תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חלוקת הרכוש המשותף – לא תמיד חצי-חצי

בנסיבות מסוימות יכול בית המשפט לפסוק כי הרכוש המשותף של בני הזוג המתגרשים לא יחולק ביניהם באופן שווה.

סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מתיר לביהמ"ש לחלק את רכוש הצדדים באופן שאינו שווה, וזאת על אף האמור בסעיף 5 לחוק זה, לפיו על הרכוש המשותף אשר צברו הצדדים במהלך הנישואין (למעט החריגים המנוים בסעיף) להתחלק באופן שווה בין הצדדים במועד איזון המשאבים.

כפועל יוצא, ביהמ"ש עלול לפסוק לצד אחד את חלק הארי מהרכוש המשותף מכלל הרכוש או בנכס ספציפי, במקרים בהם הנסיבות מצדיקות זאת.

אף שסעיף 8 קיים מזה זמן רב, הרי שהוא היה בבחינת "אות מתה" בספר החוקים, שכן לשונו המקורית של הסעיף קבעה כי חלוקה לא שווה זו תתבצע ע"פ בקשת אחד מהצדדים רק לאחר פקיעת הנישואין - היינו במועד הגירושין או מות אחד מהצדדים.

כיום, עקב תיקון 4 לחוק, הוקדם מועד איזון המשאבים בני הזוג, כך שאין עוד צורך לחכות לפקיעת הנישואין על מנת לחלק הרכוש.

כחלק מתיקון זה, תוקן גם ניסוחו של סעיף 8, ועל כן, כיום ניתן לעשות שימוש רחב בסעיף זה, לרבות חלוקה בלתי שווה של הרכוש כבר במועד איזון המשאבים, עוד קודם לגירושין עצמם.

ולהלן נוסחו של סעיף 8 כיום:

"ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

(1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;
(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;
(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;
(4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע
יצוין כי בנוסף לתיקון האמור, התווספה לסעיף 8(2) השורה הבאה:

מטרת סעיף זה, כפי שפורשה בפסיקה, הינה להקנות לבית המשפט שיקול דעת לביצוע איזון משאבים צודק בין בני זוג, מתוך גמישות והתחשבות בשיקולים של צדק והוגנות וכן לצמצם הפערים הכלכליים שנוצרו בין בני הזוג במהלך השנים.

יצוין כי השימוש העיקרי שעושה הפסיקה בסעיף 8 הוא דרך תת סעיף 8(2), לפיו ניתן לאזן את הנכסים המשותפים שלא בצורה של מחצה על מחצה, אלא בדרך אחרת, ותוך התחשבות בנכסים עתידיים, בכושר השתכרותם של הצדדים וכיוצ"ב.

אופן השימוש בסעיף 8 לחוק

הפסיקה קבעה כי יש לנקוט משנה זהירות בהוראות סעיף 8(2), כך שיעשה בו שימוש רק בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

בכל הקשור לנטל ההוכחה נקבע כי רף ההוכחה לעניין זה מוטל על המבקש לסטות מהחלוקה השוויונית והוא גבוה מאוד, שכן מדובר ביוצא מן הכלל ובפגיעה בקניינו של האחד על חשבון האחר.

מהן "נסיבות מיוחדות" המצדיקות איזון בלתי שווה?

כדי להצדיק סטייה מכלל החלוקה השווה יש צורך בקיומן של נסיבות מיוחדות, ולשם כך יש לבחון את מכלול נסיבותיו של כל מקרה לגופו.

הפסיקה קבעה כי בעת חלוקת הנכסים, "יש להביט אל עבר העתיד ולבחון את המשך דרכו הכלכלית של כל אחד מבני הזוג, על-מנת להביא לאיזון משאבים שיאפשר לשני בני-הזוג סיכוי הוגן לקראת החיים שלאחר הפירוד ".

אילו נסיבות עלולות להיחשב כדי נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה בלתי שווה?

א. כושר השתכרות שונה - קיימת פסיקה הקובעת כי יש להכיר בהפסדי הון אנושי שנגרמו לאישה, כאשר זו עבדה במשק ביתה, בעוד בעלה התקדם בעבודתו וחסך כספים רבים:

" בתי המשפט הולכים ומכירים ברעיון ה"הון האנושי" במובן החיובי והשלילי. במובן החיובי – הכרה בזכותה של האישה "לנגוס" או לחלוק את ההון האנושי שנצבר אצל הבעל, ובמובן השלילי – הכרה בהפסדי ההון האנושי שנגרמו לאישה, בבחינת "הפסד קריירה" של מי ששחה גווה בעבודות הבית ובגידול הילדים."

