בכלכלה אשראי הוא הלוואה הניתנת לאדם או לחברה על ידי מוסד פיננסי, תמורת התחייבות של הלווה להשיב את ההלוואה, בתוספת ריבית, כעבור זמן קצר או לשיעורין ("קרדיט") במהלך מספר חודשים. הלוואת אשראי ניתנת לרוב תמורת ערבונות ישירים (כמו חסכון 'נעול' בגובה מסוים) או עקיפים, או שניהם.
נטילת הלוואת אשראי נעשית תוך יצירת חוב כלפי המוסד הפיננסי, המבוטא לרוב ברישום חובה בחשבון שיש ללווה במוסד הפיננסי (לדוגמה, 'מינוס' בבנק), או באמצעות מיצוי 'מכסה' המוקצית לנוטל הלוואת אשראי. אצל לקוחות רגילים בבנקים, ניטלת הלוואת אשראי בדרך כלל באמצעות כלי כמו כרטיס אשראי. בישראל, לדוגמה, כאשר אדם משלם באמצעות כרטיס אשראי, הוא נוטל הלוואה מחברת כרטיסי האשראי, אותה הוא פורע בתוך כחודש או לשיעורין.
רוב ההלוואות הניטלות באמצעות כרטיס אשראי הן לצורך תשלום עבור מוצרי צריכה שונים ועל כן כוללות בדרך כלל תוספת ריבית סמויה בדמות העלאת מחיר, שבאמצעותה מפצה את עצמו העסק המבצע את החיוב על התשלום שהוא נדרש לשלם לחברת כרטיסי האשראי עבור בדיקת העסקה, אישורה ורישומה ("דמי סליקה") ולרוב גם פיצוי על פרק הזמן שבין הרכישה להעברת התשלום מחברת כרטיסי האשראי למוכר.
סוג נוסף של אשראי מכונה "אשראי ספקים" או "שוטף פלוס". במתכונת אשראי זאת, ספק מוצרים או שירותים מספק את המוצר או מעניק את השירות ללקוח, ומקבל את התשלום עבורו לא באופן מיידי אלא כעבור זמן. בישראל, מוכר מתן אשראי כזה בשם "שוטף פלוס" ובו התשלום מתבצע מספר הימים המצוין לאחר ה-1 בחודש העוקב, כך שוטף פלוס 30 לעסקאות שבין 1 לבין 28 בפברואר ישולמו ב-30 במרץ. מספר ימי האשראי מעבר לשוטף תלוי בהסכם בין הספק ללקוח. במתכונת זו, ספק המוצר או השירות מוותר על תשלומי ריבית אותם היה יכול לקבל אילו היה הכסף מועבר לרשותו מידית. מקבל השירות, לעומתו, נהנה מתשלומי ריבית על סכומי הכסף שאת הוצאתם עיכב. יתר על–כן, הספק מחויב בתשלומים שוטפים אחרים שאין לעכבם. לדוגמה, ספקים נדרשים לשלם את סכום המע"מ שהוסיפו לעסקה, לשלם משכורתם של עובדים, וכדומה.
חברות פינטק העוסקות במתן שירותים פיננסיים כגון אשראי, בנו מודלים סטטיסטיים משולבים עם מתודולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה להערכת סיכון אשראי ■ אלה מאפשרים קבלת החלטות ושירות מהירים ובמקרים רבים גם מדויקים יותר
העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח כי הבנק המרכזי מתכנן לאפשר לקרנות גידור לקבל אשראי לטווח קצר באופן ישיר - ללא צורך בתיווך בנקים גדולים ■ מבקרי התוכנית: עלולה בפועל להפוך לחילוץ של קרנות גידור
בעקבות תביעה ייצוגית, חברת כרטיסי האשראי תפתח מנגנון טכנולוגי שיידע לזהות בעת קבלת עסקת ביטול או זיכוי אם הלקוח כבר חויב בגינה או לא ■ הסדר הפשרה חל על לקוחות כאל הנהנים מהסדר מיוחד של דחיית חיובים מחו"ל
השימוש הכולל בצ'קים, לעומת השימוש רק בתחום הקמעונות, ירד ב-2019 ב-7%, ונרשמה גם ירידה של 2.6% בסכום העסקות הכולל ■ סכום העסקה הממוצע בצ'ק טיפס מאז 2014 ב-60% ■ השימוש העיקרי בצ'קים: בסופרמרקטים, במוסכים ובחנויות מוצרי חשמל
