תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דיוקן אישי – עו"ד תמר (תמי) פירון-סמורודינסקי

מדור משפט ועו"ד עושה לכם היכרות אישית עם עו"ד תמר (תמי) פירון-סמורודינסקי, שותפה בכירה במשרד עורכי הדין מ. פירון ושות'. הפירמה נוסדה ב-1950 על ידי עו"ד מיכאל פירון ז"ל ושר המשפטים לשעבר יעקב שפירא ז"ל. במשרד למעלה מ-120 עורכי דין ובראשם עומד עו"ד צבי פירון. המשרד מעניק מגוון רחב של שירותים משפטיים בתחום האזרחי מסחרי

מדור משפט ועו"ד עושה לכם היכרות אישית עם עו"ד תמר (תמי) פירון-סמורודינסקי, שותפה בכירה במשרד עורכי הדין מ. פירון ושות'. פירמת עורכי הדין מ. פירון ושות' נוסדה בשנת 1950 על ידי עו"ד מיכאל פירון ז"ל ושר המשפטים לשעבר יעקב שפירא ז"ל. במשרד למעלה מ-120 עורכי דין ובראשם עומד עו"ד צבי פירון. המשרד פועל בכל רחבי הארץ ומחוצה לה ומעניק מגוון רחב של שירותים משפטיים בתחום המשפט האזרחי מסחרי, לרבות מיזוגים ורכישות, דיני חברות, שוק ההון, ביטוח, מקרקעין, בנייה, תשתיות, אנרגיה, מכרזים, מימון, בנקאות, הגבלים עסקיים, דיני מסים, קניין רוחני, חדלות פירעון ועוד רבים אחרים. המשרד מלווה את לקוחותיו במגוון עסקאות ופרוייקטים, על כל היבטיהם, החל משלביהם המקדמיים ולכל אורך חייהם, ומספק שירותי ליטיגציה בכל תחומי המשפט האזרחי. במשרד פועלות מחלקות בתחומי משפט שונים המספקות, תוך שיתוף פעולה הדוק ביניהן והקמת צוותי עבודה ייעודיים, שירותי ייעוץ, ליווי וטיפול משפטי בהתאם לצרכי הלקוח. בין המחלקות – מחלקת נדל"ן, מחלקת ליטיגציה, מחלקה מסחרית (לרבות מיזוגים ורכישות), מחלקת שוק ההון, מחלקת קניין רוחני ומחלקה למשפט מינהלי.

עו"ד תמר (תמי) פירון-סמורודינסקי, שותפה בכירה במשרד, עומדת בראש מחלקת הנדל"ן, הפרוייקטים והתשתיות, המהווה חלק ממחלקת הנדל"ן של הבפירמה. עו"ד תמי פירון-סמורודינסקי מתמחה בתחומי פרוייקטים בבנייה ובתשתיות, מימון פרוייקטים, הנדל"ן, השקעות בחו"ל ועוד.

סולו אינסטרומנטלי

משרדכם מונה למעלה מ-120 עורכי דין וכ-25 מתמחים ואתם משרתים לקוחות במגוון רחב מאוד של תחומים ובתעשיות שונות. בתזמורת כזאת, מפוארת בממדיה וברפרטואר שלה, באילו כלים אתם משתמשים כדי לייצר לכל לקוח מעמד של "סוליסט"?

המשרד, מהגדולים בארץ, מונה עורכי דין ומתמחים רבים, וכמובן לקוחות רבים ומגוונים. כל לקוח חשוב לנו. גדול כקטן. הדגש הוא על הקשר האישי וההיכרות האישית עם הלקוח ועם צרכיו, בין אם המדובר בלקוח ותיק, אשר מרבית עסקיו מטופלים במשרד, ובין אם מדובר בלקוח של עסקה אחת. כל לקוח וכל בעל תפקיד אצל הלקוח מכיר באופן אישי את עורך הדין עמו הוא עובד. קשר כזה באופן טבעי מוביל להבנה של צרכי הלקוח. העדות הטובה ביותר לכך שאנחנו אכן מייצרים לכל לקוח מעמד של "סוליסט" הם אותם לקוחות הנמצאים עמנו שנים ארוכות, ואותם לקוחות שהכירו אותנו לאחרונה וחוזרים אלינו שוב. אגב, בכל פעם בה אני נוקטת לשון זכר – הכוונה כמובן גם ללשון נקבה.

