תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעמד החובות ביחסים הכלכליים בין בני זוג

חובות מהימורים? הוצאות אחזקת מאהבת? החזרי הלוואה שנלקחה רגע לפני הפרידה? עו"ד אריאל דרור ריכז פסיקות מעניינות בנוגע למעמדם של חובות כספיים בתהליך איזון משאבים

חוק יחסי ממון, החל על זוגות שנישאו מיום 1.1.1974 ואילך, קובע כי במעמד איזון המשאבים הרכוש המשותף אותו צברו צדדים במהלך נישואיהם ועד למועד הקובע, יתחלק ביניהם באופן שווה. כן נקבע בחוק כי מסך הרכוש המשותף ינוכו החובות שצברו הצדדים מסך הזכויות, והיתרה, ככל שתיוותר, תתחלק ביניהם. קביעה זו נועדה לפשט את חלוקת הרכוש בין בני הזוג, ע"י קביעת עקרונות ברורים לחלוקת זכויות וחובות.

ההנחה העומדת מאחורי החוק הינה כי חובות שצברו צדדים במהלך חייהם, כגון יתרת חובה בבנק, או משכנתא בגין דירה משותפת – הינם בד"כ משותפים, שכן הם נוצרו כתוצאה מניהול רגיל של משק הבית המשותף.  החוק כולל סייג לפיו בניכוי החובות לא ייכללו חובות אשר נוצרו בשל שימוש בנכסים שאינם משותפים (לדוגמה, דירה שנתקבלה בירושה), ואלה ייוותרו בבעלות הצד המחזיק בנכס שאינו משותף.

חרף עקרונותיו הברורים של החוק בנוגע לחלוקת חובות, הרי שעם השנים התפתחה בפסיקה התייחסות לחובות שונים, שאף שנוצרו במהלך הנישואין, בהקשר לנכס משותף עלולים שלא להיחשב כחובות משותפים.

הפסיקה קבעה כי על מנת להוכיח כי חוב אינו משותף יש להראות כי הצד שיצר אותו לא עשה זאת בתיאום עם בן זוגו, כחלק מניהול החיים המשותפים, אלא על דעת עצמו, באופן חריג, אשר לעיתים אף פוגע בהתנהלות משק הבית.

לאור העובדה כי ככלל, החוק קובע כי חובות שנוצרו עד למועד הקובע, בהקשר לנכס משותף יתחלקו שווה בשווה בין הצדדים במעמד איזון משאבים, אזי נטל ההוכחה להוכיח כי חוב מסוים הינו יוצא דופן, מוטל על הצד הטוען לקיום החריג.

הפסיקה הכירה במספר סוגי חובות שעלולים שלא להיחשב כחובות משותפים של בני זוג. כל מקרה נבחן לגופו, ואין מדובר ברשימה סגורה:

- חוב שנוצר בשל הפרת נאמנות, כדוגמת החזקת מאהבת.

- חוב שנוצר בגין עבירה של אחד מבני הזוג.

- חוב שנוצר בגין פעולה קניינית לאחר הפירוד.

- חוב שנוצר בגין פעולה אישית מובהקת.

- חוב שהינו תוצר של פעולה חריגה מפוקפקת של מי מבני הזוג.

הפסיקה מספקת דוגמאות מעניינות:

תמ"ש 1430/06 עסק במקרה בו נלקחה הלוואה ע"י הבעל חודש לפני מועד הקרע. האם זו תיחשב כמשותפת? ביהמ"ש בדק את העובדות ומצא כי האישה חתמה כערבה להלוואה ששימשה לכיסוי חובות משק הבית שנוצרו במהלך החיים המשותפים. על כן נפסק כי עסקינן בחוב משותף.

