תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דיוקן אישי - עו"ד יוסי לוי

מדור משפט ועו"ד עושה לכם היכרות אישית עם עו"ד יוסי לוי העומד בראש פירמת עורכי הדין לוי, מי-דן ושות', אשר נוסדה בשנת 1992. המשרד מתמחה במגוון רחב של תחומי המשפט המסחרי, לרבות מימון פרוייקטים, הגבלים עסקיים, מיזוגים ורכישות, מכרזים, תשתיות, תקשורת, מקרקעין, תכנון ובנייה וליטיגציה בכל תחומי פעילותו

עו"ד יוסי לוי עומד בראש פירמת עורכי הדין לוי, מי-דן ושות', אשר נוסדה בשנת 1992. המשרד מתמחה במגוון רחב של תחומי המשפט המסחרי, לרבות מימון פרוייקטים, הגבלים עסקיים, מיזוגים ורכישות, מכרזים, תשתיות, תקשורת, מקרקעין, תכנון ובנייה וליטיגציה בכל תחומי פעילותו. הפירמה מייצגת הן גופים ממשלתיים ורשויות והן חברות וגופים מסחריים ומעניקה שירותים משפטיים ללקוחות בישראל ומחו"ל בכל השלבים וההיבטים של הפרוייקט או העסקה. עו"ד לוי מלווה במשך שנים ארוכות את עסקותיהם של לקוחות הפירמה ומעניק להם את ניסיונו הרב בתחומים רבים, ביניהם הגבלים עסקיים, מימון פרוייקטים, דיני בנקאות, רכש ממשלתי, מכרזים מקומיים ובינלאומיים, פרוייקטים מסוג PFIו-BOT ועוד.

דברו כלכלית

את הקריירה שלך התחלת בשגרירות ישראל בוושינגטון בתפקיד סגן הציר הכלכלי. כמו כן שימשת בתחילת דרכך המקצועית כחבר מועצת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי המופקדת על ניהול רכש הגומלין של מדינת ישראל (שייכת למשרד הכלכלה). האם לדעתך שיתוף פעולה תעשייתי וכלכלי יכול שתהיה לו השפעה מדינית, והאם נעשה בישראל שימוש מספק באלמנט זה כמאיץ לתהליכים מדיניים?

אין ספק ששת"פ תעשייתי כלכלי הוא מנוף להשפעה מדינית. ארה"ב לימדה את העולם כולו ששיתוף פעולה מדיני עובר דרך הכלכלה. זה הטעם לכך שהסכמי הסחר הבינלאומיים שהחלו מיד לאחר מלחמת העולם השנייה יצרו גם שת"פ מדיני. גם ישראל השכילה לעשות בכך שימוש ביחסיה עם ארה"ב, אירופה ומדינות נוספות. הלוואי שהייתה עושה יותר בכל הקשור למדינות ערב והפלשתינים.

על איזון ומינון

משרדכם מעניק שירותים משפטיים ללקוחות עסקיים פרטיים בצד לקוחות מהמגזר הציבורי וגופים ממשלתיים, ללקוחות מישראל ולקוחות מחו"ל. קשת הלקוחות המגוונת הזאת היא פרי מגמת איזון כאסטרטגיה מתוכננת, או שמא פרי התפתחות אורגנית של הפירמה?

בסופו של יום, היא פרי של התפתחות; כמי שפעל רוב שנות ה-80 בארה"ב, באופן טבעי החלה הפעילות המשפטית בקשר עם גופים אמריקאיים, לאחר מכן עם ממשלת ישראל, כתוצאה מהבקיאות באמנות בינלאומיות ובדין האמריקאי, ולאחר מכן הצטרפו הלקוחות הפרטיים.

ועל איזון מסוג אחר

במהלך השנים היית מעורב בחקיקות שונות בתחומי המכרזים, ההגבלים העסקיים ורגולציות של חוקים בנוגע למוצרים ושירותים. באיזה מקום עומדת ישראל בקהיליית המדינות המפותחות בהיבט של התערבות המדינה מול כוחות שוק חופשי?

לטעמי, בשנים האחרונות המעורבות הממשלתית בפעילות השוק החופשי היא עצומה ומסוכנת. הסמכויות שהוענקו בשנים האחרונות לרגולטורים, מלחמת הרגולטורים זה בזה והצורך בכל צעד ושעל לחפש את הרגולטור הרלוונטי יוצרים מצב שהשוק החופשי אינו חופשי יותר.

סע ושלם בכבישי ישראל

היית מעורב גם בחקיקה בנושא כבישי אגרה. במדינה קטנה בשטחה כישראל – מדוע ועד כמה נחוץ לפתח כבישי אגרה?

יש שני סוגי אגרה: אגרה שמשולמת על-ידי האזרח כמו בכביש 6 ואגרת צל (Shadow Toll), המשולמת על-ידי הממשלה בגין נסיעה של אזרח בכביש נשוא פרויקט BOTכמו בכביש 431. כעיקרון עדיפה אגרת צל, אבל לעיתים אין ברירה, ויש צורך לקדם פרוייקטי תשתית באופן מהיר ומיטבי על-ידי הסקטור הפרטי.

