תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דיוקן אישי - עו"ד אפרת נחמני בר

מדור משפט ועו"ד עושה לכם היכרות אישית עם עו"ד אפרת נחמני בר, שותפה במשרד נחמני בר – מורין. עו"ד נחמני בר מתמחה במגוון תחומים של המשפט פלילי, דיני צבא, דיני עבודה, משפט ומגדר ועוד. בעברה שימשה עו"ד נחמני בר כתובעת צבאית פיקודית, כסגנית הסנגורית הצבאית הראשית ומילאה תפקידי מפתח הן כתובעת והן כסנגורית

עו"ד אפרת נחמני בר מתמחה במגוון תחומים של המשפט פלילי, דיני צבא, דיני עבודה, משפט ומגדר ועוד. בעברה שימשה עו"ד נחמני בר כתובעת צבאית פיקודית, כסגנית הסנגורית הצבאית הראשית ומילאה תפקידי מפתח הן כתובעת והן כסנגורית. כיום עומדת עו"ד נחמני בר בראש משרד עורכי הדין נחמני בר - מורין, המעניק שירותים משפטיים, בין השאר, בתחומי עבירות צווארון לבן, סמים, הריגה ורצח, בתי דין צבאיים, חנינות, הליכים משמעתיים, זכויות עובדים, זכויות אדם, משפט מינהלי וליטיגציה בכל תחומי עיסוק המשרד.

ענת גבע-שרון

משולחן לשולחן

בצה"ל היית גם בצד התביעה וגם בצד הסנגוריה. האם צריכה היית לעשות סוויץ' מנטלי (או אחר) כשעברת מצד לצד?

אין ספק, שהעיסוק המקצועי בהליך הפלילי משני צדדיו, הן כתובעת והן כסנגורית העשיר אותי. כל אחת מזוויות העיסוק מצריכה חידוד ופיתוח של מיומנויות אחרות. בעוד אשר כתובעת המיקוד הוא בכללים, ב"מה צריך להיות" וברצון לכוון התנהגויות של הציבור בעתיד – כסנגורית יש יותר מקום לאמפתיה אישית, לשאלות כמו "מה קרה" "מדוע קרה", ו"מיהו האיש".

אמנות הסנגוריה היא למצוא את הגשר לאחד בין שתי השקפות המבט הללו, בין אם במו"מ מול רשויות התביעה ובין אם באמנות השכנוע של בית המשפט.

מעניין לעניין באותו עניין

האם יש הבדל בהתנהלות משפטית כסנגורית צבאית לבין הגנה על נאשמים בכובע עורכת דין פרטית?

הסנגוריה הצבאית היא למעשה הסנגוריה הציבורית הראשונה בישראל. כגוף קטן, הפועל לא פעם בתנאי חסר בכוח אדם, הסנגוריה הצבאית התמודדה בגבורה עם האתגר, והניבה לא מעט הלכות חדשניות.

ההבדל העיקרי בין הפרקטיקה כסנגורית צבאית לייצוג כעורכת דין פרטית הוא ביכולת השליטה בזמן. הסנגורים הצבאיים אינם שולטים בכמות התיקים המונחים לפתחם. אין להם כל יכולת לסרב לקבל תיקים נוספים מטעמי עומס, שכן עליהם ליתן מענה לכל מי שזקוק וחפץ בו – לעיתים בלוח זמנים קצר ביותר (למשל, בענייני מעצרים).

עורך דין פרטי יכול, וצריך, לווסת את כמות התיקים שבהם הוא מטפל. יכולת זו יוצרת אפשרות להקדיש זמן ללימוד יסודי של ההיבטים ההוליסטיים של התיק לגבי הלקוח. להשקפתי, חקירה או כתב אישום אינם רק אתגר משפטי. כל מפגש עם המשפט הפלילי (בפרט לאנשים נורמטיביים במהותם) כרוך בהשלכות פוטנציאליות רב רבדיות על הקריירה ובהתאם על האיזון הכלכלי המשפחתי, על חיי המשפחה ועוד. הבנת עומק של כל ההיבטים – מאפשרת להגדיר נכון את מטרות הטיפול ואת יעדיו.

