תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דיוקן אישי – עו"ד איל שנהב

מדור משפט ועו"ד עושה לכם היכרות אישית עם עו"ד ד"ר איל שנהב, מייסד וראש פירמת עורכי הדין שנהב ושות'. המשרד עוסק במגוון נושאים של המשפט המסחרי, לרבות דיני מסים על היבטיהם השונים, דיני חברות, היי-טק, מיזוגים ורכישות, מיזמים משותפים בינלאומיים, קרנות גידור, פרוייקטים בתשתיות ואנרגיה, השקעות, לרבות משקיעים זרים ועוד

עו"ד ד"ר איל שנהב הוא מייסד וראש פירמת עורכי הדין שנהב ושות'. המשרד עוסק במגוון נושאים של המשפט המסחרי, לרבות דיני מסים על היבטיהם השונים, דיני חברות, היי-טק, מיזוגים ורכישות, מיזמים משותפים בינלאומיים, קרנות גידור, פרוייקטים בתשתיות ואנרגיה, השקעות, לרבות משקיעים זרים ועוד.

מולטי-תון

משרדך מתמקצע במספר רב של תחומים: מסים, מיזוגים ורכישות, היי-טק, תשתיות ועוד ועוד. גם מגוון הלקוחות שלכם הוא עצום וכל תיק במשקל טון.

כיצד מייצרים חלוקת קשב אפקטיבית בריצה למרחקים ארוכים בהרבה מסלולים בו זמנית?

משרדנו אכן ייחודי בכך שהוא מצטיין בכמה תחומים ואיננו בוטיק בעל דגל אחד. חלוקת הקשב מתבצעת על ידי חלוקת המטלות בצורה נכונה ומאוזנת בין מספר שותפים במשרד. את מחלקת התשתיות (המטפלת בין היתר בחוצה ישראל, ברכבת הקלה בתל אביב, בפרוייקטי גז טבעי ועוד) מובילה ומנהלת עו"ד טל דנון שנהב. את מחלקת המסים מנהל ומוביל עו"ד אורן בירן. את העסקאות המסחריות וההיי-טק מובילים ארבעה שותפים (אמיר רז, שמוליק אטיאס, סטיבן קנטור וגל הופמן). אני נפגש באופן שוטף עם כל אחד מהשותפים ועובר איתו על נושאים שוטפים ועל סוגיות מורכבות בעסקאות השונות. אנו מנווטים את העסקאות בהתאם למומחיות של השותף, לוח הזמנים שלו והכימיה עם הלקוח. כמובן שאנו נדרשים לעבוד שעות ארוכות, להיות מחוברים 24 שעות ביום למייל (כולל סופי שבוע) ולהשתתף בשיחות ועידה עם לקוחות בחו"ל גם בשעות מאוחרות של הלילה.

תה ב-5 אחר הצהריים וביג-מק לדרך

מספר לא מבוטל של שותפים בפירמה שלכם הם בעלי רקע משפטי מחו"ל, ביניהם עורכי דין שלמדו ועבדו בארה"ב.

כיצד משפיעה ובמה תורמת המשנה האנגלוסקסית לביצועי המשרד?

ארבעה מהשותפים במשרד עבדו במשרדי עורכי דין גדולים בניו יורק ובעמק הסיליקון, שותף חמישי למד תואר שני בארצות הברית. החינוך המשפטי בחו"ל והעבודה בחו"ל הם בעלי תרומה מכרעת לביצועי המשרד.

ראשית, מרבית העבודה שלנו מתנהלת בשפה האנגלית. המדובר בכתיבת חוזים וניהול מו"מ באנגלית, התכתבות עם לקוחות באנגלית ואפילו מיילים פנימיים שאנו שולחים באנגלית. בשיחות פנימיות אנו צוחקים שהסכם בעברית (שהיא בכל זאת שפת האם שלנו) יקח יותר זמן כי יש פחות דוגמאות.

שנות העבודה בחו"ל החדירו בנו ערכים של מצוינות, דיוק בעבודה וירידה לפרטים. אנו מרגישים בבית כאשר אנו עובדים עם עורכי דין בחו"ל ובעלי קשרים ענפים עם משרדים במדינות רבות. אנו משמשים כגשר בין הלקוח הישראלי לבין גורמים בינלאומיים עמם הלקוח שלנו מתקשר בהסכמים. אנו מבינים לא רק את הסוגיות המשפטיות אלא גם את דרך המחשבה והמנטליות של תושבי החוץ ומסייעים ללקוח לקבל החלטות מושכלות.

