תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנקים זרים דורשים מישראלים: "ותרו על החסיון הבנקאי או שתסגרו את חשבון הבנק". הפתרון: "גילוי מרצון"

נישומים המחזיקים חשבון בנק בחו"ל עלולים להפוך למואשמים בעבירות מס. הליך הגילוי מרצון יכול לחסוך להם הליכים פליליים. מהם התנאים המוקדמים לביצוע ההליך ולמה כדאי להיעזר בעו"ד המתמחה בדיני מסים ובגילוי מרצון

בזמנו, היו כאלה שנהגו להחביא דולרים "מתחת לבלטות" או להטמין שטרות ומטבעות בגרביים נושנות. פעמים רבות מקום המסתור היה נשכח, ולאחר שנים מתגלה האוצר שהוטמן, והשמחה רבה. בימינו אנו ובעידן המודרני מטמונים שכאלה מתגלים בדמות נכס שנרכש בחו"ל לפני שנים וכעת עובר במתנה או ירושה, חשבון בנק שהוחזק בשוויץ, או "סתם" מניות או אגרות חוב שנרכשו אי שם בחו"ל, וכעת הגיע המועד הרצוי למימושן.

כל אלה יכולים להיות תוצרים כשרים למהדרין של פעילות עסקית או משפחתית לגיטימית. אולם, לנוכח השינוי במשטר המס שחל במשך השנים, המוטבים המאושרים עלולים להפוך בעל כורחם לנישומים המואשמים בעבירות מס. כך למשל, ישראלי שנמנע מלדווח על חשבון בנק שבבעלותו בחו"ל, עלול להסתכן בסנקציות אזרחיות ואף פליליות.

במדינת ישראל קיימים נישומים רבים, המחזיקים בחשבונות בנק בחו"ל שמעולם לא דווחו לרשות המסים. מטבע הדברים, חשבונות אלו עשויים להניב לנישומים הכנסה החייבת במס לרבות הכנסת ריבית, רווח הון הנובע מעסקאות בניירות ערך ומניות וכיוצ"ב. במשך שנים רבות, קיימות היו מספר מדינות ברחבי העולם שהעניקו חסיון בנקאי קשיח כגון שווייץ, מלטה, הולנד וכד', מה שהקשה על חשיפתם של חשבונות בנק באותן מדינות ע"י רשויות המס בכלל ורשות המסים בישראל בפרט. אולם, כפי שיתואר להלן הגישה בעולם בכלל ובישראל בפרט השתנתה. בשנים האחרונות נחתמו מספר אמנות בינלאומיות (אשר ישראל שותפה להן) שערערו את מעמד החסיון הבנקאי.

ויתור על החסיון הבנקאי חושף את הנישום בפני חקירת רשות המסים אודות החשבון שלא דווח וההכנסות שנבעו ממנו. מס הכנסה נאבק בתופעת העלמת המס בדרכים שונות ומגוונות, סמויות וגלויות שבסופן נתפס, לרוב, הנישום ונפתחים כנגדו הליכים אזרחיים ופליליים בהתאם לחומרת העבירה. ברם, ניתן להקדים תרופה למכה. לנישום שביצע אי אלו עבירות מס (כפי שיתוארו להלן) וטרם נתפס קיים פתרון - הליך הגילוי מרצון.

כחלק ממלחמתה של רשות המסים בעבירות המס השונות בישראל, פרסמה הרשות בשנת 2005 את נוהל "הגילוי מרצון" במסגרתו אפשרה היא לתושבי ישראל (כתוצאה מתחולת המס הפרסונאלית והטריטוריאלית הנוהגת בישראל החל מיום 1.1.03) לדווח מרצונם על עבירות מס שביצעו ובתמורה העניקה להם חסינות מפני הליכים פליליים.

בשנת 2011 פרסמה הרשות הוראת שעה לגבי נוהל גילוי מרצון במסגרתה הוענקו לנישומים מספר הקלות בתחום הגבייה. הוראת שעה זו הסתיימה בסוף חודש ספטמבר 2012.

העבירות המטופלות במסגרת הנוהל הנן השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. יובהר, כי הליך הגילוי מרצון אינו חל על עבירות בסיסיות כגון אי הגשת דוחות.

