תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עוברים דירה? אל תשכחו להכין את הילדים

עונת מעבר הדירות בעיצומה, והתרגשות בקרב הילדים שעוזבים את ביתם גואה. הכנה מוקדמת יכולה להפוך את המעבר להזדמנות לצמיחה, אולם התעלמות מרגשותיהם עלולה לגבות מחיר יקר. כך תעשו זאת נכון.

בעוד כחודש תעבור משפחת מאמא לדירתם המשודרגת, בת ארבעה חדרים ברחובות החדשה בפרויקט של חברת אזורים. בין משפרי הדיור גם משפרת צעירה במיוחד: בתם הצעירה בת השלוש. לקראת המעבר הם כבר ביקרו מספר פעמים בביתם החדש ולמרות גילה הצעיר, הוריה משתפים אותה בפרטי המעבר: "אנחנו מכינים אותה, למשל בכל הקשור לחדר שלה: אומנם בדירה הנוכחית, בת שלושה חדרים, יש לה חדר פרטי אבל יש בו ארון וחפצים שלא שייכים לה, שהכניסו לשם בשל חוסר מקום ועכשיו אנחנו מעצימים את העובדה שיהיה לה חדר שכולו רק שלה, והיא מחכה לזה".

אם בעבר נהוג היה לחשוב שמעבר דירה הוא כאב ראש מלווה בארגזים בעיקר למבוגרים, הרי כיום ברור כי מעבר דירה הוא אירוע בעל משמעות רבה במיוחד לילדים ולמתבגרים. הורים רבים שטרודים בפרטים הטכניים של המעבר עלולים להמעיט במשך ההכנה המנטלית של הילדים ולהתמקד בצדדים הטכניים של המעבר. לעתים החשש מתגובת הילדים על הפרידה מהחדר האהוב או החצר המהנה, עלולה לדחות את העיסוק בנושא עד לרגע האחרון כמעט, וליצור מתח והפתעה לא בריאים: "חשוב לזכור שמעבר דירה הוא לאו דווקא אירוע משברי, אלא אירוע שיכול להיחוות כמשהו חיובי ומפתח" מסביר ד"ר שי חן גל, פסיכולוג קליני של ילדים. "לעומת זאת אם לא מתכוננים זה עלול להיחוות כאירוע משבר. אנחנו גם יודעים היום שילדים מגיבים בהתאם לדרך שבה מבוגרים מגיבים: אם האם או האב מתייחסים למעבר דירה כאל אירוע טראומתי, נניח בגלל המחשבה שהוא מנתק את הקשרים עם החברים, כרוך במעבר לחדר חדש, לגן חדש ומחייב התמודדות עם שינויים, אז התחושות יעברו לילד והוא עלול לחוות משבר. לעומת זאת, אם האמא תאמין שזה אתגר התפתחותי לילד, ההתמודדות עם המעבר תהפוך את זה לחוויה מגדלת ומשמעותית וחוויה תהיה טובה ומצמיחה עבור הילד".

להתחיל את ההכנה המנטאלית מוקדם

אחד הדגשים החשובים לקראת מעבר דירה הוא עניין התזמון. חן גל ממליץ לעשות זאת בצורה הדרגתית ככל האפשר: "יש לספר לילד על הבית החדש, בהמשך לבקר במקום, לעשות סיור בשכונה וכו'. בנוסף חשוב לשתף את הילד בהחלטות השונות כך שירגיש שותף: באיזה צבע לצבוע את החדר, איך לסדר את החדר, איפה להציב את המיטה. גם אם מדובר בהחלטות קטנות, הילד ירגיש מעורב ושותף ואז המעבר יהיה חלק ופחות מורכב". חן גל גם מציע להתמקד בצדדים החיוביים של המעבר כמו הכרות עם חברים חדשים, חדר גדול יותר, קרבה למוסד חינוכי טוב יותר ומצד שני להזכיר כי המעבר ינתק את הילד מדברים שהפריעו בסביבה הקודמת.

חזרה לרחובות: לדברי מאמא, בתו כלל לא מעלה את נושא המעבר מיוזמתה: "נראה שהיא לא חושבת על זה ביום יום. אולי זה לא מעסיק אותה. זה עולה רק אם אנחנו יוזמים את השיחה. מצד שני, כאשר היא רואה חפץ חדש בבית, היא שואלת האם הוא יעבור איתנו לבית החדש". חן גל מסביר כי מדובר בהתנהגות טבעית לילדה בת גילה: "זה כנראה לא מטריד אותה ולא מעסיק אותה, וזה מצוין. בכל זאת הייתי מציע כי ההורים יעלו מדי פעם את הסוגיה ויבדקו אם היא בכל זאת רוצה לדבר על זה".