כמה כובעים צריך עורך הדין?

עם לקוחות משרדכם נמנות חברות סטארט-אפ וחברות ענק, מקומיות וזרות, בתחומים רבים ושונים כגון תשתיות, הון סיכון, קרנות, פיתוח ציוד רפואי ומעבדות רפואיות, בנקאות, טכנולוגיה, השקעות, תקשורת ועוד רבות.

האם חשוב בעיניך שעורך הדין המטפל בעסקה יכיר את ההתנהלות העסקית הרווחת בתעשייה הספציפית של אותה עסקה או די מבחינתך בידע משפטי עמוק הקשור למרכיבי העסקה?

לדעתי על עורך הדין להבין היטב את הפן העסקי של העסקה הספציפית והתעשייה בה הלקוח פועל. לעורך דין טוב יש ערך מוסף ללקוח מעבר לפן המשפטי.

כאשר אנו מייצגים יזמים של חברות סטארט אפ חלק גדול מהליווי שלנו מתבטא בסיוע בצדדים עסקיים.

בראש ובראשונה המדובר ביצירת קשר בין היזמים לבין משקיעים פוטנציאליים. בחודשים האחרונים מספר חברות המטופלות על ידי משרדנו גייסו מיליוני דולרים ממשקיעים שאותם אני חיברתי לחברה. אנו עושים חיבור זה בין הלקוחות למשקיעים כחלק מהערך המוסף שלנו ללקוחות ולא עבור עמלה.

שנית, גם לאחר גיוס ההון אנו מייעצים ליזמים באופן שוטף לגבי צדדים עסקיים ולא רק בצדדים משפטיים. למשל, שואלים אותנו מהו השווי הנכון של החברה לצורך גיוס הון (בהתבסס על מספר רב של עסקאות שאנו רואים), כמה לגייס, ממי לגייס, מהי המשכורת המקובלת לאנשים בכירים בחברה, מה התגמול המקובל באופציות ועוד.

אני דוגל בגישה שעורך דין צריך להציג ללקוח את הצדדים המשפטיים של העסקה והסיכונים המשפטיים אך גם את ההסתברות שהסיכון יתממש ומהי ההחלטה הנכונה בהתחשב בסיכויים ובסיכונים. לצערי עורכי דין רבים מתמקדים רק בחצי הכוס הריקה (הסיכונים) ולא בחצי הכוס המלאה(הסיכויים).

כאשר אנו מלווים לקוחות זרים המשיקיעים בישראל או מקימים בה פעילות עסקית (חברת בת, סניף) העבודה שלנו מעבר לפן המשפטי נוגעת להבהרה ללקוח מה מקובל בישראל וסיוע ללקוח להכיר את השוק הישראלי ואת הגורמים הרלבנטיים בתעשייה. כך לדוגמא, אני מלווה במשך שנים רבות חברת ענק מאנגליה שהיא בעלת מניות מרכזית בבבילון. במסגרת זו אנו מסייעים לגורם מחו"ל לנתח את המגמות השונות בשוק ולקבל החלטות מושכלות במציאות משתנה של חברה ציבורית בישראל.

ועו"ד כובע

כעו"ד בתחום המסחרי – האם ועד כמה צריך עורך הדין לייעץ ללקוחות לגבי כדאיותה או אי כדאיותה של עסקה?

בסופו של דבר עורך דין יכול לתת את הפן המשפטי וכאמור את הסיכויים והסיכונים כך שקשה לו להמליץ על כדאיות העסקה. עם זאת במקרים קיצוניים אני מביע דעתי בפני הלקוח שלא כדאי לעשות את העסקה. למשל, יזם שטופל על ידי היה במשא ומתן עם משקיעים וכאשר ראיתי שדרישות המשקיעים מוגזמות, שווי החברה נמוך והעסקה מורכבת המלצתי ליזם שלא יבצע את העסקה ונסייע במציאת משקיעים אחרים. בדומה, כאשר הייתה הצעה לרכישת חברה והיא נראתה לי נמוכה ביחס לעסקאות אחרות, הבעתי את דעתי האמורה בפני בעלי המניות והצלחנו לשפר את תנאי העסקה בהתבסס על תקדימים מעסקאות אחרות בהן היינו מעורבים.

