תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

35 אחוז מהדיירים: השכנים הם חברים שלנו

סקר מקיף שביצעה חברת אזורים על דרישות הנדל"ן חושף נתונים מפתיעים על הרגלי הדיור ועל היחס הנמוך בין מוכרי דירה לרוכשי דירה: " משפרי דיור שרכשו את דירתם הראשונה בקהילה, רוכשים באותה שכונה גם את הבאות אחריה" אומרת איה רואש, מנהלת השיווק של אזורים. קווים לדמותו של חלום הדירה הישראלית מודל 2013

שוק הנדל"ן בישראל של 2013 מציג תמונת מצב מרתקת: מצד אחד מחירי הדירות גבוהים, ומצד שני הביקוש ממשיך לעלות. נתונים שנאספו בסקר אזורים בשיתוף קבוצת גיאוקרטוגרפיה, בקרב משתמשי מערכת דיירים ובקרב כ-1,500 לקוחות החברה עולה תמונת מצב מרתקת המצביעה על מודל ייחודי לשוק הנדל"ן הישראלי.

הנתונים העולים מהסקר משרטטים תמונה מגוונת ומרתקת של דרישות הנדל"ן בישראל. הישראלים הרואים בדירה את השקעת חייהם, מאותגרים בחשיבה על דירה להשקעה – רוצים לגור במרכז, אבל נושאים עיניים גם לשכונות קהילתיות בפריפריה. בשנים האחרונות מגלים הישראלים גם את תחושת המרחב שעושה מהפכה בחלוקה הפנימית של הבית. המומחים מנסים להסביר את המגמות לנוכח השינויים בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות

15.42 מחפשים על כל דירה חדשה בשוק

הסקר מלמד שהישראלים מתקשים לוותר על דירה בבעלותם ומעדיפים לבצע את העסקה מהר ככל האפשר. 3.4 שנים בממוצע לאחר החתונה (נתון זה מגלם עלייה לעומת ממוצע של 2.9 בשנים קודמות). נוסף על כך מתברר כי ל-40% מהרוכשים זוהי דירה ראשונה (ו-41% מתכננים לעבור דירה בעשור הקרוב).
מסתמנת מגמת עלייה ניכרת גם בבחירתם של משפרי דיור בנדל"ן יד ראשונה. נתונים אלו מפתיעים לנוכח העובדה כי קצב הבנייה בישראל אינו מדביק את הביקוש בעשורים האחרונים – מגמה המודגשת בנתוני אתר יד 2 לשנת 2012 בערים הגדולות בישראל: תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע. כאן נראה כי אשתקד הוצעו למכירה 39,691 דירות בנות 5-1 חדרים, לעומת 49,874 דירות בנות 5-1 חדרים שהוצעו להשכרה, עם ביקוש והיצע גבוה ביותר לדירות בנות 4-3 חדרים. בגזרת הביקוש המספרים מרקיעים שחקים: 612,197 חיפושי דירה ועוד 787,564 חיפושי דירות להשכרה. בחישוב מהיר: על כל דירה שיצאה לשוק התחרו 15.42 מחפשים, ועל כל דירה להשכרה 15.79 שוכרים.

מספר מודעות למכירת דירות, 2012


מקור: יד 2 , עיבוד: חברת אזורים

מספר מודעות להשכרת דירות, 2012

מקור: יד 2 , עיבוד: חברת אזורים

החשיפה לדרום

את הבהלה לרכישת דירה, מגדיר ד"ר אמיר שפר, פסיכולוג קליני ושיווקי, מרצה בבית הספר למנהל, כלא רציונאלית: "בארץ עדיין יש תפיסה רגשית שבית זה דבר בטוח. 'את הבית לא ייקחו ממני' – זהו ביטוי לפסיכולוגיה רגשית. תופעה זו היא אולי תוצאה של הזיכרון של היהודי הנודד שרוצה לקבוע יתד בשטח. זהו תסביך של העם שלאחר כל כך הרבה שנות נדודים, רוצה סוף כל סוף להשתקע. הבעיה היא שאנו יושבים על שטח מאוד קטן, וכל הסבר רציונאלי שתיתן לאנשים – כגון שהקנייה עבורם כרוכה גם בתשלומי משכנתא – אינו נלקח בחשבון. הם לא רואים את זה, שכן עבורם בית זה ביטחון, ובעוד כסף בא והולך, הבית נשאר".

