תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שליש מתיק ההשקעות שלכם הלך על עמלות לברוקר? – אולי יש כאן חיבוץ

רבים מבין מנהלי ההשקעות, רבים מדי אולי, אינם רגישים מספיק לניהול הסיכון כשהם מנהלים את כספם של אחרים. חוסר הרגישות האמור נובע במקרים חריגים, שאינם מעידים בשום אופן על הכלל, גם מפעולה מכוונת שמטרתה להעשיר את כיסו של המנהל בדרכים מתוחכמות ולא תמיד חוקיות, שאחת מהן היא ”חיבוץ”.

חיבוץ
פעולה זו, בה מבוצעות פעולות סרק מיותרות בחשבונו של הלקוח אשר כל מטרתן היא לחייב את הלקוח בעמלות רבות שחלקן או כולן, מגיעות בסופו של דבר לכיסו של מנהל התיקים, נקראת במונחי שוק ההון בשם "חיבוץ".רבים מקרב הציבור מנהלים תיק השקעות באמצעות מנהל תיקים או בית השקעות. זה נוח, חוסך זמן, וממילא רוב הציבור מאמין כי יש לתת "למקצוענים" לנהל את הכסף ולא לעשות זאת בעצמו. האמונה הרווחת היא שמי שזו העבודה שלו, יעשה זאת טוב יותר מהלקוח הממוצע חסר הידע והניסיון.

העובדה שמדובר "בכסף של אחרים" גם מנטרלת את האלמנט הפסיכולוגי של ניהול הכסף של עצמך, כי הרי רוב האנשים אינם מסוגלים לחשוב ולפעול בצורה רציונלית כשמדובר בכסף שלהם. הרעיון הוא שרק מי שלא מסכן את כספו שלו , יעשה זאת כמו שצריך.

אם המשפט הזה גורם להרמת גבה אצל חלקכם זה די מובן. במובנים מסוימים המשפט האחרון הוא למעשה אוקסימורון. דבר והיפוכו. מדוע?

מי שמנהל את כספם של אחרים אמנם אינו "מחובר" רגשית לכסף ואמור לפעול באופן אובייקטיבי לחלוטין, אך לצד הניתוק הפסיכולוגי המהווה יתרון, עומד גם החיסרון הנובע ממנו והוא חוסר הרגישות להפסד וללקיחת סיכונים. כשהכסף לא שלך קל לך לסכן אותו וגם אין לך בעיה להפסיד. רק מנהל השקעות רציני ומנוסה יכול לשלוט באלמנט הזה ולא להניח לו לפגוע בשיקול הדעת.

מניסיוני האישי בענף הפיננסים זו אינה משימה פשוטה. רבים מבין מנהלי ההשקעות, רבים מדי אולי, אינם רגישים מספיק לניהול הסיכון כשהם מנהלים את כספם של אחרים. חוסר הרגישות האמור נובע במקרים חריגים (שאינם מעידים בשום אופן על הכלל) גם מפעולה מכוונת שמטרתה להעשיר את כיסו של המנהל בדרכים מתוחכמות ולא תמיד חוקיות שעל אחד המאפיינים שלהם, ה”חיבוץ” ארחיב כאן.

רובו של הציבור אינו יודע או מודע לניגודי האינטרסים בין מנהל התיקים ללקוח
הניגודים הללו קיימים במספר מישורים ומהווים נקודה בעייתית אצל מנהלים בעלי רגישות אתית נמוכה. הכנסתו "הגלויה" של המנהל (הגלויה ללקוח) באה מדמי הניהול שהלקוח משלם כאחוז משווי התיק מדי חודש. כיום, בשל התחרות החריפה בין בתי ההשקעות קיימת מגמה של ירידה בדמי הניהול לרמות נמוכות מאד.

ע"פ החוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות וניהול תיקי השקעות, התשנ”ה–1995, מנהלי תיקים בשוק ההון אינם מורשים לגבות שכר ע"פ תוצאות אלא דמי ניהול הנגזרים מגובה התיק. ההיגיון העומד מאחורי האיסור הוא שמתן היתר לגבות שכר תלוי תוצאות יביא ללקיחת סיכונים מיותרים ע"י מנהלי התיקים, מה שיגרום בהכרח להפסדים ללקוחות.