עורך דין יום וליל

משרדך מעניק שירותים משפטיים לחברות במגוון סוגי עסקאות – בין היתר, רכישות (כמייצג החברה הנרכשת או הרוכשת), מימון, מיזוגים, מיזמי שיתוף פעולה, ליווי פרוייקטים, הנפקות וגיוסי הון פרטיים, מכרזים ועוד.

אילו סוגי עסקאות מעירים אותך בחדווה בבוקר ואילו מדירים שינה מעיניך?

אחד הרגעים השמחים שלי במהלך השנה הינו השלמת עסקה שבה נמכרת חברת סטארט אפ. לרוב אנו מלווים את החברה החל ממועד הקמתה, עבור דרך מספר סבבי גיוס ועד למכירת החברה. אנו מלווים את החברה בימים אופטימיים ובימים פחות אופטימיים. מכירת החברה (או לעתים יותר נדירות הנפקתה) הינה אירוע המבטא סיום של מסע בן מספר שנים. לרוב היזמים של החברה הנמכרת מתחילים חברות חדשות ואנו מלווים אותם גם בפעילותם החדשה. עוד מקור של חדווה הינו כאשר אנו מצליחים למצוא מבנה מס נכון לעסקה ולסייע ללקוח לגבש עסקה שאילולא פתרון המס לא הייתה יוצאת לדרך. אני מאוד מרוצה כאשר אני מוצא פתרון משפטי שמאפשר פעילות עסקית.

לגבי הדרת שינה - אני ישן טוב בלילה. הנושא שמדאיג אותי על פי רוב לפני השינה הינו ניסיון לחשוב איזה נושאים לא טופלו במהלך היום, מה נשאר פתוח מול הלקוחות ובמה צריך לטפל מיד עם תחילת יום העבודה. פעמים רבות אני עורך רשימות של "נושאים פתוחים" בשעות מאוחרות בלילה או שולח מייל תזכורת לעורך דין במשרד בשעה מאוחרת כדי שיטפל בנושא כלשהו מיד בתחילת היום. אני קורא את המיילים שלי כל הזמן ומתעדכן ומשתדל להיות כל הזמן On Line. כאשר אני קם בבוקר ורואה שבמהלך הלילה קיבלתי מיילים מלקוחות בחו"ל אני מייד סקרן לקרוא מה כתבו ומה התחדש.

יש ויש וטוב שיש

אתה עובד הרבה עם חברות זרות, בין בייצוגן ובין מולן.

מה מאפיין את התנהלותן של חברות זרות, מה מאפיין את התנהלותן של חברות ישראליות ומה משותף להן?

מה שמאפיין את החברות הזרות, על פי הרוב, הינו הסדר והארגון. הליך קבלת ההחלטות מאוד מסודר וההחלטה מתקבלת לאחר שנבחנו כל החלופות במספר שיחות ועידה. לרוב הליך ההחלטה מגובה במזכר המבהיר את השיקולים והבחירה בין החלופות. כמובן שהליך זה הוא איטי יחסית. לעומת זאת בחברות ישראליות, על פי רוב, קבלת ההחלטות היא תוך כדי תנועה ובזריזות רבה יחסית. יש גם פחות דגשים פורמליים. ההחלטה לרוב מהירה יותר ויכולה להינתן עוד במהלך הישיבה או שיחת טלפון.

דבר נוסף הינו שבאופן כללי חברות זרות נותנות כבוד רב להיבט המשפטי וחשוב להן מאוד שהדברים יהיו לפי הספר וללא עיגול אף פינה משפטית. בחברות ישראליות במידה מסוימת ובהכללה המגבלות המשפטיות עלולות להראות כמכשול, כמקל בגלגלים וכנושא טכני שצריך לפתור אותו.

כמובן שעם השנים לאור ריבוי הגורמים בישראל שנחשפו לעבודה בחו"ל ולעבודה עם גורמים זרים מחלחלת גם לישראל צורת העבודה המסודרת יותר והחשיבות של הפן המשפטי של נושאים.

מקטן ועד גדול

משרדכם מייצג גם חברות פרטיות וגם ציבוריות, חברות start-up, חברות שהגיעו לבשלות ומגה-חברות.

