תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המתקפה שרוצחת את הרופי

האם הטראומה שחווה המטבע ההודי בימים אלו יכולה להיות מנת חלקו של השקל?

ישראלי המביט היום על הפיחות שחווה המטבע ההודי
האינדונזי או אף המלזי יכול לחשוש שמא הוא יקרה גם לשקל הישראלי. כדי להבין האם התרחשות כה מפחידה אפשרית בכלל יש להבין תחילה את הסיבות למשבר שמתחולל במדינות אלו.

השגשוג הגדול של המדינות המתפתחות הביא לתוצאות טובות למשך תקופה ארוכה, במיוחד בתחומי המודרניזציה התשתיות והתעסוקה. אבל כמו בכל תופעה אנושית גם כאן התחוללה התלהבות יתר שהביאה לכניסה לחובות גדולים. כך נוצרו גירעונות תקציביים עצומים שחלקם הגדול היה והינו מבוסס על חובות לזרים אשר האמינו בתשואה הגבוהה שצמיחה גדולה תביא עמה.

מתחילת השנה: הרופי השלים צניחה של 20 אחוז ביחס לדולר
 

כאשר אותה צמיחה קטנה מבנית ופיננסית , בין השאר בהשפעת הסימנים שהבנק הפדראלי האמריקאי פיזר על כך שהוא עומד לצמצם את ההרחבה הכמותית, מגדל הקלפים החל לקרוס וזרימת ההון החלה עושה את דרכה ההפוכה דהיינו החוצה. בדומה למה שקורה באולם מלא אנשים שבו אוחזת פאניקה (אמיתית או מדומה) גם כאן הדלת הינה צרה מלהכיל את כל השואפים לעבור דרכה החוצה. התוצאה: שער הרופי צנח את הצניחה החדה זה 20 שנה, לשפל של 68.755 רופי לדולר והשלים צניחה של כמעט 20 אחוז מתחילת השנה. הדולר הוא הסמן לתופעה והוא גם הבעיה העיקרית בעת התמודדות.
כיצד נוצר תמהיל כה מסוכן? שילוב בין אמון ביכולת ההנהגה להביא עתיד טוב, לקיחת התחייבויות על בסיס אותו אמון ואירוע חיצוני המערער את אותו אמון מהווים את הרכיבים לאותה פאניקה ולמצב הביש שבהן נמצאות עכשיו אותן המדינות.

עוד במדור חדר העסקאות- זהירות: הבורסות לא מחוברות למציאות

ומה בישראל? כאשר אצלנו קונים מט"ח לטיפול בבעיה של שקל חזק אין לזה מגבלות כמובן כי ניתן לרכוש כאלה כמה שרוצים. אבל מה לגבי הכיוון השני: מה היה קורה אם היינו צריכים למכור דולרים כדי לחזק שקל מתמוטט המייצר אינפלציה איומה לאזרחים?
זו הדילמה שבה עומדים מנהיגי אותן מדינות וזה מה שגרם לשער הדולר לנסוק שם כאשר באותו רגע הוא דווקא נחלש מול היורו הסטרלינג (והשקל). לכן כל ישראלי ובוודאי כל משקיע חייב לשקול מספר תרחישים. האחד הוא האם בישראל קיים אמון גבוה מדיי ביכולת הצמיחה של המדינה? התשובה היא שככל הנראה בינתיים נתוני הצמיחה עומדים בסטנדרד גבוה עולמי. התרחיש השני הוא האם מדינת ישראל לוקחת על עצמה חובות זרים בגודל וקצב מבהיל? לא. למעשה חלק מן המדיניות המתמשכת של מנהיגינו היא להחזיר כמה שאפשר ומהר ככל האפשר את החובות, וזאת על חשבון חלק גדול מן הכסף שהיה יכול להקל מבחינה חברתית. התרחיש השלישי הוא מה עם רזרבות? האם אנו יכולים להתמודד תקופה ארוכה בצורך לתמוך במטבע שלנו על ידי מכירת מט"ח? כן. למעשה אחת הביקורת הגדולות כנגד בנק ישראל נעוצה בגודל של אותן רזרבות.

למרות שהנתונים הכלליים טובים, יש מקום לדאגה. אצלנו קיים גורם ייחודי שאינו נמצא באף מקום אחר והוא הגורם הביטחוני שניתן לראות את גודל השפעתו על המערכת הפיננסית שלנו ביומיים האחרונים.
במידה וחלק מספיק גדול של משקיעים זרים (ומקומיים) ירגישו שהונם אינו בטוח פיזית יכולה להיווצר דינאמיקה שתתחיל להוריד משמעותית את הרזרבות הגדולות. לחימה בתופעה זו תחייב העלאה מהירה בריבית וזה רק יחמיר את מצבו של האזרח מול המערכת.
אז נכון, זהו תסריט רחוק אבל ראוי למחשבה ולמעקב כאשר אנו חוזים בתבערות השונות בשכונה הגיאוגרפית שלנו.

עוד במדור "חדר העסקאות"

 

רוצים להתעדכן במסחר העולמי במט"ח, נפט, זהב ומדדי מניות מכל מקום ובכל שעה? הירשמו ומומחי FXCM ידאגו שתישארו מחוברים למה שחשוב להכיר

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#