תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפסיכולוגיה החיובית תזניק את הארגון שלכם (ואתכם)

הפסיכולוגיה החיובית מחסנת ארגונים מפני זעזועים ומשחררת כוחות יצירתיים מהעובדים. פרופ' אורן קפלן מסביר כיצד היא עושה זאת

הנה פרדוכס: העולם המערבי שבע, ואזרחיו אמורים להיות מרוצים, שלא לומר מאושרים ממצבם ובכל זאת שיעורי הדיכאון הם הגבוהים בהיסטוריה. והנה עוד שאלה שכדאי לענות עליה: בתוך טרנד השיפור העצמי, מדוע אנחנו דווקא מנסים לשפר את החולשות שלנו, ולא ממקדים את מאמצינו בלהשיג יותר בזכות היתרונות שלנו? אם השאלות הללו מעניינות אתכם, אולם כדאי שתתעמקו בענף של הפסיכולוגיה המכונה פסיכולוגיה החיובית.

פרופ' אורן קפלן , כלכלן ופסיכולוג בהכשרתו יועץ אקדמי לתכנית פסיכולוגיה חיובית בלהב בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב מסביר כי הפסיכולוגיה החיובית החלה להתפתח בשנות החמישים אולם בעשור האחרון קיבלה דחיפה משמעותית בזכות עבודתו של פסיכולוג אמריקאי בשם מרטין סליגמן שפיתח אותה בעזרת פרויקטים בהם יישם את הנחת היסוד של הפסיכולוגיה: "בתמצית הוא טען שאפשר לשתות את המים , באופן מופשט, רק בחצי הכוס המלאה כיוון שבחצי השני יש רק אוויר. כדי לשפר את חיינו, הפסיכולוגיה החיובית מציעה לנו להתמקד בחוזקות המולדות שלנו, זאת לאחר שנבין במה אנחנו טובים ובמה לא. זה שונה כיוון שעד היום לימדו אותנו בדרך כלל להתמקד בבעיות, וגם רוב תוכניות השיפור מנסות לעזור לבני אדם לחזק את הצדדים החלשים. בפועל אולם דווקא בצדדים החזקים אפשר להשיג שיפור רב יותר".

 

זאת ועוד: קפלן מסביר כי פסיכולוגיה חיובית משמשת כאמצעי מניעה, ממש כמו שסניפי טיפת חלב משמשים כגורם מקדים ומונע מבחינה בריאותית את הצורך ברופא ותרופות, והיא חשובה במיוחד היום בשל עליית שכיחות הדיכאון: בעוד שבעבר בארצות הברית הדיכאון לא היה נפוץ וסבלו ממנו אחוזים בודדים באוכלוסייה, כיום מעריכים כי כמעט כל אדם יעבור שלב של דיכאון או חרדה בחייו. אחת הסיבות היא שהאדם המודרני מחפש אחר דרך אינדיבידואלית שהיא במהותה בודדת ומנוכרת יותר, דבר התורם לתחושת הדיכאון והחרדה: "חוקרי הפסיכולוגיה החיובית גילו שדווקא המקור לדיכאון הוא לא המקום ממנו יוצאים מהדיכאון. אם אנחנו לא מצליחים לפתור את בעיית הדיכאון בוא נבדוק מה עושים אנשים מאושרים".

סליגמן ערך הבחנה בין הנאה וסיפוק, ששניהם נחשבים במערב כמתכון לאושר: "הוא הצביע על כך שבעוד שהנאה עומדת במרכז הדרישה המערבית להשגת תחושה טובה היא גם  דבר שחולף מהר- למשל הנאה מסרט טוב, מסקס, או מסמים אולם לאחריה מגיעה תמיד תחושת נפילה. הסיפוק לעומת זאת הוא תחושה שגורמת לזמן להיעלם, גורמת לנו להימשך אל עולם אחר שמעניין אותנו, שבו אנחנו עוסקים בתחום שבו אנחנו טובים וחזקים" הוא מסביר.

האם זה עובד? ועוד איך. קפלן מצביע על מחקרים שמראים שאנשים מאושרים יותר חיים יותר שנים, חולים פחות, מצליחים יותר: "באופן מוזר, רופאים מאושרים מקבלים החלטות דיאגנוסטיות מהר יותר. סטודנטים בהארווארד הרוויחו 30 אחוז יותר אם הם היו שייכים לקבוצה מאושרת יותר בזמן לימודיהם וכן הלאה. עובדים שבעי רצון ומנהלים מאושרים שחיים בחצי הכוח המלאה הם בדרך כלל בעלי מוטיבציה רבה יותר ומשיגים יותר לעצמם ולארגונים שבהם הם נמצאים".

