הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development) הוא ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה והשוק החופשי.
מקורותיו בארגון לשיתוף פעולה אירופאי (OEEC), שהוקם כדי לעזור ליישם את תוכנית מרשל לבנייה מחדש של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן קיבל הארגון לשורותיו מדינות מחוץ לאירופה, ובשנת 1961 נקבע שמו הנוכחי. מרכז הארגון יושב בפריז, בבניין שנרכש ממשפחת רוטשילד.
התחזית שפירסם ארגון המדינות המפותחות צופה צמיחה שלילית של 4.5% בכלכלה העולמית השנה
אם משרד האוצר והמעסיקים לא ימצאו פתרון, החל מסוף החודש יעבור נטל הבידוד אל המועסקים ■ במדינות ה-OECD המצב שונה
השכר ההתחלתי בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים של מורים בישראל נמוך משמעותית ממדינות ה-OECD - שבהן השכר ההתחלתי מסתכם ב-12 אלף שקל
לפי הנתונים, ישראל משקיעה בכל ילד בגיל הרך רק רבע ביחס לממוצע של שאר מדינות ה-OECD
לפי דו"ח ה-OECD, תלמידי היסודי וחטיבות הביניים לומדים שעות רבות יותר ממקביליהם ביתר המדינות, אך הישגיהם מצויים בירידה מתמשכת. הממצאים משקפים מגמות שנרשמו גם בדו"חות הקודמים של הארגון
הכיתות בבתי הספר היסודיים בישראל צפופות בכ-25% מהמקובל במדינות OECD ■ מהדו"ח עולה כי בישראל יש מספיק מורים כדי לנהל כיתות של כ-15 תלמידים בכל אחת
הנפילה החדה ביותר נרשמה בתמ"ג של בריטניה, שצלל ב-20.4% לעומת הרבעון הראשון ■ הנפילה המתונה ביותר היה בפינלנד ובדרום קוריאה - מעט יותר מ-3%
בניגוד לעובדות הסוציאליות והאחיות, העובדות החלשות בחברה אינן יכולות לשבות ■ הן אפילו לא מאורגנות ■ מצבן החלש לא מאפשר להן והפחד מאיבוד מקום העבודה משתק
לפי הקרן, המענקים מספקים גלגל הצלה למשקי הבית לפני שהאזרחים מתחילים לקבל את דמי האבטלה או שבים לעבודתם ■ כדי להימנע מפגיעה באמינות בעיני הציבור, ממליצה הקרן לממשלות להעביר את התשלומים בזמן ולהבהיר שמדובר במענק חריג וחד-פעמי
הבריטים מנסים למנף את המשבר החריף לטובת התייעלות במשק האנרגיה ובתעסוקת צעירים ■ באיטליה מתכננים להשתמש במענקי האיחוד האירופי ולהגדיל את הגירעון - לצורך השקעה באינטרנט, כבישים ואנרגיה ■ בארה"ב, הממשל בחופש והציבור מצפה לסבב נוסף של מענקים
האבטלה במדינות הארגון תגיע ל-10% בסוף השנה, ותישאר גבוהה גם ב-2021. הנפגעים העיקריים הם צעירים, נשים ובעלי הכנסה נמוכה
בחישוב פשטני, התמ"ג לנפש בישראל גבוה מביפן, בריטניה וצרפת - אבל בהתבוננות לפי שווי כוח הקנייה, הוא עדיין מדורג במקום 23 מתוך 37 מדינות OECD
התחזית הכלכלית החדשה של הארגון פסימית במיוחד: ירידה של 6% בתמ"ג העולמי ב-2020, והערכה כי כלכלת ישראל תתכווץ ב-8.3% במקרה של גל תחלואה נוסף ■ כלכלני OECD קוראים להבטיח הכשרה מקצועית לעובדים שיידרשו לעבור למקצועות חדשים - אבל ישראל אינה ערוכה לכך
מדו"ח של בנק ישראל עולה כי חוסר המוכנות נובע מכישלון בשילוב כלים דיגיטליים בבתי ספר עוד לפני התפרצות המגפה - ומהעובדה של-40% מהתלמידים אין נגישות למחשב המחובר לאינטרנט ולאזור שקט ללמידה בבית ■ 60% מהמורים כלל לא הוכשרו ללמד מרחוק
בפני שר המשפטים הבא, אבי ניסנקורן, יעמוד האתגר לשלב את גישת הגישור לתוך מערכת המשפט ולהוביל מהפכה כוללת בישראל
המדיניות בישראל ניתקה כליל את הקשר של רובנו עם שוק העבודה, והותירה עובדים עם תחושות קשות כתוצאה מההגדרה שלהם כעובדים "לא חיוניים"
