תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוחרים בני"ע ערך בבנק ונגרמו לכם הפסדים? יתכן שמגיע לכם פיצוי

לעתים נגרמים ללקוחות הפסדים כבדים בשוק ההון כתוצאה מפעילות מסחר בניירות ערך ומכשירים פיננסיים מסוכנים. לרוב הלקוח אשם, אך ישנם גם מקרים בהם הבנק "גורר" או "מתמרן" את הלקוח לייצר פעילות מסחר רווחית לבנק.

רבים מלקוחות הבנקים מנהלים חשבונות ניירות ערך לצד הפעילות הרגילה בעו"ש. בדרך כלל מדובר בפיקדונות או בתיקי ניירות ערך המיועדים להשקעה לטווח הבינוני ארוך. פיקדונות אלה משמשים גם כבטוחות למתן אשראי או הלוואות ללקוחות למימון פעילותם העסקית או לניהול משקי הבית.

אבל ישנם גם כאלה המנהלים בחשבונם פעילות מסחר ענפה בניירות ערך ומכשירים פיננסיים מסוכנים יותר כמו אופציות ונגזרים וקונים ומוכרים בתדירות גבוהה במטרה להניב רווחים בטווח הקצר. תוצאת הלוואי של הפעילות היא תשלום עמלות יפות לבנק העשויות להסתכם במקרים מסוימים (כמו למשל פעילות מסחר בבורסות בחו"ל) בסכומים גבוהים מאד.

לעתים נגרמים ללקוחות הפסדים כבדים בשוק ההון כתוצאה מפעילות מסחר אגרסיבית שכזו. ברוב המקרים האשמה היא של הלקוח בלבד שהיה מודע לסיכונים שבפעילות זו, אך ישנם גם מקרים בהם הנסיבות שונות. לעתים קורה כי לקוח "נגרר" או "מתומרן" ע"י הבנק לייצר פעילות מסחר, הרווחית מאד לבנק, תוך מתן אשראי בתנאים נוחים ושימוש באמצעי "פיתוי" שונים.

מאחר שהלקוח הוא זה שמבצע את הפעולות, שכן לבנקים אסור לנהל תיקי השקעות או לקבל החלטות השקעה בעצמם עבור הלקוח, לכאורה היקף האחריות של הבנקים להפסדים שנגרמו ללקוח הוא מוגבל למדי. עם זאת ישנם מקרים בהם הדברים אינם כה פשוטים, ובנסיבות מסוימות יש להטיל על הבנק אחריות בהיקף כזה או אחר להפסדי הלקוח.

הבנק חב חובת זהירות מיוחדת כלפי לקוחותיו

המסגרת הנורמטיבית החולשת על היחסים בין בנק ללקוח מתווית ע"י מגוון רחב של הוראות וחוקים הבאים להסדיר את מערכת היחסים בין הבנק ללקוח ומגדירים את חובת האמון והזהירות של הבנק. חובה זו נובעת ממעמדו המיוחד של הבנק, שהוגדר ע"י בתי המשפט "כסוכנות חברתית" בעלת כוח והשפעה רבים בחיי הכלכלה והמסחר.

כך למשל חוק הבנקאות (שירות ללקוח) נועד להבטיח כי הבנקים ינהגו בציבור הלקוחות בהגינות ולא יעשו שימוש לרעה במעמדם נוכח פערי הכוחות והידע הקיימים בדרך כלל בין הבנק לבין הלקוחות כמקבלי שירות.

גם החוקלהסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995("חוק הייעוץ")מתייחס לשליחות המיוחדת של הבנקים ויועצי ההשקעות, החבים בחובת זהירות מוגברת כלפי לקוחותיהם.

כך למשל הוראת סעיף 20 לחוק המתייחסת לחובת הזהירות של הבנק כלפי הלקוח:

"בעל רישיון ינהג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות שבעל רישיון סביר היה נוהג בהם בנסיבות דומות, וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת ענייניהם של לקוחותיו".