פיקוח מפוקח

אילו היה זה תלוי בך, אילו מוצרים ושירותים היית מכניס היום תחת מטריית פיקוח המחירים?

אף מוצר. למרות שפיקוח מחירים הפך להיות "מילת קסם" מאז מחאת הקוטג', מדובר בפתרון פופוליסטי שמהווה תרופה גרועה לכשל תחרותי שמתמודדת עם הסימפטום ולא עם המחלה. הדרך הנכונה להתמודד עם שווקים המאופיינים בהיעדר תחרות או בתחרות נמוכה היא הסרת חסמי כניסה ועידוד תחרות ולא פיקוח על מחירים תוך הנצחת התחרות הנכה.

יבוא מקצועי

כיצד תורמת המומחיות שצברת בתחום הרכש הממשלתי להבנת צרכים, אילוצים ודרך התנהלות בפרוייקטים מסוג PFIומסוג BOTבהם אתה מעורב היום כעורך דין?

כל פרוייקטי PFIאו BOTהם סוג של רכש ממשלתי. צריך להבין היטב רכש ממשלתי, כדי לדעת אילו כללים ברכש ממשלתי סטנדרטי אין להחיל על פרוייקטים מסוג זה ואילו כללים יש להחיל.

בסופו של יום, רכש ממשלתי סטנדרטי אינו שותפות ופרוייקטי PFI, BOTהם סוג של שותפות בין המגזר הפרטי והציבורי ולכן יש להחיל לגביהם אורח מחשבה של שותפות.

כרוז ישראלי

כמי שמעורב במכרזים הן בארץ והן בחו"ל, האם אתה יכול להצביע על היבט בתחום המכרזים שהוא אופייני דווקא לישראל?

לעומת ארצות הברית ומדינות שונות באירופה, שם העדפת תוצרת מקומית וספקים מקומיים היא נר לרגליהן, דווקא במדינת ישראל אין מדובר בעקרון מקודש אלא להפך – עורכי המכרזים רואים בעקרון זה מכשול שיש לעקוף אותו בכל דרך אפשרית, ובשנים האחרונות אני עד לניסיונות "יצירתיים" בהם מושקעים משאבים רבים לעקיפת העיקרון החשוב הזה. אני מייצג תעשיינים ישראלים רבים ונדהם כל פעם מחדש לגלות איך הגופים הציבוריים בישראל רומסים ברגל גסה את עקרון ההעדפה ומתייחסים לתעשייה המקומית, שמתמודדת ממילא מול קשיים אדירים, כמו לכל יצרן תורכי או סיני, שנהנים במדינותיהם שלהם מהעדפה ברורה. מצער מאוד לראות איך מדינת ישראל יורה לעצמה ברגל ופוגעת בתעשייה המקומית. בישראל שכחו את המושג העברי הקדום: "עניי עירך קודמים".

ידיים פרטיות בכפפות המדינה

משרדכם מעורב בעסקות מימון פרוייקטי PPPלמיניהם. האם כיום יש  כבר מספיק כלים למדוד את מידת הכדאיות של פרוייקטים מסוג זה מבחינת המדינה ומבחינת הזכיינים הפרטיים?

עם הניסיון שנצבר במהלך השנים פיתחנו כלים משוכללים להערכת כדאיות הפרוייקטים שמסייעים לצפיית מספר המשתמשים המשוער בפרוייקט, העלות של הפרוייקטים ביחס לאומדן, הלו"ז לביצועו וכד'.

אין ספק שגולת הכותרת של הצלחת הפרוייקטים הללו היא פרוייקטי ההתפלה, אשר במחיר סביר יחסית ביטלו באופן היסטורי וכנראה סופי את התלות של מדינת ישראל בחסדי שמים (גשם).

הכוח המניע של הפרוייקט

במשרדכם מחלקה ייעודית לתחום מימון פרוייקטים שבראשה עומדת שותפתך, עו"ד נעה מי-דן. מחלקת מימון הפרוייקטים שלכם מעורבת בחלק מהפרוייקטים המשמעותיים ברמה הלאומית, כמו פרוייקטי תחבורה - כבישים, מנהרות, רכבות, כמו גם פרוייקטי בנייה צבאיים ופרוייקטי אנרגיה  ותשתיות אחרות כמו תחנות כוח, גז טבעי, התפלת מים, נמלי ים ועוד. איזו תחושה אישית מקנה לך מעורבות המשרד בפרוייקטים כאלה?

בסופו של יום, אם אי-פעם ישאלו מה עשיתי בקריירה המשפטית שלי, אין ספק שזה בפרוייקטים הללו, אשר השפעתם היא על הציבור הרחב ולא רק לדור שלנו, אלא גם לדורות הבאים. חבל שהממשלה אינה מקדמת עוד הרבה פרוייקטים בשיטה זו.

זהירות – מקפצה!