האם ובמה שונה ההתנהלות מול הלקוח כשהוא חברה קטנה מההתנהלות מול לקוח שהוא חברת ענק?

ככלל כאשר עובדים מול לקוח גדול, לרוב יש לו מחלקה משפטית או גורם בעל ניסיון רב בעבודה מול עורכי דין. כאשר המדובר בסטארט אפ אין לחברה גורם משפטי פנימי. בחברה קטנה אנו נעסוק גם במטלות שוטפות של החברה ובניסוח הסכמים סטנדרטיים. לעומת זאת בחברות גדולות לרוב הנושאים השוטפים מטופלים בתוך הבית, ואנו נסייע בדברים מיוחדים כגון רכישת חברות, תכנון מס גלובאלי, הקמת חברות בנות וכיוצא בזה.

בנוסף בחברה קטנה ההשפעה של הראייה העסקית שלנו בעלת חשיבות רבה יותר והלקוח מצפה מאתנו להכוונה עסקית ולא רק משפטית.

מימון בקומת הגלריה

בין יתר עסקאות המימון שאתה מעורב בהן, היו בשנים האחרונות לא מעט עסקות מימון ביניים ((mezzanine.

תוכל להסביר באילו מקרים רווח מימון מסוג זה ומהם יתרונותיו?

בשנים האחרונות התפתח בארץ שוק המימון על דרך מתן הלוואות גם לתחום ההיי-טק. כך למשל אנו מייצגים מספר קרנות ובנקים שנותנים הלוואות לחברות היי-טק, בעוד שבעבר חברות ההיי-טק הסתמכו רק על גיוס הון על דרך של הנפקת מניות חדשות.

עסקאות המימון רווחות בעיקר בחברות להן יש מכירות ללקוחות ושאינן בשלב של פיתוח מוצר בלבד. היתרון בעסקה הינו שהמשקיעים בחברה וכן היזמים מגייסים כספים לפעילות החברה מבלי שהם מדוללים (שכן זהו גיוס חוב). היתרון למלווה הינו לרוב שהוא יכול לקבל ריבית גבוהה וכן אופציות לרכוש מניות בחברה ולהנות מעליית ערכה בעתיד. הסיכון בהלוואות האמורות הינו שהחברה לא תעמוד ביעדיה העסקיים ותתקשה בהחזרת החוב. במקרה כזה החברה אף יכולה להגיע לכלל כינוס נכסים ופירוק.

שער גרמניה – האם גול?

באחת מהרצאותיך אתה ממליץ על גרמניה כמרכז אירופאי לעסקים של חברות מישראל שרוצות לפעול בשווקים באירופה. מלבד היותה שוק חשוב ובעלת מיקום מרכזי באירופה, מה היתרונות שיש לגרמניה להציע לחברות ישראליות מבחינה משפטית ולצרכי מס?

לפני כשנתיים ניהלתי משא ומתן עם עורך דין גרמני על השקעה של לקוח שלו בישראל. במסגרת שיחה עם עורך הדין הגרמני "נפל לי האסימון" והבנתי שהגורמים העסקיים בישראל אינם נותנים משקל מספיק לשוק הגרמני בפרט והשוק האירופאי בכללותו. בהכללה כל חברה ישראלית חושבת איך לכבוש את השוק האמריקאי ואחר כך איך לפתח פעילות בסין או מזרח אסיה ושוכחת שיש שוק גדול ומשוכלל במרחק מספר שעות טיסה מפה. השוק הגרמני הינו שוק צמא לטכנולוגיה ולחדשנות. המדובר בחברות בעלות יכולת ייצור ושיווק יוצאת דופן אשר יכולות לקחת רעיון ו/או פיתוח ישראלי ולהפוך אותו למוצר שמיוצר ביעילות ובאיכות גבוהה. השילוב בין היזמות הישראלית והארגון הגרמני יכול להיות שילוב מנצח. אציין כי דווקא מבחינת מס גרמניה אינה מקום שבו המס נמוך והיא אינה מקלט מס. עם זאת באמצעות תכנון מסודר ניתן להימנע ממס גבוה על פעילות בגרמניה ולהנות מחשיפה לשוק אדיר.

