תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל 2030: כיצד המעבר לערים ישפיע על איכות החיים שלנו?

בישראל כמו בעולם מרכז הכובד של סביבת המגורים צפוי לעבור מצמוד הקרקע בפרברים למרכזיים עירוניים שיספקו חווית מגורים תוססת, ואף ישפרו את מצב איכות הסביבה. האם החלום הישראלי יתאים את עצמו למציאות הזו? שיחה עם האדריכל דן סתיו

הצצה לישראל בשנת 2030 (תחזית)
כמות אוכלוסייה: 11 מליון נפש (כ-8 מליון ב-2013).
שטח הבנוי בישראל: 1.5 מליון דונם (6.9 אחוז משטח המדינה), לעומת 1.3 דונם (6 אחוז משטח המדינה) בשנת 2007
תוחלת החיים: 86 שנה (כיום 81.6 שנה )
היכן תיקלט האוכלוסייה החדשה: 79 אחוז מהאוכלוסייה החדשה תיקלט בשטח של כ-84,000 דונם בבנייה עירונית צפופה.

מקור: דו"ח "תחזית לקיימות ישראל 2030"

תופעת העיור היא אחת התופעות הבולטות בעולם. לפי דו"ח של האו"ם, בשנת 2030 יגורו בערים קרוב ל-5 מיליארד תושבים. מספר הערים בהם יחיו יותר מ-10 מליון תושבים צפוי להכפיל את עצמו בשני העשורים הקרובים, ואיתו מספר הערים בהם יחיו למעלה ממיליון תושבים . בהודו למשל, על פי הערכת חברת הייעוץ מקינזי עד 2030 יחיו 40 אחוז מהאוכלוסייה ב-68 ערים המונות למעלה ממיליון איש,ב- 14 ערים עם יותר מ-4 מליון, ו-6 ערים עם יותר מ 10 מליון. בדלהי אגב צפויים לגור 26 מליון תושבים, ובמומבי לא פחות מ-30 מליון. בסין צומחות במהירות ערי ענק של כמיליון תושבים, ולצדן מגה-ערים כמו שנחאי שיתגוררו בה על פי הערכות ב2030 כ- 31 מליון תושבים. גם באפריקה נראה צמיחה של ערי ענק, ודווקא באירופה ובארצות הברית מספר ערי הענק יגדל, אולם לא באותו הקצב כמו באסיה ובאפריקה. על פי הערכות האופטימיות כל עיר- מדינה כזו תספק חווית חיים עירוניים שצפויה להעלות את איכות החיים של תושביהן אולם מהעבר השני קיים חשש להיווצרותם של סלאמס ענקיים בהם התושבים מנוכרים זה לזה, סובלים מאיכות אוויר מזעזעת ומפגעים תחבורתיים שמקשים על ניהול אורח חיים תקין.

גם בישראל הצפופה, צפויה תופעת העיור להשפיע על איכות החיים של תושביה. אחד המסמכים שמנסה לתאר כיצד ייראו החיים בערי ישראל הוא 'תחזית קיימות ישראל 2030', יוזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה והמרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל, אשר שמה למטרה להציג בפני מקבלי החלטות את המגמות החברתיות הכלכליות- סביבתיות הקיימות והצפויות בפני ישראל. בהכנת התחזית, שחוברה לפני פחות משנה, השתתפה שורה ארוכה של אדריכלים ומתכנני ערים שאספו נתונים אודות התפתחותה החזויה של המדינה בשורה של פרמטרים, והציעו תרחישים שונים שיאפשרו את המשך החיים התקינים נוכח הגידול באוכלוסיה, התדלדלות מקורות אנרגיה ומים, צרכים תחבורתיים גוברים ואיום על קיומם של שטחים פתוחים.

