משרד הכלכלה הוא משרד ממשלתי אשר הוקם בשנת 1949 בתור משרד התעשייה, שבתוכו היו גם אגפי המסחר והתעסוקה. בעבר נקרא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת), אך לאחר מינויו של נפתלי בנט לתפקיד השר, הוא שינה את שמו של המשרד.
תפקידי המשרד השתנו במהלך השנים, בעיקר על פי שיקולים קואליציוניים, ובהתאם לכך השתנה גם שמו. בין השאר, נקרא המשרד: משרד המסחר והתעשייה וכן משרד התעשייה, המסחר והתיירות. עם הקמת ממשלתו השנייה של אריאל שרון, בתחילת 2003, נמסר המשרד לידיו של אהוד אולמרט, והועבר אליו גם הטיפול בענייני עבודה, שהיה קודם לכן בידי משרד העבודה והרווחה. בעקבות זאת שונה שם המשרד לשמו הנוכחי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
אחת מיחידות הסמך של המשרד היא שירות התעסוקה. תפקידי המשרד כיום הם קידום תעשייה, סחר חוץ, סחר פנים, פיתוח הון אנושי וטיפול בענייני תעסוקה.
בימים אלה נראה שיש הרבה פחות מהומות ופחד, במדינות שהנהיגו מענק עידוד תעסוקה ■ המהלכים האלה יצרו חוזה חברתי חדש וחיוני של מדינות עם אזרחיהן
התקוות שנתלו בשר האוצר החדש מתפוגגות: הוא משמש חותמת גומי לגחמות של ראש הממשלה, ופורץ את התקציב יותר מכל אחד אחר
משרד הכלכלה ואיגוד לשכות המסחר קוראים להרחיב את הטבת המס המתוכננת גם לענפי המסחר והשירותים
מעסיקים מעידים כי הגשת בקשות להשתתפות במסלולי התעסוקה שמציעה הרשות להשקעות ולפיתוח הכלכלה והתעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה, היא תהליך מורכב שהפך ביורוקרטי ומסורבל לאורך השנים האחרונות
צוות התעסוקה הבין-משרדי, שעוסק בתוכנית להתמודדות עם האבטלה הגבוהה בישראל, נמצא בשלבי סיום של עבודתו ■ מסתמן כי התמריצים החיוביים יתמקדו במענק עבודה ובהכשרות מקצועיות ■ התמריצים השליליים: חובת התייצבות בלשכת התעסוקה והגבלת השימוש בחל"ת
העימות בין הרשות לשיתוף פעולה במשרד הכלכלה לבין משרד האוצר בנוגע לסוגיית רכש הגומלין נחשף בדיון בוועדה לביקורת המדינה ■ זו התכנסה לדיון ביישום רכש גומלין ועידוד הרכישה של מוצרים ישראליים
על רקע המאבקים בממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה הגיעו לעמק השווה: סיוע בסך 1.1 מיליארד שקל יוקצה לעידוד התעסוקה וביצוע השקעות בתעשייה ובענף ההיי-טק
הרשות להשקעות במשרד הכלכלה פירסמה הוראה המתמרצת מעסיקים לקלוט עובדות ועובדים חדשים בשוק העבודה, בעיקר באזורי עדיפות ■ לאור המשבר, ב-2020 התקבלו הקלות משמעותיות בתנאים שבהם מעסיקים נדרשים לעמוד בתמורה לקבלת המענקים
באוצר טוענים כי "נדרש איזון בין המדינה, המעסיקים והעובדים" - אך ההצעות שנועדו להקל על העסקת עובדים הן בעלות משמעות חברתית קשה, ויובילו לזינוק באי־שוויון ■ מדוע דווקא העובדים הכי חלשים צריכים לשלם את מחיר המשבר בשכרם ובביטחון הפנסיוני?
