הבקשה הוגשה לבית המשפט בעקבות ממצאי דו"ח מנכ"ל משרד האנרגיה, שמהם עולה כי מתקני ההתפלה שורק ופלמחים לא עמדו בתנאי הזיכיון - והזרימו לציבור מים מותפלים באיכות ירודה
התנועה מתבססת בדרישתה על פרסומים לגבי עניינה של המדינה לקדם את מעורבות IDE במכרז ההתפלה שורק 2, שצפוי להסתיים בקרוב ■ הדרישה: להגדיל את הקנס שעליו המליצה ועדת הבדיקה הממשלתית, שהסתפקה ב-30% מהקנס האפשרי בפרשה, ולהתאימו לחומרת ההונאה
IDE והאצ'יסון עלו לשלב ההתמחרות הסופי - מיד לאחר שוועדת אדירי ניקתה אותן מאחריות להונאת המדינה בשורק 1
ועדת הבדיקה הממשלתית, שבחנה את החריגה המתמשכת בריכוז הכלורידים במי מתקן ההתפלה שורק, מצאה כי התקלות נעשו במזיד ■ לא ברור אם לממצאים תהיה השפעה על מכרז ההקמה של שורק 2, שיהיה הגדול מסוגו בעולם
סין הפכה למדינה ששטח הקרקעות החקלאיות המושקות בה בהשקיה מלאכותית הוא הגדול ביותר בעולם - והצליחה לעשות זאת בלי להגדיל את צריכת המים לחקלאות
החברה זכתה יחד עם שותף מקומי בפרויקט לשדרוג והרחבה של מערכות ההשקיה והניקוז בקרבת מדבר, בשטח של 125 אלף דונם
השיפור באיכות מי הנחל נבלם לפני כחמש שנים, ובחודשים האחרונים מוזרמים אליו שפכים מנקודות שונות לאורכו. לפי רשות הירקון, המקור לזיהום הוא עבודות על מיזמי תחבורה ובנייה
ישראל צריכה ויכולה להעמיד לרשות השכנים מגוון רחב של טכנולוגיות המאפשרות ניהול מערכות המים בדרך יעילה
Drip־N פיתחה והחלה למכור מערכת טפטפות שנועדה להחליף את ההשקיה בשיטת ההצפה, הנהוגה ב–85% משטחי החקלאות בעולם — במחיר נמוך משמעותית מזה של הטפטפות הקיימות ■ המייסדים: אורי שני, לשעבר מנהל רשות המים, וערן פולק, לשעבר רכז המים באגף התקציבים באוצר ■ מתחרים טוענים: יצאו לשוק עם מוצר "חצי אפוי"
ההתייקרות נובעת מרכישה מוגברת של מים מותפלים והשקעות ענק צפויות, לאחר שהממשלה לא נערכה כראוי לשנות הבצורת שפקדו את המשק
זליכה ביקר את החלטת רשות המים לאסור על עיריות למשוך מתאגידי המים דיווידנדים המבוססים על גביית כסף שנועד לפיתוח תשתיות
הפרויקט, המהווה דריסת רגל ראשונה של החברה בקזחסטאן, צפוי לשרת 6,000 חוות במדינה ■ החברה מעריכה כי הפרויקט יוביל לחיסכון של 10% מתצרוכת המים במערכות ההשקיה, באמצעות שימוש במדי מים אלחוטיים ■ באחרונה נקלעה החברה לקשיים תזרימיים
הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה להפקדה את התוכנית להקמת המתקן, לאחר שהמהלך נדחה בשנים האחרונות בלחץ תושבי האזור ■ לפי התוכניות, המתקן יספק לגליל המערבי 200-100 מיליון מ''ק מים מ-2025
200 בארות טבעים הוצאו מכלל שימוש בשנים האחרונות וישראל עברה לשתות מים מותפלים ■ אבל לצד היתרונות, הולכת ומתחוורת הבעייתיות שבהישענות על מקור מים מלאכותי בניהול חברה פרטית
פיטר גליק, חוקר אמריקאי בתחום המים וחתן פרס מינץ של אוניברסיטת ת"א, פיתח את גישת "נתיב המים הרך" — הדוגלת בהפחתת הבזבוז ובתמחור נכון של המים ■ לדבריו, חברות ביטוח ונדל"ן לא מתמחרות נכון את סיכוני המים בעולם: "לא הייתי קונה נדל"ן באזור החוף"
זו עלייה נוספת, לאחר התייקרות של כ-3% בתחילת השנה ■ רשות המים: המחירים חייבים לשקף את העלויות על פי חוק