ההיגיון העומד מאחורי גביית דמי ניהול התלויים בגובה התיק הוא שאם המנהל יצליח ושווי התיק יעלה, כך יעלה גם סכום דמי הניהול הנגבים מדי חודש בחדשו. לכאורה זה פותר את ניגודי האינטרסים, אך תסלחו לי אם אומר כי זה יהיה קצת נאיבי לחשוב כי אלו הן ההכנסות היחידות של מנהלי התיקים.

"החזרי" עמלות – תמריץ לביצוע פעולות סרק בתיק ההשקעות
כיוון שדמי הניהול הם בדר"כ נמוכים מאד, על הברוקרים "להשלים" את החסר בדרכים אחרות.
האם ידעתם כי מנהלי תיקים מקבלים החזר עמלות מהבנק או חבר הבורסה בו נמצא חשבונו של הלקוח על כל פעולה שנעשית בתיק הלקוח? אכן כן. במקרים רבים סכומי העמלות המשולמים ע"י הלקוח "תמורת" ביצוע פעולות בני"ע (הנעשות כאמור על פי שיקול הדעת של מנהל התיקים), עולים בהרבה על סכום דמי הניהול הנגבה ממנו בעבור ניהול התיק.

במקרים חריגים ובלתי תקינים סכום העמלות הכולל הנגבה מתיקו של הלקוח מהווה עשרות אחוזים משווי התיק ולמעשה "אוכל" ומכלה, לאט אך בבטחה, את תיק ההשקעות.
במקרים קיצוניים מאד שהגיעו לבתי המשפט, סכום העמלות אף השתווה לגובה התיק! או במלים פשוטות, הברוקר "העביר" ע"י ביצוע פעולות סרק בתיק, את רוב רובו של תיק הלקוח אל כיסו "בדלת האחורית" וגזל מן הלקוח את כל סכום השקעתו.

מהם מאפייני "החיבוץ"?

על פי פסיקת בתי המשפט בארה"ב, שיושמה גם בארץ, ישנם שלושה אלמנטים שצריכים להתקיים: הראשון הוא אלמנט השליטה של מנהל התיק בחשבון. אלמנט זה מתקיים כתנאי בסיסי בהתקשרות בין הלקוח למנהל מכוח ההיתר וייפוי הכוח שנותן הלקוח למנהל התיקים לפעול בחשבונו, והוא בדר”כ קל להוכחה.

השני הוא הוכחת היקף פעילות יוצאת דופן בני"ע, החורגת באופן קיצוני ממטרות ההשקעה ומן ההיתר שקיבל המנהל מן הלקוח, כמו גם יחס בלתי הגיוני בין גובה התיק לסכום העמלות שנגבו.

האלמנט השלישי הוא שמנהל התיקים פעל בכוונה תחילה על מנת להונות את הלקוח ולחייבו בעמלות תוך ביצוע פעולות סרק והתעלמות מטובתו.

ישנם מספר דרכים ומבחנים בהם ניתן להיעזר כדי לנסות ולהוכיח כי בוצעה בתיק פעילות חריגה, וכי שיעור והיקף הפעולות אינם סבירים ויוצרים את הרושם כי מטרתו העיקרית של המנהל היא חיוב הלקוח בעמלות יתר. אחד מהם הוא היחס בין סכום העמלות לבין גובה התיק. אם היחס אינו סביר או הגיוני, והפעולות שבוצעו הניבו הפסדים שיטתיים, קיים חשש מהותי כי בוצע חיבוץ.

בשנים האחרונות נדונו בבתי המשפט מספר מקרים בהם טען התובע לחיבוץ עמלות שנעשה בתיקו ע"י מנהל התיקים. פס"ד מעניין ומנחה ניתן בבית משפט השלום בתל אביב בשנת 2001 בתיק אזרחי 050930/98 ע"י כב' השופט קובי ורדי.

במקרה זה נדונה תביעה של לקוח שהוכיח כי סך כל העמלות ודמי הניהול שנגבו מחשבונו הגיעו לכדי 40% מגובה הסכום שהפקיד בידי מנהל התיקים. כמו כן מצא המומחה מטעם התובע כי בוצע היקף עצום של פעולות בטווח זמן קצר מאד – לעתים בהפרש של יום זו מזו, ושלא היה ניתן למצוא בהן כל היגיון. מנהל התיקים לא הצליח להסביר את ההיגיון שמאחורי פעילותו, ולכן חויב להחזיר לתובע את מלוא סכום העמלות וההפסדים שנגרמו כתוצאה מהחיבוץ.

