תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השקעה חכמה לאורך זמן באמצעות מדדי ה-smart beta

מי לא שאל את עצמו מה עדיף, ניהול אקטיבי או ניהול פאסיבי? מנהל השקעות או תעודת סל? דילמה זו התחדדה בעשור האחרון עם ההתפתחות המואצת של עולם המדדים שהעמיד אלטרנטיבה רצינית ומשמעותית לעולם ניהול ההשקעות המסורתי. אולם, בעוד הדעות חלוקות ושתי גישות ההשקעה מתקיימות זו לצד זו, קמה לה אלטרנטיבת השקעה שלישית, הסמארט בטא (Smart Beta), שמאפשרת ליהנות משני העולמות.

בניגוד למדדים המסורתיים שנבנו עד כה (ת"א 100, נאסד"ק 100 וכו'), מדדי ה-smart beta אינם מבוססים על עקרון השווי שוק, אלא על פקטורים (Factor) כגון תנודתיות נמוכה (Low Volatility), מומנטום, ערך (Value), איכות (Quality) וכו'. פקטור יכול להיות כל מאפיין שקושר קבוצה של מניות או נכסים ומסביר את התשואה והסיכון הגלומים בהם. אותם פקטורים נחקרו שנים רבות באקדמיה והוכחו כמסבירים תשואות של קבוצות מניות. בשנים האחרונות חיברו את ההצלחה של אותם פקטורים עם ההצלחה והצמיחה המואצת של עולם המדדים, וכך למעשה נולדה ה-smart beta .

גישת ה- smart beta הינה אלטרנטיבת השקעה שיש המגדירים אותה כפריצת דרך בעולם ההשקעות והתפתחות משמעותית בעולם המדדים. הוכחה להצלחת הגישה ניתן לראות כבר היום, כאשר הנתונים מראים כי אחד מכל ארבעה גופים מוסדיים בארה"ב משתמש במדדי הסמארט בטא ולפי הערכות בתעשיה, עד שנת 2018 כשליש מנכסי המשקיעים המוסדיים במניות יושקעו באמצעות מדדי סמארט בטא.

אלטשולר שחם מביאה את בשורת הסמארט בטא לישראל. למידע נוסף >>

השימוש הגובר במדדי ה-smart beta  הוא בין היתר תולדה של עולם הריביות הנמוכות שמגביר את החיפוש המתמיד אחר התשואות על הכסף שלנו. בנוסף, על רקע העובדה שאנחנו נמצאים תקופה ארוכה בשוק עולה, גובר גם החיפוש אחר פתרונות השקעה שיאפשרו שליטה על רמת הסיכון של תיק ההשקעות. סיבות אלו ואחרות מסבירות את הביקוש ההולך וגובר במדדי ה-Low Volatility שמבוססים על פקטור הבוחר מניות בעלות תנודתיות נמוכה יחסית לשוק המניות. אחת הדוגמאות המוצלחות היא קרן הסל SPLV

(PowerShares S&P 500 Low Volatility Portfolio) שגייסה עד כה 3.6 מיליארד דולר והינה אחת מקרנות הסל הגדולות בתעשיית ה- smart beta*.

התפתחות עולם המדדים עד כה התמקדה במדדים מסורתיים שהינם מדדי "שווי שוק", כלומר המשקל של כל מניה במדד נקבע בהתאם לגודל שלה. כך לדוגמא, במדד הנאסד"ק 100, המכיל את 100 מניות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב, המניה הגדולה ביותר מקבלת משקל גבוה מאוד של כ-13%. גם בארץ זה כך - שש החברות הגדולות במדד תל אביב 100 מהוות כ- 45% ממשקלו, כך שיתרון פיזור ההשקעה ב-100 מניות למעשה מאבד משמעותית מערכו.

