אבטלה היא מצב שבו אדם איננו מצליח למצוא עבודה אף על פי שהוא רוצה בכך. (זאת בניגוד למצב של אדם שאינו עובד ואינו רוצה לעבוד אשר מוגדר כבלתי מועסק).
סוגי אבטלה
אבטלה מחזורית (נקראת גם אבטלה דפנלציונית) - אבטלה אשר מתקשרת למחזורים של תקופות משבר והאטה בפעילות הכלכלית. ישנו פחות ביקוש למוצרים, ועל כן ישנו פחות ביקוש לגורמי ייצור. בדרך כלל העובדים הבלתי מיומנים ואלו אשר עוסקים בענפי שוק ההון הם הראשונים להיפגע, אך עם העמקת המשבר נפגעות עוד ועוד שכבות באוכלוסיה.
אבטלה מבנית - אבטלה אשר נוצרת בשל פערים בין רמת הביקוש למוצרים או שירותים מסוימים לבין רמת ההיצע. לאבטלה כגון זו יכולות להיות סיבות רבות כגון שינוים טכנולוגים (כגון תהליכי אוטומציה), שינוים בדעת הקהל או ירידה בייצור באזורים מסוימים על מנת להוזיל עלויות (למשל, תעשיות רבות עברו למזרח הרחוק).
אבטלה חיכוכית - מדובר למעשה באבטלה אשר נוצרת עקב מצבים טבעיים כגון כניסה לשוק העבודה של עובדים חדשים, שינויים בחוק, מעבר של מפעלים ממקום למקום וכו'.
אבטלה עונתית - אבטלה התלויה בשינויים עונתיים בשוק העבודה ומושפעת במידה רבה מתנודות בביקוש. דוגמה לכך היא עובדי אולמות האירועים אשר נדרשים יותר במהלך הקיץ והאביב מאשר בחורף.
אבטלה סמויה - אבטלה אשר בה עובדים מקבלים שכר, אך אינם מנוצלים כראוי בשל עודף כוח עבודה. לעיתים נוצרת אבטלה כזו עקב עבודות יזומות כחלק מהניסיון להוריד את שיעור האבטלה או כאשר גיוס עובדים נעשה משיקולים בלתי מקצועיים (כגון שיקולים פוליטיים).
תת תעסוקה - אבטלה כזו נוצרת כאשר עובדים מועסקים מספר שעות מועט או אינם מנצלים את כל הידע או רמת המורכבות שהם מסוגלים אליהם.
האבטלה בישראל
בישראל היו מספר גלי אבטלה אשר התחזקו החל מאמצע שנות ה-80 עד לתחילת שנות ה-90 ולאחר מכן בתחילת שנות ה-2000.
שיעור הנעדרים מעבודתם בגלל הקורונה ירד אל מתחת ל-10%, ובמקרה כזה אמורה קצבת האבטלה להתחיל לרדת בהדרגה ■ לפני נתוני התעסוקה עבור אוגוסט, שיעור האבטלה הרשמי עלה ל-5.4%, אבל חל שיפור במדדים המורחבים
בענף המסעדנות מזהירים כי סגר יביא לסגירה של 2,000 מסעדות נוספות והוצאה לחל"ת של 25 אלף עובדים
לפני הקורונה הדרישה לעובד עם יכולות רב־תחומיות היתה סממן של עולם עבודה מתפתח, אלא שמצוקה כלכלית הביאה מעסיקים רבים לקצץ בהוצאות על ידי גיוס כלבויניקים
למרות עשרות מיליוני מובטלים, בעלי מפעלים ומחסנים בארה"ב מתקשים לגייס עובדים בלי להעלות את השכר שהם מציעים ■ חלקם טוענים שקשה להתחרות בדמי האבטלה המוגדלים
ענף הבנייה, אחד הענפים המרכזיים בישראל, מתבסס ברובו הגדול על כוח עבודה זר - כשהחסמים המרכזיים בפני ישראלים הם התגמול החסר והיעדר מערך הכשרה נרחב
מודלים גמישים בעולם הוכחו כיעילים יותר עבור שוק התעסוקה - אך באוצר מתעקשים ■ מי שמשלם את המחיר הם העובדים, שבמקרה של סגר יוצאו שוב לחל"ת; המעסיקים, שלא מצליחים להחזיר עובדים; ושוק העבודה הישראלי התקוע
קרן טרנר-אייל התייחסה בוועדת הכלכלה לטענות שלפיהן הארכת הזכאות לחל"ת עד יוני 2021 מעודדת אי־תעסוקה: "אנחנו מבינים ש-20% מהעובדים לא רוצים לחזור"
מדינת ישראל כשלה ביצירת כלים שיסייעו למובטלים לצאת מהמשבר ■ אין מודל חלופי לחל"ת או הכשרות מקצועיות
ד"ר לב דרוקר, ראש צוות מקרו ותחזיות במשרד האוצר: "לפי התרחיש האופטימי, שיעור האבטלה בסוף השנה יסתכם ב-10%. לפי התרחיש הפסימי ב-15%"
בנוסף, אפילו שקל אחד מ-1.35 מיליארד שקל שהבטיח משרד האוצר, עדיין לא הועבר בפועל ■ גם המענק לעידוד התעסוקה אינו מבוצע