וכך קבע השופט:
"... אני מקבל את טענת התובע ביחס לביצוע פעולות סרק בחשבון ... בחוות הדעת מוצגת תיזה לפיה ביצעו הנתבעים פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם טובתו של התובע ואשר מעוררות חשד כי הנתבעים הפרו את חובות האמונים שלהם כלפי התובע על-ידי ריבוי פעולות של קניה ומכירה של אותו ני"ע בהפרש של מספר ימים בין פעולה לפעולה, כשמטרת הפעולות אינה להפיק רווח ללקוח אלא לחייב את התובע בעמלות …"
"… בבדיקת הפעולות בחשבון נמצאו מספר לא מבוטל של "פעולות תמוהות" בהם נקנו ונמכרו מניות בהפרש של יום בין עסקה אחת לשנייה ואף באותו היום, וזאת ללא כל חסר או הצדקה כלכלית לפעולות, התוצאה מפעולות אלו הייתה בד"כ הפסד לתובע ..."

מה נדרש כדי להוכיח את החיבוץ?
לעניין זה קבע השופט כי:
"… ההוכחה קשה שבעתיים כאשר מדובר במספר רב של פעולות אשר רישום מדויק לגבי הרציונל לביצועם והשיקולים בבסיסם אינו במסגרת מטען הידע של התובע ..."
אך הוסיף ואמר כי:
"… בשל הקושי האמור, וההפרש המשמעותי במטעני הידע, נראה כי יש מקום להסתפק ראייתית בהוכחה בראיות של פעולות קניה ומכירה שמעלות חשד שאינן מונחות על-פי רציונל כלכלי. במקרה כזה די שהתובע יוכיח בראיות קיומה של סדרת פעולות בטווח זמן קצר - סדרה שהביאה להפסד או, למצער, לא הביאה לרווח (בניכוי עמלות) – כדי להעביר את נטל הראיה לנתבע להראות שלא היה חיבוץ בפעולות הנ"ל, …"

מנהל התיקים לא הצליח להוכיח את ההיגיון שעמד מאחורי פעולותיו, אך ניסה למצוא להן צידוק בבדיקת ביצועי השוק בדיעבד בטענה כי ההפסדים נגרמו מתנאי השוק. טענה זו נדחתה, ובצדק, מכיוון שברור כי אין כל קשר בין ביצועי השוק בבדיקה מאוחרת (בדיקה בדיעבד, "הפופולרית" בקרב מנהלי ההשקעות) לבין קבלת החלטות בזמן אמת. הברוקר נדרש במקרה זה להסביר מה עשה בזמן אמת ומדוע. מה קרה אחר כך אינו רלוונטי.

מה לגבי ניהול בשיטת המסחר היומי?
אמנם לא בכל מקרה יהיה ניתן להוכיח חיבוץ, שכן לעתים יש למנהל ההשקעות הסבר למעשיו ורציונל מסוים העומד מאחורי שיטת העבודה שלו. כך למשל נקבע בפסק דין מאוחר יותר כי מאחר שהוסכם בין הלקוח למנהל התיקים כי התיק ינוהל ברמת סיכון גבוהה מאד (מתוך שאיפה להשיג תשואות גבוהות ) ובשיטת המסחר היומי, הרי שאופן הניהול הנ"ל יוכל להצדיק ביצוע מאות ואלפי פעולות בפרק זמן קצר, גם אם בסופו של דבר נגרם ללקוח הפסד כבד ואובדן השקעתו.

אסייג ואומר כי לדעתי פסיקה שכזו בעייתית מאד מכיוון שבדרך כלל מסחר יומי אינו רווחי ומניב הפסדים לרוב השחקנים. כיוון שכך, ברור שלמנהל התיקים יש אינטרס מובהק לנהל תיק באופן הזה כך שיניב לו הכנסות גבוהות מעמלות תוך "אכילת" התיק.

עצם ההגדרה של ניהול התיק באמצעות מסחר יומי משמשת למעשה כמעין מגן אפשרי מפני תביעות דומות, אך היא מתעלמת לחלוטין מן העובדה כי משקיע סביר לא היה מתקשר בהסכם לניהול תיק כזה אם היה מודע לסיכויי ההצלחה הנמוכים ולאינטרס המנוגד של מנהל התיק לבצע בו כמה שיותר פעולות.