במסגרת זו ערכנו בשנה שעברה שני כנסים גדולים. האחד בתל אביב שבו השתתפו מספר גורמים גרמניים (לרבות נציג משרד הסחר הגרמני) ודנו כיצד יכולה חברה ישראלית לפעול בגרמניה ובאירופה. לאחר מכן ערכנו כנס שני בגרמניה (קלן) בהשתתפות שגריר ישראל בגרמניה והנספחת המסחרית. בכנס זה דנו בהשקעות של גורמים גרמניים בישראל והיכולת שלהם להיחשף לחדשנות בישראל (לדוגמא פעילות של חברת דויטשה טלקום בישראל).

מכיסא המנהל

כיצד מתנהלת העבודה במשרדכם מבחינת מתן השירותים על ידי השותפים ועורכי הדין במשרד? האם לכל לקוח ממונה שותף אחראי שמחלק את העבודה במשרד לפי התחומים הרלבנטיים לשירות לאותו לקוח או שההתנהלות נעשית בדרך אחרת?

לכל לקוח יש שותף אחראי. השותף מטפל בכל הנושאים הקשורים ללקוח ויודע על כל הצרכים המשפטיים הקשורים ללקוח. כאשר מדובר בסוגיות מיוחדות הרי שהטיפול מועבר לשותף או עורך דין אחר בעל מומחיות מיוחדת בתחום. למשל, תחום האופציות לעובדים הוא תחום מורכב ומרוכז על ידי שותף אחד עבור כל הלקוחות. בנוסף, הואיל וחלק גדול מהקשר עם הלקוחות נעשה באמצעות המייל הרי שלמייל מול הלקוח מכותבים כל הגורמים הרלבנטיים במשרד וכך יש העברת מידע בו זמנית למספר גורמים.

פקטור הגודל

האם לעורך דין צעיר, יהיה נמרץ ושאפתן ככל שיהיה, שפותח כיום משרד עצמאי בתחום המסחרי יש בכלל סיכוי לשרוד, או שמא מתכונת המשרדים הגדולים ניכסה לעצמה את תחום עריכת הדין?

אין ספק ששוק עורכי הדין הופך יותר ויותר מקצועי וחסם הכניסה של פתיחת משרד חדש עולה. לדעתי לעורך דין צעיר חשוב מאוד לעבוד מספר שנים כעורך דין שכיר במשרד מקצועי בישראל (וגם בחו"ל אם אפשר) לפני שיצא לדרך עצמאית. עורך דין שיפתח משרד מיד לאחר ההתמחות או לאחר שנה-שנתיים של עבודה עלול למצוא עצמו עוסק בדברים יותר קטנים ולא למצות את הפוטנציאל שלו.

לגבי השאלה אם המשרדים הגדולים ניכסו לעצמם את תחום עריכת הדין, התשובה שלי היא לא בא רבתי! אין ספק שיש יתרונות לגודל ובעיקר היכולת של מיתוג המשרד וריכוז כמות גדולה של אנשים למשימות דחופות. עם זאת למשרדי בוטיק יש בהחלט מקום ואני גם רואה לא מעט שותפים במשרדים גדולים הפורשים ומקימים משרדי בוטיק.

לקוחות מבינים כי בסופו של דבר חשוב מי עורך הדין הספציפי שמטפל בנושאים שלהם ולא הלוגו של נייר המכתבים. זה לא רלבנטי ליזם של חברת היי-טק שבמשרד עורכי דין יש מחלקת ליטיגציה ובה עשרות עובדים. חשוב לו אם המשרד יודע ללוות חברות מהסוג של החברה שלו ולתת לו שירותים משפטיים ברמה גבוהה, ביעילות ובזריזות. למשרדי בוטיק יתרונות מובהקים כמו היחס האישי, האווירה הפחות פורמלית והיכולת לגלות גמישות בתחום שכר הטרחה תוך יצירת מודלים המבטאים שכר טרחה גדול יותר אם הלקוח מצליח ושכר נמוך יותר במקרה אחר. זאת ועוד, משרד כמו שלנו שבו שבעה שותפים בעלי ניסיון של עשרות שנים הוא בעל יכולת ביצוע גבוהה ביעילות ובזריזות. המשרד שלנו דומה לסיירת. מרבית העסקאות של המשרד שלנו הן מול 5-10 המשרדים הגדולים בישראל, ואני מרגיש שאנו בעלי ידע שאינו נופל מאף משרד. אנו מאוד מוכרים בשוק וזוכים להערכה אישית ללא קשר לגודל המשרד (16 עורכי דין). אנו מדורגים באופן קבוע בכל הדירוגים הישראליים והבינלאומיים כמשרד מוביל בתחומי ההתמחות שלנו.