פסיכולוגיה חיובית בקריירה

הפסיכולוגיה החיובית יכולה לתרום בשני מקומות חשובים במיוחד: חיי העבודה וחיי האהבה. בעידן החדש הרבה מאוד עובדים מחליפים מקומות עבודה בחיפוש אחר מקום בו יהיו מאושרים אבל ייתכן שהם חיפשו את הדברים הלא נכונים: "סליגמן חילק את האושר להנאה הפשוטה מחיי היום יום - למשל מי האנשים שאתה עובד איתם והאם אתה נהנה מכך, אבל גם לתחושת הסיפוק, האם הזמן בורח לך כאשר אתה עובד. זה הבסיס  לתחושת אושר בעבודה שמאפשר לעובדים לשגשג. כך למשל, אדם שמסופק מהקריירה שלו יגיע לעבודה בבוקר ובלי לשים לב יגיע הערב, והוא יהיה שקוע בעבודה שלו. אנחנו מכנים זאת חווית זרימה אופטימאלית. אנשים אשר שגרת העבודה שלהם מאופיינת בחוויה כזו ידווחו על שביעות רצון גבוהה מהחיים ויגיעו להישגים ולמימוש עצמי. הדרך שאנחנו מלמדים היא להיות מודעים למקורות הזרימה שלהם, ולהעצים אותם".

לטפל בארגון כולו

אם עד עכשיו עסקנו באנשים פרטיים, גישת הפסיכולוגיה החיובית נותנת מענה גם לבעיות ברמת הארגון כולו ולכן כובשת יותר ויותר מקום גם בקרב מנהלים שמנסים להביא אותה לארגון: "גישת הניהול והייעוץ הקלאסית גורסת שאם נצליח לטפל בליקוים בארגון, למשל שלא יהיו תקלות בקו הייצור או לקוחות שאינם מרוצים - אז הארגון יצליח. הפסיכולוגיה החיובית מראה שהנחת היסוד הזו שגויה מיסודה. לקוח שלא רימו אותו הוא לאו דווקא לקוח מרוצה. עובד שקיבל את שכרו בזמן הוא לאו דווקא עובד נאמן. המיקוד בליקויים הוא רק  חלק מהתמונה".

קפלן מציע ליישם כלים כמו חקר מוקיר, טכניקה שבודקת מה עובד ולמה זה עובד: "הטכניקה פשוטה בצורה בלתי רגילה ויוצרת תוצאות מרשימת בארגונים. היא מסוגלת לומר לכל עובד או לכל איש צוות במה הוא יותר טוב במקום במה שאין להם. עובדים נוהגים להגיד: אני לא מספיק אסרטיבי או לא מספיק מסודר. הבעיה שאל המקומות הללו אנחנו ממילא חוזרים כל החיים והפוטנציאל לצמיחה שם לא ממש קיים, לעומת זאת בדברים שבהם אנחנו בולטים ומצטיינים ונחנו לוקחים כמובן מאליו,  דווקא שם נוכל לצמוח. היא מאפשרת לשים הרבה יותר דגש על החלקים שעובדים. כמובן שגם מטפלים בליקויים אבל מקבלים אותם בצורה הרבה יותר פרופורציונאליות".  

הפסיכולוגיה החיובית יכולה לסייע לארגונים למצות את כוח החדשנות וההמצאה בקרב העובדים. ארגונים שמתמקדים בסיוע לעובדים להגיע לתחושת סיפוק ובשל כך יחוו זרימה והתמקדות במשימות העבודה יאפשרו להם להנמיך או לשכוח  את החשש משינוי ולאפשר ליצירתיות לקבל ביטוי ביתר קלות: "את הכלים של פסיכולוגיה חיובית אפשר לחלק לכמה קטגוריות. האחד בודק איך יוצרים ארגון חסון יותר שיוכל להתמודד עם משברים בצורה טובה יותר כאשר הגישה היא מניעתית. סוג אחר של כלים הוא כיצד לנהל עובדים וקריירה. אנחנו יודעים היום שעובדים בעולם המערבי מחפשים סוג של מימוש עצמי. משכורת טובה אבל גם תחושת סיפוק.

קפלן מסביר כי המחזור הבא של תוכנית הפסיכולוגיה החיובית, שמתחילה במרץ,  מיועדת למי ששמע על פסיכולוגיה חיובית ורוצה ללמוד עוד, למנהלים שרוצים ללמוד על החוזקות שלהם ושל הארגון. מיטב החוקרים של מרצים בתחום הפסיכולוגיה החיובית בארץ: "לשתות אפשר רק מחצי הכוס המלאה, שם המים ושם הכוחות. בחצי הכוס הריקה יש רק אוויר. היכולת לשגשג ולפרוח מגיעה מהמקומות שבהם אנחנו חזקים" הוא מסכם.

בחזרה למדור להב פיתוח מנהלים

 

לפרטים על קורסים ותכניות ניהול ולמידע כללי הקליקו כאן וניצור עמכם קשר בהקדם

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#