מדד מחירים לצרכן מודד את השינוי שחל במשך הזמן, בין סכום ההוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים בתקופה מסוימת, לבין סכום ההוצאה שנדרשה עבור אותו סל בדיוק (מבחינת הכמות והאיכות) בתקופת הבסיס. ההשוואה נעשית באחוזים או בנקודות. הסל משקף את תצרוכתן של משפחות העירוניות בארץ.
שיטת מדידה
מדד מחירים לצרכן הינו אסופת נתונים שמרכיבה בכל חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הכוללים סל מוצרים בסיסי וכן את השינוי במחיר המוצרים.
סל התצרוכת מורכב מ-10 תחומים עיקריים בהם מזון, דיור, בריאות, הלבשה והנעלה, תחבורה ותקשורת, תרבות ובידור וכו'. לכל אחד מהמרכיבים יש חלק שונה המבטא את האחוז מההוצאה החודשית של משפחה ממוצעת. מאחר שמטרת המדד היא למדוד את השינוי ברמת המחירים, אין חשיבות לערכו המוחלט אלא לשנוי היחסי בערך זה.
השינוי במדד אם הוא מצביע על עליית מחירים, מצביע על רמת אינפלציה במשק. עליית האינפלציה פירושה שחיקת כוח הקנייה של כל צרכן וזאת מבלי שינויים משמעותיים בערך המטבע עצמו, הרי שהצרכן משלם יותר כדי לרכוש את אותו מוצר בדיוק.
השינוי במדד המצביע על ירידת מחירים, פירושו דפלציה (ההפך מאינפלציה) במשק. בתקופת מיתון כלכלי, העלייה במדד המחירים לצרכן היא לכאורה אינדיקאטור חיובי למשק הישראלי, שכן היא מעידה על חידוש הפעילות הכלכלית ועל כך שהיצרנים מרגישים בנוח להעלות מחירים.
הירקות והפירות התייקרו ב-3.5%, ואילו במחירי ההלבשה וההנעלה חלה ירידה עונתית של 7%
לפי הערכות, מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.4%-0.3% למרות העליות במחירי החשמל והמים ■ מדד ינואר הוא הראשון שמחושב לפי המשקלות החדשים של המוצרים והשירותים הנכללים בו
החישוב של מדד המחירים לצרכן יעודכן לפי השינויים במחירים ובהרגלי הצריכה ■ סעיף הדיור יישאר הכבד ביותר בחישוב במדד, אבל משקלו יירד מעט – מ-25% ל-24.1% ■ לעומתו, המזון, הירקות והפירות יהיו אחראיים ל-17.5% מהמדד, במקום 16.7%
עודד גבולי, מהנדס עיריית תל אביב, מסכם בראיון פרישה את כל מה שטוב ורע בתל אביב, מתפאר בחזון הבנייה לגובה אך גם מוטרד ממנו, ולא שוכח לומר מה הוא חשב על חולדאי
נתונים שאספה קבוצת CBRE ישראל צופים עלייה נוספת בדמי השכירות למשרדים השנה ■ רמת גן נמצאת בראש טבלת העליות ■ בתל אביב, הנמצאת כיום במקום 25 בעולם ביוקר דמי השכירות למשרדים בה, חלה עלייה של 3%
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% בדצמבר ■ הירידה במחירי הדירות היא החדה מאז אביב 2007 ■ שכר הדירה והנסיעות לחו"ל משכו את המדד למעלה ב-2018 – ואילו מחירי המכוניות והתקשורת קיזזו את העלייה
בעוד הכותרות מכריזות כי המחירים עולים, מדד המחירים כמעט ולא עולה ■ מאז המחאה החברתית ב–2011 הוא עלה ב-3.9% בלבד ■ האם המדד פוסח דווקא על ההתייקרויות שכואבות לציבור — או שהבעיה אינה בו? ■ 8 סיבות לפער בין הסטטיסטיקה הלאומית לכיס האישי
בשבע השנים שחלפו מאז המחאה החברתית, מחירי הפירות זינקו בכ-33% והירקות התייקרו ב–7% ■ החקלאים מאשימים את רשתות השיווק: "הן שולטות במחיר"
רכיב הליבה של מדד המחירים לצרכן טיפס ב-2.2% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר - עלייה לעומת אוקטובר ■ החוזים על הריבית הפדרלית משקפים הסתברות של 80% להעלאת ריבית בשבוע הבא
עם זאת, מדד מחירי הדירות החדשות רשם ירידה של 0.6% ■ בשנה האחרונה רשם המדד ירידה של 2%
הכלכלן הראשי: בדיקת בעלי דירות, שרכשו דירות חדשות בטרם מכרו את הישנות, מעלה כי הם ממתינים יותר משנה בטרם יצליחו למכור את דירותיהם
מדד מחירי הדירות עלה ב0.3% ביוני-יולי, ומתחילת השנה קפץ ב-0.7%. בולטת העלייה שנרשמה במדד מחירי הדירות החדשות (0.4%), וזאת על אף שחלקן של העסקות שבוצעו במסגרת מחיר למשתכן - היה אחד מהגבוהים שנרשמו עד כה
חלק גדול מהעלייה במדד באוגוסט מיוחס לזינוק עונתי של 14.3% במחירי ההארחה, הנופש והטיולים ■ החלב ומוצריו הוזלו ב-0.2% חרף הייקור שעליו החליטה תנובה, ומדד מחירי המזון ירד ב-0.3%
הנתונים מפריעים ל"חגיגות פיצוץ הבועה" של שר האוצר כחלון ואנשיו בחודשים האחרונים ■ גם מחירי הדירות החדשות רשמו עלייה, אף שחמישית מהעסקות למכירת דירות חדשות היו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן
המדד טיפס בקושי בשנים האחרונות, ולעתים אף ירד, ובכל זאת רבים חושבים שיוקר המחיה עולה ■ אילו מוצרים התייקרו ואילו דווקא הוזלו ■ מה מציל אותנו מהתייקרויות - ואיזה חלק מיוקר המחיה כלל אינו משתקף במדד?