בנוסף, תחומי הטיפול של הסנגוריה הצבאית הינם תחומים ומוגדרים. כעו"ד פרטי העיסוק בדיני צבא הוא רחב יותר מן התחומים בהם עוסקת הסנגוריה הצבאית.

מקצה אל קצה

את מתמקדת היום בעשייה מקצועית שחלקה מזוהה יותר כתחום בעל אופי "גברי" כמו דיני צבא, למשל, וזאת בצד פעילות הקשורה למגדר הנשי – שוויון הזדמנויות בעבודה, הטרדה מינית, פיטורי נשים בהריון ועוד. האם הדואליות הזאת מצביעה על היותך אשת קצוות או אולי דווקא על היותך אדם של אמצע?

ככלל, הן כאדם והן כעו"ד אני משתדלת להימנע מתבניות נוקשות. אני גם מתקוממת כנגד החלוקה השרירותית לתחומים "גבריים" ו"נשיים" ומנסה לאתגר את החלוקה הזו בכל דרך העומדת לרשותי, בין היתר באמצעות ההתנהלות האישית והמקצועית שלי. בהתאם, תחומי העיסוק המקצועי שלי מגוונים. אני מוצאת שדווקא היכולת שלי לדלג בין עולמות תוכן שונים, תוך הבנה והכלה של חוויות קיום שונות, הן חוויה "גברית" והן חוויה "נשית" - מאפשרת לי לתת ייצוג מקצועי טוב יותר ולגשר בין העולמות השונים. אני מקווה שהאפקט הנלווה לזה הוא טשטוש אותן תבניות נוקשות המבקשות לחלק את אוכלוסיית העולם ל"נשים רכות" (או, לחלופין, "ביצ'יות" שאימצו נורמות גבריות) ו"גברים קשוחים". עצם טשטוש הגבולות והחלוקה הזו – הוא המפתח להובלת שינוי.

מפאת הכבוד

בין פעילויותייך את משמשת גם כסגנית יו"ר המרכז הישראלי לכבוד האדם. מה מטרותיו של ארגון זה?

המרכז הישראלי לכבוד האדם הוקם על מנת לקדם, ליזום, לפתח ולהוביל תהליכים חברתיים להטמעת ערך כבוד האדם ונורמות ההתנהגות הנגזרות ממנו בחברה הישראלית.

ערך כבוד האדם הוא אחד הערכים המאתגרים הן מבחינה משפטית והן מבחינה חברתית, ולא פעם מייחסים לו משמעויות שונות ולעיתים אף סותרות. הכרות מעמיקה עם המשמעויות השונות של ערך הכבוד והשלכותיו מאפשרת לערוך בחירה מוסרית מושכלת ביניהם. זאת, הן ברמת היחיד והן ברמת החברה. במובן זה, פעילויות המרכז הישראלי לכבוד האדם אינן תיאורטיות בלבד, כי אם מעניקות כלים פרקטיים להתנהלות יומיומית בצמתי החלטה וקונפליקטים בין אישיים.

משם לכאן

אילו אג'נדות הקשורות לזכויות אדם או לסוגיות מגדר קידמה פעילותך האישית והמקצועית במהלך השנים?

התנהלותי המקצועית מקדמת נושאי מגדר וזכויות נשים בשני מישורים מקבילים ומשלימים. האחד, הוא המישור המשפטי הפורמלי, במסגרתו משרדנו מלווה נשים המתמודדות עם סיטואציות של הטרדות מיניות; אפליה על רקע מגדרי כגון הריון ולידה וכן הלאה. בנוסף, הייתי נציגת צה"ל בכנסת בכל הנוגע לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית ונטלתי חלק בתהליכי שינוי וחקיקה צה"לית בנושאי מגדר.

במקביל, אני חברה בפורום לקידום מעמד האישה בלשכת עורכי הדין.