ה"פ 703/00עסק בחוב שנוצר בשל אי תשלום משכנתא על  דירת מגורים, אשר קנייתה, רישומה ולקיחת המשכנתא בגינה נעשו על ידי הבעל בלבד. הדירה שימשה למגורי כלל בני המשפחה, אולם האישה לא נרשמה כבעלת זכויות בדירה. הבעל לא עמד בהחזרים הנדרשים, ועל כן הבנק פנה למימוש המשכנתא. ביהמ"ש קיבל את טענת הבנק, מה גם שהאישה לא הצליחה להוכיח כי מדובר בחוב אישי, בו היה מעורב הבעל בלבד, ללא ידיעתה.

גה"פ 676/04 דן במקרה בו בעל נקלע לחובות עקב משפט פלילי שנוהל כנגדו. ביהמ"ש קבע כי מאחר שאישה נשארה עימו ואף עזרה במימון ההוצאות המשפטיות, הרי שכך בחרה לשאת בעול החוב יחד עם בעלה, ועל כן עסקינן בחוב משותף.     

תמ"ש 940/01 דן בשאלה האם חוב שנוצר בשל הימורים של אחד מבני הזוג הינו משותף או אישי. ביהמ"ש טוען כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ובעיקר  את שלושת הקריטריונים: משך תקופת ההימורים,  ידיעת הצד השני, השפעת ההימורים על התא המשפחתי. במקרה דנן נקבע כי מדובר בחוב של הבעל בלבד, הן מאחר שהאישה כלל לא ידעה אודות מעשיו, והן מאחר שבהתנהגותו הפר הבעל חובת נאמנות כלפי אשתו.

בת"א 102/93, אשר עסק בחובות הקשורים לבית משותף, נקבע כי חובות ארנונה או מיסי רכוש בגין דירה משותפת הינם חובות משותפים, כל עוד לא נמכר הבית ו/או שונתה הבעלות, אף אם נוצרו לאחר מועד הקרע והפרידה. ביחס לתשלום מס רכוש נקבע כי מאחר שהצדדים בעלים שווים של הנכס, החוב יחול בחלקים שווים, שכן ביחס לחוב זה אין משמעות מי גר בפועל. חלוקה שוווה זו נקבעה אף ביחס לחוב המשכנתא.

בתמ"ש 15485/03 נקבע כי הטוען להוצאות של בן הזוג השני עבור מאהב/ת (ככל שיוכח קיום מאהב/ת) אינו צריך להוכיח כל הוצאה שהוצאה לצורך כך, במיוחד כאשר הצד השני מודה כי הוציא הוצאות מסוג זה. במקרה כזה עובר הנטל לצד המממן, ככל שזה יטען כי ההוצאות בפועל היו נמוכות מהוצאות להם טוען הצד השני, וככל שיש לו הוכחות לכך.

תמ"ש 17000/09 דן בתביעה רכושית שהגיש בעל אשר מחד לא ביקש לכלול את העסק בבעלותו במסגרת איזון המשאבים, אולם מנגד ביקש לחייב את האישה בחובות בגין העסק. ביהמ"ש קבע כי מאחר שהעסק, לטענת הבעל, אינו בגדר רכוש משותף, אזי לא ניתן לחייב האישה בחובות שנוצרו עקב פעילות העסק.

תמ"ש 8102-00 עסק בתביעה שהגיש בעל כנגד אשתו, בה טען כי זו בזבזה שלא לצורך כספים אותם הפקיד בידה סמוך לכניסתו לכלא ואף יצרה חובות. ביהמ"ש דחה טענה זו וקבע כי לא ניתן להתחקות אחורה אחר הוצאות שונות של משק הבית, אף אם חלקן אינן בהתאם לצורך, כל עוד אלו נעשו במהלך הרגיל של חיי הנישואין, מה גם שהבעל לא הוכיח הוצאות חריגות במיוחד.

עו"ד אריאל דרור, ממשרד עו"ד דרור  מתמחה בדיני משפחה וירושה

 

 

בחזרה למדור משפט ועו"ד

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#