הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development) הוא ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה והשוק החופשי.
מקורותיו בארגון לשיתוף פעולה אירופאי (OEEC), שהוקם כדי לעזור ליישם את תוכנית מרשל לבנייה מחדש של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן קיבל הארגון לשורותיו מדינות מחוץ לאירופה, ובשנת 1961 נקבע שמו הנוכחי. מרכז הארגון יושב בפריז, בבניין שנרכש ממשפחת רוטשילד.
השכר הנמוך, הצפיפות החמורה בכיתות - והמחדל בגני הילדים: OECD מפרסם נתונים עגומים על מערכת החינוך בישראל ■ המורים בארץ ייאלצו לעבוד כל חייהם כדי להגיע לשכר עמיתיהם במדינות המפותחות ■ ישראל כבר לא המדינה המשכילה ביותר במדינות OECD
מחקר חדש הטוען כי קנדה עקפה את ארה"ב בהכנסה החציונית כבר ב-2016, מצטרף לגל של עדויות מהשנים האחרונות שמצבם של הקנדים - בעיקר ממעמד הביניים ובתחתית סולם ההכנסות - טוב משל האמריקאים ■ לא רק בקנדה - גם באירופה מעמד הביניים במצב טוב יותר
שיעור הפריון במדינה נפל ל-0.98 ב-2018 - הנמוך מבין החברות ב-OECD, ומתחת לשיעור הפריון ביפן, בצרפת ובישראל ■ זאת על אף מאמצי הממשלה והתמריצים, שכוללים חופשת לידה בת שנה, מעונות בחינם, שמרטפים בסבסוד ומלגות מרשויות עירוניות
ב-OECD ניסו לפצח את אתגרי החינוך בעשור הקרוב והמליצו לפתח מיומנויות חברתיות בעולם משתנה על חשבון ידע וציונים. אבל בישראל רק מעטים נאבקים בשיטות המיושנות ובדיכוי המורים - וגם הם נכנעים לערך המקודש ביותר: הבגרויות
התנאי ההכרחי לקידום מוביליות בפריפריה הגיאו-חברתית של ישראל הוא צמצום האי-שוויון בין האוכלוסיות השונות ■ יש להשקיע בהון האנושי במוסדות החינוך מגיל לידה עד לאקדמיה
חטיבות הביניים נופלות בין הכיסאות - אין להן יעדים ומטרות, המורים שלהן שייכים לשני ארגונים נפרדים, תוכנית הלימודים שלהן אינה מתואמת עם התיכון או עם היסודי, וגם המבנה הניהולי שלהן הוא לפעמים עצמאי ולפעמים נבלע בתיכון ■ מה הפלא שההישגים שלהן הם נמוכים?
ישראל בנויה על ממשלה ריכוזית אחת ו–257 רשויות מקומיות ■ אין אף מדינה מתקדמת בעולם שבה הממשלה מאצילה כל כך מעט סמכויות לשלטון המקומי ■ התוצאה: פערים וחוסר אפקטיביות ממשלתית ■ ההצעה של דרעי - להקים רובד שלטון אזורי - היא פתרון הכרחי
הפער בתמ"ג לנפש בין ישראל ל–18 הכלכלות המפותחות המובילות לא הצטמצם בשנים האחרונות ■ ב–OECD ממליצים לישראל לערוך רפורמה במס על כלי רכב, להטיל אגרות גודש, להקל את ההגבלות על יבוא מזון רגיש ולהרחיב את הוראת העברית בבתי ספר ערביים
שר החינוך רפי פרץ דורש תוספת של כ–8 מיליארד שקל עבור העברת מעונות היום למשרד החינוך, כפי שהבטיח נתניהו ■ מבדיקת TheMarker עולה כי מענה כולל, שיעניק לחצי מיליון ילדי הגיל הרך תנאים הדומים למקובל ב–OECD, יעלה הרבה יותר
מספר מדינות OECD עומדות בפני "יום הדין הדמוגרפי" בצל תחזיות להתכווצות חדה במספר האנשים בגילאי עבודה בעשורים הקרובים
מסקרים של מורים ומנהלים במדינות הארגון עולה כי בתי הספר בישראל מיושנים, צפופים וסובלים מרמת אלימות פיזית גבוהה פי כמה מהממוצע ■ המורים בישראל אמרו כי אינם מיישמים שיטות הוראה חדשות שנדרשות במאה ה–21 והמנהלים מתמודדים עם מחסור בכוח אדם איכותי
פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש המועצה הלאומית לכלכלה וניסח המלצות להתמודדות עם יוקר המחיה לאחר המחאה החברתית, סבור שהממשלה מיצתה את הירידה בהוצאות על שירותים חברתיים ■ הפתרון: העלאת מסים - לאו דווקא למי שמשלם הרבה כבר כיום
הלמ"ס: ההוצאה על פעילות של שיעורי העשרה וחוגים גבוהה פי 9 בקרב המשפחות המבוססות ■ ההוצאה הממוצעת של הורים בישראל על חינוך ילדיהם היתה כ-562 שקל בחודש ב-2017 ■ בחמישון התחתון של הוצאות הורים נמצא שיעור גבוה של תלמידים חרדים וערבים