כמו כן במהלך השנים נקבעו ע"י בתי משפט נורמות משפטיות רבות המטילות על הבנק חובת נאמנות וחובה מוגברת של זהירות ותום לב. נקבע כי לבנק יתרון מובנה ביחסיו מול הלקוח, ומשכך הוא כפוף לחובות מוגברות שעיקרן הוא בדרישות מוגברות של תום-לב, נאמנות, זהירות, וגילוי נאות של הבנק כלפי לקוחותיו.

ניגוד האינטרסים בין הבנק ללקוח

מעצם טבעם ואופי הפעילות שלהם הבנקים נמצאים בניגוד אינטרסים מובנה אל מול לקוחותיהם, ולשם כך נקבעו ההוראות והכללים שציינתי לעיל הבאים להגן על האינטרסים של הלקוחות. עם זאת ישנם מצבים בהם ניגוד האינטרסים המובנה חורג מן הסביר והופך להיות קיצוני במובן בו הבנק מעדיף באופן מובהק את טובתו על פני טובת הלקוח.

בתביעה שנדונה בבית משפט השלום בחיפה - תא 26147/01- נבחנה מידת אחריות הבנק להפסדיו של הלקוח בשוק ההון. באותו מקרה התבררה תביעתו של לקוח שסחר בני"ע ובאופציות והפסיד את כל כספו.

הלקוח תבע את הבנק בגין רשלנות בכך שאפשר לו לסחור בני"ע ובמכשירים פיננסיים מסוכנים במיוחד כשהוא מודע למצבו הבריאותי והנפשי הרעוע. כמו כן טען כי הבנק הפעיל עליו לחצים על מנת שייצר פעילות מסחר בני"ע כשהוא מודע לכך כי הוא חסר הבנה ובקיאות בתחום, קל וחומר בתחום המסחר באופציות.

התובע טען כי חובתו של הבנק בנסיבות אלה הייתה למנוע ממנו לפעול כפי שפעל ועל כן עליו לפצותו בסכום הפסדיו. במהלך המשפט התברר כי הבנק אכן קיבל את הרושם שהתובע התייחס למסחר באופציות מעו"ף כאל קזינו תוך שהוא מבצע פעולות ללא כל היגיון ברור והנחזות כהימור לכל דבר. עם זאת לא מנע ממנו להמשיך בפעילות ואף הגדיל בשלב מסוים את גובה העמלות שהתובע שילם, כביכול בניסיון למנוע ממנו מלהמשיך.

הבנק לא מנע מן התובע מלהמשיך ולהפסיד עד לנקודה בה כספו של התובע אבד והוא אף נותר חייב לבנק כספים בגין אשראי ששימש אותו לפעילות המסחר. בנסיבות אלה ברור כי הבנק נכשל בשמירה על האינטרסים של הלקוח. הבנק הפיק רווחים נאים מהפסדיו של הלקוח באמצעות גביית עמלות וריביות וככל שהפסדי הלכו והתגברו כך גדלו רווחי הבנק. ניגוד האינטרסים היה מובהק במידה כזו כך שלמעשה הבנק הפר את חובת האמון והזהירות שלו כלפי הלקוח.

וכדברי בית המשפט :

"בהתאם לכללים שהותוו בחוק ההשקעות חייב הבנק לדאוג לא רק לאינטרסים הכלכליים שלו אלא גם, ואולי בראש ובראשונה, לאינטרסים של מי שפועל בתוך שעריו. בשל הסיכונים הכרוכים בעסקאות בשוק ההון וכפועל יוצא הנזק שעלול להיגרם למי שנוטל חלק במסחר בו, לא כל שכן למי שאינו בקי בתחום, הטיל חוק ההשקעות חובה על הבנק להתערב ולהזהיר את לקוחו לבל יבצע פעולות העלולות לסכן את השקעותיו העובדה שכבר בתחילת פעילותו הפגין א' חוסר שיקול דעת שעה שביצע עסקאות ספקולטיביות שסיכנו את כספו תוך התייחסות למסחר באופציות מעו"ף כמעין קזינו… שהמעיט, גם זאת לגרסתם, בערכו של הייעוץ בבצעו את רוב הפעולות בעצמו או תוך התעלמות מהייעוץ שניתן לו, הייתה צריכה להדליק נורה אדומה אצל פקידי הבנק..."