לא נס רוחו

משרדכם ממשיך להיקרא מ. פירון ושות' על שם מייסדו עו"ד מיכאל פירון ז"ל. כנצר למשפחת פירון, היכן את חשה את רוחו של עו"ד מיכאל פירון בדרך התנהלות המשרד?

מיכאל פירון הנחיל לנו את הנאמנות לכל לקוח, את ההזדהות המלאה עמו ועם צרכיו, את הראייה המשפטית הרחבה ואת החשיבות הרבה של עבודת הצוות.

המשרד שלנו צמח מאד בשנים האחרונות. נפתחו מחלקות המתמחות בנושאים ספציפיים. בכל מחלקה עומד שותף המתמחה באותו תחום. חלקם שותפים צעירים שצמחו במשרד, חלקם הגיעו ממקומות אחרים וחלקם הצטרפו כחלק ממיזוגים. על מנת לאפשר לכל לקוח ליהנות באופן מלא מהיכולות של המשרד, אנחנו עובדים בצוותים משותפים של המחלקות השונות, כל פעם בהובלת השותף הרלוונטי ביותר, ומספקים מטרייה מקיפה ללקוח. כאמור, רוח הצוות, המקצועיות והשירות המעולה הם מורשתו של מיכאל פירון.

עניבה משוחררת

משרדכם מצטייר בעיניי כשילוב מרתק של קלאסיקה ואלגנטיות מצד אחד, יחד עם פתיחות וחופשיות מהצד האחר. איך מתיישבים דפוסים, כביכול סותרים אלה, בחייה היומיומיים של הפירמה שלכם?

אני חושבת שהתיאור שהצגת הוא אכן תיאור קולע. אחד הנושאים היקרים ללבנו הוא להעריך כל אדם בהתאם לכישוריו ולא בהתאם לקוד חברתי כזה או אחר, דת, גזע, מגדר, העדפה מינית וכו'. תפיסת העולם הזו משליכה בהכרח על אופיו של המשרד ומובילה לפתיחות וחופשיות ואווירה חברית ואכפתית, תוך כדי שיתוף פעולה מקצועי. אין בכך כל סתירה לאלגנטיות, מקצועיות ויחס של כבוד למקצוע וללקוחות.

דווקא כך או כך יצא?

משרדכם, שהינו משרד מבוסס ומעורב בעסקאות גדולות, חובק סניפים בארץ ובמזרח אירופה ומשרת לקוחות ישראליים וזרים, מתאפיין בהתפתחותו הקבועה וההדרגתית. המשרד ממשיך ומתפתח באופן אורגני, תוך הגדלת ועיבוי הכוח המקצועי שלו, אך ללא מגה-מיזוגים עם פירמות אחרות. האם זאת אסטרטגיה או כוח הנסיבות?

משרד פירון מייחס חשיבות ראשונה במעלה לצוות הקיים אצלו ומשקיע את מירב המשאבים בצמיחה מתוך הצוות הקיים. כך למשל השנה צרפנו לשורותינו שלושה שותפים חדשים. בנוסף, בשנים האחרונות ביצענו מספר מיזוגים, גם אם אינם בגדר "מגה מיזוגים", במסגרתם פיתחנו תחומי פעילות חדשים ועיבינו את הקיימים. כל אחד מהמיזוגים דרש השקעה ניהולית רבה והרבה תשומת לב. אני שמחה לומר שכולם הוכתרו בהצלחה. אנו גאים בצביון המיוחד של המשרד ותמיד קיים חשש שמגה מיזוג יוביל לאיבוד הצביון.

פרוייקטים מסוג "סקסי"

ככל שמרתק לחשוב מה יכול שבב אלקטרוני זעיר לחולל, אני עדיין מוצאת עצמי, יותר מכל, נפעמת מתחום הבנייה בכלל ומפרוייקטי נדל"ן ותשתיות גדולים בפרט. חלק מפרוייקטים אלה קורמים עור וגידים הודות לקונסטלציית זכיינות מסוג BOTו-PFI.

