נוחי דנקנר הוא איש עסקים ישראלי שעמד בעבר בראשות קבוצת אי.די.בי, קבוצת האחזקות הגדולה ביותר בישראל.
דנקנר החל את דרכו העסקית ב-1995 כאשר הקים יחד עם אביו, יצחק דנקנר, את חברת גנדן תיירות ותעופה אשר לימים הקימה את חברת ישראייר.
במאי 2003 רכשה חברתו גנדן השקעות את השליטה בקבוצת אי.די.בי ממשפחת רקאנטי ומשפחת קרסו.
מלבד נוחי דנקנר, בקבוצת אי.די.בי. השקיעו גם אביו יצחק דנקנר, ואחותו, שלי דנקנר - ברגמן.
בקיץ 2013 מונה דני נווה ליו"ר כלל ביטוח ■ רבים חשבו אז שהח"כ ושר הבריאות לשעבר זכה בתפקיד בגלל קשריו עם נוחי דנקנר, ושימיו על כס היו"ר ספורים; אך כמעט שבע שנים אחר כך הוא עדיין שם, למרות ביצועים בינוניים במקרה הטוב ■ מי שעוקב אחרי דרכו של נווה בזירה הציבורית, שקשרים ומזל ממלאים בה תפקידי מפתח, לא מופתע
אחרי 14 שנה ועם שכר בעלות של 50 מיליון שקל, יו"ר סלקום עמי אראל הולך הביתה ■ אראל היה האיש שאיפשר לנוחי דנקנר לחלק מיליארדים כדיווידנדים לבעלי המניות — ולמנף את החברה עד כדי סיכון ליציבותה, תוך שאינו מצליח לזהות את השינוי בענף הסלולר
הרעיון שלפיו מיזוגים בין חברות התקשורת בישראל ישפרו את התשתיות ויאפשרו רמת גלישה טובה יותר מופרך, יגדיל את הריכוזיות בענף - ויאיים על הרפורמות שחלו בו ■ רק תחרות תשמור על רמות המחירים הנמוכות שנחתכו ב–80%–90% לפני כעשור
שוק התקשורת הרקוב של לפני עשור נשלט על ידי שורה של טייקונים שהשתמשו בכוחם כדי לעצב את הרגולציה לטובתם ולהרוויח עוד ועוד כסף ■ אבל השוק של היום אינו השוק של 2009 - ובעידן הנוכחי, רגולציה חכמה יכולה למנף את המיזוגים כדי להיטיב עם הציבור
אפילו אחרי שמחקו לו מאות מיליוני שקלים מהחוב הפרטי, ולאחר שחתמו עמו על עסקה לפרישת חובות נוחה — הסכימו הבנקים לדחות שוב את פירעון החובות של דנקנר כלפיהם ■ דנקנר היה חייב יותר מחצי מיליארד שקל לבנקים, ועד עתה החזיר רק 15%
במקרה שדנקנר עדיין רואה עצמו דמות ציבורית, ראוי שיסביר את טעותו ויתייחס לחלקם של שאר אנשי העסקים ששיתפו אתו פעולה באותה "הנפקת חברים" ■ ומעבר לזה, האם מאסר של שנה וארבעה חודשים ירתיע את הטייקון הבא שישקול להריץ ניירות ערך?
דנקנר הורשע בהרצת מניות ונידון לשלוש שנות מאסר, אך בחודש שעבר קיצר הנשיא ריבלין את תקופת המאסר בפועל שלו בשל מצבו הרפואי, והוא שוחרר אחרי שנה וארבעה חודשים
שימוש בכסות אקדמית כדי לקדם אינטרסים של חברות ענק, אדישות לשחרור דנקנר - וציבור שצריך הגנה ■ רמת החיים לא בנויה מעסקות מאה היסטוריות ובומבסטיות, אלא מאלפי עסקות קטנות בין הכסף לשלטון
דנקנר, שהורשע בהרצת מניות אי.די.בי, אמר היום בוועדת השחרורים: "כל חיי הייתי איש שומר חוק. היום אני מבין שהעבירות שביצעתי היו חמורות, ואני מתחרט על מעשיי" ■ דנקנר יוכל לצאת מהכלא ממחר - אולם לא ברור מתי ישוחרר בפועל
הוא התחיל את דרכו ברשות ניירות ערך כחוקר, קודם לראש צוות חקירה — ובשנתיים האחרונות הוא סגן מנהלת מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ■ עו"ד לביא אובנת חושף טפח מפעילותה הסודית של מחלקת החקירות ברשות
ריבלין המיר ארבעה חודשים מתקופת מאסרו של איש העסקים - שהורשע בהרצת מניות ונידון לשלוש שנות מאסר - במאסר על תנאי. זאת, בהסתמך על חוות דעת רפואית שקבעה כי מצבו הבריאותי הידרדר בכלא
החקירה נסגרה בעילה של חוסר ראיות מספיקות. בעקבות זאת צפוי הנשיא ריבלין לבחון את בקשת החנינה של דנקנר. על פרטי התלונה נגד יו"ר קבוצת IDB הוטל צו איסור פרסום
מאות מיליוני צעירים ברחבי העולם נראים בסוף העשור הזה פחות ופחות רגועים ■ רובם השתכנעו שהשיטות הפוליטיות והכלכליות ששירתו את הוריהם ודור הסבים שלהם לא עובדות עבורם - הם אלה שיכריעו את הכיוון הפוליטי שבו ינוע העולם בעשור הבא
כבר שבע שנים, עוד מתקופתו של נוחי דנקנר כבעל השליטה באי.די.בי, יושב דני נוה על כיסא יו"ר כלל ביטוח ■ הוא מהאחראים הבולטים לכישלון המוחלט של החברה ולתשואת החסר במנייתה ■ איך הצליח לחמוק מאחריות ולהמשיך לקבל שכר של מיליונים על חשבון הציבור?