ברשות התחרות סבורים שהמהלך יכול לתרום לתחרות של חברות האשראי מול הבנקים ■ "המידע שנצבר אצל מקס יאפשר לה להתאים ללקוחותיה חבילת מוצרים"
ישראלי שמבצע רכישה בחו"ל או באינטרנט נאלץ לשלם לחברת האשראי עמלת המרת מט"ח של כ–3% ממחיר הקנייה ■ החברות בישראל רואות בעמלה מקור יחיד לפוטנציאל צמיחה, אבל כרטיסי אשראי רבים בארה"ב ובאירופה כבר מציעים המרת מט"ח ללא עמלות כלל
בהלוואות קרדיט, חברות כרטיסי האשראי פועלות בשני כובעים - פעם הן מבטחות וגובות עמלה עבור ביטוח להלוואה, ופעם הן ספקיות אשראי, שגובות ריבית מלאה עובר אותה הלוואה שכבר בוטחה על ידן ■ המדינה לא מותירה לציבור ברירה, אלא ליטול את הלוואות הקרדיט
130 בנקים מסחריים מובילים הודיעו כי אימצו את מדיניות האום למאבק בשינוי האקלים ■ החלטתם: צמצום מתן אשראי לגורמים מזהמים, בהתאם לעקרונות הסכים האקלים שנחתם בפריז ■ שינוי מדיניות זה עדיין לא חילחל למערכת הפיננסית בישראל
בעקבות עמדת היועמ"ש, שלפיה חברות אשראי יכולות לסרב לתת שירותי סליקה אם יש חשש לפעילות שלא כדין, ח"כ מירב כהן מבקשת מהן להפסיק מיידית לסלוק את החברות החשודות ולפרסם את שמותיהן
הגידול בהיצע של החברות החוץ־בנקאיות הוא רצוי, אך לא מספיק ■ ההגעה של החברות הללו לבורסה פותחת בפניהן מקור נוסף לגיוס הון וחוב זול יחסית. ואולם כדי שהן יצליחו לאורך זמן, ישפרו את השירות ויורידו מחירים לצרכנים ולעסקים - יש צורך במהלכים נוספים
לפי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, יש לאפשר לחברות האשראי לסרב לתת שירותי סליקה לחברה שיש חשש כי היא פועלת לא כדין ■ ח"כ מירב כהן: "מחובתן של חברות האשראי להפסיק סליקה לחברות שעליהן התקבלו תלונות על הונאות"
הדיווידנד ישמש את ורבורג פינקוס להקטנת החוב להראל ושותפיה ולתשלום ללאומי ועזריאלי ■ מקס במגעים לרכישתה של חברת הסליקה קרדיט גארד תמורת 70 מיליון שקל ■ רכישה זו, שמצטרפת לרכישת כספיט, יחזקו מאוד את כוחה של מקס בשוק
הרעיון הרומנטי של הלוואות בין משתמשים (P2P) - אנשים פרטיים שמלווים זה לזה - עבר גלגולים רבים בשנים האחרונות ■ כדי להגדיל את הרווח, החברות הכניסו משקיעים מוסדיים וגיוונו את המוצרים ■ כעת הן עומדות בפני מכשולים חדשים: שחקני פינטק ורגולציה מתהדקת
בבית ההשקעות ממליצים על חברות האשראי החוץ־בנקאי: "זהו אחד הענפים היחידים שהרגולציה תומכת בהתפתחותו" ■ באפסילון ממליצים בנוסף על מניות הנדל"ן המניב, אף שעלו בעוצמה ב-2019 ■ "התמחור הנוכחי של קרפט היינץ יכול להוות הזדמנות"
לפי נתונים שפירסם היום הבנק הפדרלי, החוב של הממשל הפדרלי קפץ ב-10.4%, הזינוק החד ביותר מאז ראשית 2018, ל-18.9 טריליון דולר
הממשלה טוענת כי זו פעולה של אדם יחיד - אבל לפי מומחי סייבר, פריצה בסדר גודל כזה כנראה תוכננה על ידי גוף מדיני
בנק ישראל דחה למעשה בכחצי שנה את המועד שבו יעברו כל בתי העסק בישראל יעברו לסליקה באמצעות השבב המוזהב והקשת הקוד הסודי ■ בנק ישראל: "שיטה זו משפרת מאוד את אבטחת העסקות וההגנה על הלקוחות"