תוכלי לפרט מה מאפיין פרוייקטים אלה, מה מבחין ביניהם, ומה מסעיר בעיסוק בהם עד להגדרתם על ידך כ"תחום סקסי"? 

אני אחת מאותם אנשים שהתמזל מזלם לעבוד בתחום אותו הם גם אוהבים. העבודה המשפטית מעניינת אותי. אבל יותר מכך, מעניין אותי להיות חלק מתהליך ארוך רב שלבי, שבסופו מוקם ומופעל פרוייקט גדול וחשוב. פרוייקטי הזכיינות מסוג BOTו-PFIמשלבים בתוכם הרבה מכל אלו. מאחורי השמות האלו עומדת בעצם תפיסה כלכלית של שיתוף פעולה וחלוקת סיכונים בין המגזר הציבורי לפרטי. מדובר בזכיינות שהמדינה מעניקה ליזם פרטי, אשר מתחייב לתכנן, לממן, להקים ולתפעל את הפרוייקט. הפרוייקט הוא משאב ציבורי מסוגים שונים – כבישי אגרה, מנהרות, מתקני התפלת מים, מבני קריות ממשלה ובתי משפט, רכבות קלות, תחנות כוח, מעונות סטודנטים ועוד. הרבה מהפרוייקטים הללו מחייבים שיתופי פעולה בין חברות ישראליות לזרות. יצירת הקשר בין החברות השונות, ובוודאי הזרות הוא תמיד שלב מרתק. גם ברמה האנושית וגם המקצועית. בשלב הזה נדרש בעיקר ידע בדיני החברות, השותפויות והחוזים ולא אחת גם הגבלים עסקיים. לאחר מכן מתנהל מכרז מורכב המחייב הבנה טכנית של הפרוייקט עצמו, הבנה מימונית-עסקית, הכרה לעומק של דיני המכרזים, ידע משפטי בתחום הקבלנות, ההפעלה והחוזים. לאחר הזכייה – נדרש ידע משפטי במימון לשם מימון הפרוייקט. במהלך הביצוע נדרש ידע רב בתחומי התכנון והבנייה, הקבלנות, החוזים, וכך גם בשלב התפעול. פעמים רבות נדרש ידע בתחומי הליטיגציה. לכל אורך הדרך נדרשת מקצועיות רבה, עבודה מאומצת, ידע וניסיון, ובוודאי אינטליגנציה רגשית. לדעתי, שילוב זה של תחומי משפט ועסקים, יחד עם הקמה "יש מאין" של פרוייקטים רחבי היקף, תוך שיתוף פעולה בין המדינה ליזם הפרטי, הוא בהחלט מרגש, מעניין ומאתגר.

ויה דה לה פייננס

בפרוייקטים בתחום בנייה ותשתיות מימון הוא במידה מרובה שם המשחק ויכול להקים או להפיל פרוייקט. מימון, כמו כל תחום משפטי, פיננסי ועסקי, מצריך היתכנות, תכנון, ביצוע ובקרה. ספרי לנו על השלבים השונים בליווי המקצועי שלכם בנושאי מימון פרוייקטים ללקוחותיכם.

אכן, ללא מימון לא יוקם אף פרוייקט. בכל פרוייקט, בין אם אנחנו מייצגים את היזם, הקבלן או הגוף המממן, ישנה חשיבות רבה בהבנת הפרוייקט עצמו, בשליטה מלאה במערך ההסכמים הקיים ובמיפוי מדויק של כל הסיכונים. לאחר מכן יש להבין מהם הצרכים המימוניים של הפרוייקט. לבסוף, יש להבין ולנסות למקסם את חלוקת הסיכונים בפרוייקט מתוך כוונה, כמובן, למקסם את מצבו של הלקוח (משפטית ומסחרית), תוך הבנת הצרכים והמגבלות של הצד שכנגד על מנת להביא להשלמת המימון ולא לכישלונו.