התאמת השירות ללקוח ולצרכיו

על פי החוק בזמן מתן הייעוץ ללקוח על הבנק להזהיר את הלקוח מפני ביצוע פעולות מסוכנות ו/או שאינן מתאימות לפרופיל שלו ולצרכיו המיוחדים. עליו להתאים את השירות הניתן ללקוח באופן פרטני ולהסביר לו היטב את הסיכונים הכרוכים בכל פעולה ופעולה. בנוסף על הבנק לתעד ברישום את פעולות הייעוץ ואת הפרטים שנמסרים לו ע"י הלקוח בהקשר זה.

לכך מתייחס סעיף 12לחוק הייעוץ:

"בעל רישיון יתאים, ככל האפשר, את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחותיו או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו ולהנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו,…".

במקרה שלעיל הבנק אמנם הזהיר במידה זו או אחרת את התובע אך לא עמד בחובת הזהירות הנדרשת "המרחפת" במסגרת ציר הזמן מעל הפעילות המתמשכת של אותו לקוח מתוך רצון למקסם את רווחיו.

בסופו של דבר התביעה נדחתה ברובה. למרות שביהמ"ש הכיר ברשלנות הבנק ובאחריותו להפסדי התובע, דחה את התביעה בנימוק כי התובע ביקש "להחזיר את המצב לקדמותו", אך לא הצליח להוכיח בצורה ברורה את נזקיו. הוא קיבל פיצוי מסוים על נזק נפשי ועגמת נפש שנגרמה לו.

הבנקים, כצפוי, "לא אוהבים" פסקי דין כאלה מטעמים מובנים (גם עורכי הדין המייצגים בנקים מעדיפים פסיקה שמרנית יותר. הרחבת חובת הזהירות של הבנק למקרים כגון אלה תאלץ אותם לעבוד קשה יותר).

המקרה הנ"ל מצטרף לשורה של פסקי דין שניתנו בעת האחרונה בהם ניכרת נטייה להרחיב את חובתם של הבנקים כלפי לקוחותיהם תוך חידוד והדגשת הזהירות המיוחדת בה הם חבים מכוח כוחם ומעמדם.

 ומה לגבי בנק המעודד את הלקוח להשקיע ולסחור בשוק ההון והלקוח מפסיד את כספו?

מקרה אחר, בו טיפלתי, הדומה מאד בנסיבותיו, היה של לקוח חסר רקע והבנה בשוק ההון שהפקיד את כספו למטרת חיסכון. לאחר זמן "השפיע" עליו הבנק להתחיל לבצע פעילות בניירות ערך. אט אט החל הלקוח, בעידוד הבנק שהעמיד לשם כך מסגרת אשראי מיוחדת, לייצר פעילות משמעותית של מסחר רווי עמלות תוך שכספו הולך ונשחק בקצב מהיר. בסופו של דבר הכסף אבד ונותרו חובות לבנק.

לאורך תקופה ארוכה הבנק נמנע מלהתערב או להתריע בפני הלקוח כי עליו לבחון ולהעריך את מצב השקעותיו ואת אופי הפעילות וידע כי סביר להניח שלא יצליח להחזיר את הפסדיו. הבנק היה שרוי בניגוד אינטרסים מובהק, שכן הלקוח העביר "בדלת האחורית" ובאופן שיטתי סכומי כסף ניכרים מהפיקדון אל הבנק בצורה של עמלות בגין ביצוע פעולות בני"ע.

