיוניותם של ההזדהות, הדמיון והתשוקה לחקר העבר ופותח לקוראיו צוהר של תקווה

איור של רות גווילי מתוך הספר. מתחת לפני השטח רותחת לבה של גיל ההתבגרות

"סומכי": איך יגיבו בני נוער כיום לסיפור האהבה היפה של עמוס עוז?

"סומכי" יוצא מחדש ומחזיר את הקוראים אל סיפור האהבה הבוסרי בין שני ילדים בירושלים המנדטורית. העיסוק ברומנטיקה, במוסד המשפחה ובמצב היישוב היהודי אולי ייראה אנכרוניסטי, אבל החרדה הקיומית מארעיות החיים נותרה רלוונטית

קריסטין סקוט־תומאס (מימין) ועמנואל סנייה בסרט "ירח מר", 1992. בלי להיבלע על ידי מבט גברי מובס

"ספר התשוקות": אנתולוגיה המציגה ריאליזם שרירי וגופניות לא מתחסדת

22 הסיפורים הארוטיים הכלולים באנתולוגיה הדרום־אמריקאית "ספר התשוקות" מרעישים כל אחד לפי דרכו. לשונן המשוחררת של הסופרות, המקוריות המחשבתית והתעוזה — כל אלה הן משב רוח רעננה בישימון הצדקנות הפוליטית

יצחק למדן, 1924

שא ברכה נוּגָה בית מכוֹרה עצוב

נסיעה לעיירה האוקראינית מלינוב, שם נולד המשורר יצחק למדן, הזכור בזכות הפואמה הדרמטית הציונית שלו "מסדה" והמשפט הנודע מתוכה, "שנית מסדה לא תיפול". ואולי תרומתו הגדולה של למדן היתה שזיהה ראשון את כישרונו של ס' יזהר הצעיר ופירסם את סיפורו "אפרים חוזר לאספסת" בכתב העת "גליונות" לפני 80 שנה

מנהרת הכרמל. עוד אחד מהמון ייצוגי המוח ה"מתכרסם" על ידי "חפרפרת" החודרת לתוכו באלימות

פרק שלישי בסדרה הכרה באחרותו של האחר ללא אידיאליזציה וללא דמוניזציה

מקור הליקוי שהביא לשיטיונו של גיבור "המנהרה" צבי לוריא, והוא עיקר הליקוי שעיוות את ישראל הישנה וה"טובה" של בן גוריון ובן צבי, הוא חוסר הרצון והיכולת להכיר בזהותו הייחודית של האחר והפיכת ההתעלמות הזאת לתורת חיים צדקנית. פרק שלישי בסדרה על הרומאן החדש של א"ב יהושע

מיכאל סימון. "אין אמון בסוכנות ומה שראיתי משליחיה לא עשה רושם גדול עלי"

לא תיארתי לעצמי שנוכל ללמוד כה הרבה דווקא ממרוקו

במשך שישה שבועות ב-1955 יצא ד"ר מיכאל סימון, מי שהיה ראש הטקס הראשון במשרד החוץ, למסע במערב אפריקה ותיעד אותו ביומן אישי שנחשף באחרונה. ארבעת הימים שעשה במרוקו הצטלבו עם שני אירועים היסטוריים חשובים: סיום הקולוניאליזם הצרפתי ועליית יהודי מרוקו לישראל

חדרו המשוחזר של אימבר במרתף בית הייסמן בראשון לציון

השעה מתקרבת, רַעֲדִי וול־סטריט

ב-17 שנותיו האחרונות חי נפתלי הרץ אימבר, מחבר ההמנון "התקווה", בארה"ב, שם הצטרף לתנועה הפופוליסטית שהתריעה נגד העיוותים של הקפיטליזם הפיננסי שהלך והתחזק אז. בקונטרסי התעמולה שכתב לתנועה טען שעקרונות הפופוליזם נטועים במקרא ובתלמוד