גישת ה-smart beta  רואה עיוות בכך שמדדי השווי שוק מעניקים משקל גבוה למניות עם שווי שוק גדול. הטענה בבסיס אמירה זו היא שדווקא המניות הגדולות הן מניות ותיקות, מסוקרות וידועות שמתומחרות במקרים רבים בעודף, ולכן צפויות להשיג תשואות חסר בעתיד, כך שאין סיבה שפרמטר שווי השוק יהיה היחידי שיעמוד בבסיס בניית המדדים. מדדי הסמארט בטא מספקים למעשה שיטת בניית מדדים שונה ובכך מתעדים להשיג לאורך זמן תשואה טובה יותר מהמדדים המסורתיים *).

בנוסף, גישת ה-smart beta מנסה להציע יחס סיכון - תשואה טוב יותר בהשוואה למדדי שווי השוק המסורתיים, כל זאת באמצעות שימוש בפקטורים המתמקדים בפרמטרים המוכרים לנו בניתוח חברות. למעשה, מדדי הסמארט בטא הם שילוב של שני עולמות ההשקעה, האקטיבי והפאסיבי. מצד אחד המאפיינים המוכרים לנו מעולם המדדים הפאסיבי, כגון שקיפות, דמי ניהול נמוכים ושיטת ניהול פאסיבית ומצד שני מאפיינים של ניהול השקעות אקטיבי, כלומר ניתוח חברות על בסיס פרמטרים כגון תשואת דיבידנד, סטיית תקן, מכפילים וכו', אך בצורה סדורה, קבועה על בסיס פקטורים ידועים מראש, וללא החלטות השקעה של מנהלי השקעות.

הסיבה שמדדי ה- smart beta הפכו לפופולאריים מאוד בעולם ההשקעות נעוצה בין היתר באפשרות שניתנת למשקיע לשלוט במאפייני ההשקעה העיקריים שהם הסיכון והתשואה. כך לדוגמא, מדדי המומנטום מאפשרים לנצל תקופות של שוק עולה (כפי שאנחנו חווים מאז 2009) להשקעה במניות עם מומנטום חזק וחיובי. אחת הדוגמאות למוצר מדד כזה היא קרן הסל PDP

(PowerShares DWA Momentum Portfolio) שחצתה אך לא מזמן את היקף הנכסים של 1 מיליארד דולר* ומהווה הוכחה לביקוש הגובר למוצרי סמארט בטא. מנגד, משקיעים המעוניינים להיכנס בתקופה הנוכחית של השוק אך חוששים מגל מימושים, יכולים לבצע את ההשקעה באמצעות מדדי ה- Low Volatility שזכו לפופאלריות גבוהה בשנה האחרונה, ומאפשרים חשיפה לשוק באמצעות מניות עם תנודתיות נמוכה באופן יחסי.

ההצלחה הגדולה של מדדי ה-smart beta באה לידי ביטוי בגיוסים גבוהים, וכך לפי נתוני חברת Blackrock בשנת 2013 זרם לתעשיית ה-ETF בארה"ב סכום גבוה מאוד של כ-65 מיליארד דולר שהיווה כ-36% מסך הגיוסים בתעשייה. מדובר בגידול של 85% בסכומי הגיוס בהשוואה לשנת 2012 אז זרמו לתעשיה כ-35 מיליארד דולר.

בימים אלו חברו בית ההשקעות אלטשולר שחם וחברת AlphaBeta בראשותו של קובי שמר לצורך הבאת בשורת הסמארט בטא לישראל. השניים משיקים בימים אלה סדרה של קרנות מחקות שיעקבו אחרי מדדי SmartBeta שמייצר ומחשב שמר על השוק הישראלי . את הפעילות המשותפת ינהל ליאור כגן, שהינו מחלוצי ענף תעודות הסל בישראל ובעל ידע רב בתחום המדדים.

אלטשולר שחם מביאה את בשורת המדדים המשוכללים לישראל. למידע נוסף >>

הכתבה בשיתוף אלטשולר שחם

לגילוי נאות.

 

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#