תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי הוא אבא שלי?

בכנסת שוקדים על חקיקת חוק "הורים וילדיהם" אשר נועד להבטיח את טובתם של ילדים במימוש זכויותיהם היסודיות בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. עו"ד דיינה הר-אבן גורסת כי הזכות להורות אינה מתיישבת בהכרח עם טובת הילד ומעמתת את זכות האימהות של נשים רווקות היולדות באמצעות תרומת זרע אנונימית עם זכותו של הילד להכיר את שורשיו הגנטיים

איך מתיישבת "הזכות להורות" עם עקרונות "טובת הילד" בעת השימוש בתרומת זרע?

מדי שנה עולה שיעורן של נשים רווקות המבקשות לקבל תרומת זרע מבנק הזרע. גילן הממוצע של הנשים המבקשות לממש את הורותן כחד הוריות יורד בהדרגה.  אלה הן  נשים בגילאי ה-30. חלקן נואשו ממציאת בן זוג ואצה להן הדרך לממש את אימהותן, וחלקן מבקשות לקיים עצמן באמצעות העולל הרך שיוולד להן- נוכח זכויות היתר שמעניקה המדינה  לנשים חד הוריות.

עו"ד דיינה הר-אבן טוענת כי הזכות להורות אינה מתיישבת בהכרח עם טובת הילד.

אין עוררין כי הזכות להיות הורה היא, על-פי טיבה, מהותה ומאפייניה, זכות טבעית מולדת, הטבועה באדם מעצם בריאתו.זוהי זכות אנושית יסודית הנגזרת מהזכות להגשמה עצמית לחירות ולכבוד.ההחלטה להיות הורה מסורה לאדם מכוח היותו סוברני לשאת בתוצאות מעשיו. משכך, קובעת פסיקת בית המשפט העליון כי הזכות להחליט אם להיות הורה צריכה, בעיקרון, להיות בידיו של כל אדם ללא התערבות המדינה. על עקרונות אלה חזר ביהמ"ש העליון במספר פסקי דין [באחד מפסקי הדין המובילים בנושא, הידוע כ"פרשת נחמני" [ע"א 5587/93 +דנ"א 2401/95- היתה לי הזכות לפעול כמייצגת]]. זה הטבע האנושי באשר הוא להבטיח את קיומו באמצעות צאצאיו. מטבע בריאתן רוצות נשים לממש את אימהותן. רובנו גדלנו על סיפורי התנ"ך והכרנו משחר ילדותנו את שוועתן של שרה אמנו, שהייתה עקרה עד בלותה, של רחל אמנו ושל חנה "הבה לי בנים ואם לא מתה אנוכי". המהות הנשית באה על סיפוקה, עפ"י רוב בהולדה ובמימוש עצמי כאם. מי כמוני כאישה וכאם מודעת לכך.

נפלאות הטכנולוגיה בעת הזו מאפשרות לנשים לממש את אותו יצר טבעי ובראשיתי, בעצמן מבלי שיהא עליהן לכונן תא משפחתי מסורתי. במילא התא המשפחתי הגרעיני המסורתי הולך ומתערער בימינו. אנחנו עדים מחד להתעצמות תופעת הגירושין וכן, למספר הולך וגדל של זוגות חד מיניים המקיימים תאים משפחתיים.

האפשרות להנות מתרומת זרע או מתרומת ביצית נועדה מלכתחילה לאפשר לזוגות הסובלים מבעיות פוריות לממש את זכותם להורות. אפשרות זו הפכה לחזון נפוץ עד כדי קלות מסחררת להרות שלא במסגרת התא המשפחתי המסורתי. החל משנת 1988 הותר השימוש בתרומת זרע לרווקות [בעקבות בג"צ 998/96]. תופעה זו מעלה בהכרח שאלות לא פשוטות באשר לטובת הילד המתהווה כתוצאה מעיבור מלאכותי זה.  