על מנת שההליך יחול בעניינו של הנישום עליו לעמוד במספר תנאים כדלקמן:

1.         הפנייה לרשות המסים חייבת להיות כנה, מלאה ונאותה ולא בעקבות חקירה שמתקיימת נגד הנישום;

2.         לרשות המסים ו/או לכל רשות שלטונית אחרת לא היה מידע קודם הקשור למידע שנמסר במהלך הגילוי, לרבות מידע אודות חברות קשורות או שותף;

3.         הרשות לא החלה בבחינה גם במישור האזרחי בעניין תיקים שקשורים לנישום;

4.         המידע שנמסר לא כלול באף הליך, תביעה או כתב אישום המתנהל בבית המשפט;

5.         תשלום המס יהיה תוך פרק זמן קצוב מראש ע"י הרשות.

אז מה היתרון בגילוי מרצון? הטעם לכך הוא כפול. בפן המוסרי, בכל אזרח מקוננת התחושה שעליו לשלם עבור השירותים שמקבל הוא מהמדינה לרבות ביטחון, חינוך, תשתיות וכד'. תחושה זו מתחדדת לקראת הצום הממשמש ובא ומחדדת את תחושת הסולידריות להשתתף בנטל הלאומי. בפן הכלכלי-פלילי-תועלתני, הנישום נמצא במרוץ מול רשות המסים בדבר חשיפת עבירותיו. שכן, נישום שייתפס ע"י הרשות בטרם גילה מרצון את עבירותיו צפוי לעמוד בפני הליכים פליליים, העשויים לגרור אחריהם עיצומים כספיים כבדים ואף עונש מאסר. לעומת זאת, נקיטת הליך של גילוי מרצון יעביר את הטיפול להליך האזרחי, זאת כל עוד לא הופרו התנאים המקדימים שפורטו לעיל.

יודגש, כי היקף החסינות יהיה רק לגבי המידע שנמסר לרשות המסים במסגרת הליך הגילוי מרצון.

המקרים הנפוצים המטופלים במסגרת ההליך הנם הכנסות של תושבי ישראל מנכסים הממוקמים בחו"ל, הכנסות החייבות בדיווח ובמס בישראל בשל שיטת המס הפרסונאלית הקיימת בישראל. אין באמור לעיל בכדי לגרוע מתחולת הנוהל על "כספים שחורים" שהופקו בתוך שטח מדינת ישאל.

נישום, לרבות בעל תפקיד בתאגיד, מיופה כוח או כל אדם אחר המעוניין ליהנות מיתרונות ההליך נדרש לפנות לסמנכ"ל בכיר לחקירות של הרשות למסים ולפרט את שמות המבקשים ותוכן הגילוי מרצון, לרבות אומדן לגבי אובדן המס. על הפונה יהיה להגיש הצהרת אמת ולתקן את המחדל, רוצה לומר, לשלם את מלוא המס.

על אף יתרונות ההליך, הוא אינו חף מפגמים. ראשית, התנאים המקדמיים שפורטו, חרף היותם מובנים לכאורה, אינם פשוטים כלל ועיקר ודורשים בדיקה מעמיקה. אי עמידה בהם תגרור דחיית הבקשה ותאפשר לרשות לפתוח כנגד הנישום בהליכים פליליים ואזרחיים. שנית, לעתים המגלה מרצון אינו ה"עבריין" בפועל ולכן אין ברשותו את כל המידע הנדרש למסירת הצהרת אמת. שלישית, הפניה עשויה לגרור פתיחת שומות קודמות ולגרור הליכים נוספים, לרבות הגדלת היקף המס הנדרש.

לאור האמור, בטרם הגשת בקשה לגילוי מרצון, המלצתנו היא להיוועץ בעורך דין המתמחה בנושא שכן מדובר בהליך סבוך. בדיקה של גורם מומחה בתחום תקטין את הסיכון משמעותית לתחולת אחד מסייגי ההליך בעניינו של הנישום, זאת באמצעות בדיקה מקיפה ומקצועית של מלוא נתוניו של הנישום. לא זו אף זו, ככל שמדובר בהכנסה שהופקה מחוץ לישראל, הרי שיש להתייעץ עם עורך דין המתמחה במיסוי בינלאומי ובאמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל, זאת לצורך סיווג הכנסתו של הנישום ובחינת זכאותו לקבלת זיכויים ממס זר ששולם על ידו בחו"ל.

עו"ד רימון זינאתי ועו"ד עמית כהן נמנים עם צוות עורכי הדין של משרד דורון, טיקוצקי, צדרבוים המתמחה, בין היתר, בדיני מסים.

בחזרה למדור משפט ועו"ד

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#