גורם ממשלתי בכיר: "נראה שמישהו שיחק עם המדידות של מליחות המים בשורק, כנראה מטעמי חיסכון ולמטרות רווח" ■ למרות זאת, בממשלה לא ממהרים ליזום הליך פלילי, מחשש להרחיק את IDE והאצ'יסון, הבעלים של המתקן בשורק, ממכרזי ההתפלה הבאים של המדינה
הקרן הפכה לבעלת המניות השנייה בגודלה בחברה שמייצרת מערכות סינון מים ■ עמיעד נסחרת בבורסה בלונדון לפי שווי של 56 מיליון דולר
בתנועה לאיכות השלטון לא מחכים למסקנות ועדת הבדיקה הממשלתית, ופנו למשטרה ■ במשק המים מצפים למסקנות דרמטיות - למען יראו וייראו ■ ועדת הבדיקה שהקים שר האנרגיה באיחור של חודש צפויה לגלות שכל הנתונים היו ידועים במשך שנים - אבל לא נעשה בהם שימוש
שר האנרגיה מינה ועדת בדיקה בעקבות חשד שאנשי מתקן ההתפלה בשורק "שיחקו" עם נתוני איכות המים המותפלים
ווטרגייט הישראלית? בענף המים קוראים להקמת ועדה ממשלתית שתבדוק חשד להונאה שיטתית, שבמסגרתה עובדי מתקן ההתפלה שורק שינו את כמות הכלורידים במים ■ "רמת המליחות זינקה פי 4" ■ האם הפרשה תשפיע על המכרז להקמת שורק 2?
ברשות המים חושדים שמתקן שורק - עד לאחרונה בבעלות הנדסת התפלה (IDE) ועדיין בבעלות האצ'יסון - סיפק מים עם מליחות חריגה במטרה להגדיל הכנסות ■ אם החשדות יתאמתו, עלולה המדינה למנוע את השתתפות החברות במכרז ההתפלה שורק 2
הקמת תאגידי המים אמורה היתה להניע את שיקום התשתיות העירוניות של המים והביוב - ואולם רווחים שצברו התאגידים ושיועדו לשיפור תשתיות המים העירוניות ממשיכים לעבור לרשויות המקומיות בצורת דיווידנדים
מרבית התלונות שמוגשות לרשות המים, המפקחת על תאגידי המים העירוניים, עוסקות בצריכה חריגה עקב נזילות והפרשי מדידה - שמתגלים רק עם קבלת חשבון מנופח ■ למרות התרחבות התופעה, הרשות מוצאת רק 2% מהתלונות כמוצדקות
מרכז השלטון המקומי וראשי הרשויות המקומיות החליטו כי לא ישתפו פעולה עם המלצות דו''ח בלינקוב בעניין תאגידי המים ■ יו"ר מרכז השלטון המקומי לשר האנרגיה יובל שטייניץ: "יש להחזיר את משק המים לניהול עצמאי של הרשויות המקומיות"
הכנסות החברה ב-2018 צמחו לכ-4.8 מיליארד שקל ■ מקורות החלה בתהליך התייעלות ובהיערכות להכפלת השקעות בתשתיות לקראת שנות הבצורת הבאות
מדו"ח של רשות המים עולה כי תאגידי המים העבירו לרשויות המקומיות שאליהן הם משתייכים דיווידנדים גדולים - גם כשהדבר דרש מהם לקחת הלוואות מהבנקים ■ את מחיר ההפקרות הכלכלית משלמים התושבים דרך תעריפי המים, והדבר מוביל לצמצום ההשקעה בתשתיות מים וביוב
חקיקה חדשה מסוף 2018 מבקשת לצמצם את מספר תאגידי המים הקיימים במחצית - מכ-60 כיום ל-30 תאגידים אזוריים ■ בשלטון המקומי מתנגדים לאיחוד, ומבקשים להותיר את התאגידים העשירים בעצמאותם - או לבטל לגמרי את תאגידי המים
כך מעריכים במשק המים בעקבות אישור התוכנית לטיפול בבצורת - בהשקעת כ-14 מיליארד שקל לעשור הקרוב ■ "הוצאת הקידוחים משח''ם למכרז בינלאומי תוזיל עלויות בעד 30%"
סך השקעות הנדרשות לעשור הקרוב הוא כפול ■ הכסף ינותב בין היתר, לבחינה של מקור מימון חיצוני להגדלת הזרמת המים לכנרת לטובת ירדן, לחיבור הערבה למערכת המים ולקידום הרפורמה במקורות
העברת ההתמודדות לבית המשפט עלולה לטרפד את מאמצי IDE לזכות במכרז להקמת המתקן ■ המחלוקת נוגעת להפעלת זכות הסירוב הראשונה שיש להאצ'יסון על רכישת מניותיה של IDE בחברת שורק לתפעול ותחזוקה, שהיא חברת התפעול של המתקן
