תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הדולר ימשיך לשמש עוגן העולמי?

הסכמי סחר ישירים הם אירועים שכדאי לעקוב אחריהם כחלק נוסף של הפאזל הגדול של משבר החוב ובדרך לייצובה של מערכת מוניטארית חדשה.

בעולם הפיננסי ההזוי בו אנו חיים ושבו ממש בימים אלו מופקים דיגיטלית טריליונים של מטבעות שונים להאצת הצמיחה הגלובלית (ובפועל, להאצת העליות בשוקי נכסי הסיכון), אנו מוצפים באינפורמציה חשובה, ופחות חשובה. עוד עונת דוחות, עוד הצהרת כוונות פוליטית, ועוד הודעה על מיזוג, או רכישה. מאוד קשה באוקיינוס המידע להתרכז בעיקר ולבחור את החשוב מן הטפל.

  אם ניקח לדוגמא את לקוח המדיה הכלכלית הישראלי ראשו מסוחרר מהסטטוסים בפייסבוק של שר האוצר החדש ומיכולתו המקורית שלו להתנגח עם פקידיו. את הצעדים שהוא יציע, יש להניח שאנו מכירים היטב אבל לאלו שקשובים לרחש התקשורתי אין מנוס מלשמוע את דעתו של כל מומחה ובעל עניין בתחום.

 בניגוד להיפר חשיפה מקומית זו אירע דבר הפוך לחלוטין בזירה הבינלאומית. מעשה חשוב, שלא לומר אפילו די היסטורי לחלוטין הוצנע מתשומת הלב הכללית: זה זמן מה אנו עדים בעולם המט"ח לעלייה די מדהימה של המטבע האוסטרלי. זאת, כאשר הקורלציות הקבועות שלו, לעיתים, חייבו זאת, וגם כאשר הן דווקא היו צריכות לגרום לאפקט ההפוך. זמן רב לא היה ברור  מדוע זה קורה. והנה, לפני שלושה ימים פורסם שסין, ואוסטרליה, חתמו על הסכם סחר המכיר במטבעות של שתי המדינות כמטבעות לתשלום ישיר עבור אותה פעילות מסחרית. וכך, אין יותר צורך לעבור דרך הדולר האמריקאי על מנת לקנות או למכור משהו בין שנחאי וסידני.

המשמעות: לכיוון סין ינועו משאבים טבעיים, ואולי גם טכנולוגיה חדשנית, ולכיוון אוסטרליה אינסוף מוצרי הייצור ההמוני שסין יודעת לייצר כל כך טוב, בזול. 

  נראה כי לאט אך באופן קבוע נרקמים הסכמים המייתרים את הצורך בדולר. סין כבר עשתה זאת עם מדינות בדרום אמריקה, ואפריקה, אבל זו הפעם השנייה (יפן הייתה הראשונה) שמדינה המוגדרת מפותחת, והנמצאת לכל הדעות במחנה ה"מערב", עושה תרגיל עוקף דולר. רוסיה, הודו, ברזיל, וכל מדינה, שמטבעה נסחר בזירה הבינלאומית, ובעלת "מוצר" או "שרות" מבוקש, יכולות עכשיו, באופן לגיטימי, לדרוש מצב שבו אין כבר צורך להיות תלוי בדולר בסחר מולן.

  המשמעות היא פגיעה בארה"ב שהייתה ציר עבור המערכת המוניטארית, והדולר שהנו מטבע הרזרבות בעולם. נכון שבחלקו זה נובע מעוצמתה הכלכלית-פוליטית של אמריקה, אבל בחלקו זה נובע מן הקביעה שרוב הסחר העולמי ייעשה על בסיס אותו דולר. למדינות יש צורך בדולרים על מנת לקנות בעולם את הדרוש להן, ולא רק חומרי גלם. למעשה, חוסר ב"מטבע קשה", כפי שקראו לזה פעם, יכול לגרום למשבר כלכלי-מדיני-פוליטי מיידי, במידה ומדינה נקלעת למצב כזה.

 יש לזכור שירידה איטית, אך מתמשכת, בביקוש במטבע האמריקאי תלווה מגמה דומה בהחזקה של אג"ח מדינה אמריקאי, מצד זרים, כי זו הדרך המקובלת היום שלהם לשמור על "ההשקעה" הדולרית שלהם וברור כי המשמעות של ירידה משמעותית של ביקוש לאותו אג"ח עלולה להביא לכך שנגיע למצב שבו כל הנפקה של אג"ח אמריקאי תיקנה אך ורק על ידי הפד, שכבר היום קונה כ-70% ממנה.

 הסכמי סחר ישירים הם אירועים שכדאי לעקוב אחריהם כחלק נוסף של הפאזל הגדול של משבר החוב. כחלק מסוף אותו משבר אמורה לצוץ מערכת מוניטארית חדשה, מעוגנת במשהו אמיתי ושלא תוכל להיות נתונה לחסדי "בן ברננקים", אבל מי שחושב שהדולר יהיה עדיין במרכזה, בגלל הקשר לסחר הבינלאומי יכול להיות עכשיו כבר פחות בטוח.

 

בחזרה למדור חדר העסקאות>>

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#