דן סתיו, לשעבר סמנכ"ל תכנון במנהל מקרקעי ישראל מתמחה בתכנון עירוני סביבתי ארצי, בינוי ערים ותכנון אזורי שימש כאחד מראשי הפרויקט ולדבריו מושג העיר בישראל עדיין רחוק ממיצוי הפוטנציאל שלו: "שלמרות שאנחנו ארץ מאוד צפופה ולמרות שמרבית האוכלוסייה גרה ביישובים עירוניים המאפיינים של חיים עירוניים עדיין חלשים. המאפיינים הבולטים של עירוניות: נגישות להמון אפשרויות, המון מפגשים בין אנשים, אינטנסיביות של פעילויות עדיין לא מספיק מבוססים בערים שלנו, הן הגדולות והן ההקטנות, שדי מפגרות לעומת מה שזה היה יכול להיות".


מה המאפיינים של העיור בישראל העתידית?
"אנחנו מדברים על יצירת שדרה עירונית גדולה אחת שבמימדים של ישראל זה בעצם כמעט עיר אחת מנהרייה עד באר שבע, עם שלוחה לירושלים. אותה שדרה מורכבת ממוקדים שהם מוקדי תחבורה וליבו של מרכז שעליו יש תעסוקה, תרבות, מסחר וגם מגורים".

מה מאפיין את המגורים בשדרה כזו?

"הנגישות, היכולת לגשת למגורים ולעבודה, לשירותים שונים, לפעילויות תרבותיות שונות זה מה שמאפיין אותה ומחזק את העירוניות שבה. ברגע שהעירוניות הזו מאפיינות את המקומות הללו, הן הופכים למקומות נחשקים או למקומות שמושכים אליהם את האוכלוסייה. המקומות הללו שמשולבים בחלום של עירוניות כזו יכול לנצח את החלום של הבית בפרברים".

מה יהיו המרכזים האורבאניים הבולטים?

במסמך התייחסנו למגמה של הגברת העירוניות בכל מקום, גם בירוחם, דימונה קריית שמונה וכל מקום שתוכנן או התפתח כמעין פרברים. לא מגמה שהעירוניות תגבר ובמקום אחר העירוניות תפחת.

האם כיום יש דוגמאות לשדרה כזו?

"אפשר להסתכל למשל על כל אזור נתיבי איילון . מה שקורה בנתיבי איילון עדיין יכול להתפתח עוד יותר ממה שקורה בו עכשיו ולהוות מודל לשדרה כזו: גם מבחינת עסקים, גם מבחינת מערכת התחבורתית, למשל תוספת רכבת קלה, וגם מבחינת מגורים ודברים נוספים. אבל עדיין לא הגענו לשלב הסופי. גם באזור הרצלייה יכול להתפתח מוקד כזה בחלק שבין הרצלייה פיתוח לבין הרצלייה הוותיקה המזרחית במקום שעוברת הרכבת על גבי תחנת הרכבת. יהיה שםמרכז תחבורתי, התעשייה, מרכז ההייטק, פיתוח של מגורים ומסחר.

"גם בקריית שמונה הצפונית יש מקום לעירוניות מוגברת. הפיתוח של העיר צריך להתבסס על יצירת מרכז עירוני. אם מדברים על כך – וזה לא יקרה מחר בבוקר –יש בתוכנית מקום להקמת תחנת רכבת , וגם שם יש תוכנית לפתח את העיר סביב תחנת הרכבת עם מרכז תחבורה, מרכז תיירות של כל הצפון , עם שדרה תיירותית מסחרית והרבה מוקדים שקשורים זה לזה כשכל אחד מתפקד בעירוניות גבוהה.

"בנתניה למשל, מנסים לקדם פרויקט להפוך את רצועת האמצע של נתניה הכולל את
כביש 2 ומסילת הברזל שעוברים לכל האורך למעין אזור כמו נתיבי איילון. במשך שנים ראו ברצועה אזור שמוקדש לתחבורה בלבד. כאן צריך לקרות מהפך ויש תוכנית לכך, שעוד לא אושרה, להזיז את דרך מספר 2 בצמוד לרכבת, ולהפוך את הציר הקיים של דרך 2 לדרך עירונית. ואז לאורך כל הרצועה החל במחלף פולג באזור התעשייה היכן שאיקאה ממוקמת ועד רכבת צפון של נתניה להפוך אותם לרצועה דומה לנתיבי איילון של תל אביב. ליצור שם נתיבי נתניה, שלאורכם תהיה האינטנסיביות העירונית הכי גבוהה ומבחינת נתניה זה יניב יתרונות עצומים בשל היכולת לפתח לאורך הרצועה פעילויות עסקיות מסחריות תעשייתיות שישולב בתחבורה ומגורים וזה ישפר את היכולת שלנתניה להפוך כרך.