שוטי שוטי ספינתי

בנוסף להיותך ראש הפירמה שנהב ושות', שימשת גם סגן דיקן בית הספר למשפטים רדזינר במרכז הבינתחומי.

מה אתה מנחיל לסטודנטים כדי שלא ילכו לאיבוד בים האפשרויות שהמקצוע מציע מצד אחד וכדי שיכירו במגבלותיו בפועל מצד שני?

אכן בעבר שימשתי כסגן הדיקן בבית ספר למשפטים רדזינר במרכז הבינתחומי. אני מלמד באופן קבוע כ-18 שנה במרכז הבינתחומי ובתל אביב.

עד לפני מספר שנים בחרו תלמידי המשפטים את מקום ההתמחות במהלך השנה הראשונה או תחילת השנה השנייה. אני מברך על השינוי שאינו מאפשר לסכם על התמחות בטרם הגיע התלמיד לאמצע השנה השלישית ללימודיו. האפשרות לקבל החלטה בשלב מאוחר יותר בלימודים חשובה יותר, כי אז לתלמיד יש יותר ידע משפטי, הוא לומד מקצועות שונים ורואה אם הם מעניינים אותו אם לא.

לדעתי תלמידי המשפטים היום בעלי ידע רב על המשרדים השונים, במה הם עוסקים, מי השותפים המרכזיים ועוד. החומרים נגישים באתרי האינטרנט וגופים רבים עוסקים בנושא ומכוונים את המתמחים. באופן כללי לדעתי על תלמיד למשפטים להחליט מהו הציר המרכזי של ההתמחות שלו. כעיקרון הייתי מחלק את הצירים למספר אפשרויות: עורך דין פלילי, עורך דין מסחרי (עם חלוקת משנה בין עבודה בעברית ובאנגלית), עורך דין בתחום הנדל"ן, עורך דין בתחום הליטיגציה ועורך דין בתחום המשפחה.

המתמחה צריך להכיר את עצמו ואת נקודות החוזק ונקודות החולשה שלו. למשל, מי שרוצה להתמחות במשרדנו חייב להיות בעל ידע באנגלית ברמה גבוההמאוד, לרבות יכולת דיבור שוטפת ויכולת ניסוח באנגלית. פעמים רבות אמרתי למועמדים מעולים שיפנו למשרדים אחרים כי האנגלית שלהם לא הייתה ברמה מספיק גבוהה.

ערטול המסים

משרדך ואתה בראשו מתמחה בדיני מסים. תחום זה נחשב בציבור כ"יבש", אך מי שמעורה בו יודע ששלל גווניו, פרצותיו והניואנסים העדינים שבו לא מאפשרים רגע דל.

כעורך דין וכמרצה ותיק ומנוסה בתחום המסים – תחשוף בפנינו מה מושך בתחום זה, ומדוע סטודנט למשפטים יכול לראות בו אתגר.

אני התחלתי לעסוק בתחום המיסוי עוד במהלך ההתמחות שלי בבית משפט ובמשרד הרצוג פוקס נאמן. התואר השני שלי והדוקטורט בתחום המיסוי וזהו תחום שבו עבדתי בארצות הברית.

לדעתי תחום המיסוי הוא תחום מרתק וייחודי. העבודה בתחום דורשת הרבה ידע משפטי, הכרת סעיפי חוק ופסיקה, חוזרים ומאמרים. מתן פתרון נכון מבחינה מיסויית דורש בחינה רוחבית של מספר חוקי מס (מס הכנסה, מע"מ, מס שבח ועוד). כמו כן לרוב נדרשת הבנה של דיני מס בחו"ל והשילוב בין דין המס הזר לדין הישראלי. המדובר בתחום דינמי שבו יש שינויי חקיקה תכופים ופסיקה חדשנית.

זהו התחום שבו היכולת המשפטית באה לידי ביטוי, היכולת לנתח הרבה עובדות, לברור את העובדות המרכזיות מתוך המכלול הכללי ולייעץ ללקוח. בתחום המס גם רואים באופן בולט את החיסכון של כספים ללקוח ואת הערך של עורך הדין ללקוח. תחום המס הוא תחום אינטימי - עורך הדין לומד הרבה על חייו האישיים של הלקוח, מיקום נכסיו, תוכניותיו לעתיד ועוד. יועץ המס הינו איש אמון של הלקוח.