גורם ממשלתי בכיר: "נראה שמישהו שיחק עם המדידות של מליחות המים בשורק, כנראה מטעמי חיסכון ולמטרות רווח" ■ למרות זאת, בממשלה לא ממהרים ליזום הליך פלילי, מחשש להרחיק את IDE והאצ'יסון, הבעלים של המתקן בשורק, ממכרזי ההתפלה הבאים של המדינה
הקרן הפכה לבעלת המניות השנייה בגודלה בחברה שמייצרת מערכות סינון מים ■ עמיעד נסחרת בבורסה בלונדון לפי שווי של 56 מיליון דולר
בתנועה לאיכות השלטון לא מחכים למסקנות ועדת הבדיקה הממשלתית, ופנו למשטרה ■ במשק המים מצפים למסקנות דרמטיות - למען יראו וייראו ■ ועדת הבדיקה שהקים שר האנרגיה באיחור של חודש צפויה לגלות שכל הנתונים היו ידועים במשך שנים - אבל לא נעשה בהם שימוש
שר האנרגיה מינה ועדת בדיקה בעקבות חשד שאנשי מתקן ההתפלה בשורק "שיחקו" עם נתוני איכות המים המותפלים
ווטרגייט הישראלית? בענף המים קוראים להקמת ועדה ממשלתית שתבדוק חשד להונאה שיטתית, שבמסגרתה עובדי מתקן ההתפלה שורק שינו את כמות הכלורידים במים ■ "רמת המליחות זינקה פי 4" ■ האם הפרשה תשפיע על המכרז להקמת שורק 2?
ברשות המים חושדים שמתקן שורק - עד לאחרונה בבעלות הנדסת התפלה (IDE) ועדיין בבעלות האצ'יסון - סיפק מים עם מליחות חריגה במטרה להגדיל הכנסות ■ אם החשדות יתאמתו, עלולה המדינה למנוע את השתתפות החברות במכרז ההתפלה שורק 2
הקמת תאגידי המים אמורה היתה להניע את שיקום התשתיות העירוניות של המים והביוב - ואולם רווחים שצברו התאגידים ושיועדו לשיפור תשתיות המים העירוניות ממשיכים לעבור לרשויות המקומיות בצורת דיווידנדים
מרבית התלונות שמוגשות לרשות המים, המפקחת על תאגידי המים העירוניים, עוסקות בצריכה חריגה עקב נזילות והפרשי מדידה - שמתגלים רק עם קבלת חשבון מנופח ■ למרות התרחבות התופעה, הרשות מוצאת רק 2% מהתלונות כמוצדקות
מרכז השלטון המקומי וראשי הרשויות המקומיות החליטו כי לא ישתפו פעולה עם המלצות דו''ח בלינקוב בעניין תאגידי המים ■ יו"ר מרכז השלטון המקומי לשר האנרגיה יובל שטייניץ: "יש להחזיר את משק המים לניהול עצמאי של הרשויות המקומיות"
הכנסות החברה ב-2018 צמחו לכ-4.8 מיליארד שקל ■ מקורות החלה בתהליך התייעלות ובהיערכות להכפלת השקעות בתשתיות לקראת שנות הבצורת הבאות
מדו"ח של רשות המים עולה כי תאגידי המים העבירו לרשויות המקומיות שאליהן הם משתייכים דיווידנדים גדולים - גם כשהדבר דרש מהם לקחת הלוואות מהבנקים ■ את מחיר ההפקרות הכלכלית משלמים התושבים דרך תעריפי המים, והדבר מוביל לצמצום ההשקעה בתשתיות מים וביוב
חקיקה חדשה מסוף 2018 מבקשת לצמצם את מספר תאגידי המים הקיימים במחצית - מכ-60 כיום ל-30 תאגידים אזוריים ■ בשלטון המקומי מתנגדים לאיחוד, ומבקשים להותיר את התאגידים העשירים בעצמאותם - או לבטל לגמרי את תאגידי המים
כך מעריכים במשק המים בעקבות אישור התוכנית לטיפול בבצורת - בהשקעת כ-14 מיליארד שקל לעשור הקרוב ■ "הוצאת הקידוחים משח''ם למכרז בינלאומי תוזיל עלויות בעד 30%"
סך השקעות הנדרשות לעשור הקרוב הוא כפול ■ הכסף ינותב בין היתר, לבחינה של מקור מימון חיצוני להגדלת הזרמת המים לכנרת לטובת ירדן, לחיבור הערבה למערכת המים ולקידום הרפורמה במקורות