לנוכח תמונת המצב בשוק הנדל"ן המקומי, היינו משערים שלא מעט ישראלים יעדיפו לבחור באלטרנטיבות נוחות יותר כלכלית, כדי ליהנות מנכס בבעלותם ומתשלומי משכנתא נוחים. אך מנתוני סקר אזורים הגדול עולה תמונה מעט שונה: רק 15% מכלל הרוכשים מחזיקים ביותר מדירה אחת בבעלותם, ל-1% יש לפחות עוד 3 דירות בבעלותם ו-13% שוקלים רכישת דירה נוספת להשקעה.

בחינת האזורים המבוקשים להשקעה נגלה העדפה למרכז ונהירה לדרום - המועדף על 12% מהמשקיעים. אם נביט בנתוני החטיבה הכלכלית של קבוצת גיאוקרטוגרפיה - בראשות ד"ר רינה דגני - מארבע השנים האחרונות, ניווכח כי חלקם של המשקיעים בשוק הדיור עמד בממוצע על כ-30% מסך העסקאות. בשנתיים האחרונות, נרשמה ירידה בהיקף הפעילות של המשקיעים בשוק כתוצאה מפעולות בנק ישראל לצינון השוק וכתוצאה מעליית המחירים שהקטינה את התשואה שאותה יכולים המשקיעים להפיק מהדירה שרכשו.

 

בסך הכול בעשור האחרון, נרכשות בישראל מידי שנה כ-24 אלף דירות על ידי משקיעים. בשנים 2010-2007 הגיע מספר העסקאות שבוצעו על ידי משקיעים ל-31-27 אלף עסקאות מדי שנה, עם ביקוש לערים הגדולות ומרכז הארץ: חיפה, תל אביב, באר שבע והשפלה. כך לדוגמה, בעשור האחרון ניכר מעבר של משקיעים מאזור המרכז לאזורים בהם מחירי הנדל"ן נמוכים יותר, ואם בשנת 2002 כ-10% מהדירות שנרכשו על ידי משקיעים היו באזור באר שבע, בשנת 2011 עלה חלקן ל-15%.

ד"ר רינה דגני מסבירה: "המשקיעים רואים חשיבות רבה בשוק הנדל"ן, למרות הניסיון של בנק ישראל והממשלה לצנן את שוק הנדל"ן על ידי, בין היתר, הקטנת הכדאיות של רכישת דירה להשקעה. המשקיעים הם אלו שבזמן משבר הסאב-פריים ב-2008 ביצעו השקעות בשוק הנדל"ן והצליחו לייצב אותו. משקיעים רבים רוכשים דירה כהשקעה לטווח ארוך יותר, להכנסה נוספת וכדומה. במצב השוק היום, כשהתשואות באפיקי ההשקעה המסורתיים נמוכות יחסית, המשקיעים מחפשים השקעות שישיאו להם תשואות גבוהות יותר. יצירת חסמי השקעה והורדת הכדאיות, יובילו את המשקיעים לחפש אלטרנטיבות אחרות, אולי בחו"ל, ובכך תיפגע ההשקעה בתוך המשק הישראלי".

 

טוב שכן קרוב מאח רחוק

ואם נסתכל על גלגוליה של "הדירה הישראלית" בעשורים האחרונים, נבין את הגורמים. עשינו דרך ארוכה מאז הקמת המדינה ועד היום. בעבר בחרו ישראלים רבים לגור בקיבוצים או מושבים שיתופיים, בהם הרכוש היה בבעלות משותפת כמו גם מטלות גידול המשפחה והחינוך – שנחשבו לאיכותיות ביותר. כיום התנתקו הישראלים מהתפיסה השיתופית, אבל עדיין רוצים ליהנות מיתרונות הקהילה ושירותיה. בסקר אזורים הגדול אנו מגלים כי מעל 35% רואים בשכנים גם חברים, מעל 40% מהרוכשים מעורבים בוועד הבית, 47% משתמשים בחדרי הדיירים ונתון נוסף שכולנו רוצים כי יימצא בעלייה: 50% נוהגים לאפשר לילדיהם לשחק בחצר הבניין ללא השגחה. נתונים אלו ניתן להסביר גם לנוכח שאיפתם של 40% מהרוכשים לגור ליד ההורים שיכולים לעזור בגידול הילדים. כך מהדקים את תחושת המשפחתיות. 21% כבר מתכננים להוסיף חדר עבודה בבית – נתון המצביע על חלל חדש שמוקדש לפרנסה.