עד גיל שלוש לילדים יש פחות קשרים חברתיים , כך שהמעבר צפוי לעבור בצורה חלקה יחסית מבחינה חברתית. בגיל מאוחר יותר לילד כבר יש חברים שהוא אוהב, מסגרות חינוכיות וחוגים בהם הוא פעיל, המחייבים התייחסות שונה. לביא, בנו הגדול של בוריס (שם המשפחה שמור במערכת לבקשתו) בן הארבע הוא בדיוק בגיל שבו מתחילים הקשרים החברתיים. בימים אלו בוריס ואשתו מתכוננים למעבר אל הדירה שרכשו: "הן הבן הגדול והן הקטן מוכנים כבר מוכנים למעבר מזמן. אשתי התייעצה עם הגננות מהגן הפרטי כיצד לעשות את המעבר, אבל בעיקר הפעלנו הגיון בריא: לקחנו אותם לדירה מספר פעמים והכרנו להם את הסביבה. מאחר ולביא עובר מגן פרטי לגן עירייה, יש לו חברים מהגן שהוא נפרד מהם. היתרון הוא שהמעבר נקבע בתקופה זו, כך שהוא לא יצטרך לעבור שינוי ופרידה מהחברים והמסגרת פעם נוספת. יתרון נוסף הוא שאנחנו עוברים לדירה בתוך אותה העיר, ומי שבכל זאת חשוב לשמור איתו על קשר יימצא במרחק נסיעה של עשר דקות".

לילך רון מנהלת חטיבת לקוחות באזורים מודעת היטב לקשיים הכרוכים במעבר דירה, בשל הקשר של החברה עם הדיירים. שם מצאו פתרון מקורי במטרה לסייע למשפחות: "מעבר דירה כרוך במעבר לסביבה חדשה ולא מוכרת ולכן לאחר אכלוס הבניין או השכונה אנו נוהגים לערוך אירוע אכלוס שמטרתו היכרות בין השכנים . באירוע זה נחשפים הילדים לילדי השכנים ונוצרות חברויות . אבל זה לא הכול , בחופש הגדול לדוגמא ביקרנו בין השכונות המאוכלסות של אזורים עם צוות של מפעילים ושחקנים לשעתיים של בילוי משותף והנאה תחת השם "המשחקייה של אזורים". פעילות זו הינה חלק ממגוון של פעילויות המלוות את הדיירים בקהילות השונות של אזורים לאורך השנה כולה מתוך כוונה להפוך שכונות מגורים לקהילות מגובשות הנהנות מחוויית מגורים טובה יותר, בעלת ערכים וקשרים המסייעים בפעילות היום יום".


כדי להקל על המעבר עוד יותר מציעים באזורים דרך נוספת להכיר את השכנים החדשים אפילו עוד לפני המעבר לבית החדש, וזאת באמצעות מערכת הדיירים של אזורים – מערכת אינטרנטית סגורה לקהילות אזורים המאפשרת לתקשר, להחליף מידע, תמונות, ודעות במתחם וירטואלי ייחודי לדיירי הפרויקט. "קיום תקשורת דיירים שוטפת מסייעת לממש חיי קהילה עשירים ושמחים" אומרת רון.

לא להשלות את הילד

אחת השאלות בה מתחבטים הורים רבים היא האם לשתף את הילד בסיבות למעבר או לספר לו על המעבר כעובדה מוגמרת, מתוך מחשבה שכך יתעוררו פחות תהיות או התנגדות. חן גל סבור כי קיימים יתרונות בשיתוף: "רצוי להסביר לילד מדוע עושים את המעבר. כאשר מסבירים מדוע השינוי מתרחש הדבר יחזק את התחושה שלו שלא מדובר בשינוי שצנח מלמעלה באופן שרירותי, וכך בעצם מחזקים את תחושת השליטה שלו על האירועים, ומפחיתים לחץ. זאת גם אם אין לילד זכות להשפיע על ההחלטה עצמה".