תחזית OECD מראה: התוצר הכלכלי במדינות המפותחות ובכלכלות המתעוררות הגדולות ייחתך ב–15%–30% לעומת השנה שעברה ■ לגבי ישראל, הארגון צופה נסיגה של 20% ■ הנזק המצטבר מוערך בטריליוני דולרים רבים, תלוי במשך המגפה ובהמשך ההגבלות הקשות על תנועה ועבודה
יו"ר IMF: "אורך ועומק המיתון הגלובלי יהיו תלויים בבלימת הנגיף ובתגובה בינלאומית יעילה ומתואמת" ■ מזכ"ל הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי: "נפילה של עד 70% בפעילות מגזר התיירות בכלכלות המרכזיות"
בורסות אירופה צנחו ב–35%–40%, ותשואות האג"ח ביבשת מזנקות ■ החשש: הכלכלה האירופית החלשה תתקשה להתמודד עם משבר נוסף ■ S&P: "אירופה חווה נפילה בצריכה הפרטית, התחזקות של היורו והסתגרות של ארה"ב" ■ "התחזקות היורו עלולה להזיק כלכלית יותר מהקורונה"
לפי דו"ח איכות החיים השנתי של הארגון, תוחלת החיים ושיעור התעסוקה בישראל גבוהים - אך היא מתבלטת לרעה בפער השכר המגדרי, בכישורי התלמידים ובחשיפה לזיהום אוויר ■ אחד החששות שעולים מהדו"ח הוא מהתפשטות של תחושות בידוד חברתי וייאוש
הארגון מעריך כי הצמיחה העולמית ב-2020 תרד ל-2.4%, לעומת 2.9% בתחזיות קודמות ■ "אם מגיפת הקורונה תחמיר - הצמיחה הגלובלית עשויה לרדת ל-1.5%"
נתונים חדשים של OECD: רמת המחירים בישראל גבוהה מהממוצע במדינות המפותחות - ומוצרי החלב והביצים שאנו רוכשים יקרים ב-79% ■ מרכז המחקר של הכנסת: המחירים בישראל חורגים ביותר מרבע מהנתון הצפוי לפי רמת החיים ■ ח"כ פרקש-הכהן: "הממשלה הנוכחית עשתה מעט מדי"
לפי מחקר שערך OECD, כ–50% מבני הנוער חולמים על המקצועות המסורתיים ומבקשים ללמוד אותם ■ מערכת החינוך בישראל חייבת לוודא כי בוגריה יהיו מוכשרים ומוכנים להשתלב במקצועות העתיד, ואף להשפיע על יצירתם
הפורום הכלכלי העולמי השיק השנה מדד חדש שאמור לשקף את הסיכוי של תושב המדינה שנולד למשפחה ממעמד סוציו־אקונומי נמוך לשפר את מצבו בעתיד ■ המדד צריך לשמש בסיס לתוכנית עבודה ממשלתית ולשיתופי פעולה עם המגזר השלישי
לחץ ועבודת יתר משפיעים לרעה על בריאות העובדים, גורמים לשחיקתם ופוגעים בפריון העבודה ■ נדרשת רפורמה רצינית ב-3 תחומי מדיניות: עומס העבודה, חוסר ההתאמה בין שוק העבודה לבין שעות הפעילות במסגרות החינוך, וההוצאות הפרטיות של הורים על גידול ילדים
לפי מדד איכות החיים של OECD, אין מספיק איזון בין שעות העבודה ושעות הפנאי של העובד הישראלי ■ יעד של קיצור שבוע העבודה עד תום העשור הקרוב ל-39 שעות בלבד, במסגרת של ארבעה ימי עבודה בשבוע, הוא יעד ריאלי שנכון וכדאי לכוון אליו
בניגוד למתרחש במדינות OECD, התיירים בישראל זוכים לפטור ממע"מ ■ קיימים יתרונות כלכליים לגביית המס בשוק התיירות ולא צפויה פגיעה משמעותית במשק בעקבות המהלך - האם ישראל מוכנה לשינוי?
מערכת החינוך נמצאת בקשיים עמוקים ■ הממשלה חייבת לתכנן תוכנית חומש בחינוך, שלא תיפגע ותשתנה לפי גחמותיו של שר כזה או אחר
העובדים ה"מיומנים" בישראל מרוויחים כמו מקביליהם במדינות העשירות, בעוד העובדים החלשים מסתפקים במחצית משכרם של מקביליהם - כך עולה ממחקר של מכון טאוב ■ "רבים מהפערים הם כשלים של מערכת החינוך. עדיף להיות חלש במדינה אחרת - לא בישראל"
בתקופות שבהן השקל מתחזק, המחירים בישראל יורדים מהר מבעבר ■ בעקבות זאת הצטמצם פער המחירים בינינו לבין המדינות המפותחות, אף שהוא עדיין גדול ■ חוקרי מרכז טאוב: הגירעון התקציבי עלול להביא לקיצוץ בהוצאות האזרחיות או להעלאת מסים