ברבעון השלישי היקף השימוש בכרטיסי אשראי עלה ב–10% ל–95 מיליארד שקל ■ בישראל יש 11.3 מיליון כרטיסי אשראי — שניים לכל בוגר בממוצע ■ ההוצאות העיקריות בכרטיסים: מזון, חשבונות ודלק ■ הריבית על הלוואות גדלה בישראכרט ובמקס, ובכאל נותרה הגבוהה במערכת
שלוש שנים אחרי חוק שטרום, מקס וישראכרט העלו ריביות בעוד אצל כאל הריבית נותרה הגבוהה בענף ■ ישראכרט הניבה תשואה אפסית למשקיעים, ותוצאותיה לא מעידות על יצירת ערך ■ מובילת הענף מקס מציגה צמיחה מתונה, שספק אם תספק את בעלת הבית החדשה שלה
דווקא הארנקים הדיגיטליים של הבנקים צפויים להרוויח מכניסתן של גוגל פיי ואפל פיי לישראל ■ פתיחת שוק הסליקה תיקח מעט זמן, אבל אפשר להניח כי כבר בטווח הנראה לעין לא רק לבייביסיטר נשלם בביט, אלא גם בסופרמרקט ואפילו במשרדי ממשלה
הקרן האמריקאית שרכשה את מקס תצטרך להוביל בחברה שורה של מהלכים להגדלת הרווחיות שכן בנתיים הרווחים יורדים ■ החברה טוענת שהגדילה את הסיכון בתיק האשראי הצרכני ולכן הריבית קפצה ב–11.5%, מה שהעלה ב–43% את הפסדי האשראי
חברת מקס השיקה כרטיס אשראי חוץ-בנקאי חדש - סקיי מקס ■ היא ניסתה לחטוף לחברת כאל את פליי קארד, והציעה לא מעט ■ המוטיווציה היתה גבוהה במיוחד ונבעה מהרצון לנקום בכאל אחרי שחטפה לה את השותפות בשופרסל פיננסים
SKYMAX יאפשר לצבור נקודות לכל חברות התעופה, כולל לואו-קוסט, תמורת דמי שימוש של 19.90 בחודש, לאחר תקופת הצטרפות בת חצי שנה ללא תשלום
על פי דו"ח שפירסם המכון הבינלאומי למימון, החוב הגלובלי זינק ב-7.5 טריליון דולר בששת החודשים הראשונים של 2019 ■ ריביות ברמות שפל מקלות מאוד על תאגידים וממשלות להלוות יותר כסף
לירז מרגלית, חוקרת התנהגות וקבלת החלטות בעידן הדיגיטלי, הסבירה בוועידה לכלכלה התנהגותית כי מי שמעצב את הסמארטפון - או את המסך - שולט על מה נראה, ומהן הבחירות המוצעות לנו ■ "המכשירים בכיסנו מעצבים את מחשבותינו"
פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, אומר בוועידת לכלכלה התנהגותית של TheMarker כי אנשים לא מתנהלים בצורה רציונלית בכל הנוגע לתיק הנכסים הפיננסי שלהם ■ "חינוך פיננסי צריך להתחיל כבר בבית הספר היסודי"
עולם ההלוואות הצרכניות לציבור משתנה בכל יום: חברות כרטיסי האשראי הגדולות שהיו שייכות לבנקים נמכרו למשקיעים פרטיים, וחברות מימון חוץ־בנקאי נכנסו לשוק ■ אז איך זה שלמרות התחרות המתפתחת — הציבור עדיין משלם ריבית גבוהה מדי?
בעשור שחלף מאז המשבר הכלכלי, הכנסות משקי הבית בארה"ב עלו ב-15% - ואילו ההוצאות הבסיסיות עלו בעשרות אחוזים ■ החברות המלוות משנות את השיטה של החזר החובות, וכך מצליחות לעקוף רגולציות, שמטרתן למנוע ממשפחות מלשקוע למלכודת חוב
לפי טיוטת הוראות של בנק ישראל, בטרם אישור הלוואה יצטרכו הבנקים וחברות האשראי לבדוק את סך ההלוואות הקיימות של הלווה, גם בגופים החוץ בנקאיים ■ במקרה שבו לקוח יסרב לפנייה יזומה לקבלת אשראי, לא יפנו אליו למשך חצי שנה
מימון ישיר גייסה בשבוע שעבר בקלילות אג"ח של 510 מיליון שקל במח"מ של שנתיים וריבית נמוכה מאוד - והרוויחה 50-40 מיליון שקל ■ לקראת הנפקת מניותיה הקרבה, משקיעים חייבים להביא בחשבון שעם מתחרות רבות, השליטה של מימון ישיר בענף צפויה להיפגע