דירוג חדש של OECD מוצא כי קנדה היא המדינה המושכת ביותר ליזמים, ושווייץ לסטודנטים ■ המיקום בדירוג מושפע בין השאר מהדרישות המדינה ליזמים מהגרים בתחומים כמו השקעה מינימלית או יצירת מקומות עבודה
למרות תחזיות קודרות, שיעור התעסוקה בקרב אנשים בגילי עבודה היה ב-2018 הגבוה ביותר בהיסטוריה ב-26 מדינות OECD ■ שיעור העובדים הזמניים יורד ואנשים לא נוטים להחליף עבודה בתכיפות גבוהה יותר
משלחת מטעם OECD תבקר השבוע בישראל, כדי ללמוד כיצד טכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה ליצור הזדמנויות צמיחה לעסקים קטנים ■ חברי המשלחת ייפגשו עם יזמים ועם רגולטורים, וינסו לגבש המלצות לקידום עסקים קטנים באמצעות כלים דיגיטליים
בארגון מעריכים עתה כי קצב הצמיחה הגלובלי יואט השנה ל-3.2% ■ התחזית לצמיחה בישראל הופחתה מ-3.5% ל-3.1% ■ ב-OECD ממליצים לממשלה החדשה בישראל להתאמץ לעמוד ביעד הגירעון
דו"ח חדש של OECD ממתן מעט את החשש מפני אבטלה המונית כתוצאה מאוטומציה - אך מזהיר כי השינויים עשויים לפגוע באיכות המשרות ולנשל עובדים בענפים ובאזורים פגיעים ■ לא רק הממשלות יצטרכו להתכונן, אלא גם ארגוני העובדים והמעסיקים
יותר מ-40% מהמשיבים בסקר אמון הצרכנים החודשי של הלמ"ס מעריכים כי יוכלו לחסוך בשנה הקרובה לעומת כ-35% לפני הבחירות ב-2015 ■ לפי דו"ח של OECD, בעשור האחרון צמחה ההכנסה החציונית בישראל ב-3% בשנה בממוצע
אף אחת מהמפלגות המתמודדות בבחירות אינה מעלה על סדר היום את נושא העוני, אף ששיעור העוני בישראל הוא אחד הגבוהים בקרב מדינות OECD ■ "המפלגות מפחדות להתחייב כי צמצום העוני הוא יעד לטווח ארוך, זה לא כמו לקנות צוללת או לבנות מחלף"
בבנק ישראל איתרו את הסיבות הצפויות להביא להאטה של צמיחת המשק עד 2065 - וממליצים לממשלה על הרפורמות הנדרשות כדי לשפר את המצב ■ חוקרי הבנק: מדיניות הממשלה "אינה מספיקה כדי לצמצם משמעותית את הפער ברמת החיים לעומת מדינות עשירות יותר"
רפורמות הענק שיושמו בעשור האחרון במערכת החינוך אמנם הגדילו את שכר המורים, במטרה לשפר את איכותם, אך בסופו של דבר התוצאה עגומה גם ביחס למדינות ה-OECD וגם ביחס לשאר אוכלוסיית ישראל
חוקרים ב–OECD ובאוניברסיטת אוקספורד מתמקדים בגיאוגרפיה כגורם משפיע על הסיכון של האוטומציה למשרות, ועל התרחבות האי־שוויון בחברה ■ "רוב בעלי ההשכלה הגבוהה שמתגוררים בערים אינם נפגשים עם בני המעמד הנמוך, ואין להם ידע על הקשיים שאנשים עוברים"
מה משותף לדייג, דוגם מים ולוכד נחשים? כולם מקצועות שנדרש רישיון כדי לעסוק בהם בישראל - אחת מהשיאניות בדרישה לרישוי מקצועות ■ הסיבות: גילדות שמשמרות את כוחן, שיתוף פעולה של האקדמיה, ורצון של פוליטיקאים לגזור קופון ■ את המחיר כולנו משלמים
הממשלה מאותתת ש"ילדים זה ברכה" — והאוכלוסייה בישראל צומחת בקצב של 2% בשנה, לעומת 0.5% בממוצע במדינות OECD ■ בכל רחבי העולם משתמשים בכלים כלכליים כדי לכוון את שיעורי הילודה ■ אין סיבה שמדיניות ילודה לא תהיה לגיטימית גם כאן
דקטלון הביאה עמה בשורה צרכנית תחרותית מרעננת. רק שהבשורה הזאת כמעט פסחה עלינו - בשל אינספור הקשיים שישראל מערימה בדרכה של הרשת הצרפתית
אפי נוה נבחר ליו"ר לשכת עורכי הדין בזכות הבטחותיו לחסום את התחרות במקצוע - בעידודה הישיר של שרת המשפטים איילת שקד ■ כיום, עורכי הדין בישראל הם אנשי מקצוע בינוניים שפריון העבודה שלהם נמוך ב-36% ממדינות OECD
בעוד בכל העולם שיעור הילודה יורד עם העלייה בהשכלת הנשים, בישראל היא מרקיעה שחקים דווקא בקרב האוכלוסייה היהודית החזקה ■ עד כה, אפילו יוקר המחיה לא גרם לנשים הישראליות ללדת פחות ■ האם משבר הדיור ירסן את השד הדמוגרפי המשוגע?
מדד של OECD שמרכז כמה מדדים מובילים במדינות מפתח מציג בחודשים האחרונים שינוי כיוון - שעשוי לחזות האטה בצמיחה העולמית
