משרד הכלכלה הוא משרד ממשלתי אשר הוקם בשנת 1949 בתור משרד התעשייה, שבתוכו היו גם אגפי המסחר והתעסוקה. בעבר נקרא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת), אך לאחר מינויו של נפתלי בנט לתפקיד השר, הוא שינה את שמו של המשרד.
תפקידי המשרד השתנו במהלך השנים, בעיקר על פי שיקולים קואליציוניים, ובהתאם לכך השתנה גם שמו. בין השאר, נקרא המשרד: משרד המסחר והתעשייה וכן משרד התעשייה, המסחר והתיירות. עם הקמת ממשלתו השנייה של אריאל שרון, בתחילת 2003, נמסר המשרד לידיו של אהוד אולמרט, והועבר אליו גם הטיפול בענייני עבודה, שהיה קודם לכן בידי משרד העבודה והרווחה. בעקבות זאת שונה שם המשרד לשמו הנוכחי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
אחת מיחידות הסמך של המשרד היא שירות התעסוקה. תפקידי המשרד כיום הם קידום תעשייה, סחר חוץ, סחר פנים, פיתוח הון אנושי וטיפול בענייני תעסוקה.
סקר של משרד הכלכלה מגלה כי כ-50% מבעלי העסקים הקטנים והבינוניים שיש להם אתר אינטרנט העידו שהעסק שלהם אינו יכול להתקיים ללא האתר ■ 40% מדווחים על גידול במכירות מרגע הקמת האתר, אך כ-60% מבעלי העסקים שאין להם אתר לא חושבים שיש להם צורך בהקמת אתר
היועמ"ש אסר על הענקת חסות לאירוע מסחרי, אלא אם הדבר תואם את מדיניות הממשלה ולאירוע משמעות מסחרית שולית ■ משרד הכלכלה: זו אינה חסות. השר ברך על התחרות ופרש
שלוש שנים לאחר שעבר בוועדת שרים לחקיקה, הגיע היום הדיון בחוק למניעת התעמרות בעבודה לוועדת העבודה של הכנסת ■ הדיון המרכזי היה בשאלה מהי התעמרות
הממונה המליץ על היטל בשיעור של 9.3% למשך חמש שנים ■ חקירה העלתה כי התקיים יבוא במחירי היצף של כבלי נחושת למתח נמוך - וכי הדבר גרם לנזק ממשי לענף היצרני המקומי
החובה לתלות בסניפי רשתות השיווק שילוט של מחירי המוצרים בחו"ל חושפת כי המחירים בחו"ל נמוכים באופן משמעותי לעומת ישראל ■ בבדיקה שנערכה נמצא כי המוצרים שסומנו ירדו ב-8% בממוצע
בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם מגנים על הייצור המקומי באמצעות חקיקה והטלת מכסים ■ ואולם בישראל הלוביסטים מנסים לטעון כי עידוד רכש מקומי מעלה את יוקר המחיה - ומתעלמים מההשפעה החיובית שיש לתעשייה חזקה על המשק הישראלי
בתחילת השנה הוקמה ועדה בין-משרדית שנועדה לבחון כלים לחיזוק עסקים קטנים ובינוניים – תחת תכנית חדשה שתיקרא "נטו עסקים קטנים ובינוניים" ■ נוכח מצבו הכלכלי העגום של המוסד לביטוח לאומי, מתעוררת השאלה האם מנגנונים אלו ימומנו ממקורות תקציביים חיצוניים, או שהמימון שלהם יתבצע על ידי הגדלת החבות בביטוח לאומי לאותם עצמאים?
הצדדים, שטענו כי קיימים פגמים הקשורים לתהליך עבודתו של הממונה על ההיצף, ביקשו ארכה כדי להגיש טענותיהם בצורה מסודרת - ונענו בחיוב
הבנקים הגדולים במדינה החליטו לעצור את האשראי לעסקים קטנים, על רקע ההפסדים ■ אם היו מתנים את הגישה לאשראי בהשתתפות בקורס פיננסי ניהולי-שיווקי - סביר להניח שחלק מהיזמים היו מבינים שהם יהיו בתחרות עזה, וייתכן שלא היו מקימים עסק כושל
במקום שהממשלה תחזק את התחרות של יבואנים מקבילים, תפקח על בטיחות המוצרים ותפחית עלויות עקיפות שמתגלגלות לכיסם של צרכנים - היא מעדיפה את הפתרון הקל: לפטור אותנו ממע"מ ומדרישות בטיחות, ולשלוח אותנו לקנות בחו"ל
100 מליון שקל יגיעו מתקציב הרשות והשאר מהזכיינים לאורך שמונה שנים ■ החממה החדשה תתמקד בהקמתן של חברות הזנק בתחום טכנולוגיות מזון ותיהנה מתנאים מועדפים הניתנים לחממות באזורי פריפריה
סימנט הגישה עתירה לבית המשפט במטרה שיורה להעביר לידיה פרטים לקראת שימוע שיערך לה - ונוגע להחלטה להטיל עליה היטל של כ-23% ■ "החישובים שבוצעו שגויים"
משרד הכלכלה אישר לסודהסטרים לפני כשבועיים מענק של 18 מיליון שקל להרחבת מפעל החברה בנגב, בהשקעה של 90 מיליון שקל — כולל המענק
הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה מודה כי השתת ההיטל נועדה להיטיב עם מונופול נשר, שעדיין מחזיק 70% מהשוק ■ יבוא המלט הוריד את מחירו בעשרות אחוזים, והתחרות מחלחלת לענף התשתיות כולו ■ הערכות בשוק: שרי הכלכלה והאוצר לא יאשרו את ההיטל
מסלול השקעות של 25 מיליון שקל הושק באחרונה במטרה לתמרץ מעסיקים לבנות או להעתיק מפעלים לאזורי תעשייה סמוכים לרשויות מקומיות בדואיות ■ עבור קבלת ההשקעה לא נדרשים קריטריונים ליצוא
איגוד המסעדנים פנה לשר הכלכלה בדרישה לעצור את עסקת המכירה של תן ביס לחברה ההולנדית תמורת 157 מיליון דולר ■ המסעדות משלמות 6%-12% עמלה לחברות כרטיסי ההסעדה ומקבלות את התשלום בתנאים של שוטף פלוס 90-60
משרד הכלכלה פירסם דו"ח נלהב המבליט את תרומתם של מרכזי המחקר והפיתוח הרב-לאומיים בישראל ■ בדו"ח אין שקרים - אך האם התחרות העזה על כישרונות מול המעצמות אינה גוזרת את גורל האקו-סיסטם המקומי להיות מעבדה קטנה של עמק הסיליקון?