בשנים האחרונות לקוחות רבים שאני מייעץ להם בתחום המס פונים אלי לתכנון כולל יותר של נכסי המשפחה והעברתם לדורות הבאים. כך שאנו עוסקים לא מעט בהכנת צוואות, חברות משפחתיות, הסכמי ממון ועוד.

מורה דרך

אחד הנושאים אותם אתה מלמד בבית הספר למשפטים קשור ליזמות. יזמות היא קודם כל עניין של אופי, אבל גם אם אינה מולדת אפשר לפתח ולטפח אותה.

אילו כלים אתה מקנה לתלמידיך כדי שיוכלו לפתח ולטפח את היזם שבהם או את היזם שהיו רוצים להיות?

אני אכן מלמד בתוכניות היזמות של המרכז הבינתחומי (תוכנית זל) ותוכנית היזמות של אוניברסיטת תל אביב (רקנאטי). אני תמיד נפעם מהיכולת הגבוהה של התלמידים והיצירתיות שלהם.

יזמות היא כנראה שילוב של אופי ותכונה מולדת, אבל יש גם השפעה סביבתית ואין ספק שהאווירה היזמית בישראל וסיפורי ההצלחה שמופיעים חדשות לבקרים בעיתונים מעודדים יזמות. גם התרבות בחברה הישראלית, שמבינה שמיזם עסקי יכול להיכשל אך אין זה אומר שהיזם הוא כישלון, מאוד חשובה.

במסגרת הקורסים שלי אני משתדל ללמד את התלמידים על הדברים שצפויים לקרות להם במהלך הקמת החברה שלהם והצמתים אליהם יגיעו בדרך להגשמת החלום. אני מדריך אותם בשאלות כגון היכן להקים את החברה, מהו הליך גיוס ההון לחברה, כיצד לשמור על הקניין הרוחני שלהם, כיצד לתגמל עובדים, מהו הליך המסחור של קניין רוחני, מה הם יכולים לקבל מהמדינה כמענקי מחקר ולבסוף הליך המכירה של החברה.

הרבה פעמים נפגשתי עם יזמים שאמרו לי שלאורך כל חיי הסטארט אפ קראו את מחברת הבחינה של הקורס והיא שימשה להם מורה דרך.

למען הילדים

משרדכם עושה עבודת פרו-בונו משפטית לארגון "ילדים שלנו" לבית מרכז רפואי שניידר. עו"ד טל דנון-שנהב, שותפה בכירה במשרד ושותפה (בכירה... ברור...) לחיים, עומדת בראש פעילות התנדבות זו מצד המשרד, כיועצת משפטית, חברה בוועדת ההיגוי וכמשתתפת באסיפות הכלליות של הארגון.

משרדכם נותן שירותים משפטיים פרו-בונו גם לארגון הדואג לטפח מנהיגות של ילדים בפריפריה – יוניסטרים וכן למיזם "שולחן לשניים" שמגייס תרומות לארגון לתת ומסייע לילדים המצויים במחסור כלכלי. האם בפעילות משרדך למען ילדים נחשפת בך מנת רגישות שבחיי היומיום המקצועיים קשה יותר לתת לה ביטוי?

כמשרד מאוד חשוב לנו לתרום לקהילה ולסייע למי שניתן. במסגרת זו זכינו בתעודת הוקרה כאחד מהמשרדים המובילים בתחום הפרו-בונו.

אנו מבינים שהידע המשפטי יכול לסייע לארגונים שונים ולאנשים שנהנים מפעילות ארגונים אלו.

כאשר אתה משתתף באירועים של גופים המסייעים לנוער מהפריפריה או נוער במצוקה או לילדים בעלי מחלות קשות אתה מתמלא בגאווה על כמות הנתינה והסיוע שמצויים בחברה הישראלית בשפע, ושלמרות שנדמה שמדובר בחברה צינית ומנוכרת הדברים ממש לא כך.

אני גם רואה בשנים האחרונות תופעה של יזמות חברתית. כלומר אנשים שמובילים שינויים חברתיים נתפסים וממותגים כיזמים ממש כמו יזם עסקי.