משרד האוצר ביקש כי חוק ההסדרים יפקיע ממשרד הכלכלה חלק משמעותי מסמכויותיו בתחום הרגולציה על בדיקות למוצרים מיובאים, המסרבלות ומייקרות את היבוא ■ שר הכלכלה, עמיר פרץ, מתנגד — ומקדם רפורמה צנועה יותר, בטענה שגם היא תחסוך לציבור 420 מיליון שקל בשנה
אם תצא לפועל, התוכנית החדשה שחשף היום המשרד צפויה ליצור בשנתיים הקרובות 138 אלף משרות - בעיקר בעזרת רשות ההשקעות ■ התוכנית כוללת מסלולים חדשים לתמרוץ מעסיקים לקליטת עובדים והרחבת מסלולים קיימים
מינואר 2018 ועד היום, עלו לישראל כ-72 אלף עולים חדשים ■ השרה תמנו שאטה: "הם מוצאים עצמם במשבר כלכלי עצום, לא רק לאור חסמי שפה ומשבר הקורונה אלא בעיקר כי חוק הביטוח הלאומי לא מאפשר להם לקבל אבטלה בשנת העלייה הראשונה"
"שלושה תהליכים שונים שמתנהלים במקביל עלולים להנחית בשבוע הקרוב מכת מוות על התעופה והתיירות הישראליות" — כך מעריך אורי סירקיס, מנכ"ל חברת ישראייר, במייל לעובדי החברה
היצואנים מתמודדים עם ירידה בביקושים בחו"ל, ועצירת התעופה הבינלאומית מחייבת אותם למצוא דרכים חדשות להשיג לקוחות ■ שר הכלכלה, עמיר פרץ, ביקש מהנספחים הכלכליים בחו"ל לסייע לחברות המייצאות, והצהיר: "נפעיל את כל הכלים שעומדים לרשותנו"
מוקדם יותר הודיע שר הכלכלה עמיר פרץ כי החליט להמליץ על היטל של 17.25% על מלט מטורקיה ויוון ■ פרץ: מחירי המלט המיובא לא באו לידי ביטוי במחירי הדירות ■ החלטתו כפופה לאישור שר האוצר, שמתנגד
הסוכנות לעסקים קטנים תתחיל לשלם מענקים בסך 130 מיליון שקל ■ עסקים שישקיעו במעבר למסחר מקוון ובהתאמה לדרישות התו הסגול יקבלו עד 5,000 שקל, ועסקים שיתחברו לתשתית סיבים אופטיים ויעברו לסליקה בתקן EMV יוכלו לקבל מענקים נוספים
הנתונים המעודכנים של שירות התעסוקה מצביעים כי שוק העבודה מתקשה להתאושש מהמשבר: קצב הנרשמים לדמי אבטלה ירד – אף ששיעור המפוטרים עלה ■ צעירים ומבוגרים מתקשים לשוב לעבודה ■ גם מקצועות חזקים נפגעו
המשמעות: בתוך 14 תוכל להכריז על השבתה של 70 אלף עובדים בשירות המדינה ■ סכסוכי עבודה נוספים הוכרזו בשירות התעסוקה, במשרד הבריאות, במעבדות ובקרב העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים ברשויות המקומיות - שטוענים לעומס כבד בימי קורונה
לאחר פרסום TheMarker: שר הכלכלה שלח מכתב למנהל רשות החברות הממשלתיות, ליועמ"ש ולמנכ"ל משרד הכלכלה, שבו דרש לבדוק את הטענות שהועלו נגד המנכ"ל, עופר מרום ■ "רואה חשיבות בקידומו של הליך תקין"
סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר הזהיר מניסיונות לרמות את הממשלה ואמר כי "חברות מכובדות מאוד" הגישו בקשות מנופחות לקבלת מענק ההשתתפות בהוצאות קבועות
מדד ידידותיות הבנקים לעסקים קטנים דירג את דיסקונט במקום הראשון באישור בקשות ההלוואה ■ הסוכנות טוענת כי בסך הכל התנאים הוקשחו, "על אף מצוקתם הגדולה" של העסקים בזמן המשבר
הוועדה המייעצת שעוסקת בעניין מחירי המלט החליטה לדחות את המלצות הממונה מטעם משרד הכלכלה ולא להגדיל את היטלי ההיצף על יבוא המלט ■ כעת, ההחלטה מונחת לפתחו של שר הכלכלה החדש
בפנייתו ליועץ המשפטי לממשלה כתב פרץ כי חברת סימנט - שהפיצה ברשת סרטונים המעלים חשד שהממונה על היבוא, דני טל, פועל משיקולים זרים - פגעה בשמו הטוב ■ טל המליץ על היטלים כבדים על יבוא מלט מטורקיה ויוון, שמהן מייבאת סימנט
כ-550 מיליון שקל שיוקצו לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים יעזרו בהתאמתם לפעילות בצל הקורונה מבחינה פיזיות וטכנולוגית
משרד האוצר עדיין לא החליט על מתווה מסודר - ולכן הוא לא יוגש לאישור הממשלה היום ■ במהלך הישיבה השרים יתבקשו לאשר תוספת של 14 מיליארד שקל לתקציב להתמודדות עם הקורונה, ולדון בתקצוב סיורי תלמידים בירושלים ■ הקמת משרד ראש הממשלה החליפי ירדה מסדר היום
ועדה שהקים שר הכלכלה אמורה להחליט בשבוע הבא אם להמליץ להשית היטל היצף על יבוא מלט לישראל בשיעור של עד 30% ■ אם ההיטל יאושר, מחיר המלט צפוי לעלות, ומונופול נשר - שבבעלות לן בלווטניק - עשוי להרוויח מהמהלך מאות מיליוני שקלים בשנה
הממשלה ה–35, על עשרות שריה, היא הוכחה ניצחת לכך שהמפלגות — בעיקר מפלגת השלטון, הליכוד — לא סופרות את הבוחרים יותר ■ זאת תוצאה של חוסר תחרות פוליטית — או של שליטה מונופוליסטית מתמשכת של מפלגה שכל כך בטוחה בהמשך שלטונה
חברי הכנסת חוסמים את התחרות בביטוח, שר החקלאות חוסם את יבוא החמאה ושר הכלכלה הודיע שיתנגד ליבוא וצפוי לקדם היטל על המלט ■ כך הם מעדיפים את טובת האינטרס של קבוצות הלחץ, על פני האינטרס של כלל אזרחי ישראל
בשבוע הבא צפויה הוועדה המייעצת למסור לשר הכלכלה את המלצותיה בעניין היטל הייבוא - אותו ביקשה נשר בטענה שהתחרות בענף המלט עלולה להביא לקריסתה ■ נשר: "חוק היטלי סחר לא נועד להגן על בעלי מניות של חברה, אלא על המשק המקומי מפני סחר לא הוגן"
