תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השריר של בנק ישראל

האם התערבותו הצפויה של בנק ישראל בשער החליפין השפיעה נקודתית או מהותית?

סוד גלוי היה שבנק ישראל "יעשה שריר" כאשר שער הדולר-שקל יגיע לאזור 3.60.  מוצדק? בוודאי. מידה ורמת התמיכה הטכנית של 3.60-57 הייתה נעזבת לנפשה הייתה מתגשמת נבואת הזעם של "כלכלני גולדמן סאקס" אשר צופים שער של 3.45 שקל לדולר. הייצוא הישראלי הוא מכונת ההכנסות העיקרית שלנו, ואם מכונה זו תמות מוות מוניטארי, זה יכניס ויברציות שליליות לשר האוצר הטרי שלנו. לא רק לו, אלא למשק כולו, ובמיוחד לנו, כמשלמי המיסים, אשר, בסופו של דבר, משלמים את הגרעון.

האם בנק ישראל, בהתערבות זו, שינה דבר במהות של הגורמים המשפיעים על התחזקותו של השקל? הבה נזכור את עיקרם: המדיניות ריסון תקציבי נוקשה ביותר, המגיעה מראש הפירמידה (ראש הממשלה), ומן השר הממונה הטרי יאיר "בור גדול מן הצפוי" לפיד, ועד הממונה על המטבע סטנלי - המועמד האפשרי לראשות הפדרל רזרב – פישר. בנוסף צפי להכנסות דולריות גדולות מן הגז, ומימוש לשקלים של חלק גדול מהן, לתשלומים, והשקעות מקומיות. ולבסוף: ספקולציה של גופים גדולים זרים, ומקומיים, הנובעים מאמונתם בממשות שתי הנקודות הקודמות.

כפי שניתן להבין, התערבות הבנק השפיעה רק על גורם אחרון זה, וזה הפלא בעניין. הרי ברור שהבנק יכול לעשות הרבה מלפני ומאחורי הקלעים כדי להשפיע על גורמים אלו חוץ מקנייה של דולרים בשוק. בנדל"ן למשל הוא מיישם מעשים אדמיניסטרטיביים, ולא העלאת ריבית.

במקום זאת, המוסד המוניטארי שלנו מתחרה בהורדת ידיים עם החבר'ה. זה היה כך בפעם הקודמת, וזה כך גם עכשיו. יש מי שיאמר כי  זו הדרך היחידה שבה הוא יכול לפעול מבלי לגרום לבעיה בחזית "חופש זרימת ההון". אולם סטנלי פישר אשר הדריך את בן ברננקי בעבודת הדוקטורט שלו, יכול ללמוד מתלמידו, היום, על דרכים מקוריות יותר "לשכנע" פעילים בשוק לעשות כרצונו.

בחזרה למדור חדר העסקאות >>

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#