תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדיווח המקוון למע"מ במבט לאחור

כשלוש שנים מאז הוחל ביישומו, הגיעה העת לבחון אם מהלך הדיווח המקוון של רשות המיסים השיג את המטרות שלשמן הוחל – מלחמה בחשבוניות פיקטיביות, ולבדוק מי המרוויחים ומי המפסידים

חוק מע"מ עבר שינויים מרחיקי לכת בשנים האחרונות, לפני מספר חודשים רשות המיסים יצאה בפרסום רחב על מנת להציג את השינוי שחל בתיקון 42 לחוק לפיו הרבה עסקים, בעיקר קטנים יכולים לדווח למע"מ על בסיס מזומן (קמעונאים שמחזורם השנתי עד 1,950,000 ונותני שירותים שמחזורם השנתי עד 15,000,000 ).

עם זאת, אם ישאלו את ציבור העוסקים המדווחים למע"מ האם זהו השינוי המהותי מבחינתם בחוק מע"מ, התשובה תהייה שלילית.

לפני כשלוש שנים חל שינוי מהותי בחוק מע"מ והוא החלת הדיווח המקוון באופן הדרגתי על כלל ציבור העוסקים בישראל, ללא תלות בהיקף העסקאות והתשומות המדווחות על ידם או היכולת הממוחשבת שלהם לעמוד בנטל הדיווח החדש.

אוכלוסיית החייבים בדיווח מקוון הורחבה עם השנים, ונכון להיום כל עוסק שמחזורו השנתי גבוה מ 2.5 מיליון (ובאם מדובר בחברה כבר החל ממחזור של 2 מליון ובשנת 2015 כבר החל ממחזור של 1.5 מליון ) או שחייב לנהל את פנקסיו לפי שיטת החשבונאות הכפולה חייב להגיש למע"מ דיווח מפורט הכולל את כל העסקאות שלו וכל התשומות שדרש בדוח, לרבות פרטים מלאים לגבי הלקוח מקבל החשבונית או הספק שסיפק את המוצרים והוציא לו חשבונית.

לפני שנבחן את מטרות התיקון והאם אכן הושגו, נציג חלק מהסיבות שהביאו את הרשויות להביא לתיקון כה משמעותי עד כדי כמעט ביטול השומה העצמית לעניין מע"מ.

מזה שנים רבות מנסה רשות המיסים להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות, תופעה שעל פי פרסומים של רשות המיסים מביאה לגירעון של כ-7 מיליארד בהכנסות הגבייה ממיסים בשנה.

הדרך העיקרית להתמודדות עם התופעה הייתה באמצעות מודיעין והליכים חקירתיים, כאשר בפן האזרחי, במסגרת סעיף 47א לחוק מע"מ הוטלה על ציבור העוסקים מגבלה על אופן אמצעי התשלום שניתן לשלם ברכישת טובין וקבלת שירותים בסכומים העולים על כ-300 ו-20,000 . על פי סעיף 47א לחוק לא ניתן לשלם ללא דרישת חשבונית או שיש לשלם בהעברה בנקאית, כרטיס אשראי או שיק בסכומים שלא עולים על 20,000 . לגבי סכומים הגבוהים מ-20,000 חייבים לדרוש חשבונית ולא ניתן בכל מקרה לשלם במזומן.

חשבונית פיקטיבית הינה חשבונית שאין עסקה אחריה וכל מטרתה היא הפחתת חבות המס של הצדדים. אולם, לעמדת רשות המיסים גם חשבונית שיש עסקה אחריה ואחד הצדדים לה לא דיווח אותה כנדרש או לא דיווח אותה כלל הינה חשבונית פיקטיבית.

אין ספק שמדובר בתופעה שיש להילחם בה ולמגר אותה כמעט בכל אמצעי שיש, ומאחר שהדרכים שעמדו בפניו רשות המיסים להילחם בתופעה לא צלחו, נבחנו מספר חלופות נוספות למיגורה.

האחת - שימוש במנגנון של חשבונית עצמית על ידי העוסקים ככל שמדובר בעסקה בין שני עוסקים, מודל המיושם באיחוד האירופי.

חלופה שנייה הינה דיווח מפורט יותר של כלל העוסקים כך שיאפשר לרשות המיסים לבדוק און ליין את הדיווחים ולהגיב מהר יותר לדיווחים שאינם כדין, מודל המיושם בצ'ילה.

רשות המסים בחרה באפשרות השנייה של דיווח מקוון. על פי רשות המיסים, כפי שפורסם על ידי מנהל רשות המיסים דאז מר יהודה נסרדישי, הדיווח המקוון נועד בראש ובראשונה להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות, על ידי יצירת מאגר דיווח ממוחשב של כלל העוסקים שיאפשר לרשות המיסים להצליב בין הצד שהוציא את החשבונית ורשם אותה כהכנסה לצד שדרש אותה כהוצאה. בשלב הבא, שעל פי התיקון ייושם החל משנת 2017, בכוונת רשות המיסים לחייב את כל העוסקים להוציא אך ורק חשבוניות  ממוספרות שינתנו על ידי רשות המיסים.

אמנם בשלב זה לא חלה חובת הדיווח המקוון על כלל העוסקים, אך לאחר כשלוש שנים מהיישום לראשונה הגיע הזמן לבחון האם המטרות שרשות המיסים שמה לנגד עינה הושגו, מי "המרוויחים" ומי "המפסידים" מכל המהלך הזה, וראוי היה שרשות המיסים תפרסם נתונים ומסקנות.

