יזמות עסקית היא היוזמה להקמתו של עסק חדש, או של תחום פעילות חדש בעסק קיים. היזמות העסקית הינה נטילת יוזמה על ידי אדם, המכונה "יזם", אשר מטרתה ליישם רעיון עסקי, ובסופו של דבר להרוויח מכך כסף. למעשה, היזמות הינה המניע העיקרי מאחורי עולם העסקים - יוזמות רבות באות לענות על צרכים של אנשים, וכתוצאה מכך, נולדת גם הפעילות העסקית.
יזמות היא תהליך שעיקרו הקמת עסק חדש, והיא נחשבת ככוח המניע של כל כלכלה. גורמי הממשל תומכים ביזמים בכדי לאפשר לכוחות השוק לפעול, להתחדש וליצור את הדינמיקות החיוניות לשגשוג הכלכלה. כוחה העיקרי של היזמות נובע מהשפעת העסקים החדשים על העסקים המסורתיים.
עם זאת, חדירה של עסק חדש לשוק מלווה בשימוש בתהליכים שמקנים לו יתרון תחרותי על פני העסק הוותיק, וביניהם הורדת מחירים ועלויות ייצור, שירות אישי, ופיתוח מוצרים על פי דרישה. העסק היזמי מתאים את עצמו לסביבה המשתנה ומשנה בקלות יחסית את תהליכי העבודה שלו. כניסה של עסקים חדשים "מאלצת" את העסקים הוותיקים שלא לקפוא על שמריהם, להתחדש ובעיקר להתאים את עצמם לסביבה המשתנה בכדי להחזיר לעצמם את היתרון התחרותי. ולמעשה, כך נוצרת דינמיקת שוק.
ערבי הכישלונות, פאק־אפ נייטס, שנולדו במקרה בבר במקסיקו אחרי יותר מדי טקילה, הגיעו לישראל וזוכים לפופולריות רבה: "אנשים אוהבים לשמוע על כישלונות של אחרים, גם כדי לשפר את הדימוי העצמי שלהם וגם כדי ללמוד"
כדי לשפר את האיכות של הסטארט-אפים ולא להסתפק בכמות - צריך להבין כי הם נולדים כמו פרפר, במעטפת המדע והטכנולוגיה - ועתידים להתרסק, בהיעדר יכולת לפעול כאמן מיומן
חוקרות החינוך, ד"ר מירי ימיני ונטע שגיא, חושבות שלהשתעמם זה טוב, הבעיות שלנו לא שונות מבמדינות אחרות ושלא בטוח שחינוך ליזמות זה מה שיעשה אותנו למאושרים ■ "זה נאיבי מאוד וגם אכזרי להטיל רק על מערכת החינוך את התפקיד לשפר ולשנות"
סלינה, רשת ההוסטלים שהוקמה על ידי יזמים ישראלים ופועלת בעיקר בדרום ומרכז אמריקה, החלה לאתר נכסים בתל אביב, ירושלים ומצפה רמון ■ קבוצת אמפא תבצע את עבודות התשתית הנדרשות עד למסירת המפתח לסלינה ■ סלינה גייסה יותר מ-90 מיליון דולר מאז 2014
השאלה הפשוטה הזו מגדירה את האופן שבו אתה מניע את העסק ■ בתור קרן השקעות, האושר של מי חשוב לנו יותר? של היזמים או של המשקיעים?
עליות מחירים מטאוריות, פוטנציאל אדיר והשקעה עירונית מסיבית הופכות את שכונות מזרח תל אביב לכוכבות החמות בסצינת ההשקעות. לצד התוכניות הנוצצות, קיימים חששות מצד התושבים המקומיים מפני ג'נטריפיקציה ודחיקתם החוצה
עצם הפתיחה של סטארט־אפים יוצרת גלגל תנופה למשק - של זרימת הון, תעסוקה והכנסות ממסים למדינה
עשור אחרי שישראל הצטרפה ל–OECD והתחילה להבין עד כמה הרגולציה העסקית שלה גרועה ומסורבלת - היא מתחילה להשתפר ■ לראשונה, שישה משרדי ממשלה הסכימו לוותר על סמכויות ולהפוך את כיוון הזרימה, כך שהם יצטרכו לעבוד למען העסקים ולא להפך
חבל ההצלה של האקדמיה: המועצה להשכלה גבוהה רוצה לשמור על רלוונטיות ומנסה לחקות אוניברסיטאות בחו"ל - מציעה תקצוב גבוה במיוחד לשלושה מוסדות שיטפחו יזמות טכנולוגית בקרב סטודנטים
התרבות הארגונית המלווה את העם היהודי מקדשת את האלתור, את התחכום ואת הפתרון של הרגע האחרון - לא בדיוק המתכון לבניית חברות יציבות לטווח ארוך
אלמלא הרשות המקומית היתה מקדימה לחשוב מה ראוי להיעשות בשטח הציבורי, שהיה ידוע שבעליו עומדים לעזוב אותו, הרי שהיא לא היתה מכניסה עצמה לפלונטר מול היזם שרכש את המבנה
ואסים אבו סאלם, המייסד של המיזם לופ ללימודי תכנות לילדים במגזר הערבי: "הגיל הממוצע בעולם ליזמים הוא 35, אנחנו הולכים להוריד אותו ל-28-25" ■ וגם: "אם היתה לך הזדמנות להשקיע במארק צוקרברג לפני עשר שנים, היית משקיע בו?"
