תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קואליציות ומנהיגים

אומרים לנו שסיום סאגת הרכבת הקואליציה תניב משב של אמון מחודש בשקל ובמניות המקומיות. אומרים לנו שיאיר לפיד רצה בעצם להיות תמיד שר האוצר, ולא שר החוץ, וזאת כדי לענות לשאלה "לאן הולך הכסף?", ואומרים לנו שעצם העובדה שהחרדים מחוץ לקואליציה תאפשר לממשלה החדשה ליצור סביבה חוקתית חדשה, נטל בטחוני שווה יותר, לבצע חלוקה שווה יותר של המשאבים, ולהעלות את אחוז ההשתתפות בעבודה.

ההנחה היא שהמנהיגים שלנו, יהיו אשר יהיו, יכולים לשנות את מסלול ההיסטוריה ולא רק להשפיע על הטווח הקצר. על פי תפיסה אופטימית זו, הם מסוגלים ליישם חזון אידיאולוגי, אותו הם הציגו לפנינו בקמפיין הבחירות. האם זו נאיביות לחשוב כך? האם האיש והחזון, או הנסיבות, קובעים את המהלך?

הבה נסתכל על מצב הכלכלה הישראלית כרגע ועל שלוש עובדות:
האחת היא שהבחירות הוקדמו כי לא היה ניתן להעביר גזירות קשות במסגרת תקציב חדש.העובדה השניה היא שמצב הכלכלה החמיר פלאים מאז, וזאת בכל פרמטרי המאקרו הקיימים.ולבסוף: מי שיהיה שר האוצר וירצה להמשיך לנהל מדיניות של פיוס חברות הדירוג וקרן המטבע הבינלאומית יהיה חייב לבצע גזירות קשות הרבה יותר ממה שהניחו פקידי האוצר לפני הבחירות.

הגזירות יכללו הגדלת בסיס המיסים הישירים והעקיפים, צמצום שירותים חברתיים והגדלת הנטל על האזרחים ישירות או דרך השלטון המקומי, וכל זה כאשר אירופה שהנה יעד חשוב ליצוא שלנו מראה סימנים קשים של כניסה מהירה לסטגפלציה אכזרית.המשמעות היא שמעמד הביניים, המהווה את עיקר ציבור מצביעי יאיר לפיד, יישא שוב בנטל גם אם תוחמר הפגיעה והקיצוצים בחרדים, במתנחלים, בטייקונים, ויקוצצו לשכות השרים.

האם יש כאן חזון? האם יש כאן מהות שונה מכל מה שעושה היום מדינת דרום-אירופה הנמצאת בשליטה מרחוק מבריסל ופרנקפורט?

הפוליטיקה והמנהיגות הכלכלית נמצאת כרגע במסלול הבלתי נמנע שבו ההנהגה מחויבת לפעול תחת תכתיבי הליברליזם מבית אסכולת שיקגו. הסטת התקציבים מן התחומים הפחות פרודוקטיביים בכלכלה, לאזורים היותר יעילים בה, יכולה בהחלט לעזור, אבל המהות לא תשתנה.

שינוי יקרה כאשר ינוסח חזון שונה מבוסס על האופי החברתי המקומי המיוחד שלנו, על המשאבים המיוחדים לנו, וגם על הצורך לייצר הגנה מפני גלובליזציה אלימה, וחסרת מעצורים. זה אפשרי שכן אנחנו (עדיין) בעלי שליטה על המטבע שלנו, על התקציב שלנו, ועל החוקים שאנו יכולים להעביר בעוד שלחלק גדול ממדינות אירופה, אין כבר את הפריבילגיה הזו, ולכן, אולי מותר לתהות שמא מדיניות הצנע שהם מיישמים אינה מתאימה לנו כל כך.

ועוד הערה על השווקים: האם אינכם מרגישים שוב את השאננות המרדימה, והמסוכנת כל כך, בכל מה שקשור לשוקי המניות בעולם, וארה"ב במיוחד? לי נראה כי זה מזכיר נשכחות. אני שב ואומר כי במצב זה עלינו להיות במגמה. בוא רק לא נהיה מופתעים כאשר יגיע שינוי שלילי. והוא יקרה כי כך היה תמיד.כאשר מדד ה- VIX נמצא ברמה המדהימה של 12 זה הזמן שאנשים חושבים הכי פחות להתגונן.
 

לחזרה למדור "חדר העסקאות"

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#