לדעתי פער המידע בין הצדדים - במובן שבו מצד אחד מנהל התיקים יודע מראש כי לא ניתן להרוויח בשיטה זו, בעיקר בגלל שסכום העמלות יקזז את כל הרווח, אם בכלל יהיה כזה, ומצד שני חוסר ההבנה והידע של הלקוח והציפייה שלו לרווחים גבוהים, שברוב המקרים היא ציפיית שווא - פער זה כשלעצמו מהווה חסם בפני טענת הגנה של מנהל התיקים כי סוכם שהתיק יתנהל בשיטת המסחר היומי, שכן מדובר למעשה בחוסר תום לב מובהק המגיע לכדי עושק ורמייה.

עברת החיבוץ אינה מוסדרת בחוקים הקיימים, ואין כיום הוראה מפורשת המתייחסת לכך. החוק האמור להסדיר את תחום הפעילות והאחריות של מנהלי התיקים, "חוק הייעוץ", מתייחס לכך בעקיפין בהוראת סעיף 11 הקובעת כי על מנהל השקעות לפעול לטובת הלקוח מבלי להעדיף את טובתו האישית. למרות שחיבוץ בהכרח פועל לטובת הברוקר, עדיין אין בכך כדי לתבוע את הנזק שכן ההוראה פועלת במישור המשמעתי בלבד.

אם כן במקרים אלה, בהם מנהל התיקים עושה שימוש לרעה בסמכות שניתנה לו, ניתן לתבוע את הנזק רק על פי עילות תביעה הנובעות מהוראות פקודת הנזיקין ובהן תרמית, עושק ורשלנות. כמו כן ניתן לתבוע סעד מכוח דיני החוזים ולטעון כי מנהל התיקים הפר את חובת האמון שלו כלפי הלקוח בעצם עשיית החיבוץ כפי שנעשה במקרה שלעיל.

כמה עצות לסיום:
כדי למנוע מצבים בהם לקוחות יפלו קורבן לחמדנותם של מנהלי השקעות לא ראויים, כדאי לשים לב לנקודות הבאות כאשר אתם באים לתת את כספכם לניהולו של מנהל השקעות, הן בזמן ההתקשרות החוזית עם מנהל התיקים והן במהלכה.
1. עליכם, כלקוחות, להגדיר באופן ברור את גבול שיקול הדעת ומרחב הפעולה של מנהל התיק. יש להתייחס גם לעניין המינוף - שימוש באשראי למטרות השקעה ומסחר - כשרצוי מאד לאסור על כך. יש כמובן צורך להתייחס ולהגדיר את רמת הסיכון של התיק, ואם מדובר בתיק סולידי מומלץ להוסיף הערה האוסרת על המנהל לבצע פעולות מסחר יומי.
2. יש לבדוק באופן תדיר את הפעולות שבוצעו בתיק ואת סך העמלות שנגבו. אם נראה לכם כי בוצע מספר פעולות חריג ולא הגיוני, המנוגד למה שסוכם או שצפוי ממנהל התיקים, עליכם לבקש הסברים. במידה שההסבר אינו מניח את הדעת כדאי להעביר את התיק למנהל אחר.
3. יש לבדוק אם נגרמו הפסדים בתיק ואם הם נובעים מביצוע פעולות רבות בזמן קצר. במידה שאכן נגרמו הפסדים ונראה כי הם אינם נובעים ממצב השוק, אלא ממסחר קצר טווח, יש לדרוש הסברים ממנהל התיק ובמקרים חריגים לפנות לקבלת בדיקה וייעוץ משפטי.

עו"ד דן צוק מתמחה במשפט מסחרי, פיננסים ושוק ההון

 

אין במידע שבמאמר או בכל חלק ממנו כדי להוות ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר או המלצה או חוות דעת מכל סוג שהוא. המחבר/ים ו/או ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור למאמר, תוכנו, נכונותו, אמינותו, דיוקו, שלמותו, תאימותו, עדכנותו, משמעויותיו והשלכותיו. האחריות בעשיית שימוש במאמר או בכל חלק ממנו היא על המשתמש בלבד ועליו לקבל עצה מקצועית מעורך דין לפני נקיטת כל פעולה המסתמכת על הנאמר במאמר. המאמר נמסר ל-ProGuides  על ידי עורך/כי הדין ו/או משרדם/יהם לשם הכללתו באתר, ו-ProGuides ו/או אתר TheMarker אינם אחראים בשום דרך כלפי כל אדם ו/או גוף בכל דבר שהוא הקשור למאמר.

 

בחזרה למדור משפט ועו"ד
 

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#