סיבת התלונה, הנחקרת על ידי יחידת ההונאה של מחוז מרכז במשטרה, אסורה עדיין לפרסום ■ בסביבתו של דנקנר התעקשו בשבוע שעבר כי הוא הועבר לכלא ניצן "לצורך שמירה על ביטחונו"
איש העסקים הגיש לפני כמה שבועות בקשה לחון אותו, אך בשבוע שעבר הועבר לאגף שמור בכלא ניצן לאחר שאסיר אחר התלונן נגדו. דנקנר מכחיש את החשדות נגדו
לפני השבעתו של אמיר אוחנה לכנסת בסוף 2015, הוא השתתף בהנפקות בשוק ההון ■ אחת מהן היתה הנפקת אג"ח בספטמבר 2013 שביצעה שופרסל, שבאותה תקופה היתה בשליטתו של דנקנר ■ אוחנה השתתף בהנפקה כ"משקיע מסווג", שמקבל הנחה בעת רכישת ניירות הערך
המשטרה עדכנה את הגורמים המשפטיים בבית הנשיא שמטפלים בבקשת החנינה של דנקנר. איש העסקים מכחיש את החשדות נגדו
אסור לנו להשקיע במדינה שהמנכ"ל שלה, ראש הממשלה, הוא עשר שנים רצופות בשלטון עם שאיפות למשוך ולשלוט עד אין קץ, והוא כבר מזמן מבלבל בין טובת המדינה לבין טובתו שלו
בספר אוטוביוגרפי חדש - "הראש הסוליות והנשמה" - כותב שפירא כי דנקנר היה מנהל ריכוזי שרצה להפגין את השליטה שלו ושלא הקשיב לדעות שונות ■ דנקנר אהב להקפיא אנשים עם מזגן על פחות מ-20 מעלות: "הטמפרטורה בחדר היתה תמיד נמוכה בהרבה מזו שבה התנהלה השיחה"
באחרונה אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הסכם פשרה בתביעה נגזרת שהגיש המפיק שי נשר נגד בנק הפועלים ■ אבל הבנק לא הפסיד כסף בתביעה, אלא הוכרח לקבל 15 מיליון שקל.
אופיר נאור הכריח את בכירי בנק הפועלים לשלם מיליוני שקלים בשל הלוואות רשלניות ■ עד התיק הגדול הבא, הוא לא חוסך ביקורת מרשות ניירות ערך ("ידעה ולא עשתה כלום") ומהפיקוח על הבנקים ("התנהלו כמו בת יענה, שינו את הכללים רק בעקבות מחאה ציבורית")
סכומי הקנסות לבנקאים אינם מייצגים את הפגיעה בשמה הטוב של המדינה, או את הנזק שנגרם בהקצאת מקורות מעוותת ■ הרגולטור צריך לאמץ את הפרקטיקות המחמירות יותר הנהוגות בעולם
שי נשר מסביר מדוע עירב את התקשורת וקובע: "דירקטורים יבינו שכללי המשחק השתנו" ■ 20 דירקטורים ומנהלים בהפועלים - בהם ציון קינן, דני דנקנר, אפרת פלד ואירית איזקסון - נדרשו להשיב לקופת הבנק 15.6 מיליון שקל
התביעה נגד האשראי שנתן בנק הפועלים לנוחי דנקנר הסתיימה בפשרה שבמסגרתה הביטוח ישלם 15 מיליון שקל - והציבור לא יקבל תשובות ■ אולי בתיק העוסק בהלוואה שנתן הפועלים לפישמן זה יהיה אחרת - שם הביטוח לא אישר את הפשרה
על שטרום נגזרו שנתיים מאסר, אך הנשיא רובי ריבלין קיצר את עונש המאסר במסגרת מתווה החנינות לחגיגות שנת ה-70 למדינה ■ הוא הורשע בהרצת מניות אי.די.בי ביחד עם נוחי דנקנר שמרצה עונש של שלוש שנות מאסר
בפירמידה של אלשטיין יש כעת בור חובות אדיר - לכל החברות בקבוצה יחד יש חוב של 25 מיליארד שקל לציבור, לקרנות הפנסיה ולקופות גמל ■ זהו סכום עתק המשמש כעת את אלשטיין ללהטוטים פיננסיים - ולא לניהול עסקי אמיתי
תקשורת שנמצאת תחת שליטת גוגל, פייסבוק ושאר ענקיות הטק לא תפעל בצורה נכונה למען הציבור ולא תאתגר את מוקדי הכוח ■ פתרון אפשרי לבעיה כולל שני צעדים
רכישת המניות של ידיעות אחרונות מבנק הפועלים על ידי נוני מוזס, לאחר שחולטו מאליעזר פישמן, היא רק קצה הקרחון ■ מאחורי העסקה מסתתרים עיתונים שעסקו, עם מונופולים ובנקים, בגניבת דעת של הציבור שעלתה לו הון עתק ■ זה הסיפור של המשק ב-20 השנים האחרונות