מימון הוא חלק בלתי נפרד מפרוייקטי ענק כמו גם ברוב העסקאות המסחריות הרגילות. יחד עם זה ראינו בשנים האחרונות את התוצאות השליליות של מינוף יתר. עד כמה צריך עורך הדין שמייצג צד בעסקה להיכנס לשיקולים הכלכליים, לסיכונים הכספיים ולהשלכות הפיננסיות

של העסקה?

יכולת הניתוח של עורכי דין את השיקולים הכלכליים/ כספיים היא מוגבלת. יחד עם זאת, עורכי דין שעוסקים בפרוייקטי PFI, BOTחייבים לזהות סיכונים ולחלק אותם בין המשתתפים בפרוייקט באופן שהסיכוי להתמודד עם הסיכונים הללו, יהיה המיטבי ביותר. בין הסיכונים שצריך לזהות אלה הסיכונים הכלכליים והכספיים ועורכי הדין, למרות שאינם יכולים לרדת לעומקם, יכולים בהחלט לייעץ מי צריך לשאת בהם וכך לחלק בין המשתתפים הרלוונטיים את הנשיאה בסיכון הרלוונטי.

יותר או פחות שונים משחשבנו?

משרדכם מייצג גופים ממשלתיים וציבוריים, חברות ציבוריות, בנקים זרים וגופים פרטיים בארץ ובחו"ל. האם יש מכנה משותף לכל הלקוחות מבחינת מה שהם מצפים ממי שמספק להם שירות משפטי, או שדרישותיהם שונות כאשר מדובר בגוף ממשלתי, ציבורי או עסקי?

הדרישות הן שונות לחלוטין. כולם דורשים שירות מקצועי לעילא ולעילא. אני מאמין שמשרדנו מיוחד בזה שרמת המחויבות שלו והדבקות שלו בפרוייט הספציפי היא כאילו מדובר בנושא אישי של עורך הדין עצמו.

איזה ילד אוהבים יותר?

אתה בעל קריירה ארוכה וענפה בליטיגציה, בהיבטים האזרחיים-מסחריים ובהיבטים הפליליים במישור ההגבלים עסקיים, כמו תביעות קרטל שונות שהתנהלו במדינה. איזה חלק מהליטיגציה אתה אוהב ביותר ומדוע?

אני אוהב במיוחד את הליטיגציה העוסקת במכרזים, כי כאן ההתדיינות היא אינטנסיבית ומהירה, כאשר בפרק זמן של שבועות עד חודשים ספורים אתה יודע מה ההחלטה. גם את הליטיגציה ההגבלית אני אוהב, למרות שהיא לעיתים ארוכה, מאחר שנושאים הרלוונטיים הם מורכבים ודורשים יצירתיות רבה.

מהשפעות הדוד סם

עבדת מספר שנים בתחילת הקריירה המשפטית במשרדFried, Frank, Harris, Shriver & Jacobson– אחת מפירמות עורכי הדין הגדולות בארה"ב ובעולם. אילו נכסים מקצועיים רכשת שם וכיצד הם באו לידי ביטוי בהמשך דרכך כעורך דין ומנהל פירמת עורכי דין?

מה שלמדתי ב-FFHS&Jזה שנושא קטן כגדול מחייב למידה ברמה של חצי דוקטורט ושאין מקום לשטחיות או העדר תשומת לב, ברמה של ניקוד ופיסוק. עוד למדתי ובדיעבד, אינני משוכנע שזה היה שיעור טוב, שעלייך להקדיש את כל עתותיך, ביום ובלילה לטובת האינטרס של הלקוח והרבה פעמים אף על חשבון משפחתך.

אקורד ספרדי לקראת סיום

אתה דובר ספרדית. מניין הידע ואיזה שימוש אתה עושה היום בשפה זאת?

לצערי, איני עושה שימוש כיום בשפה זו, למעט בטיולים. הידע שלי בשפה זו הוא מהבית, שם למדתי עברית ולדינו ברמה של שפת אם.

ואקורד פורטה לסיום

אילו התבקשת היום לעשות סיכום ביניים לעשייה שלך כעורך דין בשלושת העשורים האחרונים – מה היה אקורד הסיום המשקף את כלל פרקי הסימפוניה המקצועית שלך עד היום?

קשה לענות על שאלה כזו. הייתי שמח להיות חלק חשוב מעשייה ציבורית בתחום מומחיותי שיש בה לתרום לציבור הרחב, לדור שלנו ולדורות הבאים, למשל, בפיתוח פרוייקטי תשתית מוטי PPPשיגשרו בינינו ובין הפלשתינים והעולם הערבי.

תודה לך עו"ד יוסי לוי על ששיתפת אותנו במשנתך הסדורה כפי שהתגבשה לאורך פעילותך רבת השנים בנושאים משפטיים, עסקיים וציבוריים.

הראיון עם עו"ד יוסי לוי, שותף מייסד של משרד לוי, מי-דן ושות', נערך על ידי עו"ד פנינה מרפיש – אפריל 2014

 

 

בחזרה למדור משפט ועו"ד

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#