תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אתגרים והצלחות: שני סיפורי הצלחה של השתלבות אקדמאים ערבים בעבודה

סקר שבוצע בעבר מצא כי 70% מהאקדמאים הערבים לא עובדים במקצוע שלמדו; הרצון של המעסיקים בסיסקו ובאגף התקציבים במשרד האוצר עזר לשני אקדמאים ערבים להשתלב בהצלחה בשוק העבודה

מתוך עשרות ערבים שלמדו בשכבת הגיל של עדי גומייד, בן 26 תושב כפר יפיע שבצפון, רק מעטים השתלבו בשוק התעסוקה. "לא מעט שהתקשו למצוא עבודה, החליטו לעשות שינוי, ונסעו ללמוד רפואה או רוקחות באירופה", מספר גומייד ואורז בכך את הסיפור הלא פשוט של אקדמאים ערבים שמתקשים למצוא עבודה במקצועות ההולמים את כישוריהם והשכלתם. סקר שבוצע ב-2011 על ידי משרד התעשייה המסחר והתעסוקה מגלה כי כ- 70% מהאקדמאים הערבים בסופו של דבר לא עובדים במקצוע שלמדו.

מי שכן הצליח להתקבל למשרה שאליה כיוון , נזקק מעבר לכישורים להרבה מזל, לרצון של המעסיק ואולי גם קצת עזרה מהמדינה. גומייד שלמד בטכניון מדעי המחשב התקבל לפני שנה וחצי לעבודה ב"סיסקו ישראל" כמתמחה לבדיקות תוכנה, וזאת לאחר חיפוש יחסית קצר שנמשך חודשים בודדים. "אחד הקשיים הגדולים שאיתם הייתי צריך להתמודד הייתה השפה והמושגים", הוא מספר על הקשיים הראשונים שלו בשלב חיפוש העבודה.

לסיסקו הגיע גומייד דרך מודעה באתר של "מענטק" (ביחד להי – טק, בערבית), קואליציית מענטק הוקמה ביוזמה משותפת של חברת סיסקו ובית הנשיא לפני 3 שנים. מענטק רואה בשילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה יעד ראשון במעלה. בקואליציה חברים ארגונים מובילים שפועלים במסגרתה למען שילובם של אקדמאים ערבים במקצועות ההייטק בתעשייה. מענטק מלווה את המעסיקים ואת המועמדים בתהליכי הגיוס במגוון שירותים, למשל, הכנות למועמדים לקראת ראיון וכתיבת מסמך קורות חיים.

"פניתי למענטק ושם חיברו אותי לבכיר בסיסקו שהכין אותי למה שצפוי לי בראיון מבחינה מקצועית וגם מנטלית. היה חשוב לי שאמר שאם לא אדע לענות על חלק מהשאלות זה לא סוף העולם", עדי מספר. קשיי השפה ליוו את גומייד גם בחודשים הראשונים שלו בעבודה אבל היום קשה להבחין בהם. "הצוות שאתו עבדתי נתן לי את כל הזמן ללמוד את התפקיד והייתה להם את כל הסבלנות עבורי".

נורדן שלאבנה, 25, עובדת למעלה משנה כרפרנטית בתחום האנרגיה באגף תקציבים במשרד האוצר. גם אצלה חיפוש העבודה היה לא פשוט. שלאבנה נולדה למדה והתחנכה בפתח תקווה ודוברת עברית שוטפת. היא תולה את קשיי החיפוש, במעסיקים היהודים שנרתעו מהשם הערבי שלה בקורות חיים, ואפילו לא נתנו לה הזדמנות לראיון.

"לבוגרי כלכלה קשה בכל מקרה להתקבל לעבודה. נדרש ניסיון שאף אחד לא מוכן להעניק ובטח לערבים", מספרת שלאבנה. "חברים לספסל הלמודים שלי מצאו עבודות יחסית די מהר ואילו הערבים מאוד התקשו. ברוב המקרים הצעות העבודה המעשיות היו מהמגזר הערבי. בשלב מסוים אף הורדתי את העובדה שאני דוברת ערבית אבל זה לא ממש עזר. לעיתים, המעסיק היהודי שמראיין ערבי אוחז בסטיגמות ודעות קדומות ויעדיף אחרים על פניו".

שלאבנה התקבלה בסופו של דבר אחרי חצי שנה של חיפוש עבודה למשרה נחשקת במשרד האוצר, משרה שפותחת דלתות גם בהמשך הדרך. היא קיבלה מייל קבוצתי מעמותת קו משווה, שמטרתה לשלב אקדמאים ערבים בשוק העבודה הישראלי, שמודיע על המכרז שנפתח. את הקבלה לעבודה היא תולה בעיקר בעובדה כי ניגשה למכרז שהוגדר מראש כפתוח לחברה הערבית. "אם הייתי נרשמת למכרז רגיל אוטומטית, הייתי נדחית ולא על בסיס הידע או ההשכלה שלי. זו יוזמה מבורכת שבמשרדי ממשלה יש מכרזים שכאלה והלוואי והיו כאלה מכרזים גם במגזר הפרטי". שלאבנה מתארת כי הקליטה שלה באגף הייתה טובה מאוד ולדבריה: "היה מאוד חשוב למעסיק שאשתלב כרגיל, וכשלמעסיק זה חשוב רואים את זה באווירה הכללית".

בשורה התחתונה, צריך לזכור שגם החברות מרוויחות אם הן משלבות אקדמאים ערבים. סקר של קו משווה מ-2013 מצא כי התועלות של החברות מהעסקת אקדמאים ערבים היו גדולות יותר מהאתגרים. החברות הרוויחו הון אנושי איכותי בעל מוטיווציה גבוהה, תוך שהן מגדילות את הפתיחות והרב תרבותיות בארגון.
 

כתבה נוספת שעשויה לעניין אותך:

כל הדרכים הקלות לשלב אקדמאים ערבים בעסק

מחצית מהאקדמאים הערבים בתחום ההייטק עוסקים בהוראה – זה פספוס אדיר 

איך מתמחים ערבים יכולים להשתלב במשרדי עו"ד הגדולים? 

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#