צביטה ישראלית

לאור "עסקות השנה" - מכירת Wazeו-SlickLogin לאימפריית Google ו-Onavo ל- facebook הקולוניאלית, רכישת Viber על ידי היפנים ותנובה על ידי הסינים (כנראה), יהיו שיגידו כי אנחנו חיים כאן במדינת מקפצה. לפעמים אורכה מספר חודשים דוגמת SlickLogin ולפעמים מספר עשורים כמו בתנובה. יהיו גם שיאמרו שאפילו מהנתזים המופקים מהקפיצה – המסים – נהנים אזרחי המדינה רק משוליהם המתנפצים, בין בשל היות החברה הנמכרת רשומה כחברה זרה ובין בשל היות בעלי השליטה בעלי אזרחות שאינה ישראלית.

האם אתה חש צביטה ישראלית בלב?

אני דווקא מרגיש גאווה גדולה שחברות זרות מוצאות לנכון לרכוש חברות ישראליות. זו תעודת כבוד למשק הישראלי וליזם הישראלי. כאשר פירטתי את מספר העסקאות והיקפן בפורומים בחו"ל (למשל בגרמניה) אנשים נותרו פעורי פה.

אני חושב שכלכלת ישראל מאוד נהנית ממכירת חברות ישראליות וזאת בכמה מישורים. ראשית תשלומי המס - אמנם נכון שחלק גדול מהמשקיעים הם תושבי חוץ ופטורים ממס, אבל העובדים משלמים מס, היזמים משלמים מס, היועצים של החברות משלמים מס ועוד.

שנית וחשוב יותר- המדובר בתרומה למשק. החברות הזרות משאירות מרכזי פיתוח בישראל ולעתים קרובות המרכזים גדלים פי כמה לאחר הרכישה. כך יכול מהנדס ישראלי או איש מחשבים ישראלי וכל צעיר וצעירה לעבוד בחברה רב לאומית במשכורת גבוהה בחזית הפיתוח. כך למשל חברות שייצג משרדנו נמכרו לחברות רב לאומיות כמו eBay, אקאמאיי, סינגפור טלקום, טלפוניקה ועוד. בכל המקרים הללו המשיכו לפעול בישראל מרכזי פיתוח ומספר המועסקים גדל לעומת יום הרכישה.

הרכישות של חברות ישראליות מאפשרות למדינת ישראל להיות מובילה עולמית. בנוסף אני רואה מגמה של יזמים מנוסים המקימים כעת חברות עם כוונה להפוך את החברות לחברות ענק מובילות בתחומן. המדובר ביזמים בעלי ניסיון ובעלי הון ניכר אשר יכולים לקחת את החברות שהקימו להנפקה בבורסה ולהמשך גידול.

אנו גם רואים שסכומי הרכישה גדלים. מכירת החברה הינה דבר שכיח גם בארצות הברית. למשל לאחרונה מכירת WhatsAppלפייסבוק.

ולסיום, א' בפתח וסימן קריאה

שמך איל (Ayal), נכתב ונהגה שלא באופן הנפוץ Eyal ומן הסתם רבים שוגים בהגייתו.

האם לפעמים אתה מוכן לוותר לטועים, או שהדיוק הכרחי (בשם וככלל)?

אכן איל (עם יוד אחת ולא שתיים) ולא אייל. האיל הוא בעל החיים ואילו אייל היא מילה נרדפת לכוח ועוז. השם איל אינו נפוץ (למרות שפגשתי עוד מספר אילים על פני השנים). אנשים רבים חושבים שהאייל (ולא האיל) הוא בעל החיים ומופתעים כשאני מסביר להם את ההבדל. עם השנים נראה לי שמרבית האנשים מכירים את האיות של השם שלי ואני לא נדרש לתקנם. כמובן שללקוחות בחו"ל שני השמות מוזרים באותה מידה.

עו"ד ד"ר איל שנהב, תודה על ששטחת בפנינו את דעותיך ודרך חשיבתך כעורך דין החי ונושם את העולם המשפטי-עסקי. משנתך המגובשת מחזקת ומהדקת את קו התפר בין עריכת דין ועשיית עסקאות.

הראיון עם עו"ד איל שנהב, מייסד וראש פירמת עורכי הדין שנהב ושות', נערך על ידי עו"ד פנינה מרפיש – מרץ 2014.

בחזרה למדור משפט ועו"ד

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#