מה שרואים משם רואים גם מכאן

משרדכם מייצג את כל סוגי הלקוחות בפרוייקטים של בנייה ותשתיות - לעתים את היזמים ולעתים את הקבלנים, ולעתים את הגוף הפיננסי המעמיד את המימון לפרוייקט. כתוצאה מכך, יש לכם ודאי תובנות וניסיון מקצועי צבור המקיפים את העסקה על כל צדדיה. כיצד מסייע לכם הכוח לבחון את העסקה בפריזמה משולבת של יזם/קבלן/מממן בניהול משא ומתן בעסקאות של לקוחותיכם?

נגעת בנקודה חשובה מאד. העובדה שאנחנו מכירים את כל הצדדים לפרוייקט (אגב, גם את המזמין במספר פרוייקטים) מעניקה לנו יתרון חשוב. אנחנו יודעים למפות היטב את הסיכונים ויודעים מה באמת חשוב לכל צד. מכיוון שכך, אנחנו יודעים על מה ניתן להתעקש ומה יוביל למבוי סתום. כך, אנחנו יודעים להוביל לתוצאות הטובות ביותר עבור הלקוח, מבלי שנגרום למשבר בין הצדדים.

רוחות מזרח

למשרדכם סניפים ברומניה, סרביה ובולגריה. באילו תחומים אתם פועלים במדינות אלה?

בייחוד בתחומי הנדל"ן והקבלנות, ובשנים האחרונות, לאור המצב הכלכלי – גם בכינוסים ופירוקים.

מצהוב מהבהב לאור ירוק

מעצם טבעם פרוייקטים גדולים של בנייה קבלנית ושל תשתיות הם מורכבים, עתירי משאבים, ארוכי טווח ומחייבים מעורבות של גופים גדולים, ולעתים גם גופים מחו"ל. לכן, כמעט בלתי נמנע שלא יתגלעו אי הסכמות, מחלוקות וסכסוכים לאורך חיי הפרוייקט.

כיצד ניתן וצריך להיערך על מנת למזער נזקים שעלולים לעכב את התקדמות הפרוייקט ולגרום נזקים, שבפרוייקטים גדולים יכולים להגיע לסכומים בעלי שבע ספרות לכל יום עצירת עבודה?

בכל פרוייקט, ובפרט ארוך טווח, חשוב תמיד לזכור אתהאינטרסים המשותפים של שני הצדדים. בסופו של דבר המטרה היא שיקום ותפעול פרוייקט מוצלח. לצורך זה, הקשר הבינאישי תמיד עוזר.

מעבר לכך חשוב מאד לוודא שכמה שיותר מהסיכונים ממופים עוד בשלב המכרז או המשא ומתן, וחלוקתם בהסכם בין הצדדים ברורה.

ודבר אחרון, במשך כל הפרוייקט, החל מהשלב המוקדם של התכנון, ובוודאי במשך הביצוע יש להיות "hands on", לשמור על זכויות הלקוח ולנסות לפתור את הבעיה מיד בתחילתה ועוד לפני שהיא צומחת למימדים גדולים. כאן חשוב לי לציין שנדרשת הבנה באסכולות משפטיות שונות. למשל – דיני החוזים, התכנון והבנייה, הקבלנות, המשפט המינהלי והליטיגציה. הדרך של המשרד שלנו להעניק ללקוח את השירות הטוב ביותר היא הקמת צוותי עבודה בין המחלקות השונות במשרד, בהובלת מחלקת הפרוייקטים, כדי לתת מענה מקיף. לקוחות זרים, הרבה מהם מהחברות המובילות באירופה, מורגלים בקבלת רמת שירות שכזו.

חשוב לי לציין שמעבר להתמחות המסוימת בתחום שלו כל שותף במשרד מכיר ויודע גם את תחומי המשפט האחרים. לדעתי כל עורך דין חייב להכיר את כל תחומי המשפט השונים. לשם דוגמא, הובלתי לא אחת עסקאות מיזוג או רכישת חברות, בארץ ובעולם, שלא בתחום הפרוייקטים. בכל עסקה כזו נעזרתי בעוה"ד מהמחלקה המסחרית או מחלקת המיזוגים כמובן (ומשוק ההון ככל שנדרש).

עובדים רבים

כוח העבודה בישראל, כידוע, אינו מהזולים. מה דעתך לגבי היתר העסקת עובדים זרים בפרוייקטים עתירי עובדים נוכח הדילמה בין צמצום עלויות הפרוייקט מצד אחד לבין שאלות של תחרות על מקומות עבודה ושאלות ביטחוניות מצד שני?