אל מול הזכות להורות מכיר הדין בעידן שלנו בזכויות הילד. המושג "זכויות הילד" מורה כי לילד נתונות זכויות אשר הדין פורס עליהן סוכת הגנה חוקתית. בימים אלה שוקדת הכנסת על חקיקת חוק "הורים וילדיהם" אשר נועד להבטיח את טובתם של ילדים במימוש זכויותיהם היסודיות בהתאם לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. [אמנה אותה אשררה מדינת ישראל בשנת 1991 [ביחד עם עוד כ- 200 מדינות אחרות]]. כתשתית להצעת החוק הזו הונחו בפני הכנסת מספר חוות דעת של ועדות [בראשות השופטת סביונה רוטלוי, בראשות פרופ' דן שניט, ואף קודם לכן בראשות הד"ר תמר מורג] המלצות הוועדות עסקו כולן בזכויות ילדים ובטובתם בראי האמנה. הצעת החוק הנדונה כיום באה להחליף סעיפים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - התשכ"ב – 1962. חוק מיושן זה דן, בין היתר, בזכויות ילדים והוריהם. הפריזמה בו היא אחריותם של הורים כלפי ילדיהם, במובחן מהדגש המושם כיום על זכויותיהם של ילדים כלפי הוריהם שטובתם היא שיקול ראשון במעלה. טובת הילדים היא בלשון הצעת החוק: "שקלול מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים שלהם ובחינת משמעותם לאורך חייהם". בהצעת החוק, באמנה ובהמלצות הוועדות שהזכרתי לעיל, מושם דגש על הכרה בילדים כבני אדם עצמאיים. זכותם הבסיסית של ילדים היא להכיר את הוריהם, להיות מטופלים על ידי שני ההורים, לפתח יחס של כבוד כלפי כל אחד מההורים, לקיים קשר ישיר וסדיר עם כל הורה ועם בני המשפחה המורחבת. בצד זכויות בסיסיות אלה יש לילדים זכות להתפתח לא רק גופנית אלא גם נפשית, רוחנית ומוסרית, לפתח את יכולותיהם וכישוריהם ברמה אישית מיטבית, תוך מתן הזדמנות לכל ילד להביע רגשות, דעות ורצונות בעניין הנוגע לו, לשתף ילד במידע הנוגע לו ועוד כהנה.     

אי אפשר שלא לשאול כיצד מתיישבות מילים גבוהות אלה ועקרונות יסוד כה בסיסיים עם מימוש הזכות להורות על ידי נשים חד הוריות באמצעות תרומת זרע.

תרומת זרע בישראל היא, כידוע, אנונימית. [באישור משרד הבריאות פועלים לפחות 14 בנקי זרע המסונפים לבתי חולים]. ככל הידוע לי, טרם נערכו מחקרים מקיפים על ההשלכות של הולדת ילד מתרומת זרע על חייו. עם זאת, ידועה היטב בפסיקה ובספרות המשפטית התופעה של ילדים שאומצו המבקשים להתחקות אחר הוריהם הביולוגיים. ואכן לילדים מאומצים ניתנת האפשרות לבדוק את מוצאם בהגיעם לבגרות. 

לתפיסתי, הזכות האנושית הבסיסית של כל אדם היא לדעת מה הם שורשיו הגנטיים. למעשה עמדת המוצא של הדין בישראל היא כיבוד ההורות הגנטית. מטעם זה, כאשר עולה שאלת האבהות של ילדים שנולדו מחוץ לנישואין, נדרשים אבות הנתבעים בתביעות אבהות, להכיר בילדים שנולדו להם, לעיתים בעל כורחם, ולשאת באחריות כלפיהם, לרבות אחריות לפרנסתם עד בגרות. בהליך בו ייצגתי אב בכורח שסרב לבדיקת רקמות מהטעם שאינו מעוניין לדעת אם הוולד הוא יוצא חלציו, קבע נשיא ביהמ"ש העליון דאז, כב' השופט שמגר, כי זכות הילד לדעת מי הוא אביו עולה על זכות האב שלא לדעת האם הוולד הוא בנו [ע"א 5942/92].