גם בגיל 69 היזם זהר זיסאפל לא נח. הוא מעורב ב-30 חברות, מייעץ ליזמים צעירים וחושב שההיי־טק הישראלי במצב נהדר: "יש לנו עוצמה ויתרון אדיר. אנשים מחו"ל שואלים אותי באיזו אוניברסיטה פה מלמדים חוצפה. ילדים שקטים ומנומסים מגרמניה לא יודעים להקים סטארט־אפים, אנחנו כן"
למייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, וכרם נבו, מנהלת קשרי ממשל בוויקס ומנהלת פורום חברות הצמיחה, יש מסר דחוף לממשלה: "אנחנו כבר לא סטארט-אפ ניישן, אלא Scale Up ניישן - החברות המקומיות צמחו. אנחנו במלחמה על מוחות ורוצים פה חברות גדולות"
בריאליטי החדש של קשת קבוצת משקיעים בוחנים האם להשקיע את כספם הפרטי ביזמים מקומיים. הוא אמנם טובל בסקסיזם וגזענות אבל מלמד דבר או שניים על מינהל עסקים
"סוחרי השלדים" איציק שרם וכפיר זילברמן דיווחו כי השלד הבורסאי די פארם יצוק לתוכו את פעילות יו.אן.וי מדיסין ■ החברה מוגדרת כפועלת בתחום הקנאביס, אך אינה נמנית עם החברות המוכרות את הצמח למטופלים
מוניק וודארד, משקיעת הון סיכון ויזמת, מצביעה על הענפים שבהם כדאי להשקיע ופועלת להגדיל את הגיוון של יזמים בהיי־טק, אך רואה בכך רק תוצר לוואי: "העבודה שלי היא להיות משקיעה טובה" ■ השינוי לטובת הכללת נשים ומיעוטים בענפי הטכנולוגיה והפיננסים הוא איטי מדי לדעתה
כל סטארט־אפ ניגש להזדמנות עסקית בחשש מפני כישלון ■ ד"ר שרון טל, מחברת הספר "Where to Play", מחלקת את ההזדמנויות העסקיות לארבעה סוגים ומציעה ליזמים להכין עבודת שטח רצינית שתבדוק אם הרעיון עשוי לשנות את העולם או להישכח ■ מדריך ליזם המתחיל
סלינה, שהוקמה על ידי יזמים ישראלים, פתחה הוסטלים וחללי עבודה משותפים במרכז ודרום אמריקה וגייסה לשם כך כסף מגיגי לוי ואדם נוימן מייסד WeWork
תחת ניהולו, בסט הפכה לאחת החברות הגדולות והמשפיעות בתחום היזמות והבנייה בישראל
הקמת עסק בישראל גוררת פגיעה בזכויות החברתיות של היזמים, כמו דמי חופשה או מחלה ■ במדינות רבות כבר מכירים בערך העצום של המגזר העצמאי לצמיחה הכלכלית, ומזכים אותו בהטבות ובהקלות משמעותיות - הגיע הזמן שגם בישראל תתגבש מדיניות דומה
בית משפט בוושינגטון הורה לבטל החלטת הממשל להקפיא הקלות ליזמים וחברות היי-טק המעוניינים לבנות פעילות עסקית בארה"ב
הפלטפורמות הדיגיטליות יצרו ניצול מתוחכם יותר - שבו לנשים יש אמנם כניסה חופשית ושוויונית, אך הן נותרות ללא הגנה מפני אפליה
מייקל אברמס בכנס Founders time בת"א: "זמן המסך יכול לעלות במהירות עם טכנולוגיות חדשות כמו מציאות רבודה, או רובוטים שיספרו סיפור באמצעים חדשים שאינם בהכרח וידאו"
סקר GEM, הבודק את רמת היזמות ב-65 מדינות, דירג את ישראל במקום השני במדד עידוד היזמות והקמת עסקים חדשים ■ נתון מפתיע שעולה מהסקר: החרדים מפגינים רמת יזמות גבוהה יותר מיהודים לא חרדים כשמדובר בהקמת עסק חדש
אוניברסיטת תל אביב שומרת על דירוגה במספר היזמים שיוצאים ממנה והיא הראשונה במדד מחוץ לארה"ב ■ בדירוג המוסדות לפי מספר הנשים שהצליחו לגייס הון סיכון כיזמיות - לאף אחד מהמוסדות הישראליים אין נוכחות
בלדגרין הוא אמנם בעל ידע רפואי נרחב וקריירה אקדמית באוניברסיטת UCLA, אך מעל לכל הוא יזם. עוד לפני האקזיט הגדול עם קייט פארמה השבוע, מכר בלדגרין שתי חברות בתחום התרופות ביותר מ-1.5 מיליארד דולר
בהצעת החוק בעניין עסקים חברתיים יש הכרה בצורך של המדינה למשוך השקעות למיזמים שלהם תועלת חברתית
אסטרטגיה "זמישה" פועלת כמו ווייז, שזוכר לאן רציתם להגיע אבל מתמודד כל העת עם שינויים ומידע חדש המגיע מהסביבה. ווייז מחפש דרכים חלופיות כדי להגיע ליעד, מנצל הזדמנויות ומעדכן את הנהג במצבו
אחת השאלות שעולות בשיחות עם יזמים, היא כמה כסף היזם מעוניין לגייס ומה הוא יעשה איתו ברגע שסבב הגיוס יושלם. חשוב להבין האם החברה מגייסת כסף ב-ICO כי יש פה צורך אמיתי, או האם החברה רואה הזדמנות לקיצור תהליכים