ננסה לסקור את הממצאים כפי שאנחנו מבינים משיחות עם אנשי רשות המיסים ותגובות שאנחנו נתקלים בהן בחיי היום יום מהעוסקים המדווחים.

מנתונים המגיעים אלינו מרשות המיסים עולה כי שיעור העוסקים המדווחים את הדיווח המקוון גבוה בהרבה מהציפיות טרם התיקון. שלא לציטוט מדברים על שיעור של מעל 90%. בהחלט נתון מרשים המראה על רמת הציות לחוק של אוכלוסיית העוסקים.

עם זאת, מהדיווח עולה כי ישנם הרבה הפרשים במערכת הממוחשבת של רשות המיסים, בין הנתונים המועברים על ידי מוציא החשבונית לבין הנתונים המוזרמים על ידי מקבל החשבונית, שמדליקים "אורות אדומים" ומחייבים אותה לפעול לתיקונם. מבחינת רשות המיסים הפרשים יכולים להופיע גם כאשר נתון שולי לא ניתן להצלבה כמו רישום מספר הח.פ. במקום רישום מספר התיק המאוחד למע"מ (חריגים שמחשבי רשות המיסים לא אמורים להראות) או קיזוז חשבונית מאוחר יותר ממועד הוצאתה (על פי חוק מע"מ ניתן לקזז חשבונית עד שישה חודשים מיום הוצאתה ובאישור ממנהל מע"מ עד חמש שנים).

נזכיר שמטרתו העיקרית של התיקון הייתה ונותרה להקטין משמעותית את תופעת השימוש בחשבוניות פיקטיביות. לגבי מטרה זאת עדיין לא נשמעים נתונים כלשהם מרשות המיסים.

אז מה בכול זאת קרה ומי הנפגעים והמרוויחים העיקריים?

אין צורך להכביר במילים על התועלת שרשות המיסים הפיקה מכל המהלך הזה, הגם שאת נגע החשבוניות הפיקטיביות היא לא הצליחה למגר ו/או להפחית משמעותית, זאת משום שהיום יש בידי רשות המיסים מידע רחב בהרבה מזה שהיה ברשותה ערב התיקון, לרוב בגין אותם עוסקים שגם ערב התיקון דיווחו ושילמו את המע"מ כפי שנדרש, והיום למעשה מהווים את הפלטפורמה בידי הרשות לקבל נתונים שלא היו ברשותה לפני כן. הבעיה היא שאותם עוסקים לעיתים משמשים "כבני ערובה" בידי פקידי רשות המיסים, ועל כך נרחיב בהמשך.

מרוויחים נוספים מכל המהלך הם כמובן חברות התוכנה להנהלת חשבונות, שאגב אותו תיקון ניצלו את ההזדמנות למכור את הגרסאות המתקדמות יותר שפותחו על ידן.

מאחר שהגשת הדוח המקוון מחויבת בחתימה אלקטרונית, גם החברות קומסיין ופרסונל אידי, כמנפיקות החתימה שאושרו על ידי המדינה, יצאו נשכרות מהליך המעבר לדיווח המפורט.

אז מי המפסידים הגדולים מכל המהלך?

העוסקים כמובן.

לא רק שנשאו בעלויות כבדות לצורך יישום הדיווח במערכות הממוחשבות שלהם, הרי שהעוסקים היום נדרשים לא אחת להתמודד מול רשויות מע"מ בדיווחים לגבי ההפרשים הקיימים במערכת שברובם המכריע מקורם בחריגה טכנית לחלוטין או בשל באגים במערכת הממוחשבת של רשות המיסים, שאינה ערוכה לקלוט את כל האינפורמציה המגיעה ולנתח אותה כנדרש.

נציין כי העוסקים נתקלים לא אחת במצבים בהם מע"מ לא מאשר חשבוניות ונוטה לעכב החזרים המגיעים עד לתיקון כל הליקויים, גם כאשר אלה לא בשליטתו של העוסק אלא בשליטת הלקוח או הספק, ובכך לא אחת נוצר מלכוד בו העוסק הישר מהווה "בן ערובה" בידי פקידי מע"מ עד להשלמת תיקון הליקויים.

אז במבט לאחור, אין ספק שהדיווח המקוון עשה סדר בניהול היום יומי של ציבור העוסקים והם ערים היום הרבה יותר מבעבר לאופן הדיווח למע"מ, אך האם היה נכון לשלול כמעט לחלוטין את עיקרון "השומה העצמית", שהינו עקרון יסוד בדיני המס במדינה דמוקרטית?

המטרה העיקרית לשמה נעשה המהלך, מיגור תופעת החשבוניות הפיקטיביות, ככל הנראה לא צלחה עדיין, ואם כן היה ראוי לשמוע מרשות המיסים נתונים לגבי שיעור אובדן המיסים בגין תופעה זאת.

דעתי האישית היא שמהלך זה לא הביא עד כה להקטנת התופעה באופן משמעותי וכנראה גם לא יביא בהמשך, לפיכך יש לשאול אם היה נכון להטיל על ציבור העוסקים נטל כה כבד.

האם יש לפעול בכל הדרכים לשם קידוש המטרה?

כל אחד יענה בעצמו...

תיטיב רשות המיסים אם תפרסם ממצאים ונתונים שיש ברשותה לגבי השגת המטרה, ובכך תרתום את העוסקים למיגור התופעה במקום להכביד עליהם חובות נוספות וקשיים נוספים בדיווחים השוטפים.

רו"ח אריק כהן הוא שותף בפירמת רואי חשבון שטיינמץ עמינח ושות' UHY

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#