המישור השני הוא הסברתי-תודעתי. לאורך השנים הרציתי אודות נושאי מגדר בכלל ומגדר ומשפט בפורומים שונים ומגוונים, למשפטנים וללא משפטים. רבים מן הקורסים הועברו לנשות ואנשי חינוך ובכך, אני מקווה, פתחו מעגלי השפעה הולכים ומתרחבים.

בהרצאות אלה אני מבקשת להאיר סטריאוטיפים סמויים ונורמות מפלות "שקופות" שבד"כ איננו נותנות ונותנים עליהם את דעתנו. זאת, מתוך תפיסת עולם שידע הוא כוח, והתבוננות נכוחה במציאות היא השלב הראשון וההכרחי בשאלה האם ברצוננו לשנותה, ואם כן – כיצד.

בהתאם, עד לשנה האחרונה לימדתי בתיכון בגרות ייחודית בארץ ב'משפט ומגדר'. התלמידות והתלמידים נחשפו במסגרת לימודים אלה לגישה ביקורתית לעולם המשפט וקיבלו כלים להתבוננות בעולם, לניתוח מצבים חברתיים ומשפטיים ולהתנהלות בתוכם – מתוך ידע, ומתוך מחויבות ערכית.

במישור האישי, אני מקווה שעצם העובדה שאני מצליחה לשלב בין קריירה משפטית מאתגרת ותובענית לבין עשייה חברתית משמעותית וחיי משפחה פעילים – מלמדת שלא תמיד צריך לבחור בין התחומים השונים.

ממסלול המרתון

עיסוק בסוגיות של שינוי חברתי בכלל ובנושאי זכויות אדם בפרט מצריך רוח לוחמת ויכולת ריצה למרחקים ארוכים. כיצד באות תכונות אלה לידי ביטוי באישיותך ובהתנהלותך?

אין ספק, שכל מי ששואף או שואפת לשינוי חברתי צריך/כה לשלב בין רוח לחימה ותחושת צדק הבוערת בעצמותיו לבין אורך רוח. הדרך היא ארוכה, וככל דרך, היא רצופת מהמורות ולעיתים גם כישלונות רגעיים. שמירת המבט על האופק מחד, ושמירה על פרספקטיבה היסטורית המזכירה לנו את הישגינו מאידך – מסייעים ביותר.

מהאמורפי למוגדר

בנוסף למובן מאליו, הטרדה מינית היא נושא קשה גם בשל האמורפיות של הסוגייה, הכוללת גם ממדים של סובייקטיביות, פתח לפרשנויות, השפעות חברתיות ומוסריות של זמן ומקום ואלמנטים אחרים חסרי צבע מוגדר. בישראל של היום – לראייתך – כיצד היית מגדירה, במילים שלך, "הטרדה מינית"?

אין ספק, שהמונח "הטרדה מינית" סובל מיחסי ציבור גרועים ביותר. עיון בחוק למניעת הטרדה מינית מלמד כי המושג הרבה פחות אמורפי ממה שמייחסים לו. החוק מגדיר שש התנהגויות שונות שהינן בגדר הטרדה מינית. הא ותו לא: בניסוח חופשי, מדובר בסחיטה באיומים של מעשה בעל אופי מיני; מעשה מגונה; התייחסות מבזה או משפילה על רקע מיני והתייחסויות או הצעות מיניות חוזרות ונשנות למי שהראה שהדבר לא רצוי לו, פרסום של תיעוד מיני הפוגע בפרטיות ומבזה. 

הבנה של החוק, ובעיקר של התהליכים התרבותיים היוצרים קרקע פורייה להטרדות מיניות – היא תנאי חיוני למיגור תופעה פסולה זו. גם בעידן המתירני בו אנו מצויים, אנו כחברה מתייחסים אחרת למיניות נשית ולמיניות גברית. כחברה אנו משדרים לנשים מסרים סותרים ודכאניים: מחד, החברה משדרת לנשים כי הנכס החשוב ביותר שלהן הוא חיצוניותן (ואנו, כחברה, שופטים את מראן תמיד בקריטריונים של אטרקטיביות מינית). מאידך, מיניות נשית נתפסת עדיין כמקור לקלון, והשפה המדוברת משופעת בביטויי ביזוי והשפלה על רקע מיני.