חלק הארי של תקציב הרפורמה בחשמל מיועד להקמת שתי יחידות ייצור חדשות בתחנת הכוח בחדרה ■ בתחום המים מתוכננים מיזמים גדולים כמו היערכות לחיבור מתקן ההתפלה החדש שיוקם בגליל המערבי
בצורת ממושכת בקיץ גרמה לירידת מפלס הנהר ושיתקה עורק תחבורה חשוב לאירופה ■ מומחים מזהירים כי לנוכח התחממות האקלים, זה צפוי לקרות שוב
לאחר שנים של הצהרות חגיגיות, מודים בממשלה כי מיזם תעלת הימים, שאמור לחבר את ים סוף לים המלח - אינו כלכלי וחושף את ישראל לסיכונים מיותרים ■ כדי לא לפגוע במלך עבדאללה, ישראל מציעה לירדנים לסגת מהמיזם בתמורה להכפלת המים שיקבלו מהכנרת
על פי הערכות במשק המים, החברות שיתמודדו במכרז על שורק 2 הן IDE, האצ'יסון והשותפות בין אלייד ואקסיונה מספרד ■ תהל, אקואליה, סואץ ו-GES הישראליות צפויות להודיע על פרישה ■ PMEC לא קיבלה אישור לקחת בו חלק
ממשלת ניו סאות ויילס צפויה להזרים חמצן לנהרות ולאגמים בהם מתו מאות אלפי דגים ■ מומחים טוענים כי הממשלה החריפה את המצב בכך שהתירה שאיבת יתר של מים לצורך השקייה
חברת ההנדסה ברן זכתה בחוזה להקמת שני מתקנים לקליטת מים מהנהר המקומי ואגירתם, פרישת צנרת חלוקה והקמת מכלים ■ ברן תנהל את הפרויקט ושני שותפים מקומיים ישמשו קבלני משנה
ישראל וירדן מקדמות את הפרויקט המשותף, שיופעל בידי יזם למשך 25 שנה - ואז יעבור לבעלות ממשלתית ■ בממשלה רוצים שחברת החשמל תהיה יצרנית החשמל לפרויקט, אף שהרפורמה נועדה לצמצם את פעילות ייצור החשמל שלה ולמקד אותה בתשתיות ההולכה והחלוקה שהזניחה
המחלוקת בין הבנקים למדינה על הטיפול הכושל במתקן ההתפלה — שגרם עד כה לנזק מוערך של 600 מיליון שקל — קרובה לסיומה ■ ההסכם, שכרוך בוויתור של המדינה על חוב של 250 מיליון שקל, יספק מקורות כספיים לשיפוץ המתקן ויאפשר לפרסם מכרז למכירתו
הממשלה מנסה לקדם שורת פרויקטים במשק המים להתמודדות עם הבצורת הממושכת■ מאחר שלממשלת מעבר אין סמכות להחליט על תוכנית בסדר גודל כזה - היא מוצגת כתוכנית חירום לאומית ■ המימון אמור להגיע מרפורמה בחברת מקורות, אך ייתכן שגם הצרכנים ישלמו מכיסם
ההישגים המרכזיים: הרפורמה במשק החשמל ותוכנית אסטרטגית, הכוללת צמצום ניכר בשימוש בדלקים מזהמים בייצור חשמל ובתחבורה, ומעבר להתבססות בעיקר על אנרגיה המופקת מגז טבעי
החוק שצפוי לצמצם את מספר תאגידי המים אושר השבוע בוועדה משותפת בכנסת לקריאה שנייה ושלישית ■ ח"כ דוד ביטן: "אם התאגידים לא יצמצמו הוצאות ולא ישפרו את רמת השירות - הכנסת תידרש לכך שוב"
תעשיינים, קמעונאים ויבואנים מזהירים כי לא יהיה באפשרותם לספוג את התייקרות החשמל (6%) והמים (4.5%) - והם אף עשויים לנצל את ההזדמנות להעלות מחירים מעבר להשפעתה ■ איגוד לשכות המסחר: "קיימת סבירות גבוהה להאצת עליות המחירים במשק"
החברה הרוויחה 4.5 מיליון דולר ברבעון השלישי - גידול של 7% לעומת הרבעון המקביל ב–2017 ■ הכנסות החברה צמחו ל-47 מיליון דולר, בעיקר הודות למכירות בישראל
הנספח המסחרי בבנגלור יזם את המפגש הראשון בין תהל לחברת המים של העיר בנגלור ■ מנכ"ל תה"ל: "צבר ההזמנות שלנו בהודו מסתכם ב-800 מיליון שקל"
ההוראה הגיעה לאחר שהתברר כי אינם עומדים בתקן ■ הגורמים האחראים לא עידכנו את הציבור - אף שהחברות נדרשו להתחייב להחליף את המונים