לדעתי הסוגיה הזו, כמו רבות אחרות, צריכה להיפתר באמצעות איזון. לאפשר לעובדים ישראלים לעבוד, אולם לאפשר גם גיוס של כוח עבודה זר, הן על מנת לעמוד בצרכי הפרוייקטים, והן על מנת לעמוד ביעדי תקציב. אגב, מתן אפשרות להעסקת כוח עבודה זר עשוי להיות פתרון מוצלח לבעיית המהגרים הלא חוקיים.

טובת איכות כל הסביבה 

פרוייקטים גדולים של בנייה ותשתיות יוצרים קונפליקטים בנושאי איכות סביבה, לעתים אותנטיים לגמרי ולעתים עם מקדם ניצול או התנהלות פופוליסטית. עד כמה פרוצה היום הדרך לעשיית שימוש לרעה בתואנות סביבתיות, והאם יש לדעתך צורך ביצירת סנקציות, שאינן קיימות היום, שיהיו אפקטיביות למניעת עיכובים או נזקים אחרים מיותרים?

איכות הסביבה היא לא רק סיסמה. זה העולם שלנו והעתיד שלנו ושל הדורות הבאים. אנחנו מחויבים להגן על הסביבה. אבל חשוב לי להדגיש שפיתוח ופרוייקטים מחד גיסא ואיכות סביבה מאידך גיסא אינם שתי פנים מנוגדות של אותו מטבע. יש מקום גם להתחשבות בסביבה וגם לפיתוח. נכון שישנם כאלה המנצלים זאת באופן ציני. הם יכולים לעשות זאת בשל ניצול ציני של הליכי הבירוקרטיה המסורבלים בארץ. פתרון הבעיה מצוי לדעתי בהקלת הבירוקרטיה ולא בהפסקת הפיתוח או בהשתקת הדואגים לאיכות הסביבה.

הלך-רוח צרכני

מתקבל הרושם שסערת קבוצות הרכישה במקרקעין הנמיכה מהלך, בעוד שבתחומי קניינות אחרים יש לקבוצות הרכישה עדנה. ממה נובע מצב זה והאם זאת רק פאזה נוספת בסאגת הכוח הצרכני?

קבוצות הרכישה במקרקעין קמו על בסיס ההנחה שמצאו דרך בה קבוצת אנשים יכולה לקחת על עצמה סיכונים יזמיים ולחסוך במחיר. אולם תחום היזמות והקבלנות אינו ככל תחום, הסיכונים בו רבים ועלולים לעלות כסף רב. החשיפה וההתממשות של אותם סיכונים, כמו גם שינויי רגולציה, הובילו להפחתת מספר קבוצות הרכישה. יחד עם זאת קבוצות הרכישה לא נעלמו מהעולם אלא עברו מעין התמקצעות, וכיום מרבית קבוצות הרכישה מובלות על ידי יזמי נדל"ן שהתמחו בתחום זה.

כינון ערך מוסף  

מעבר לחשיבות של ידע, ניסיון וכישורים שיש למשרד עורכי דין להציע, בתחומים כמו בנייה ותשתיות יש גם ערך לא מבוטל להיכרות עם הרשויות הרלבנטיות והאפשרות לצאת ולהיכנס בחופשיות בדלתותיהן. אלה נבנות ומתחזקת לאורך שנים ויוצרות, מן הסתם, מערכת אמון מצד הרשויות כלפי המשרד, ממנה נהנה בסופו של דבר הלקוח.

מה היית מייעצת למשרד צעיר בתחומי בנייה ותשתיות לעשות (או לא לעשות), כדי שיוכל לבסס מערכת אמון מצד הרשויות שבזכותה יוכל לתת ללקוחותיו את הערך המוסף הבלתי מכומת אך החשוב הזה?

מניסיוני, הדבר החשוב ביותר הוא להיות מקצועי, ענייני והגון בפעולות מול הרשויות בעת ייצוג הלקוח. זה תמיד יוצר פתיחות אצל הצד השני, רשות או כל גוף אחר.