ממרומי המרות

כאשר קיימים יחסי מרות במקום העבודה – האם יש לגישתך מקום להנחה גורפת שאישה שנעתרת ליחסי מין עם הממונה עליה פועלת תחת לחץ ולא מתוך רצון חופשי, והאם יש הבדל, לעניין הנחה זאת, אם הבוס הוא אישה והנעתר לה הוא גבר?

קיומם של יחסי מרות הוא שיקול בעל משמעות נכבדה בשאלה האם ההסכמה הייתה הסכמה חופשית. לטעמי, בהקשר זה ראוי ונכון להתייחס לשורה של גורמים, שכן אין מקרה אחד של יחסי מרות דומה למשנהו. בין הגורמים אשר יש ליתן להם משקל, לטעמי, מצוי הפער המעמדי בין השניים (אין דומה "מרות" בין סמל לרב"ט ל"מרות" בין אל"מ לרב"ט); פערי הגילאים; פערי ניסיון מקצועי; מידת התלות הקונקרטית בין השניים (חישבו על סטודנטית לתארים מתקדמים אשר המשך דרכה האקדמית תלוי באופן בלעדי בהתנהלותו של המנחה שלה) והקונטקסט התרבותי הכללי.

למרבה הצער, הנתונים המתפרסמים מדי שנה מעידים על כך שככלל, דרכם של גברים בשוק העבודה פשוטה יותר מדרכן של נשים ולכן, ככלל, הם מצויים פחות בעמדות של חולשה ותלות. יחד עם זאת, לכל כלל ישנו יוצא מן הכלל. הדרך לעשיית צדק קונקרטי מחייבת בחינה פרטנית של כל מקרה לגופו.

בעיני, קיומם של יחסי מרות יוצרים חזקה שההסכמה לא הייתה מלאה וחופשית, אולם חזקה זו ניתנת לסתירה בהתאם לעובדות המקרה.

מרצון טוב

האם להשקפתך יש נושאים (מגדריים, אתניים או אחרים) בהם בשם הפוליטיקלי קורקט אנחנו עוברים בהתנהגותנו את גבול השכל הישר?

אני חוששת שבתחומים רבים אי השוויון והריבוד החברתי הינו כה עמוק, עד שגם הפוליטיקלי קורקט הנוכחי אינו אלא בגדר "עלה תאנה" עדיין. אשר על כן, בעיני, החשש העיקרי הוא הסוואה מתוחכמת של סוגי אפליה נפוצים. אני פחות חוששת מאימוץ כללי התנהגות "פוליטיקלי קורקט" העוברים את גבול הטעם הטוב והשכל הישר.

מהחשבונייה המשפטית

מה דעתך לגבי גובה הפיצוי הכספי לנאנסות שפוסק בית המשפט בשנים האחרונות?

אני סבורה שבתחום זה רבה עוד הדרך עד להגעה למחוזות עשיית הצדק. לדאבון הלב, הפיצויים הנפסקים לנפגעות תקיפה מינית אגב הדיונים הפליליים, הינם לא פעם בשיעורים מגוחכים אשר אין די בהם ולו לממן את הטיפולים הנפשיים ארוכי השנים הנדרשים במקרים אלה. במקביל, בהליכים אזרחיים בהם מתבקשים פיצויים ריאליים, נדרשות נפגעות תקיפה מינית לשלם אגרות גבוהות ולהוכיח את נזקן. הליך זה כרוך לא פעם בפגיעה קשה בפרטיותן, ובשחזור הטראומה פעם נוספת. הוועדה לקידום מעמד האישה בלשכת עורכי הדין מבקשת לקדם כעת תיקוני חקיקה שיכירו בכך שבמקרי אונס ותקיפה מינית אין צורך להוכיח את גובה הנזק הקונקרטי. הנזק הוא אינהרנטי לעצם התקיפה המינית (זהו המנגנון שהחוק למניעת הטרדה מינית אימץ בזמנו).

