תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאן יוביל הזעם הציבורי את המדיניות הכלכלית האירופאית?

לגלובליזציה הרבה יתרונות, אבל העמקת האבטלה טומנת בחובה את זרע הריסתה האפשרי

הבורסות בעולם ירדו בעקבות הבחירות באיטליה. אלו הקצינו את התחושה, שהנה הנה, אנו מתקרבים לרגע שבו העמים עומדים להכריע בעד שינוי המסלול הדטרמיניסטי שנקבע עבורם על ידי ההנהגות. הכוונה כמובן לנסיגה ממדיניות הגלובליזציה שאפיינה את המדיניות הכלכלית, ולהחזרת מוקד הכוח של הכלכלה למדינות על חשבון גוש היורו.

ירידה של כמה אחוזים במדדי המניות היא זניחה כאשר מסתכלים על השינוי הגדול שעל הפרק: חזרה של עולם המחולק למדינות הקובעות את מה שטוב על פי הסטנדרטים ועל פי היכולת המקומיים.

האם זה יכול לקרות? גוברים הסימנים שכן. ביוון, בספרד, ועכשיו באיטליה מגיעים כנראה למסה קריטית של סבל וזאת נוכח מדיניות הצנע (Austerity) שהמרכז האדמיניסטרטיבי בבריסל (בהנהגת גרמניה) חשב שיהיה ניתן לבצע בעזרת פקידים ממונים (דוגמת מונטי), או על ידי מפלגות אוהדות כמו בספרד וצרפת. אלא שמדיניות הצנע הזו מנפיקה תופעת לוואי בלתי נשלטת: העם מקצין את התנגדותו למדיניות הכלכלית הנכפית עליו.
מה שהתקדם יפה מאז מלחמת העולם השנייה נתקל בקשיים מאז המשבר שהחל ב-2007-2008. הסבל גדול דיו כדי להטיל ספק ביכולת להמשיך בכיוון זה, והוציא ציבורים גדולים לרחוב, ולקלפי, בדרך לשינוי. בעוד שיוון הייתה קטנה מדיי מכדי לקבוע את גורלה בעצמה, אולי איטליה תהיה הסמן הימני שההיסטוריה תצביע עליה כמחוללת התפנית ואם לא, אז צרפת בוודאי תשמש בתפקיד הזה.
עבור האליטות הכלכליות, יציאה מגוש האירו איננו רק מעשה מוניטארי אלא נסיגה מן המהלך הגרנדיוזי של איחוד גיאוגרפי, גלובליזציה של שוקי העבודה והגברת הצריכה, ולמעשה, ביטול הלאומיות בכל העולם כך שהפולקלור התרבותי יישאר כמורשת שמיועדת לתיירים בלבד
 

לחזרה למדור "חדר העסקאות"

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#