כן נקבע בפסיקה כי מצב בו אישה תיוותר עם אותה הכשרה ועבודה, בעוד שהבעל ייוותר כעובד בעבודה קבועה ובטוחה, עבודה שהכנסות רבות בצִדה הינו מצב בלתי ראוי, המצדיק, במקרים המתאימים, חלוקה לא שווה.

לדוגמה, נניח ועסקינן בבעל שהינו בכיר בחברת היי טק ומשתכר 70,000 בחודש, בעוד האישה מגדלת את הילדים, עובדת כעובדת סוציאלית בזמנה הנותר, ומשתכרת כ-5000 לחודש.
במצב של פערי השתכרות כה מהותיים, הרי שהבעל יוותר לאחר הגירושין עם משכורת גבוהה והוותק והניסיון שצבר, בעוד האישה אמורה לכלכל עצמה מהמזונות שתקבל עבור ילדיה הקטינים, משכורתה המצומצמת והרכוש שתקבל.

באם ביהמ"ש ישתכנע כי הפערים הכלכליים הינם מהותיים, והאישה לא תוכל להמשיך לשמור על אותה רמת חיים כבעבר לאור הגירושין, בעוד הבעל צפוי לעלות ברמת חייו, ייתכן שהיא תקבל יותר ממחצית מהרכוש המשותף.

ב. התנערות מוחלטת של צד אחד מחובותיו כלפי משק הבית - חוק יחסי ממון מבוסס על ההנחה של "מאמץ משותף", קרי, כי מגיע לכל בן זוג מחצית מן הרכוש הכולל של המשפחה מאחר שכל בן זוג תורם את חלקו במשק הבית או מחוצה לו.

אולם, במקרה בו אחד מבני הזוג לא תרם דבר לא בבית ולא מחוצה לו, הרי שההיגיון עליו מבוסס החוק לא קיים, ובמקרה יוצא דופן זה הפסיקה קבעה כי ניתן לשקול לבצע חלוקה לא שווה של הרכוש.

ג. הברחת נכסים - הפסיקה קבעה כי מקום בו הוכח כי מי מהצדדים הבריח נכסים משותפים מהצד השני, הדבר עלול להצדיק חלוקה לא שווה.

במקרה שכזה, עצם ביצוע חלוקה לא שווה של הנכסים שנותרו תביא לתוצאה צודקת. לדוגמה, נניח שלצדדים יש 500,000 ש"ח, שאמורים להתחלק ביניהם באופן שווה. אולם, הוכח כי הבעל הבריח 100,000 ש"ח. במקרה שכזה, קביעה כי האישה תקבל 250,000 ש"ח מסך 400,000 ש"ח שנותרו, תביא, הלכה למעשה, לאיזון משאבים צודק.

ד. אלימות מתמשכת - בסוגיה זו טרם התגבש קו אחיד בפסיקה בכל הנוגע לקשר בין אלימות לחלוקה בלתי שווה, והדבר תלוי בסוג האלימות, תכיפותה, בתרומה אחרת של הצד האלים למשק הבית וכן במידת ההוכחות שהובאו.
ניתן לומר כי במקרים בהם הוכחה אלימות קשה ו/או נמשכת, הדבר נתפס בד"כ כמצדיק חלוקה בלתי שווה.

עו"ד אריאל דרור, ממשרד עו"ד דרור מתמחה בדיני משפחה וירושה


אין במידע שבמאמר או בכל חלק ממנו כדי להוות ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר או המלצה או חוות דעת מכל סוג שהוא. המחבר/ים ו/או ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור למאמר, תוכנו, נכונותו, אמינותו, דיוקו, שלמותו, תאימותו, עדכנותו, משמעויותיו והשלכותיו. האחריות בעשיית שימוש במאמר או בכל חלק ממנו היא על המשתמש בלבד ועליו לקבל עצה מקצועית מעורך דין לפני נקיטת כל פעולה המסתמכת על הנאמר במאמר. המאמר נמסר ל-ProGuides על ידי עורך/כי הדין ו/או משרדם/יהם לשם הכללתו באתר, ו-ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם אחראים בשום דרך כלפי כל אדם ו/או גוף בכל דבר שהוא הקשור למאמר.

 

בחזרה למדור משפט ועו"ד

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#