ישנן כמובן תיאוריות משפטיות המעצימות את ההורות הפסיכולוגית או החברתית. בפועל ילדים מאומצים נהנים מאהבת הורה שאיננו בהכרח ההורה הביולוגי. ישנן גם שאלות רבות הנובעות מהזדקקות של הורים להולדה באמצעות הפריה חוץ גופית, כאשר הזרע או הביצית או שניהם אינם של ההורים המיועדים, ואולם על קשיים ודילמות אלה גוברת כמובן אהבתם של ההורים דה-פאקטו, למרות השאלה המתחייבת מי היא למשל האם, האם זו האם הנושאת – הפונדקאית או בעלת הביצית? אך הדילמות הללו, מורכבות ככל שיהיו, אינן זהות עם הקושי שמציבה התופעה של תרומת זרע אנונימית לרווקות – חד הוריות.

המציאות מלמדת שילד אשר אינו יודע מי הוא אביו הגנטי סובל מחסך הנובע מהעדרה של דמות אב בחייו ומהרצון הבסיסי לדעת מיהו אביו מולידו ומה הם שורשיו הגנטיים, אחיו, אחיותיו ויתר בני משפחתו הלא נודעים. זהו חור שחור בחייו של ילד, חסר בלתי אפשרי ובלתי נסבל, אשר במובהק אינו מתיישב עם התפיסה של זכויות הילד וטובתו כפי שהיא נרקמת לנגד עינינו בהצעת החוק המתגבשת וכפי שהן מתחייבות מהוראות האמנה לזכויות הילד, המכירה בזכות הילד לדעת מי הם הוריו ולקיים עמם קשר, ככל הניתן.

הלכתית מכונה ילד שנולד מאב שזהותו איננה ידועה בתואר "שתוקי". בהיבט ההלכתי ישנה מחלוקת בין פוסקים. חלקם חוששים בבירור מגילוי עריות, מן האפשרות שבבוא היום יינשא ילד שכזה, שנולד מתרומת זרע אנונימית, לאחותו ואפילו לאימו, שהרי מדובר בזרע מוקפא ונטול תפוגה. פוסקים אלה ממליצים לנשים להיעזר בתרומת זרע מגוי – שאז לפי ההלכה אין לוולד ייחוס, ואין על כן חשש לממזרות ולשאר מרעין בישין, כאילו שאותו הגוי אינו יכול לתרום את זרעו למספר בלתי מוגבל של נשים יהודיות [אם כי בהסתברות נמוכה בהרבה].

ההתנגשות בין שתי זכויות יסוד אלה – הזכות להורות מחד וטובת הילד מאידך – היא בלתי נמנעת.

המחוקק חייב על כן, בבואו לקבע את זכויות הילד, לעשות צעד אמיץ נוסף ולחוקק חוק הקובע כי תרומת זרע איננה יכולה עוד להיות תרומת זרע אנונימית. כזה הוא המצב החוקי במדינות אחרות ובכללן שבדיה, נורבגיה, אוסטריה, הולנד, אוסטרליה ואולי גם מדינות אחרות, אף כי לא בכל חלקיו של העולם הנאור. לגישה זו משנה תוקף אצלנו לנוכח מגבלות הדין הדתי.

תם ולא נישלם מסע קצר זה בנבכי הסבך המשפטי אך המסקנה שלדידי מתחייבת היא כי טובת הילד גוברת על הכמיהה להורות.   

עו"ד דיינה הר-אבן מתמחה בדיני משפחה ובתיקי גירושין.

 

אין במידע שבמאמר או בכל חלק ממנו כדי להוות ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר או המלצה או חוות דעת מכל סוג שהוא. המחבר/ים ו/אוProGuides  ו/או אתר TheMarker אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור למאמר, תוכנו, נכונותו, אמינותו, דיוקו, שלמותו, תאימותו, עדכנותו, משמעויותיו והשלכותיו. האחריות בעשיית שימוש במאמר או בכל חלק ממנו היא על המשתמש בלבד ועליו לקבל עצהמקצועית מעורך דין לפני נקיטת כל פעולה המסתמכת על הנאמר במאמר. המאמר נמסרל-ProGuides  על ידי עורך/כי הדין ו/או משרדם/יהם לשם הכללתו באתר, ו-ProGuides  ו/או אתר TheMarker אינם אחראים בשום דרך כלפי כל אדם ו/או גוף בכלדבר שהוא הקשור למאמר.

בחזרה למדור משפט ועו"ד

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#