משפרים דיור, נשארים בשכונה

איה רואש, מנהלת השיווק של אזורים לא הופתעה מהנתונים: "כיום הישראלים מגלים מחדש את כוחה של הקהילה ויתרונותיה, הן מההיבט החברתי, הן מההיבט הצרכני ואפילו מהבחינה העסקית. הישראלים אוהבים לעזור זה לזה, ובשכונות אזורים ברחבי הארץ אנו רואים עשרות שיתופי פעולה, יוזמות ופעילויות בשטח – המאפשרות למנף את הקהילה החמה והאיכותית לטובת צרכי הכלל. זהו תהליך טבעי, שתמיד אפיין את החברה הישראלית, ובזכות מתחמי הדיור המודרניים, היא זוכה לפריחה מחודשת. מגמה מעניינת נוספת המסתמנת בזכות תהליך החיברות הזה, היא שעוד ועוד משפרי דיור שרכשו את דירתם הראשונה בקהילה, רוכשים באותה שכונה גם את הבאות אחריה. זאת בזכות הדירות ובעיקר בזכות הקשר החם בתוך הקהילה שלהם".

ד"ר אמיר שפר דווקא רואה במגמות אלו ביטוי לאינדיבידואליזם. "ניתן לראות מגמה של חזרה לערכים ולאורח החיים של פעם. בעבר הייתה הקהילה בעלת ערך מרכזי בישראליות. בשנות השישים חווינו פרידה מהקהילה והתחברנו יותר לאינדיבידואליזם, בעוד היום אנו מבינים שתוצר נלווה של האינדיבידואליזם הוא הניכור. זו אחת המחלות של המאה ה-21. כיום אנו הרבה יותר בודדים, יש פחות מגע פיזי בין האנשים ויותר תקשורת ויזואלית. לכל אלו כמובן יש מחיר, ותמיד יכול לחול תהליך של חזרה אחורה. עכשיו שוב אנחנו מחפשים את הקהילות ואת הביחד, עם זאת עדיין איננו מוותרים על פרטיות. זאת מגמה של התקרבות זהירה ויותר מחושבת ומתחשבת. כך למשל, לא נגזים ולא נגיע בלי הודעה מראש".

עדיפות לחדרים גדולים

ניתן לראות גם שינויים מרחיקי לכת בהעדפות של חלוקת החלל בתוך הבית הישראלי. 73% מהמשתתפים בסקר אמרו כי בבחירה בין דירת 5 חדרים קטנה לבין דירת 4 חדרים גדולה, הם יעדיפו את דירת 4 החדרים המרווחת. בכל הקשור לביצוע שינויים בדירה, כשליש מהמשתתפים אמרו כי הם לא היו עושים שינויים כלל, ואילו שני שלישים העידו שהם מתכוונים לתכנן את הדירה מחדש במטרה להוסיף חדר ילדים וחדר עבודה.

שינוי נוסף חל בחשיבות השטחים המשותפים בבית: הסלון, המטבח ופינת האוכל. חשיבותם נמצאת במגמת ירידה, בעוד זו של חדרי השינה עולה משנה לשנה. שינוי זה מאפיין בעיקר את תושבי המרכז והדרום, כשבירושלים נותר הסלון החדר החשוב ביותר בבית. בני הזוג ערן ויעל מונרוב, הורים לילדה בת ארבע ופעוט בן כמה חודשים, שעברו מדירת גן שכורה בגבעתיים לדירת גן בת 5 חדרים בפרויקט אזורים בקרית אונו, מסבירים: "לפני שנולד הבן שלנו, עברנו לכאן עם ילדה אחת. אז עדיין לא היה לנו צורך בחמישה חדרים. לכן ביטלנו חדר אחד ואת מרפסת השירות, והגדלנו את הסלון, פינת האוכל והמטבח. 90% מהזמן אנו נמצאים בחללים הללו ולכן היה חשוב לנו שהם יהיו מרווחים יותר. משנולד בננו במזל טוב, השתנו הצרכים ועתה אנו זקוקים לחדר שינה נוסף".

עוד במדור "נפגש בבית"
 

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#