מעליית הלב

תוכלי לספר לנו על רגעים מחויכים או סיטואציות מחממות ומרוממות לב שהבזיקו במהלך עבודתך המקצועית?

כמי שמלווה קצינים וחיילים שמוצאים עצמם בסיכון להעמדה לדין פלילי בעקבות אירועים מבצעיים או תאונות אימונים – אני נחשפת מקרוב ובאופן בלתי אמצעי לכאב של מי שנשלחו ע"י המדינה או הצבא לחרף נפשם מנגד, ומוצאים עצמם נאשמים בשל טעויות בשיקול דעת בתום לב.

ניהול תיקים כאלה הוא עניין מורכב ביותר. לאחרונה, לאחר שנים ארוכות של מאבק והליכי שימוע ממושכים, הבאתי לסגירה של תיק חקירה כנגד קצין מילואים בעקבות אירוע מבצעי בג'נין. אין דרך לתאר את האושר וההקלה במקרים כאלה.

גם לאחר שנים ארוכות של ניסיון, כל הצלחה טוענת מחדש את המצברים, והלב מתרחב כמו בפעם הראשונה.

בהקשר המגדרי, רגעי הנחת הם מרובים גם כן. בין אם מדובר בליווי נפגעת שהוביל לפיצוי הולם וסייע לה להתמודד בהצלחה ולשקם את חייה, ובין אם מדובר במיילים מתלמידות ותלמידים לשעבר הבוחרים לחלוק עימי כיצד התכנים שהועברו להם השפיעו על התנהלותם בפועל.

ממחלקת המרגיזים

ספרי מה מרגיז אותך בהוויה המשפטית בארץ בתחומי עיסוקך.

אני מוצאת את "תרבות השוק" המאפיינת את ההתנהלות המשפטית בחלק מאולמות בתי המשפט – עגומה ומרגיזה. חלק מן האשמה רובץ לפתחם של עורכי דין המאמצים נורמות התנהגות שבעיני אינן ראויות. הצד השני של המשוואה נוגע לנוהג של חלק מן השופטים שלא לכבד את זמנם של עורכי הדין. עניין אחר אשר אני מוצאת מטריד הוא ירידת קרנה של השפה העברית, ושגיאות הלשון הבסיסיות ההופכות שכיחות יותר ויותר.

ממחלקת הדחופים

לראייתך, מה הנושא הדחוף ביותר הדורש שינוי חקיקה בתחומי עיסוקך?

הייתי שמחה לראות תיקוני חקיקה היוצרים פיצוי מינימלי לקורבנות עבירות מין כחלק אינהרנטי הנגזר מגזר הדין, ואשר מייתרים את הצורך להוכיח בכל מקרה ומקרה שהאונס גרם נזקים לנאנסת. קורפוס הידע המחקרי היציב שנצבר מייתר זאת, לטעמי. מדובר בעניין של "קומון סנס" ושכל ישר מהמדרגה הראשונה.

מהפודיום

כמרצה בפורומים שונים – אילו מסרים מקצועיים וחברתיים את מנסה להעביר לקהל שומעייך?

בכל ההרצאות שלי, שרובן ככולן עוסקות במפגש בין משפט לתרבות בכל מיני היבטים (ולא רק בנושאי מגדר) – אני מבקשת לאתגר את ראיית העולם השגרתית והרווחת ולתת לקהל השומעים שלי כלים להפנות מבט ביקורתי ל"חצר האחורית". יכולת אימוץ מבט ביקורתי, הקשיה ושאילת שאלות וערעור מוסכמות – הן מיומנויות נדרשות לכינון חברה חושבת, יצירתית, צודקת ודמוקרטית.

הראיון עם עו"ד אפרת נחמני בר, שותפה במשרד נחמני בר – מורין נערך על ידי עו"ד פנינה מרפיש – מאי 2014.

בחזרה למדור משפט ועו"ד

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#