תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקאמבק של יחסי השכנות

מוסד יחסי השכנות שנראה היה כי יצא מהאופנה עושה קאמבק ברוח התקופה: קבוצות של שכנים מתארגנות ומקימות קבוצות רכישה מארגנות ימי כיף ואף פועלות למיתוג השכונה בה הם גרים: "אנשים רוצים להרגיש מאושרים במקום בו הם גרים, והם מתרגמים את זה למעורבות". " אומרת לילך רון-הימלמן, מנהלת חטיבת הלקוחות בחברת אזורים.

את חג השבועות האחרון חגגו שלוש מאות תושבי שכונת עבר הירדן בקריית אונו בהפנינג עליז שכלל בין השאר מסיבת רחוב עם קצף ודיג'י, מאכלי חלב ביתיים, שתייה, עמדות 'שערות סבתא' ופופקורן ומתקנים מתנפחים שפוזרו בגן שבין חמישה עשר הבניינים שבשכונה. למי שציפה למצוא את ידה מכוונת של העירייה באירועים כאלו נכונה הפתעה: את האירוע העליז ארגנו לא אחר מאשר תושבי השכונה עצמה. בסיוע כספי של חברת אזורים שהקימה את הפרויקט

יום הכיף הוא רק פעולה אחת בשורה של פעילויות שתושבי שכונת עבר הירדן יוזמים על בסיס קבוע. "הקמנו קבוצות ריצה וספורט של תושבי השכונה. אתמול התחיל פה קורס עזרה ראשונה, ויש לנו פורום שכונתי פעיל להעברת הודעות או לבקש סיוע. יש גם המון קבוצות whats'up בתחומים שונים. בנוסף התארגנו במסגרת קבוצת רכישה וקנינו במרוכז ובזול שואבי אבק רובוטיים ומתקן טיהור מים. אבל חשוב להדגיש שבכל הפעילויות הללו אין אספקט מסחרי, אנחנו עושים את זה בעצמנו ובשביל עצמנו" מספר רני סוירי, בעל עסק לחומרי בניין המתגורר בשכונה מאז שנת 2007 עם אשתו ושלושת ילדיהם. בהמשך הם גם אספו 'קופה קטנה' למימון האירועים המשותפים, ואף הקימו עמותה שמשמשת אותם לצרכים שונים, כגון שכירת עורך דין להגשת התנגדויות להקמת פרויקט בניה שלדעתם לא הולם את רוח המקום.

הפעילות הקהילתית, שהתגבשה סביב בית הספר המקומי ששימש כעוגן, החלה לדברי סוירי לאחר שהבינו כי איכות החיים שלהם קשורה קשר ישיר לסביבת המגורים הקרובה: "אחרי שעות העבודה אנחנו שוהים באזור הבית, הילדים משחקים פה, ולא כל יום יוצאים לתל אביב או מטיילים מחוץ לאזור. הבנו שהדרך שלנו ליצור חיים עשירים היא שיהיה לנו טוב בשכונה. רצינו ליצור סביבה כיפית ומהנה, שלילדים יהיה עם מי לשחק, שייווצר קשר בין ההורים"

 

שלל הפעילויות המרשימות הללו יצרו את התחושה כי השכונה עברה מעין "מיתוג" שמאפיין אותה לעומת שכונות אחרות: "המיתוג הוא כלפי פנימה" מסביר סוירי, בעצמו איש קריאייטיב לשעבר, "הוא בא לידי בכך שהפעילויות שאנחנו עושים מקרבות בין התושבים אבל גם מקרינות על הסביבה החיצונית: באירוע שבועות למשל הגיעו אנשים מחוץ לשכונה, כי רצו לקחת חלק ושמעו על האירוע. אנחנו גם רואים שכיום בשכונה אין כלל דירות למכירה. אנשים לא רוצים לעזוב, ואנחנו יודעים שרק מחפשים להיכנס לפה, ולדעתי גם המחירים פה עלו כתוצאה מהצלחת הפעילות".

סוירי, תל אביבי בעברו, מסכים שתחושת הקהילתיות היא יוצאת דופן בתדמית העירונית המקובלת: "התחושה היא שיצרנו מעין קיבוץ בתוך העיר. אין כאן את האווירה המנוכרת ששומעים עליה במקומות אחרים. אני נולדתי וחייתי כל חיי בתל אביב. לכאן עברתי בגלל אשתי, והיה לי בהתחלה מאוד קשה. היום אני לא מוכן לעזוב את הדירה. לדעתי אם כל אחד משמש כשכן טוב וכל אחד תורם את חלקו, יותר נעים לכולם".


שינויים בציפיות הדיירים
שכונת עבר הירדן אינה השכונה היחידה שבה התגבשו השכנים והקימו קהילה משל עצמם. בהוד השרון למשל חוגגים תושבי אחד הרחובות את החגים בנפרד מאירועי העירייה ההמוניים להנאת עשרות ילדיהם. ברחוב מיכ"ל בתל אביב נחגגת מזה שנים חגיגת פורים ויום העצמאות של תושבי הרחוב שמושכת גם אורחים מבחוץ.