בנסיבות שכאלה ניתן היה לטעון כי הבנק התעשר "על גבו" של הלקוח תוך שהוא מפר את חובתו לשמור על האינטרסים שלו, זאת בנוסף להפרת חובת הזהירות שלו כלפיו.

שאלת הקשר הסיבתי

כדי להטיל אחריות נזיקית על הבנק להפסדי לקוחותיו יש צורך, בין היתר, להוכיח את הקשר הסיבתי בין התנהגות הבנק לבין הנזק שנגרם. כמו כן יש צורך להוכיח את הנזק בצורה הניתנת למדידה.

במקרים לעיל ניתן בהחלט לעמוד על הקשר שבין המעשה או המחדל של הבנק לבין הנזק.

במקרה הראשון, אם הבנק לא היה מתיר ללקוח לסחור במכשירים מסוכנים כגון אופציות, ובמקרה השני מזהיר את הלקוח באופן ברור מפני פעילות מסחר תוך תיעוד הייעוץ והאזהרה ותוך הימנעות מלאשר מסגרת אשראי, ההפסדים לא היו מתרחשים. כמו כן, אם הבנק היה פועל ומפסיק את הפעילות המזיקה תוך סגירת ברז האשראי, ההפסדים היו מוגבלים בהיקפם ורובם היה נמנע.

יש לזכור כי לא תמיד ניתן לאמוד בבירור את שיעור ההפסדים הנובעים ממעשה או מחדל נמשך של הבנק, ולעתים קשה להפריד בין הפסדים שנגרמו בשל אשם תורם של הלקוח לבין אלה שנגרמו בשל התנהגות הבנק. כימות הנזק תלוי בהיקף ההתרשלות ובמכלול הנסיבות.

למרות האמור לעיל יש לזכור כי בתי המשפט לא ממהרים לפסוק לטובת לקוח התובע את הבנק במידה שרשלנות הבנק אינה ברורה או בולטת.

כך למשל, במקרה אחר נדחתה טענת תובע כי הבנק הכניס אותו לשוק פיננסי מתוחכם ומסוכן במיוחד שאינו מתאים לו, בידיעה ברורה שאין לו שום סיכוי לשרוד בשוק זה ושסופו להפסיד את כל כספו וכי לא עשה דבר על מנת לעצור את הפסדיו שהלכו ותפחו.

במקרה זה קבע בית המשפט כי אין מחלוקת בנוגע לחובת הבנק להודיע ללקוח על דבר קיומו של סיכון מיוחד הכרוך בעסקה וכי היקף החובה ואופן היישום עשויים להשתנות מלקוח ללקוח. לעניין זה יש רלוונטיות לאישיות הלקוח, לבקיאותו וניסיונו בשוק ההון ולמעורבותו בשוק ההון. ככל שהלקוח הוא לקוח מתוחכם ולא לקוח תמים, כך יקטן ההיקף של חובת ההסבר החלה על הבנק.

עם זאת במקרה הנדון נקבע כי התובע לא היה משקיע חסר ידע אלא מנוסה ובקיא בשוק האופציות וכי עובדי הבנק אף המליצו לתובע להפסיק לפעול בשוק אופציות המעו"ף במועדים בהם צבר הפסדים או למתן את פעילותו ולגוון את תיק ההשקעות.

כמו כן נקבע כי משלא הוכח שהבנק נתן לתובע ייעוץ בנושא אופציות המעו"ף הרי שאין ממש בטענות התובע באשר להפרות חובות החלות על הבנק כנותן ייעוץ ללקוחותיו (ת"א1870-05מחוזי תל אביב).

עו"ד דן צוק מתמחה בייצוג משקיעים בהליכים משפטיים הנוגעים לפעילות בניירות ערך ובשוק ההון והוא בעל רישיון לניהול תיקי השקעות.

בחזרה למדור משפט ועו"ד

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#