מדד המחירים לצרכן מכניס את האינפלציה לטווח היעד הממשלתי, 1%-3% בשנה - לאחר שהחטיאה אותו מלמטה במשך ארבע שנים
מדד מחירי הדירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נותר ללא שינוי באפריל ■ בהתבוננות של שנה לאחור, המדד ירד ב-0.2% ■ כחלון: "פוצצנו את הבועה"
בחברה מסבירים את העלייה ב"משבר עמוק בשוק האורז האיכותי בתאילנד והודו" ■ באחרונה הודיעו יצרניות נייר שונות על עליית מחירים
בנק ישראל החליט להשאיר את שיעור הריבית 0.1% - הרמה שבה הוא מצוי כבר יותר משלוש שנים ■ למרות זאת, אחד מששת חברי הוועדה הקובעת את הריבית התחיל להצביע באחרונה בעד העלאתה ל-0.25%
חיים פייגלין תוקף את המדד שהצביע על ירידה שנתית במחיר הדירות ■ "מדובר במדד חדש ופוליטי שבוחן את מחירי הדירות החדשות, באופן שמערב את מחירי הדירות בשוק החופשי יחד עם מחירי הדירות המסובסדות במחיר למשתכן"
מנתוני הלמ"ס עולה כי ב-12 החודשים האחרונים ירדו מחירי הדיור ב-0.1% ■ מחירי הפירות והירקות עלו באפריל ב-4.1%
מחירי ההלבשה וההנעלה בלטו עם עלייה של 4.9%. לעומת זאת, מחירי הירקות והפירות ירדו ב-3.2%
מדד המחירים לצרכן אמנם אינו כולל את הקניות שלנו באינטרנט - אך הוא לוחץ על העסקים בישראל ומרסן את עליית המחירים
על-אף שחודש פברואר מתאפיין לרוב בירידות, המדד עלה ב-0.1% ■ בצל המשבר בשוק האופנה, מחירי ההלבשה וההנעלה צנחו ב-4.6%
ראש מטה הדיור נוהג להסביר שחלק גדול מעליות המחירים של השנים האחרונות נבע מאמונה של הציבור שהמחירים רק עולים ■ במצב שבו אמון הציבור בתוכנית הגדולה של שר האוצר החל להיסדק - קשה מאוד לסמוך על אמירות - שהנה החלו הירידות
מחירה של דירה ממוצעת שנרכשה ברבעון האחרון של 2017 הגיע ל-1.443 מיליון שקל - ירידה של 3.5% לעומת הרבעון השלישי של 2017
בשל ההצמדה למדד - האגרות צפויות להתייקר בעשרות שקלים ■ לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, האגרות גבוהות פי 4 ויותר מהממוצע במדינות אחרות ■ ב-2016 הכניסו בעלי כלי הרכב לקופת המדינה 4 מיליארד שקל - כ-68% מכלל ההכנסות מגביית אגרות
מדרגות מס רכישה עודכנו. על דירה שמחירה נמוך מ-1,664,520 שקל, לא ישולם מס
השרים קיבלו? אז גם המנכ"לים רוצים. המנכ"לים קיבלו? אז מה עם הסמנכ"לים? ומה יגידו מנהלי האגפים? ועוד לא דיברנו על מגזרים שונים החשים מקופחים שינצלו את העלאת שכר השרים כדי ליצור משוואה בנוסח: "יש להם לעצמם - אבל אין לעניים"
לאחר ירידות מחירים במדד הקודם, האינפלציה בדצמבר היתה חיובית בשיעור של 0.1%. מחירי הדירות רשמו עלייה שנתית של 2.4%