רבות מהקהילות הללו קמות בפרויקטים חדשים של דיור, ולא פלא: פרויקטים אלו מושכים אליהם ריכוז גבוה של משפחות צעירות בעלות מאפיינים סוציואקונומיים דומיםֿ, כגון ילדים בגילאים קרובים, תעסוקה במקצועות חופשיים, סגנון חיים ובילוי דומים ועוד. התארגנות בהיקף רחב ניתן למצוא גם בקריית השרון, שכונה במזרחה של נתניה, בה מתגוררים כעשרים אלף תושבים. עמיר פרי, מדריך טיולים בחו"ל המתגורר בשכונה עם אשתו ושתי בנותיו הוא אחד מהיוזמים של הקמת וועד תושבים מקומי. "ביצענו מכרז לבחירת ספק גז, אנחנו מובילים פרויקט של צרכנות נבונה הכוללת מעקב אחר מחירים בסופרמרקטים המקומיים, בשבוע הבא ארגנו מפגש יוגה המוני לתושבים ללא עלות בספורטק, ומפגשים עם סופרים. יש לנו פורום מאוד פעיל, עם אלפי חברים ורשימת מיילים ובו מתנהלת גם פעילות לרכישת מכשירי חשמל, שמן זית וגם קמה דרכו קבוצת רכיבת אופניים".

לדברי פרי ולמרות שקריית השרון כל כך גדולה שמדובר בכמעט עיר בפני עצמה, ניתן למצוא גם אלמנטים של קהילה בשכונה: "מתקיימות אצלנו למשל קבלות שבת. כמה חבר'ה שרצו לשבת ולשיר ביחד כמו פעם פרשו מחצלות והזמינו את התושבים.


לילך רון-הימלמן, מנהלת חטיבת הלקוחות בחברת אזורים, שבנתה בין השאר את פרויקט שכונת עבר הירדן, מסבירה כי מבחינתם הקהילתיות הופכת לגורם משפיע על מערכת היחסים שלהם עם הדיירים- לקוחות החברה. החברה אף הצהירה בחזון שלה על רצונה ביצירת תחושת בית וקהילתיות בקרבם. זו גם הסיבה שחברת אזורים לא התנתקה מהדיירים לאחר שמסרה את המפתחות לדירות, אלא המשיכה להיות מעורבת בחיי השכונה. החיבור שלהם לקהילה הוא תפיסה חדשה יחסית, וכי הפעילות אינה מובנה מאליה: "בעבר זה לא היה ברור מאליו שחברה כמו אזורים תהיה בקשר עם הדיירים לאחר האכלוס. כיום, הקשר שלנו עם הדיירים מתחיל עם חתימת ההסכם על רכישת הדירה ונמשך הרבה אחרי קבלת הדירה. בתקופת הבנייה אנחנו שולחים לדיירים כל מספר חודשים ניוזלטר שמעדכן אותם על מצב הבניה וחדשות מהסביבה. כשהם נכנסים לדירה, הם מלווים על ידי נציגת שירות הלקוחות של החברהולכל דייר מחכה בדירה ערכה שכוללת בקבוק יין, כוסות ושוקולדים ואז הם גם נכנסים למערכת האינטרנט הייחודית של אזורים שמאפשרת קשר בין הדיירים. בהמשך הם יקבלו עיתון ייחודי לפרויקט ולבניין שלהם, ובו מידע על הסביבה, טיפים לעיצוב ועוד".

אולם הקשר עם הדיירים לא מסתיים במשלוח עיתון או באינטרנט: "חודש לאחר שהבניין מתאכלס אנחנו מקיימים אירוע אכלוס שמטרתו להכיר לדיירים את השכנים החדשים שלהם. האירוע האחרון באשקלון כלל מתנפחים לילדים אוכל טוב ושתיה. בסוף האירוע הקרנו סרטון שהציג את כל המשפחות בפרויקט. גם לאחר מכן אנחנו נוכחים: בל"ג בעומר הוצאנו ניידת שעברה בין הפרויקטים שלנו בכל הארץ, חילקנו שקית עם תפוחי אדמה עטופים בנייר כסף, שירון שתייה ומרשמלו. בקיץ אנחנו מתכוונים להגיע לכל אחת מהשכונות שלנו לאחר הצהריים של כיף עם המון פעילויות לילדים "

 

רון-הימלמן סבורה כי הקהילה הייתה מתקיימת ממילא, והתרומה של אזורים היא בכלים הנוספים שמסייעים לחזק את התחושה הקהילתית. מה שפחות ברור הוא ההיגיון הכלכלי: מדוע חברה עסקית תמשיך להשקיע בדיירים שכבר רכשו דירה: "מבחינתנו הדיירים או הלקוחות שלנו הם שגרירים. אחרי שלקוח שגר כבר מספר שנים בדירה בפרויקט שלנו ישתתף בפעילות שעשינו הוא יספר עליה למשפחה בארוחה ביום שישי. דיירים רבים שלנו עוברים אחרי כמה שנים לדירה אחרת שלנו באותו הפרויקט ובעתיד כאשר הלקוח ירצה לשדרג לדירה אחרת הוא יפנה אלינו, ואנו נוכל לשדרג אותו בתוך הפרויקט".
רון-הימלמן סבורה כי אחת הסיבות שמעודדת את חזרתן של הקהילות היא שינוי תרבותי: "אנשים רוצים להרגיש מאושרים במקום בו הם גרים, והם מתרגמים את זה למעורבות. אנחנו נמצאים בעידן המעורבות".