אבני בניין

במחלקת הנדל"ן והתשתיות שלכם פועלים 11 משותפי הפירמה. כאשר נבחר שותף זה או אחר להיות חלק ממחלקה זו – אילו כישורים צריכים להיות באמתחתו כדי שיוכל לתת ללקוחות המשרד את השירות המיטבי בתחום מורכב זה?

כל שותף צריך להיות מקצוען הן בתחום המשפטי, הן בתחום העסקי והן בתחום ניהול ההון האנושי. כל שותף צריך לנהל את הלקוחות הקיימים ולוודא שהם מקבלים את השירות הטוב ביותר. כל שותף גם צריך לדעת להביא עבודה ולקוחות חדשים. בנוסף, כל שותף צריך לדעת להדריך את עורכי הדין הצעירים, להכשיר אותם וכמובן לעבוד איתם בעבודת צוות. מטבע הדברים לכל אחד תחום בו הוא מתבלט יותר. שיתוף הפעולה בין השותפים, יחד עם היכולות הפרטיות של כל אחד מהם, הוא מקור חוזקו של המשרד.

אבני דרך

כדור שלישי בפירמה, כיצד תכשירי את הדור הרביעי כך שגם ישתלב ברוח המשרד וגם ישמור על זהותו העצמית וייחודה?

ברמה האישית והמשפחתית שלי, מסתמן שאני לא אעמיד דור נוסף למשרד. ילדיי (שהבכור שבהם הוא בן 20) בוחרים ומתעניינים בתחומים אחרים. יחד עם זאת, מניסיוני האישי בהחלט ניתן להצטרף לדור ההורים, אולם ליזום ולפתח תחומים חדשים, להיות מעורב בנעשה בפירמה ובכך לשמור על קול ייחודי.

זכייה לדורות

משרדכם עוסק בפעילות ציבורית נרחבת בתחום החברה ובתחום האמנות. בין השאר, אתם פועלים גם בתחום זכויות האדם במסגרת המרכז לזכויות האדם על שם השופט חיים כהן ז"ל (לדידי, אדם ושופט יחיד בדורו ומופת לדורות). תוכלי לספר על יוזמות של גוף זה שבהן הייתם מעורבים?

תחום זכויות האדם חשוב וקרוב לי באופן אישי. אני מאמינה שללא הקפדה על זכויות אדם, באשר הוא אדם, כל חברה תאבד את הזכות לקיומה. אני מצאתי את דרכי שלי בתמיכה בזכויות האדם. לשמחתי, שותפיי חולקים עמי את תפיסת העולם הזו ובמסגרת המשותפת, המשרדית, בחרנו להתמקד בהעמדת שירותינו בעיקר בתחום הליטיגציה, בתחומים שונים, לאותם אנשים המופנים אלינו על ידי המרכז לזכויות האדם על שם השופט חיים כהן ז"ל.

סחר בינלאומי מקצועי

חברות משרדכם ברשת עורכי הדין הגלובלית InterLawיוצרת, מן הסתם, אינטראקציה תומכת ביניכם לבין משרדי עורכי דין ברחבי העולם. אילו תובנות חוצות-גבולות רכשתם מעמיתיכם בחו"ל ואילו אתם מייצאים להם?

אחד הדברים שלמדתי, ולא רק מהאינטראקציה עם עוה"ד ב-InterLaw, אלא גם מהעבודה הצמודה עם לקוחות זרים, שישנם הבדלי מנטליות בין המדינות השונות. מי שאינו מודע לכך עלול למצוא עצמו בחיכוכים מיותרים, שלא נובעים מסיבה עניינית. צריך סבלנות וסובלנות, להיות קשובים לצד השני, לא להסס לברר כמה שיותר מהר מהם ההבדלים, למשל, בשיטות המשפט מהם נובעת גישה שונה לעסקה. לאחר שמתגברים על כך, הדרך נהיית קלה בהרבה, ולפעמים גם מתברר שההבדלים אינם כל כך גדולים.

תשתית ושמה גישור

משרדכם נותן גם שירותי גישור בנדל"ן. הסבירי מדוע הליך הגישור מהווה תשתית חיונית לפתרון מחלוקות בסוגיות מקרקעין, בנייה ותשתיות.