שוק העבודה בישראל לא צפוי לצמוח ברבעון הרביעי של השנה, כך מגלה מדד התעסוקה של מנפאואר ■ כ–45% מהמעסיקים לא קיבלו סיוע מהממשלה
שיעור הצעירים האמריקאים שגרים עם ההורים חצה בפעם הראשונה את רף ה-50% ■ סקר של OECD מצא כי בתקופת הקורונה, צעירים בני 24-15 חוששים משמעותית יותר מבריאותם הנפשית מאשר זו הגופנית
1.4 מיליון משרות נוספו לשוק העבודה באוגוסט - בהתאם לתחזיות ■ מספר המשרות עודנו נמוך ב-11 מיליון מרמתו בפברואר, לפני פרוץ המשבר
הטענה כאילו במודל הגרמני האבטלה נמוכה יותר אינה מן העניין, שכן מדובר בסמנטיקה של הגדרת מובטלים. בפועל, אין הבדל במצב האבטלה והתעסוקה בין המדינות
מנתוני הלמ"ס עולה גם כי שיעור האבטלה הקובע לצורך הארכת הזכאות לדמי אבטלה עומד על 10.4% ■ הממשלה החליטה כי הארכת הזכאות לדמי אבטלה תעשה עד יוני 2021, או עד שנתון זה ירד מתחת ל-10%
בין המומחים שמונו למועצה ה-16: פרופ' מומי דהאן, מומחה בתחום העוני והפערים החברתיים; ועו"ד אינסאף אבו שארב, מומחית בדיני משפחה ופעילה חברתית להנגשת זכויותיהן של בדואיות בנגב
במקום לייצר ודאות למשק, המדיניות של נתניהו היא להתנהל מעכשיו לעכשיו, ולזרוק מדי פעם כמה מיליארדים כדי להשקיט תסיסה חברתית
המפגינים בתל אביב צעדו ללא אישור המשטרה מכיכר רבין לקרית הממשלה ומשם לרחוב רוטשילד. המפגינים הודו למשטרה "שאיפשרה למפגן הדמוקרטי להתנהל כסדרו". הליכוד על חסימות הכבישים: "תוצאה ישירה של אנרכיה בעידוד הפרקליטות"
כחצי שנה לאחר פרוץ המשבר, 6.4% מהעובדים עדיין נמצאים בחל"ת ■ שיעור העובדים בחל"ת שאינם מעוניינים לשוב לעבודה הוא 18.7% מתוך כלל העובדים בחל"ת
בעולם ובקרב גורמי המקצוע בישראל גוברת התמיכה ב"מודל הגרמני", שלפיו המדינה משתתפת בעלות העסקת העובדים - במקום לפטר אותם ולממן עבורם דמי אבטלה ■ אלא שבאוצר מסרבים להודות בטעות מודל החל"ת שיישמו - ומנפחים את שיעור האבטלה
ביולי חלה עלייה בשיעור העובדים המושבתים בענף האמנות, הבידור והפנאי - ל-33.7% ■ שיעור האבטלה ה"רשמי" נותר נמוך: 4.6% בלבד
הארכת דמי האבטלה לשנה ויותר מגלמת תמריץ מסוים לעובדים להישאר מובטלים. החשש ליצירת "דור אבוד" של עובדים שיהיו תלויים במערכת הרווחה גובר
כלכלנים מזהירים: זינוק חד במספר התביעות לדמי אבטלה מורחבים בארה"ב עלול לבשר על הרעה במצב שוק התעסוקה בחודשים הקרובים ■ תחזית של רשות המסים בארה"ב מציירת תמונת מצב עגומה בשוק העבודה האמריקאי בעשור הקרוב
במקום לתמרץ אנשים להשתלב בשוק העבודה, בממשלה מעדיפים לשלם להם אבטלה, להכפיל את מספר העובדים הזרים ולהגדיל את מספר הפלסטינים העובדים בענף
חבילת הסיוע בישראל נמוכה גם מבמדינות שהפרופיל הכלכלי שלהן בעייתי יותר משל ישראל ושחוו עלייה פחותה באבטלה
לא מעט מעסיקים מנצלים את המשבר לפגיעה בזכויות של עובדים מוחלשים ■ "עובדים מניחים שהם צריכים לומר תודה שהמעסיק לא פיטר אותם"
המובטלים הערבים מהווים 19% משיעור המובטלים, למרות ששיעורם בשוק התעסוקה עומד על פחות מ-14% ■ השכירים שנפגעו באופן המשמעותי ביותר מהמשבר הם צעירים בעלי הכנסה נמוכה - שם שיעור הערבים גבוה
עשרות אלפי עצמאים המתפרנסים גם כשכירים הוצאו לחל"ת - ולא קיבלו דמי אבטלה ■ א' התקשר לביטוח לאומי כדי לברר את העניין - ונענה במילים: "כי אנחנו חרא של מדינה"
המשק חזר לעבוד בתפוקה חלקית בלבד, ובכל זאת, חברות הדירוג לאו דווקא ימהרו להוריד את הדירוג של ישראל