העובדה כי הקהילות החדשות הפכו משמעותיות בחיי התושבים ומקיפות תחומי חיים רבים יותר כגון צרכנות ,סגנון חיים וקידום מטרות משותפות לא מפתיעה גם את פרופ' עוז אלמוג, סוציולוג והיסטוריון של החברה הישראלית: "זה בהחלט עוד אחד מהסימנים המצטברים לאחרונה של כמיהה לקהילתיות. יתכן שאנחנו בפתחו של העידן הפוסט קפיטליסטי. זה עידן שבו מתחזק הרצון לאזן את מה שיצא מאיזון: ניכור, תחרות דורסנית, חוסר יציבות, בדידות, עבודת יתר, יחסים מעורערים וכדומה".

"הדור הצעיר, ובכלל זה משפחות צעירות, הוא דור שחי בלהקות. בסוציולוגיה התופעה מכונה "שבטים אורבניים" מסביר אלמוג. לדבריו הבחירה בשבטים אורבניים נובעת ממספר סיבות: האחת היא צמצום פערי מגדר: "גברים מחוברים יותר לצד הגברי ונשים לצד הגברי. ההשפעה דרמטית יותר באגף הגברי כי הגברים נעשו יותר פתוחים מבחינה רגשית ויותר מוכווני שיחה". סיבה נוספת היא חוסר עצמאות: "הדור הזה מאד לא עצמאי. לכן הוא זקוק לרשתות בטחון. ההורים זה רשת אחת והחברים זה רשת נוספת". אלמוג מצביע גם על חיי רווקות ארוכים שמרגילים את הצעירים לשיתוף פעולה על בסיס חברי. גם הרשתות החברתיות משפיעות כי הן מקלות על יצירת קשר על בסיס קבוע ומעודדות שיח משותף ושיתופי פעולה מגוונים.

 

מעל הכול מרחף המצב הכלכלי: "סביר שיש כאן גם השפעה של הכלכלה. המחירים גבוהים ואנשים מבינים יותר שכדי לשרוד צריך לשתף פעולה, ויש כאן גם השפעה אמריקאית, בעיקר מודעות לכוח שלך כצרכן מאורגן".

קצת יותר דרומה משם, ברחובות החדשה, לקחו בחברת אזורים את עידן המעורבות, או הקהילתיות, צעד אחד קדימה כאשר מינו את יעל קליין, תושבת השכונה לתפקיד של 'מנהלת קהילה' אזורים בעיר, בחצי משרה. מאז שנכנסה לתפקיד ידיה של קליין עמוסות עבודה. לא מכבר היא ריכזה בדירה ריקה, בבניין שעומד לפני אכלוס, שורה ארוכה של בעלי מקצוע כגון אנשי וילונות, מתקיני מזגנים, איש גבס, מעצבת פנים , מתקיני סורגים ורשתות, חנות של ריהוט גן. בעלי הדירות הזמינו במקום את השירותים הדרושים להם: "הנוחות הייתה אדירה כי ביום אחד אתה מסיים את הכל. אנשי המקצוע באים הביתה, מודדים את הכל - והדייר מקבל הצעת מחיר וסופית, שהייתה נמוכה בעשרות אחוזים ביחס למחיר השוק". קודם לכך ארגנה בשכונה קבוצת רכישה לשואבי אבק רובוטיים, למוצרי חשמל ולארונות. להבדיל, היא גם ארגנה קורס הכנה ללידה לנשות השכונה, שבשל הפרופיל הצעיר שלה משופעת בנשים בהריון.

כמו רון-הימלמן, גם קליין סבורה כי תפיסת יחסי השכנות עברה שינוי: "בניגוד לעבר, כיום זה לא ברור שיש לך ממי לבקש כוס סוכר, או שכאשר תיכנס למעלית השכנים יגידו לך שלום. מצד שני הצורך שלנו לדבר אחד עם השני, לגעת אחד בשני, ולא רק באמצעות מחשב ואינטרנט רק גדל. אולי חלק מזה הוא הצורך להראות לילדים שיש גם תקשורת אחרת. יש לנו שני דיירים בשכונה שנאלצו לעבור בשכירות לשכונה אחרת, ושניהם הפרו חוזה אחרי שלושה חודשים כי הם לא היו מסוגלים לחיות שם. היה להם קר לאחר שהתרגלו פה בשכונה שכולם מכירים ואומרים אחד לשני שלום".


עוד במדור "נפגש בבית": 35 אחוז מהדיירים: השכנים הם חברים שלנו


 

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#