סוגיות הנדל"ן, בנייה ותשתיות הן מורכבות ועל פי רוב מערבות סכומי כסף גדולים. יחד עם זאת, למרבית הסכסוכים ניתן למצוא פתרון. גישור, המבוצע על ידי מי שמתמחה בתחום, מגדיל את הסיכוי לפתור את הסכסוך.

איפה אני?

מחלקת הנדל"ן והתשתיות שלכם מעורבת בחלק מהפרוייקטים הגדולים במשק, לרבות בתחום הרכבות, הנמלים, תחנות כוח, מבני ציבור, נדל"ן מניב ובנייה פרטית, כולל פרוייקטי תמ"א 38, פינוי-בינוי וקבוצות רכישה. כל פרוייקט מקיף חוקים, תקנות, חוקי עזר, תקנונים, רגולציות וקוד התנהלות משפטית מקצועית. בתוך המבנה הקשיח של עולם הפרוייקטים הפיסיים אותו את חיה ונושמת יום ביומו, איך את נותנת דרור לרוח שלך וביטוי ליצירתיות שבך?

אני מאמינה שבכל תחום כל אחד מביא לידי ביטוי את האני האישי שלו, את אופיו ואת האמונות שלו. כל תחום משפטי, לרבות כל אלה שמנית לעיל, כולל הרבה ידע משפטי, הרבה חוקים, תקנות, הלכות משפטיות, ידע כלכלי, מסחרי והבנה עסקית. אבל בכל תחום מעורבים בסופו של דבר אנשים והם אלה שגורמים לדברים לקרות - לעסקאות לקרום עור וגידים ולפרוייקטים לצאת אל הפועל. הקשר הבינאישי, האינטראקציה בין האנשים הם אלה שעושים את כל ההבדל. אני חושבת שאני מביאה לכל עסקה ולכל פרוייקט את הידע המקצועי שלי, היכולות המקצועיות שלי, הניסיון והאינטליגנציה הרגשית, וזה עושה את כל ההבדל.

הישורת האחרונה

השירותיות בתחום עריכת הדין חשובה לאין ערוך. היא אינה מתמצית באלמנטרי - קשב ללקוח, הקדשת כל הזמן הדרוש לו ולעניינו ומתן טיפול מקצועי ברמה גבוהה. הגדולה היא בראיית התמונה הכוללת של טובת הלקוח ולא רק של העניין הספציפי שבטיפול המשרד ובניתוח השורה האחרונה מבחינת האינטרסים הכוללניים של הלקוח. לכך נדרשים גם ידע, גם הבנה, גם כישרון ניתוח וחשיבה קדימה, ומעל הכל יושרה. כיצד ואילו כלים מקנים מובילי המשרד לעורכי הדין של הפירמה כדי שיוכלו לתת ללקוחות המשרד את השירות האולטימטיבי?

משרד פירון מייחס חשיבות רבה ללימוד והכשרה של עורכי הדין, צעירים, ותיקים ואף שותפים בו. הדבר מתבטא בראש ובראשונה בעבודה צמודה של ותיקים עם צעירים. כל עסקה, כל פרוייקט וכל משפט חשוב (ופעמים רבות גם העבודה היומיומית השוטפת) מתבצעים בצוותים של ותיק וצעירים, בהם עורך הדין הוותיק מנחיל לצוות הצעיר גם את הידע שלו, גם את הראייה הרחבה, גם את האסטרטגיה וגם את ההבנה הכוללת של צרכי הלקוח. מבנה הצוותים משתנה מעסקה לעסקה, כך שכל עו"ד צעיר יכול ללמוד ולהתרשם ממספר רב של עו"ד ותיקים. בשיתוף הפעולה הזה כל חברי הצוות מפרים זה את זה בסיעור המוחות. בנימה אישית, חשוב לי לציין שההצלחה של המשרד, כמו גם שלי, נובעת משילוב הכישרון, הידע והניסיון של השותפים השונים ועורכי הדין במשרד.

עו"ד תמי פירון-סמורודינסקי, תודה על דברייך המקצועיים ועל ששיתפת אותנו בנקודת מבטך האישית. הפתיחות המחשבתית שלך וגישתך הערכית לכבוד המקצוע הן ללא ספק כבוד למקצוע.

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#