תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסדרים חדשים לאישור תגמול ותנאי כהונה בתאגידים מדווחים

לאחר ויכוח נוקב במשך מספר שנים, והעלאת הצעות רבות לתקיפת שכר הבכירים הגואה בחברות הציבוריות, אישרה בימים אלה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את תיקון 20 לחוק החברות שעניינו הסדרת תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות של נושאי המשרה בחברה. מאת פרופ' יוסף גרוס, עו"ד

לאחר ויכוח נוקב במשך מספר שנים, והעלאת הצעות רבות לתקיפת שכר הבכירים הגואה בחברות הציבוריות, אישרה בימים אלה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את תיקון 20 לחוק החברות שעניינו הסדרת תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות של נושאי המשרה בחברה. קדמו לתיקון שורה של הצעות חוק בנושא, ובכלל זאת הצעת חוק בעקבות ועדת השר נאמן וכן הצעה מטעם חברי הכנסת שלי יחימוביץ וחיים כץ.
התיקון לחוק מביא עמו שינוי יסודי בדרך קביעת השכר, תוך מתן משקל רב לבעלי המניות מקרב הציבור שאינם קשורים בבעלי השליטה, בבחינת Say on Pay (כנהוג בארה"ב).
להלן נסקור את השינויים העיקריים וההליכים הדרושים לאישור התגמול של הדירקטורים ושל קבוצה גדולה של "נושאי משרה". ההגדרה בחוק לנושאי משרה הינה רחבה ומכאן השלכות החוק על קבוצה גדולה של בכירים בחברות ציבוריות.