כיצד נגיע מהעבודה הביתה במרכזים עירוניים אלו?

"מערכת הסעה המונית היא קריטית שכן עם הרכב הפרטי אפשר ליצור את המערכת הזו רק עד גבול מסוים. רכבת היא נדבך מרכזי. רצוי שתהיה מחושמלת ולא דיזל כי זה משנה את המאפיינים הסביבתיים שלה ומאפשר לה להשתלב יותר בקלות במערך עירוני כזה. יהיו גם מערכות אוטובוסים משוכללות ומפותחות בדומה למטרונית בחיפה. בנוסף, זה כמובן משתלב עם אופניים, וכל מיני אמצעי תחבורה שאנחנו עדיין לא מכירים כמו שירות השכרת מכוניות קטנות על בסיס מקומי במודל דומה לזה של שירות תל אופן שמאפשר לשכור אופניים בתל אביב ".

אתה מתאר מערכת עמוסה מאוד. זה לא נשמע כמו שיפור באיכות החיים.

"הביטוי עמוס עומס מתקשר לפקק וזה לא ביטוי מתאים. אני מעדיף ביטוי כמו "העצמת הפעילות ". כיום מרחקים נמדדים בזמן ופחות במרחק. לאדם לא איכפת שהוא גר ממקום העבודה 150 קילומטר אם הוא יכול לעבור אותם בעשרים דקות, לשם הדוגמה. במאזן הכללי, העצמת הפעילות התחבורתית תביא לכך שהמרחקים בין המגורים לתעסוקה יתקצרו. לא יהיה צורך לנסוע 20-30 קילומטר ברכב פרטי לכל מקום.

"כיום החלום הישראלי האופייני הוא לא כל כך עירוני. העניין של בית צמוד קרקע עם חתיכת קרקע קטנה ושתי מכוניות הוא הרבה פעמים הדבר המועדף שאוהבים לחלום עליו יותר מאשר לגור במרכז סואן ואינטנסיבי אבל ככל שהמקומות הללו יתפתחו כך החלום העירוני יגבר על החלום הפרברי הכפרי. זה גם יוביל לשימור שטחים פתוחים: - ככל שיקטן הלחץ שקיים היום להגדלת השטחים הבנויים בפרברים שהם בעצם שכונות הערים הגדולות או יישובים עצמאיים נסמכים - כמו שוהם מתן, צורן, קדימה וכל היישובים שהם בעלי אופי פרברי כפרי ותופסים שטחים גדולים מאוד כך יקטן הלחץ להפשרה או שינוי הייעוד של שטחים פתוחים בין אם הם חקלאים או שמורות טבע. מי שהולך לגור בדירה בבניין וקרוב יותר למרכזי השירות עושה טובה לסביבה,

"מעבר לכך, הצורך בעירוניות הוא לא רק לצורך שמירה על פליטות הפחמן או על השטחים הפתוחים שלנו אלא גם מתוך מחשבה שאיכות חיים ורווחת חיים יכולה להיווצר בתנאים הללו הרבה יותר בקלות מאשר בתנאים של בנייה מפוזרת. יש לכך גם השפעה ניכרת על הקטנת פערים – אם מדברים על הדגם הפרברי ברור שהוא אפשרי רק למעמד בינוני גבוה ומעלה. בעוד שהדגם העירוני אינטנסיבי משלב גם מעמד בינוני נמוך ואפילו מעמדות ששייכים לעשירונים התחתונים מבחינה כלכלית חברתית. גם הם יכולים לשפר את עצמם ולקרב את עצמם לחיים התוססים העשירים בעיר".

 

לחזרה למדור "נפגש בבית"

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#