תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מחצית מהאקדמאים הערבים בתחום ההייטק עוסקים בהוראה – זה פספוס אדיר"

מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים: "שילוב הערבים בשוק העבודה יכול לתרום 60 מיליארד שקל בשנה. רק 2% מהעובדים בהיי טק הם ערבים"

ערביי ישראל מהווים כמעט חמישית מאזרחי המדינה, אבל תורמים רק 8% מהתוצר. חלק גדול מכך נובע משיעור ההשתתפות הנמוך של הערבים בשוק העבודה: 48% לעומת 64% בקרב האוכלוסייה היהודית. יש כאלה שרואים בכך הפסד גדול למשק כולו. "שילוב הערבים בשוק העבודה יכול לתרום 60 מיליארד שקל בשנה לתוצר", אומר איימן סייף, מנכ"ל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים שאמונה על קידום פעילות כלכלית במגזר הערבי. "מחצית מהאקדמאים בתחום ההייטק עובדים בתחום ההוראה. זה פספוס אדיר".

סייף משרטט מספר בעיות מרכזיות שבגינן הערבים משתלבים פחות בשוק העבודה: "התשתית בישובים הערביים לוקה בחסר, התעשייה לא מפותחת, ובחלק מהישובים אין תחבורה ציבורית. בנוסף רוב החברה הערבית מרוכזת בצפון שבו אין היצע גדול של מקומות עבודה", הוא אומר. "בעיה אקוטית היא שיעור השתתפות נמוך של נשים בשוק העבודה (27%). רוב הנשים הן בעלות השכלה של 10 - 12 שנות לימוד בלבד".

סייף מציין כי למרות זאת, ניכרת מיני מהפכה בשיעור האקדמאים בקרב נשים. "ב-2001 רק 5% מהנשים הערביות היו אקדמאיות, כיום שיעורן הגיע ל-12%, בדומה לשיעור הגברים. יחד עם זאת, קשה להן למצוא עבודה. הן התמחו בהוראה או בתחום הבריאות שהם שני תחומים רוויים בשוק העבודה במגזר הערבי".

מדוע המעסיקים היהודים לא משלבים יותר ערבים אקדמאים בשוק העבודה?

"סקר שביצענו בעבר מצא כי אפליה ומודעות נמוכה לפוטנציאל של האקדמאים הערבים, הן בין הסיבות לכך. התוצאה היא שרק כ-2% מהעובדים בהייטק הם ערבים, ומעט יותר משתלבים בתחום ההשקעות והפיננסים. מצד שני, בענף הרפואה והרוקחות הערבים האקדמאים נקלטים בקלות. יש מחסור של עובדים בענף הזה, ובנוסף ייתכן גם שהמעסיקים חושבים שהחברה הערבית מתאימה יותר לתחום השירותים. קשה להבין מדוע למעסיק היהודי קל להיות מטופל על ידי רופא ערבי, אבל מנגד קשה לו להעסיק עובד היי טק ערבי".

סייף מתאר שבעקבות תמריצים שהממשלה נותנת למגזר העסקי שקולט אקדמאים ערבים, מספר המועסקים האקדמאים הערבים בשנים האחרונות עולה. הממשלה למשל משתתפת בעלות השכר בשיעור של 25% -40% לתקופה קצובה. בענף התוכנה חל גידול של פי חמישה במספר הערבים בתחום ל-1,500 עובדים בתוך מספר שנים.

איזה עוד כלים יש לשילוב האקדמאים הערבים בשוק העבודה?

"המדינה מסבסדת את עלות הסבת האקדמאים לתחומים נדרשים במשק. הצלחנו לשכנע את אמדוקס לפתוח סניף בנצרת, ובכך ייצרנו מקומות עבודה באזור. אנחנו במו"מ עם עוד חברות גדולת שמעוניינות לפתוח סניפים בצפון. הוספנו גם תחבורה ציבורית בישובים הערביים ומהם, ובכך הנגשנו עוד מקומות עבודה גם לאקדמאים. יש לנו מיזם משותף גם עם קו משווה לייצור והגדלת מקומות העבודה. העמותה דאגה בין היתר לשינוי במודעות של המעסיק היהודי לגבי העסקת עובדים ערבים. יש לנו שיתוף פעולה גם עם עמותת צופן, ארגון יהודי-ערבי המקדם שילוב ערבים אזרחי ישראל בהיי טק.

מה קורה במגזר הציבורי?

"שיעור העובדים האקדמאים במגזר הממשלתי עומד על 8.5% מכלל העובדים, טוב יותר מבעבר. ישנם משרדי ממשלה כמו משרד המשפטים שעושים מאמצים אדירים לשלב אקדמאים ערבים.

חלק מהאקדמאים הערבים מצליחים להשתלב במגזר הממשלתי גם לאור העלייה במכרזי הממשלה המיועדים רק לחברה הערבית. האתגר הגדול עכשיו הוא שערבים יתמודדו ויזכו במכרז הפתוח לכולם. גם פה אנו מקיימים הסברה בניסיון לשכנע את הערבים להתמודד על כל המשרות המוצעות. בעיה אחרת היא שרוב המשרות הן בירושלים והמרחק הגיאוגרפי מהווה חסם".  

בשורה התחתונה צופה סייף את המשך שילובם של הערבים בשוק העבודה. "המגזר הפרטי והציבורי משלבים ידיים כדי שהערבים ישתלבו בשוק העבודה. אמנם היעד שהצבנו עדיין רחוק, אבל לא הכל שחור. אני בהחלט אופטימי". 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך: 

כל הדרכים הקלות לשלב אקדמאים ערבים בעסק

אתגרים והצלחות:  שני סיפורי הצלחה של השתלבות אקדמאים ערבים בעבודה

איך מתמחים ערבים יכולים להשתלב במשרדי עו"ד הגדולים? 

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#