מתחת לרדאר של משרד הכלכלה עוברות עסקות בסך מאות מיליוני שקלים שלא כוללות רכש גומלין — כמו המכרז לשיפוץ בכרמלית בחיפה
יצוא הסחורות ללא יהלומים במחצית הראשונה של 2018 הקיף את רוב הענפים ועלה ב-4% ל-24.2 מיליארד דולר ■ היעד החדש של משרד הכלכלה ליצוא שנתי של סחורות ושירותים - 120 מליארד דולר ב-2020
העובדים יפגינו מחר בדרישה לחדש את חובת רכש הגומלין במיכרזים להפעלת קווי אוטובוסים הכוללים יבוא של כלי הרכב מחו"ל ■ במשרד התחבורה טוענים כי החובה מייקרת את השירות ומעלה את תעריפי הנסיעה
אחרי שנים שבהן סבלה ההכשרה המקצועית בישראל מתדמית גרועה, הוועדה שמגבשת את אסטרטגיית התעסוקה עומדת להמליץ על חיזוק ההכשרות ועל כניסה של המכללות הטכנולוגיות לתחום ■ באוצר מוטרדים מהעלויות
הצוות ימפה את הנזק האמיתי שייגרם לתעשייה ויציע דרכים להתמודד עם הבעיה - בניגוד לקריאות שנשמעו להגדלת תקציב משרד הביטחון כאמצעי התמודדות
המשרד ישקיע במכון 35 מיליון שקל בארבע שנים, במטרה לשפר את תחרותיות התעשייה הישראלית מול הייצור ההמוני במדינות המזרח ומול איכות הייצור במערב ■ המכון צפוי לספק לתעשייה ידע מתקדם בתחומי שיטות העבודה והטכנולוגיה
חברות שיקימו מרכזי חדשנות ופיתוח בגליל העליון יהנו מהטבות חסרות תקדים, בהן הפחתת מס חברות מ-23% ל-6%, קרקע חינם וסבסוד של 90% מעלויות פיתוח ■ בשנים הקרובות יוקצו תמריצים בהיקף של 400 מיליון שקל עבור חברות פודטק ומזון שיעברו לגליל
בעקבות מקרים שבהם אנשים צרכו משקאות אלכוהוליים ונפגעו, ביקורת משותפת של משרדי הכלכלה, התעשייה והבריאות מצאה משקאות בעלי תכולה גבוהה של מתנול ■ צריכתם עלולה לגרום לפגיעה עצבית, פגיעה בראייה - ואף למוות
איגוד לשכות המסחר מתנגד לתזכיר החוק שאמור להפוך את הליך היבוא המקוון ליעיל ופשוט יותר: "ימוטט את כל מנגנוני ההגנה הקיימים כיום מפני יבוא פסול ופרוץ לישראל תוך הרס המגזר העסקי"
המימון יתמקד בשני מסלולים יעודיים – פריון וייצור מתקדם ■ המימון נועד לצמצם פערי פריון מול מתחרים בעולם ולקדם חדשנות בתהליכי ייצור
משרד העבודה משיק מחדש את אתר רייטינג לעבודה שבו אפשר לבדוק את מידת הביקוש למקצועות הנפוצים במשק ■ הנתונים באתר מתבסס על מידע שנאסף מעובדים ומעסיקים ב-150 מקצועות
עובד מאושר הוא עובד פרודוקטיבי ומחויב, אלא שהשגת האושר הזה היא אתגר קשה עבור מנהלים וארגונים ■ הדרך לשמר ולהרחיב את תחושת האושר של העובד כרוכה בהיכרות אישית עם כל אחד מארבעת טיפוסי העובדים בארגון והתאמת פתרונות יצירתיים לכל סוג של עובד — כפי שכמה מהחברות המובילות בעולם כבר עושות ■ כתבה ראשונה בסדרה
אדם שייכנס כיום לראשונה למעגל העבודה יחליף בחייו 8–12 משרות, ויישאר בכל אחת מהן ארבע־חמש שנים — כך אומר סטפנו סקאביו, נשיא מנפאואר אירופה ■ לדבריו, במודל שפיתחו באיטליה להכשרת עובדים חדשים וניוד עובדים ותיקים נמצא העתיד של תחום ההשמה המקצועית