חן גל מציע לא לשכוח שמעבר דירה הוא אירוע משמעותי לא רק לילדים אלא גם למתבגרים ולמרות שהם נתפסים כבוגרים שמסוגלים להתמודד בכוחות עצמם עם השינוי חשוב להתייחס גם אליהם: "ההורים לא מבינים לפעמים למה הנער או הנערה לא רוצים לעבור, למרות שמבטיחים להם מעבר לחדר פרטי משלהם או לבית גדול יותר. מה שלא תמיד מבינים כי דווקא אצל מתבגרים הרשת החברתית חשובה מאוד, והניתוק של קשרים חברתיים יכול להיות אירוע טראומתי שחדר גדול יותר לא יפצה עליו. לכן חשוב להקנות להם תחושת שליטה ולדבר איתם הרבה יותר על השינוי מבעוד מועד" .

אחת הדילמות של הורים רבים היא מה לעשות עם הילדים ביום המעבר: האם כדאי שהילדים יהיו נוכחים בדירה ויתרוצצו בין הארגזים או שעדיף לשלוח אותם ל'חופשה קצרה' אצל הסבא והסבתא. בוריסואשתו החליטו כי הילדים ישהו עם הסבתא: "הם ייצאו מהדירה לפני המעבר, ויחזרו לדירה החדשה כשנסיים את הבלגן ונבוא לקחת אותם. אני מעריך שהעברה תיקח יום אחד, אז אולי קודם כל נסדר להם את חדר השינה שלנו בדירה החדשה כדי שיוכלו ללכת לישון בערב".

חן גל מציע שהילדים ייקחו חלק בשלבי המעבר: "ככל שהילד גדול יותר אפשר לשאול אותו אם הוא רוצה להשתתף באריזה או בפירוק. גם אם הילד קטן, חשוב שהוא בכל זאת ייקח חלק בסידור של החדר שלו, אפילו באופן סמלי: שיארוז קצת צעצועים, שישים את הספרים בארגז קרטון או יאסוף את חומרי הלמידה. המעורבות בתהליך תחבר אותו למעבר הרבה יותר. המטרה היא שהילד לא ייצא מבית מסודר ויחזור לבית חדש ושונה".

בימים ובשבועות שלאחר המעבר מכן חן גל ממליץ לעקוב אחר התנהגות הילדים כדי לזהות אם המעבר עבר חלק: "צריך לקחת בחשבון שהתקופה של השבועות הראשונים היא תקופת הסתכלות ויכולים להיות קשיים כמו קושי להירדם, בכי והפגנת געגועים לבית הישן. צריך להתייחס לתגובות אלו בצורה טבעית, לא להתרגש ובוודאי לא להתרגז, וגם לא צריך למהר ולגשת לטיפול פסיכולוגי. מדובר בתגובה נורמלית בשבועות הראשונים".

אם אחרי מספר שבועות עדיין ההורים מבחינים בתגובות בולטות של הילד כמו קושי להירדם,התבודדות, אובדן תיאבון, כעס על ההורים או חוסר רצון לצאת מהבית יש מקום להתייעץ עם איש מקצוע כדי להבין מה הסיבה ולראות מה ניתן לעשות כדי לסייע לילד להתמודד בצורה טובה יותר.

מה עושים אם הילד מתעקש שהוא רוצה לחזור לבית הקודם? "אפשר להיות אמפתי, לא לכעוס אבל להבהיר שההחלטה היא של ההורים וסופית, לא לתת תחושה שיש אופציה שאולי, אם הוא לא יסתדר, אז נחזור לבית הקודם. חשוב מאוד לא להשלות אותו שההחלטה הפיכה. אפשר להגיד 'אני מבין שאתה מתגעגע, שקשה לך, אבל זו החלטה שהחלטנו לטובת כולנו וצריך להתמודד איתה'" אומר חן גל.

בעוד שלילדים אפשר להסביר על המעבר בני משפחה אחרים עלולים להפגין חוסר שביעות רצון באמצעות נביחות. אחרי שסיים להכין את הילדים למעבר בוריס טרוד בשאלה כיצד תגיב סטיץ', כלבת הפוינטר בת החמש של המשפחה : "אני חושש שהיא תחוש לחץ, מעין "חרדת נטישה" של כלבים. לכן אני לוקח אותה לטייל בשכונה כדי שלפחות תריח את האזור ותכיר את הריח המקומי החדש. בהמשך אני מתכנן להביא אותה לדירה מספר פעמים" הוא אומר. הבשורה הטובה היא שבטיול האחרון בשכונה היא כבר קשקשה בזנבה. נראה שהקליטה בכל זאת תהיה מוצלחת.

עוד במדור "נפגש בבית"
 

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#