קביעת מדיניות התגמול של התאגיד
התיקון, העומד בפני אישור במליאת הכנסת, מביא עימו מהפכה בדרך הטיפול בשכר הבכירים. חברה ציבורית תחויב למנות ועדת תגמול אשר תמליץ לדירקטוריון על מדיניות תגמול לכל נושאי המשרה בחברה. רוב חברי ועדת התגמול יהיו דירקטורים שאינם מועסקים על-ידי בעל השליטה או נותנים שירותים לחברה ויכהנו בה כל הדירקטורים החיצוניים.
מדיניות התגמול תאושר אחת לשלוש שנים בידי האסיפה הכללית ברוב בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור קביעת המדיניות. העולה מכך כי כוח הרוב באסיפות ניתן לקבוצת מיעוט, אשר היא גם הבוחרת את הדח"צים ברוב של בעלי המניות שאין להם "עניין אישי".
התיקון לחוק מדריך כיצד תקבע המדיניות בשורה ארוכה של עקרונות, ובין היתר, בהתאם לשיקולים הבאים:
1. קידום מטרות החברה, תכנית העבודה שלה ומדיניותה בראייה ארוכת טווח;
2. יצירת תמריצים ראויים לנושאי משרה בהתחשב במדיניות ניהול הסיכונים;
3. גודל החברה ואופי פעילותה;
4. תרומתו של נושא המשרה לשיפור הביצועים ארוכי הטווח של החברה, לרבות ביצועים לא-כלכליים.
בקביעת המדיניות חובה להתייחס גם לאמות מידה כגון: השכלה, כישורים, מומחיות, ניסיון מקצועי, הסכמי שכר קודמים, היחס שבין תנאי השכר לשכר הממוצע ולשכר החציוני של עובדים המועסקים על-ידי החברה, רכיבי שכר משתנים, מענקי פרישה ועוד.
את רכיבי השכר המשתנים יש לבחון בראייה ארוכת טווח ועל-פי קריטריונים מדידים. שאלה שטרם נפתרה היא הדרישה המופיעה בחוק לפיה יש לקבוע תקרה לרכיבי השכר. מעבר לכך מאפשר התיקון לקבוע כי חלק לא מהותי מהרכיבים המשתנים יוענק על-פי קריטריונים שאינם ניתנים למדידה ובהתחשב בתרומתו של נושא המשרה לחברה. החברות תצטרכנה להגדיר רף מהותיות לצורך הרכיבים המשתנים.
מדיניות התגמול תובא לאישור הרוב מקרב בעלי מניות המיעוט באסיפה הכללית - רוב אשר הולך ומצטמצם לאור מספר מרכיבים: פסיקת בתי המשפט לאחרונה שפיתחה את המושג "עניין אישי שלילי", והנחיית רשות ניירות-ערך המפרשת בהרחבה את מושג העניין האישי (פרשת צים – החברה לישראל). נוצר מצב בו בנושא המהותי של תגמול נושאי משרה נמצא כוח ההכרעה בידי מתי-מעט. אין סיבה מדוע ימנע המחוקק מבעל שליטה בחברה את הכוח להשתתף בהצבעה באסיפה הכללית שהיא האורגן המאשר ולהיות שותף בקביעת מדיניות השכר בחברה בה השקיע את הונו ומרצו.
אישור תנאי העסקה של נושא משרה שאינו דירקטור או מנכ"ל בתאגיד
החידוש הגדול הוא בדבר אישור תנאי העסקה של נושאי משרה שאינם דירקטור או מנכ"ל, המחויב בהליכים הבאים:
(א) חובה לקיים ועדת תגמול אשר תאשר אישור ראשוני של התגמול;
(ב) אישור הדירקטוריון;
האישורים של ועדת התגמול והדירקטוריון חייבים להיות בהתאם למדיניות התגמול של התאגיד שאושרה על ידי בעלי המניות. במקרים מיוחדים ניתן לאשר תנאי העסקה כאמור אף בחריגה ממדיניות התגמול, בכפוף לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות– רוב של בעלי המניות שאין להם "עניין אישי" באישור מדיניות התגמול, כאשר סך קולות המתנגדים לא יעלה על 2% מכלל זכויות ההצבעה בחברה.
חידוש מעניין נקבע במקרה בו לא אישרה האסיפה הכללית את תנאי ההעסקה בחריגה ממדיניות התגמול, למרות זאת יוכלו ועדת התגמול והדירקטוריון לאשר את תנאי ההעסקה על אף סירובה של האסיפה הכללית, ובתנאי שהתקיימו כל אלה: (א) מדובר במקרים "מיוחדים"; (ב) על ועדת התגמול והדירקטוריון לנמק החלטתם ולפרט הנימוקים; (ג) נדרש לקיים דיון נוסף בדירקטוריון ובועדת התגמול בתנאי ההעסקה ובמסגרת כך לבחון את הסיבות להתנגדותה של האסיפה הכללית.
אישור תנאי העסקה של דירקטור בתאגיד
אישור תנאי העסקה של דירקטור יעשה כדלהלן:
(א) אישור ועדת התגמול;
(ב) אישור הדירקטוריון;
(ג) אישור האסיפה הכללית ברוב רגיל.
אישור ועדת התגמול והדירקטוריון של תנאי ההעסקה ייעשה בהתאם למדיניות התגמול של התאגיד. במקרים מיוחדים, שאינם מוגדרים בהצעת החוק, ניתן לאשר תנאי העסקה כאמור בחריגה ממדיניות התגמול, בכפוף לאישור האסיפה הכללית ברוב מיוחס, כמשמעו לעיל.
אישור תנאי העסקה של מנכ"ל התאגיד
אישור תנאי העסקה של מנכ"ל התאגיד יעשה כדלהלן:
(א) אישור ועדת התגמול;
(ב) אישור הדירקטוריון;
(ג) אישור האסיפה הכללית ברוב מיוחס, כמשמעו לעיל;
אישור ועדת התגמול והדירקטוריון של תנאי ההעסקה ייעשה בהתאם למדיניות התגמול של התאגיד. במקרים מיוחדים, אשר אינם מפורטים בתיקון לחוק, ניתן לאשר תנאי העסקה כאמור אף בחריגה ממדיניות התגמול, בכפוף לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות ברוב מיוחס, כמתואר בסעיף 5 לעיל, וכל זאת במקרים חריגים ובהתאם לשיקולים המנויים בתיקון לחוק.
ועדת התגמול רשאית לפטור מאישור האסיפה הכללית אישור התקשרות עם מי שמועמד לכהן כמנכ"ל ואין לו זיקה לחברה או לבעל השליטה, אם מצאה הועדה על סמך נימוקים מפורטים כי האסיפה הכללית תסכל את המינוי, ותנאי ההעסקה עומדים במדיניות התגמול שנקבעה.
אישור תנאי העסקה של בעל שליטה בתאגיד
אישור עסקה חריגה של החברה עם בעל שליטה או עם קרובו, אשר נדרשת באישור ועדת התגמול של התאגיד, ככל שמדובר בתנאי העסקה בחברה של בעל שליטה כאמור, יעשה בהתאם למדיניות התגמול של התאגיד. על אף האמור, ועדת התגמול והדירקטוריון רשאים, במקרים מיוחדים, אשר אינם מפורטים בהצעת החוק, לאשר את העסקה שלא בהתאם למדיניות התגמול, בכפוף לאישור אסיפת בעלי המניות ברוב מיוחס, כמשמעות לעיל.
ועדת התגמול רשאית לפטור מאישור האסיפה הכללית עסקה עם מי שמועמד לכהן כמנכ"ל, אם מצאה, על יסוד נימוקים שפירטה, כי הבאת העסקה לאישור בפני האסיפה הכללית תסכל את ההתקשרות, וכל עוד שהעסקה תואמת את מדיניות התגמול.
בחברה שהיא חברת איגרות חוב, עסקה עם בעל שליטה בנוגע לתנאי העסקתו, טעונה, בנוסף לאישור ועדת התגמול והדירקטוריון, גם את אישור אסיפת בעלי המניות ברוב רגיל.

חברות ציבוריות וחברות פרטיות שהן חברות אג"ח תחויבנה לקבוע לראשונה את מדיניות התגמול שלהן בתוך 9 חודשים מיום פרסומו של התיקון לחוק. התיקון לחוק מחייב חברות ציבוריות וחברות אג"ח להיערך מבעוד מועד לקראת החקיקה הצפויה, והוא מצריך הכרה משמעותית של הוראות החוק על תיקוניו וכן גיבוש מדיניות תגמול בהתאם להנחיות תיקון זה.

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#